"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן" (ז-א) רַבִּים שׁוֹאֲלִים מָתַי תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, מָתַי יִהְיֶה קֵץ הַפְּלָאוֹת, "מַדּוּעַ לֹא בָּא בֶּן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם". הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ רְמוּזָה בְּפָסוּק בְּפַרְשָׁתֵנוּ, וְתֻסְבַּר בְּמָשָׁל.

"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן" - פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: "לֹא נֶאֱמַר 'בְּיוֹם הָקִים', מְלַמֵּד שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה, הַיּוֹם כָּלוּ וְהִסְתַּיְּמוּ הֲקָמוֹתָיו". וְעוֹד בְּרָשִׁ"י: "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה - בְּיוֹם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּכַלָּה הַנִּכְנֶסֶת לַחֻפָּה". הֲרֵי לָנוּ כֶּפֶל מַשְׁמָעוּת בַּמִּלָּה "כַּלָּה": הֵן סִיּוּם הַהֲכָנוֹת, וְהֵן הַהַתְחָלָה הַחֲדָשָׁה. כַּיָּדוּעַ, רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. אוֹמֵר הָיָה: חֲכָמֵינוּ ז"ל הוֹדִיעוּנוּ, כִּי בְּהַגִּיעֵנוּ לַמָּרוֹם יִשְׁאֲלוּנוּ: "צִפִּיתָ לִישׁוּעָה?" (שַׁבָּת לא.). הָבָה נִתְבּוֹנֵן: לֹא יִשְׁאֲלוּ הַאִם חִכִּינוּ, הַאִם קִוִּינוּ, הַאִם יִחַלְנוּ, אֶלָּא הַאִם צִפִּינוּ - כְּאָדָם הַמְּצַפֶּה לְאוֹרֵחַ רַם-מַעֲלָה וְיוֹצֵא מִדֵּי רֶגַע לַמִּרְפֶּסֶת לִרְאוֹת הַאִם הִגִּיעָה הַמְּכוֹנִית, הַאִם בָּא הָאוֹרֵחַ?! הוּא הֵעִיד, שֶׁכָּל הַסִּימָנִים - כְּפִי שֶׁפֵּרְטוּ חֲזַ"ל שֶׁיִּהְיוּ בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי בּוֹא הַגְּאֻלָּה - נִתְקַיְּמוּ בָּנוּ, וְהִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ. בְּכָל רֶגַע צְפוּיִים אָנוּ לְבוֹא הַמָּשִׁיחַ. אִם כָּךְ, נִשְׁאַל, מַדּוּעַ אִחֲרוּ פְּעָמָיו? מַדּוּעַ הוּא מִתְמַהְמֵהַּ? נַעֲנָה וְאָמַר: אֶעֱנֶה לָכֶם בְּמָשָׁל. מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר מֻפְלָג שֶׁהָיָה הוֹנוֹ עָצוּם וְרַב, וְלוֹ בֵּן יָחִיד כְּלִיל הַמַּעֲלוֹת. הִגִּיעַ הַבֵּן לְפִרְקוֹ, וְשַׁדְכָנִים הֵחֵלּוּ לִפְקֹד אֶת מְעוֹנוֹ. הִצִּיעוּ אֶת בִּתּוֹ שֶׁל עָשִׁיר פְּלוֹנִי, עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן, מִזּוּג שֶׁל שְׁתֵּי אִימְפֶּרְיוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת... הִצִּיעוּ אֶת בִּתּוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל, שִׁלּוּב שֶׁל עָצְמָה מְדִינִית וְכַלְכָּלִית... אַךְ אֶת כֻּלָּם דָּחָה הָאָב, לִמְגִנַּת לִבָּם. "עָשִׁיר אֲנִי דַּי", אָמַר. "אֵינִי נוֹשֵׂא עֵינַי לְהַאְדָּרַת שְׁמִי וְעָצְמָתִי. כָּל מַעֲיָנַי בְּאָשְׁרוֹ שֶׁל בְּנִי". לְפִיכָךְ קָרָא לְסוֹכְנוֹ, עוֹשֵׂה-דְּבָרוֹ, אִישׁ סוֹדוֹ וֶאֱמוּנוֹ, וְאָמַר לוֹ: "מְחַפֵּשׂ אֲנִי נַעֲרָה שֶׁתְּהֵא מֻשְׁלֶמֶת בִּזְכוּת עַצְמָהּ, כְּלִילַת הַמַּעֲלוֹת. אֵינִי נוֹשֵׂא עֵינַי לְיִחוּס אָבוֹת וּלְעֹשֶׁר, לְמַעֲמָד אוֹ לְכָבוֹד. הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, אִם אֲנַשְּׂאָהּ וַאֲרִימָהּ מֵאַשְׁפַּתּוֹת, תֵּדַע לְהוֹקִיר שִׁבְעָתַיִם טוֹבָה וְתִהְיֶה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה הָעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעֲלָהּ". הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ לְדַרְכּוֹ, וְלִתְקוּפַת הַיָּמִים שָׁב.  "מָצָאתִי" - בִּשֵּׂר בְּשִׂמְחָה. "נַעֲרָה מֻשְׁלֶמֶת, חֲכָמָה וּמַשְׂכִּילָה, נְבוֹנָה וְנָאָה, בַּעֲלַת מִדּוֹת וּמֶזֶג נוֹחַ, אֲצִילַת הֲלִיכוֹת וַעֲדִינַת נִימוּסִים. דָּא עָקָא, כְּשׁוֹשַׁנָּה הִיא בֵּין הַחוֹחִים, בַּת לְמִשְׁפָּחָה פְּשׁוּטָה שֶׁבַּפְּשׁוּטוֹת". "אֵין בְּכָךְ פְּסוּל", הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר. נָטַל אֶת בְּנוֹ וְנָסַע לְאוֹתָהּ הָעִיר. נוֹעַד הַבֵּן עִם הַנַּעֲרָה וּשְׁנֵיהֶם הִבִּיעוּ הַסְכָּמָתָם לְהִנָּשֵׂא. נוֹעַד הֶעָשִׁיר עִם הוֹרֵי הַכַּלָּה, וְאָמַר: "הֵא לָכֶם סַךְ אֶלֶף זְהוּבִים כְּמִקְדָּמָה. אַחַר הַנִּשּׂוּאִין אֶתֵּן לַזּוּג הַצָּעִיר טִירַת מְגוּרִים רַחֲבַת יָדַיִם וְכָל הוֹצָאוֹתֵיהֶם עַל חֶשְׁבּוֹנִי, וְגַם אֶתְכֶם אֲשַׁכֵּן בְּדִירָה מְרֻוַּחַת, כַּיָּאֶה לְהוֹרֵי כַּלָּתִי!" הָעֹשֶׁר הַמֻּבְטָח סִנְוֵר אֶת עֵינֵיהֶם וְהִמְרִיץ אֶת דִּמְיוֹנָם. אָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה: "אִם כָּךְ, לָמָּה לָנוּ לְחַכּוֹת? יֵשׁ כָּאן אוּלָם חֲתֻנּוֹת, נָבוֹא בִּדְבָרִים עִם תִּזְמֹרֶת וְצַלָּם, וְעוֹד הַיּוֹם נוּכַל לַעֲרֹךְ אֶת הַחֲתֻנָּה..." חִיֵּךְ הֶעָשִׁיר וְעָנָה: "כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁלְּחִנָּם הֶעֱנַקְתִּי לְךָ אֶלֶף זְהוּבִים דְּמֵי קְדִימָה? הֵן לֹא תּוּכַל לָבוֹא לְחֻפַּת בִּתְּךָ בִּבְלוֹאִים אֵלּוּ שֶׁעָלֶיךָ וּבַסְּחָבוֹת שֶׁעוֹטִים כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הַחֲתֻנָּה תֵּעָרֵךְ בִּרְצוֹת ה' בַּחֹדֶשׁ הַבָּא, וְעַד אָז - תֹּאכַל מַעֲדַנִּים וּתְטַשְׁטֵשׁ אֶת רְזוֹנְךָ; לֵךְ לְחַיָּט וּתְפֹר חֲלִיפָה נָאָה; קְנֵה בְּגָדִים נָאִים לְרַעְיָתְךָ וּלְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְאָז תַּרְגִּישׁ בְּנוֹחַ בֵּין עֲשִׁירֵי הַמְּדִינָה וְשׁוֹעֶיהָ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ בַּשִּׂמְחָה". וְהַנִּמְשָׁל: לֹא בִּכְדִי נִמְשְׁלוּ "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל" לְכַלָּה, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְחָתָן וְהַגְּאֻלָּה - לַחֲתֻנָּה: "יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹקַיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה". אֲבָל הָבָה נַבִּיט עַל עַצְמֵנוּ, עַל מִצְווֹתֵינוּ וְעַל מַרְאֵנוּ הָרוּחָנִי: הַאִם כָּךְ חוֹשְׁבִים אָנוּ לָבוֹא לַמַּעֲמָד הַגָּדוֹל, לְהִתְיַצֵּב לַגְּאֻלָּה?! הֲלֹא עָלֵינוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ כִּדְבָעֵי, כִּ"מְחֻתָּנִים" בַּשִּׂמְחָה; לְהַרְבּוֹת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְהִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, לְהַגְדִּיל בְּשַׁבָּת אוֹרָה וְשִׂמְחָה, לְהוֹסִיף שְׁלֵמוּת בַּמִּצְווֹת. נִזְכֹּר, שֶׁנִּמְשַׁלְנוּ כְּכַלָּה בַּגְּאֻלָּה, אֲבָל "כַּלָּה" - פֵּרוּשָׁהּ גַּם הַשְׁלָמַת הַהֲכָנוֹת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ(