"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת... וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (יג-ב) פְּעָמִים רַבּוֹת עוֹלֶה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, שׁוֹרֶה עָלָיו רֶגַע שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת, שֶׁל דְּבֵקוּת, וַאֲפִלּוּ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּלְשֶׁהֵן. וְאַף-עַל-פִּי כֵן, עָבַר עָלָיו כָּל הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה בְּאֹפֶן שִׁטְחִי, מִבְּלִי שֶׁהַהִתְעַלּוּת תַּחְדֹּר אֶל תּוֹךְ פְּנִימִיּוּתוֹ וְתִקְנֶה שְׁבִיתָה בְּקִרְבּוֹ.

הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, כּוֹתֵב הַ"מָּאוֹר וָשֶׁמֶשׁ", שֶׁטֶּרֶם תִּקֵּן אֶת חֲטָאָיו וַעֲדַיִן יֵשׁ נֶגַע עָמֹק בְּקִרְבּוֹ. וְהָעֵצָה לְכָךְ הִיא שֶׁיִּתְחַבֵּר אֶל צַדִּיק הַדּוֹר, לְמַעַן יְבִיאֵהוּ לִידֵי תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית וּלְתִקּוּן רָאוּי, עַד שֶׁהַהִתְעַלּוּת הָרִגְעִית תֵּעָשֶׂה בּוֹ קֶבַע.

וְזֶה הוּא שֶׁמְּרַמֵּז לָנוּ כָּאן הַכָּתוּב: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" - אָדָם שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ לִפְעָמִים רְגָעִים שֶׁל "שְׂאֵת", הִתְנַשְּׂאוּת וְהִתְעַלּוּת, "סַפַּחַת" - דְּבֵקוּת וְהִתְחַבְּרוּת (מִלְּשׁוֹן "סַפְּחֵנִי נָא") וּ"בַהֶרֶת" - בְּהִירוּת הַדַּעַת. וְאַף-עַל-פִּי כֵן אֵין זֶה אֶלָּא "בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" - רַק מִבַּחוּץ, מִבְּלִי שֶׁהַדָּבָר יַשְׁפִּיעַ עַל פְּנִימִיּוּתוֹ, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם "לְנֶגַע צָרַעַת" - בִּגְלַל חֵטְא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא אֶל תִּקּוּנוֹ.

לְפִיכָךְ "וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן", יָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק, יִתְחַבֵּר וְיִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, וְהוּא כְּבָר יְתַקֵּן אוֹתוֹ וְיוֹרֵהוּ אֶת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה.

בְּעִיר מְסֻיֶּמֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהּ מִתְרַכֶּזֶת אֻכְלוּסִיָּה חֲרֵדִית גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד, אֵרַע מִקְרֶה מַחְרִיד שֶׁזִּעְזַע רַבִּים וְטוֹבִים בַּקְּהִלָּה. לַקְּהִלָּה קְשָׁרִים מְשֻׁפָּרִים עִם הַמִּשְׁטָרָה. אִי לְכָךְ, נֵאוֹתוּ הַמְּפַקְּדִים לְהַעֲמִיד לִבְנֵי הַקְּהִלָּה קָצִין מְיֻחָד, שֶׁיִּהְיֶה מְמֻנֶּה עַל עִנְיָנֶיהָ, יְסַיַּע לָהּ בְּנוֹשְׂאֵי הַשְּׁמִירָה וְהַבִּטָּחוֹן הָאִישִׁי שֶׁל חַבְרֵי הַקְּהִלָּה וּבִשְׁאַר עִנְיָנִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּרֶק.

קָצִין זֶה עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתוֹ בֶּאֱמוּנָה, וּבְעַצְמוֹ נֶחְשָׁב לִיהוּדִי מַאֲמִין וְשׁוֹמֵר מִצְווֹת. מִשּׁוּם כָּךְ, הִתְהַדֵּק הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ לְבֵין רַבָּנֵי הַקְּהִלָּה וַחֲבֵרֶיהָ מֵעֵבֶר לְקִשְׁרֵי הָעֲבוֹדָה. קֶשֶׁר זֶה בָּא לִידֵי בִּטּוּי חָזָק בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר חָלָה בְּנוֹ שֶׁל הַקָּצִין בְּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת וְהָיָה זָקוּק לִרְפוּאָה וְלִבְרָכָה.

מַצָּבוֹ שֶׁל הַנַּעַר בֶּן הַ- 15 הִדַּרְדֵּר בִּמְהִירוּת, וְהָרוֹפְאִים כְּבָר אָמְרוּ נוֹאָשׁ, רח"ל... רַבָּנֵי הַקְּהִלָּה נִגְּשׁוּ אֶל כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁיְּבָרְכוּ אֶת הַנַּעַר, וְהַנֵּס הִתְרַחֵשׁ. לִפְלִיאַת כָּל הָרוֹפְאִים שֶׁטִּפְּלוּ בּוֹ, הֶחְלִים הַנַּעַר מִמַּחֲלָתוֹ, וְהַגִּדּוּל הַמַּמְאִיר הָיָה כְּלֹא-הָיָה.

הִגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ עָמַד הַנַּעַר לְהִשְׁתַּחְרֵר מִבֵּית הַחוֹלִים, וּכְמוֹ שֶׁ"מְּקֻבָּל", בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו תְּשׁוּרָה לִקְרַאת הַשִּׁחְרוּר. מִשֶּׁשָּׁאַל הָאָב אֶת בְּנוֹ בְּאֵיזוֹ תְּשׁוּרָה יַחְפֹּץ, הֵשִׁיב הַיֶּלֶד שֶׁהוּא מְעֻנְיָן בִּ... טְרַקְטוֹרוֹן (כְּלִי רֶכֶב פָּתוּחַ, לְלֹא דְּפָנוֹת, הַנּוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת רַבָּה וּמְסַכֵּן אֶת נוֹסְעָיו...).

הָאָב, שֶׁיִּסּוּרֵי בְּנוֹ בְּעֵת הַמַּחֲלָה הָיוּ עֲדַיִן צְרוּבִים בְּנַפְשׁוֹ, וְרַחֲמָיו עֲדַיִן פִּעֲמוּ בְּקִרְבּוֹ, רָצָה לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן הַבֵּן וְסִפֵּק לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

וּמַה קָּרָה אַחַר כָּךְ?

לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים סְפוּרִים, נָסַע הַנַּעַר עִם חֲבֵרָיו לְטִיּוּל טְרַקְטוֹרוֹנִים וְנֶהֱרַג!

חַבְרֵי הַקְּהִלָּה פָּנוּ אֶל הָרַב וְשָׁאֲלוּ, "כֵּיצַד לוֹמְדִים" אֶת הָאֵרוּעַ הַמַּחֲרִיד. הַשְּׁאֵלָה הָעִקָּרִית הִתְעוֹרְרָה, כַּמּוּבָן, לְרֶגֶל הַהַצָּלָה הַפִּלְאִית שֶׁהָיְתָה לַנַּעַר, שֶׁעוֹרְרָה הִתְפַּעֲלוּת רַבָּה גַּם אֵצֶל הָרוֹפְאִים הַבְּכִירִים, וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּחְרֵר הַיֶּלֶד מִבֵּית הַחוֹלִים, קוֹרֶה הַגָּרוּעַ מִכֹּל.

הִשְׁתִּית הָרַב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ עַל יְסוֹד סִפּוּרוֹ שֶׁל בֶּן הַשּׁוּנַמִּית הַמּוּבָא בַּנָּבִיא (מְלָכִים ב ד טז-יז): אֱלִישָׁע בֵּרֵךְ אוֹתָהּ, "וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן... וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן לַמּוֹעֵד הַזֶּה". וְהִנֵּה שָׁנִים אֲחָדוֹת לְאַחַר שֶׁנּוֹלַד, חָלָה הַיֶּלֶד וּמֵת, וֶאֱלִישָׁע הֶחֱיָה אוֹתוֹ.

שׁוֹאֲלִים שָׁם הַמְּפָרְשִׁים: מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת עָשָׂה ה' כָּכָה וְהֵמִית אֶת הַיֶּלֶד? וּמְתָרְצִים: הַיֶּלֶד הַזֶּה - שֶׁהָיָה הַנָּבִיא חֲבַקּוּק, עַל שֵׁם הַהַבְטָחָה שֶׁל אֱלִישָׁע "אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן" - בָּא לָעוֹלָם עַל-יְדֵי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. עַל כֵּן, הָיָה אָסוּר לְהוֹרָיו לְהִתְנַתֵּק מִדְּרָכָיו שֶׁל צַדִּיק זֶה, וְהָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת קְשׁוּרִים אֶל הַנָּבִיא בְּיֶתֶר-שְׂאֵת, וְזֹאת לֹא מָצָאנוּ אֵצֶל הוֹרָיו שֶׁל חֲבַקּוּק.

גַּם בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ - הֵשִׁיב הָרַב לְחַבְרֵי הַקְּהִלָּה - הַיֶּלֶד כְּמוֹ בָּא לָעוֹלָם מֵחָדָשׁ עַל-יְדֵי תְּפִלָּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְהַהוֹרִים הִרְגִּישׁוּ אַף הֵם הִרְהוּרֵי הִתְעַלּוּת וּתְשׁוּבָה. אִם כֵּן, הָיָה עֲלֵיהֶם "לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר" עִם צַדִּיקֵי הַדּוֹר, בְּעוֹד שֶׁרְכִישַׁת הַטְּרַקְטוֹרוֹן סִמְּלָה אֶת הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר מִכָּךְ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)