Otzarot-Article

"וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (יז-יט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְצֻוֶּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה צָמוּד אֵלָיו, "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם". רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל מְפָרֵשׁ: שֶׁבְּוַדַּאי כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְווֹת, אָז מָה הַהַדְגָּשָׁה הַיְתֵרָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא, שֶׁעַל הַמֶּלֶךְ מֻטֶּלֶת חוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, שֶׁכֵּן "לְבָבוֹ לֵב כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל", הָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו רַבָּה יוֹתֵר, וְכָל סְטִיָּה שֶׁלּוֹ הִיא הֲרַת אָסוֹן לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אָסוּר שֶׁיָּזוּז וְיִתְנַתֵּק מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה.

וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל אַב מִשְׁפָּחָה הוּא, לְמַעֲשֶׂה, מֶלֶךְ בִּזְעֵיר אַנְפִּין: לַמֶּלֶךְ יֵשׁ אַחֲרָיוּת עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְלַאֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה וְלָאִמָּא - יֵשׁ אַחֲרָיוּת כְּלַפֵּי חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל, כְּלַפֵּי צֶאֱצָאֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי הָעִקָּרוֹן אֵינוֹ מִסְפָּרִי, אֶלָּא עֶרְכִּי. אִם אֲחֵרִים תְּלוּיִים בְּךָ, וּסְטִיָּה שֶׁלְּךָ עֲלוּלָה לִקְבֹּעַ אֶת גּוֹרָלָם - אַתָּה חַיָּב לַעֲמֹד שִׁבְעָתַיִם עַל הַמִּשְׁמָר, חַיָּב לִהְיוֹת צָמוּד לְסֵפֶר הַתּוֹרָה וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, לְשַׁנֵּן סִפְרֵי הַשְׁקָפָה וַהֲלָכָה. שֶׁהֲרֵי אַתָּה הַמְנַוֵּט, אַתָּה הַמְכַוֵּן, וּצְרִיכָה לִהְיוֹת לְךָ מַפָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת לְךָ מַצְפֵּן...

אָדָם צָרִיךְ לְחַסֵּן אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה תָּמִיד, עוֹד בְּטֶרֶם תִּפָּתַח הָרָעָה, כִּי אִם יְחַכֶּה וְיִתְמַהְמֵהַּ - הַצָּרָה עֲלוּלָה לְהַגִּיעַ, וְאָז יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק!

חַיָּבִים לְקַבֵּל חִסּוּן! אִם אָדָם יִתְחַסֵּן אַחֲרֵי שֶׁחָלָה, זֶה כְּבָר לֹא יוֹעִיל לְמַחֲלָתוֹ! אָמְנָם, תָּמִיד אֶפְשָׁר לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְכָל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, אֲבָל הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הִיא לְהַקְדִּים תְּרוּפָה לַמַּכָּה.

לְאָדָם אֶחָד הָיָה בֵּן יָחִיד שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה. בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָרוֹפְאִים כְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ מִמַּצָּבוֹ, הָאָב שָׁמַע עַל רוֹפֵא מְפֻרְסָם מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לָכֵן שָׂכַר אוֹתוֹ בְּעַד הוֹן רַב כְּדֵי שֶׁיְּנַסֶּה לְרַפֵּא אֶת מַחְמַד לִבּוֹ.

כַּעֲבוֹר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת שֶׁל טִפּוּל צָמוּד, הִצְלִיחַ הָרוֹפֵא לְרַפֵּא אֶת הַבֵּן. לִפְנֵי שֶׁהָרוֹפֵא עָזַב אֶת בֵּיתוֹ הִזְהִיר אֶת הָאָב: "הַשְׁגַּח עַל בִּנְךָ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁל בָּשָׂר לְפִיו, כִּי הַבָּשָׂר מַזִּיק לוֹ בְּיוֹתֵר!"

שָׁמַר הָאָב עַל הוֹרָאַת הָרוֹפֵא וְאַף הִזְהִיר אֶת בְּנוֹ. גַּם כְּשֶׁיָּצָא לַעֲסָקָיו, הוֹרָה לִמְשָׁרְתָיו לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנוֹ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם לְבַל יָפֵר אֶת הוֹרָאַת הָרוֹפֵא. יוֹם אֶחָד, יָצָא הַיֶּלֶד לָעִיר, וּמֵהַמִּסְעָדָה שֶׁהָיְתָה בְּדַרְכּוֹ עָלָה רֵיחַ שֶׁל תַּבְשִׁיל בָּשָׂר שֶׁאָהַב, הוּא נִכְנַס וְהִזְמִין צַלַּחַת מֵהַתַּבְשִׁיל. כְּבָר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַבָּשָׂר הִשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי, ומַצָּבוֹ הִתְדַּרְדֵּר כְּבַתְּחִלָּה. שׁוּב נָסַע הָאָב אֶל הָרוֹפֵא וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁיָּשׁוּב לְרַפֵּא אֶת בְּנוֹ. הָרוֹפֵא טָרַח וְהִגִּיעַ לְמִסְפַּר שָׁבוּעוֹת אֶל הַבַּיִת, וְהִצְלִיחַ לְרַפֵּא אֶת הַבֵּן. כַּמּוּבָן שֶׁהָאָב שִׁלֵּם לָרוֹפֵא תַּשְׁלוּם הָגוּן, שֶׁהֲרֵי הָיָה רוֹפֵא מְפֻרְסָם וּמְבֻקָּשׁ מְאֹד.

לְאַחַר שֶׁהַיֶּלֶד הִבְרִיא לַחֲלוּטִין, עָשָׂה הָאָב סְעוּדַת הוֹדָיָה אֵלֶיהָ הִזְמִין אֶת כָּל חֲבֵרָיו וְאוֹהֲבָיו. כַּאֲשֶׁר הֻגְּשׁוּ מַעֲדַנֵּי הַבָּשָׂר אֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת, הוֹצִיא הָאָב אֶת בְּנוֹ מֵהַמָּקוֹם וְהוֹרָה לוֹ לִשְׁהוֹת בְּחַדְרוֹ.

"כַּמָּה אַכְזָר הָאָב הַזֶּה!" לָחֲשׁוּ זֶה לָזֶה הַמְסֻבִּים. "הוּא מְפַחֵד שֶׁבְּנוֹ יִטְעַם מְעַט בָּשָׂר מְשֻׁבָּח? הֲרֵי כָּל הַמְּסִבָּה הִיא לִכְבוֹדוֹ!"

"כַּנִּרְאֶה שֶׁהַסִּבָּה לַמְּסִבָּה הִיא כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ עַל שֶׁפִּזֵּר מָמוֹן רַב וְהֵבִיא אֶת הָרוֹפֵא המְפֻרְסָם לְעִירֵנוּ", לָחַשׁ אַחַד הַסּוֹעֲדִים לָזֶה שֶׁסָּעַד לְיָדוֹ.

הַנִּמְשָׁל, אוֹמֵר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַּ"ל, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁשּׁוֹאֲלִים: 'אֵיפֹה הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר בְּעוֹלָמֵנוּ? מַדּוּעַ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ וְצַדִּיק וְרַע לוֹ? מַדּוּעַ יֵשׁ עֲנִיִּים כֹּה רַבִּים שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וּלְעֻמָּתָם יֶש עֲשִׁירִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכַסְפָּם?! מַדּוּעַ הַתִּינוֹק שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם שֶׁל חֵטְא נִפְטַר בְּאִבּוֹ? מַדּוּעַ עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּטָן שֶׁבָּאֻמּוֹת נִרְדָּף כָּל הָעֵת, וְאִלּוּ הַגּוֹיִים חַיִּים חַיֵּי שַׁלְוָה בְּעוֹדָם עוֹשִׂים אֶת כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם?'

אֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת סִתְרֵי הַהַשְׁגָּחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּעוֹלָמוֹ, בְּדִיּוּק כְּאוֹתָם אוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ רַק לִסְעוּדָה בַּת שָׁעָה. הֵם לֹא שָׁמְעוּ עַל אַזְהָרַת הָרוֹפֵא וְלֹא יָדְעוּ עַל מְקוֹר הַמַּחֲלָה. הֵם לֹא רָאוּ אֶת כָּל הַסֵּבֶל שֶׁעָבַר הַיֶּלֶד וְאֶת הֶעָמָל שֶׁהָאָב טָרַח לִרְפוּאַת בְּנוֹ שֶׁהָיָה עַל עֶרֶשׂ דְּוַי בִּגְלַל הַבָּשָׂר שֶׁאָכַל! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	ראש השנה תשפ"ד
	אֵימָתַי גּוֹאִים הָרְגָשׁוֹת?
	"וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (יז-יט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְצֻוֶּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה צָמוּד אֵלָיו, "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם". רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל מְפָרֵשׁ: שֶׁבְּוַדַּאי כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְווֹת, אָז מָה הַהַדְגָּשָׁה הַיְתֵרָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא, שֶׁעַל הַמֶּלֶךְ מֻטֶּלֶת חוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, שֶׁכֵּן "לְבָבוֹ לֵב כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל", הָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו רַבָּה יוֹתֵר, וְכָל סְטִיָּה שֶׁלּוֹ הִיא הֲרַת אָסוֹן לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אָסוּר שֶׁיָּזוּז וְיִתְנַתֵּק מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל אַב מִשְׁפָּחָה הוּא, לְמַעֲשֶׂה, מֶלֶךְ בִּזְעֵיר אַנְפִּין: לַמֶּלֶךְ יֵשׁ אַחֲרָיוּת עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְלַאֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה וְלָאִמָּא - יֵשׁ אַחֲרָיוּת כְּלַפֵּי חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל, כְּלַפֵּי צֶאֱצָאֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי הָעִקָּרוֹן אֵינוֹ מִסְפָּרִי, אֶלָּא עֶרְכִּי. אִם אֲחֵרִים תְּלוּיִים בְּךָ, וּסְטִיָּה שֶׁלְּךָ עֲלוּלָה לִקְבֹּעַ אֶת גּוֹרָלָם - אַתָּה חַיָּב לַעֲמֹד שִׁבְעָתַיִם עַל הַמִּשְׁמָר, חַיָּב לִהְיוֹת צָמוּד לְסֵפֶר הַתּוֹרָה וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, לְשַׁנֵּן סִפְרֵי הַשְׁקָפָה וַהֲלָכָה. שֶׁהֲרֵי אַתָּה הַמְנַוֵּט, אַתָּה הַמְכַוֵּן, וּצְרִיכָה לִהְיוֹת לְךָ מַפָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת לְךָ מַצְפֵּן... אָדָם צָרִיךְ לְחַסֵּן אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה תָּמִיד, עוֹד בְּטֶרֶם תִּפָּתַח הָרָעָה, כִּי אִם יְחַכֶּה וְיִתְמַהְמֵהַּ - הַצָּרָה עֲלוּלָה לְהַגִּיעַ, וְאָז יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק! חַיָּבִים לְקַבֵּל חִסּוּן! אִם אָדָם יִתְחַסֵּן אַחֲרֵי שֶׁחָלָה, זֶה כְּבָר לֹא יוֹעִיל לְמַחֲלָתוֹ! אָמְנָם, תָּמִיד אֶפְשָׁר לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְכָל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, אֲבָל הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הִיא לְהַקְדִּים תְּרוּפָה לַמַּכָּה. לְאָדָם אֶחָד הָיָה בֵּן יָחִיד שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה. בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָרוֹפְאִים כְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ מִמַּצָּבוֹ, הָאָב שָׁמַע עַל רוֹפֵא מְפֻרְסָם מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לָכֵן שָׂכַר אוֹתוֹ בְּעַד הוֹן רַב כְּדֵי שֶׁיְּנַסֶּה לְרַפֵּא אֶת מַחְמַד לִבּוֹ. כַּעֲבוֹר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת שֶׁל טִפּוּל צָמוּד, הִצְלִיחַ הָרוֹפֵא לְרַפֵּא אֶת הַבֵּן. לִפְנֵי שֶׁהָרוֹפֵא עָזַב אֶת בֵּיתוֹ הִזְהִיר אֶת הָאָב: "הַשְׁגַּח עַל בִּנְךָ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁל בָּשָׂר לְפִיו, כִּי הַבָּשָׂר מַזִּיק לוֹ בְּיוֹתֵר!" שָׁמַר הָאָב עַל הוֹרָאַת הָרוֹפֵא וְאַף הִזְהִיר אֶת בְּנוֹ. גַּם כְּשֶׁיָּצָא לַעֲסָקָיו, הוֹרָה לִמְשָׁרְתָיו לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנוֹ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם לְבַל יָפֵר אֶת הוֹרָאַת הָרוֹפֵא. יוֹם אֶחָד, יָצָא הַיֶּלֶד לָעִיר, וּמֵהַמִּסְעָדָה שֶׁהָיְתָה בְּדַרְכּוֹ עָלָה רֵיחַ שֶׁל תַּבְשִׁיל בָּשָׂר שֶׁאָהַב, הוּא נִכְנַס וְהִזְמִין צַלַּחַת מֵהַתַּבְשִׁיל. כְּבָר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַבָּשָׂר הִשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי, ומַצָּבוֹ הִתְדַּרְדֵּר כְּבַתְּחִלָּה. שׁוּב נָסַע הָאָב אֶל הָרוֹפֵא וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁיָּשׁוּב לְרַפֵּא אֶת בְּנוֹ. הָרוֹפֵא טָרַח וְהִגִּיעַ לְמִסְפַּר שָׁבוּעוֹת אֶל הַבַּיִת, וְהִצְלִיחַ לְרַפֵּא אֶת הַבֵּן. כַּמּוּבָן שֶׁהָאָב שִׁלֵּם לָרוֹפֵא תַּשְׁלוּם הָגוּן, שֶׁהֲרֵי הָיָה רוֹפֵא מְפֻרְסָם וּמְבֻקָּשׁ מְאֹד. לְאַחַר שֶׁהַיֶּלֶד הִבְרִיא לַחֲלוּטִין, עָשָׂה הָאָב סְעוּדַת הוֹדָיָה אֵלֶיהָ הִזְמִין אֶת כָּל חֲבֵרָיו וְאוֹהֲבָיו. כַּאֲשֶׁר הֻגְּשׁוּ מַעֲדַנֵּי הַבָּשָׂר אֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת, הוֹצִיא הָאָב אֶת בְּנוֹ מֵהַמָּקוֹם וְהוֹרָה לוֹ לִשְׁהוֹת בְּחַדְרוֹ. "כַּמָּה אַכְזָר הָאָב הַזֶּה!" לָחֲשׁוּ זֶה לָזֶה הַמְסֻבִּים. "הוּא מְפַחֵד שֶׁבְּנוֹ יִטְעַם מְעַט בָּשָׂר מְשֻׁבָּח? הֲרֵי כָּל הַמְּסִבָּה הִיא לִכְבוֹדוֹ!" "כַּנִּרְאֶה שֶׁהַסִּבָּה לַמְּסִבָּה הִיא כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ עַל שֶׁפִּזֵּר מָמוֹן רַב וְהֵבִיא אֶת הָרוֹפֵא המְפֻרְסָם לְעִירֵנוּ", לָחַשׁ אַחַד הַסּוֹעֲדִים לָזֶה שֶׁסָּעַד לְיָדוֹ. הַנִּמְשָׁל, אוֹמֵר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַּ"ל, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁשּׁוֹאֲלִים: 'אֵיפֹה הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר בְּעוֹלָמֵנוּ? מַדּוּעַ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ וְצַדִּיק וְרַע לוֹ? מַדּוּעַ יֵשׁ עֲנִיִּים כֹּה רַבִּים שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וּלְעֻמָּתָם יֶש עֲשִׁירִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכַסְפָּם?! מַדּוּעַ הַתִּינוֹק שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם שֶׁל חֵטְא נִפְטַר בְּאִבּוֹ? מַדּוּעַ עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּטָן שֶׁבָּאֻמּוֹת נִרְדָּף כָּל הָעֵת, וְאִלּוּ הַגּוֹיִים חַיִּים חַיֵּי שַׁלְוָה בְּעוֹדָם עוֹשִׂים אֶת כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם?' אֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת סִתְרֵי הַהַשְׁגָּחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּעוֹלָמוֹ, בְּדִיּוּק כְּאוֹתָם אוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ רַק לִסְעוּדָה בַּת שָׁעָה. הֵם לֹא שָׁמְעוּ עַל אַזְהָרַת הָרוֹפֵא וְלֹא יָדְעוּ עַל מְקוֹר הַמַּחֲלָה. הֵם לֹא רָאוּ אֶת כָּל הַסֵּבֶל שֶׁעָבַר הַיֶּלֶד וְאֶת הֶעָמָל שֶׁהָאָב טָרַח לִרְפוּאַת בְּנוֹ שֶׁהָיָה עַל עֶרֶשׂ דְּוַי בִּגְלַל הַבָּשָׂר שֶׁאָכַל! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)