Otzarot-Article

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (א-א) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בָּעִיר צַנְעָא – מֶלֶךְ תֵּימָן שָׁמַע אֶת שָׁמְעוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן זַצַ"ל, שֶׁהוּא חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי. שָׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְהַכִּירוֹ, וְאִם יִמְצָאֵהוּ חָכָם וְנָבוֹן - יְכַבְּדֵהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל, וְיֵיטִיב לְכָל הַיְּהוּדִים בַּעֲבוּרוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת הִתְעַצֵּב רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹן אֶל לִבּוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים "אַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת", וּמִי יוֹדֵעַ, אִם יִכָּשֵׁל בִּלְשׁוֹנוֹ, יָבִיא עָלָיו רָעָה חָלִילָה, וְיָמִיט אָסוֹן עַל אֶחָיו הַיְּהוּדִים.

לְרַבִּי גֵּרְשׁוֹן הָיָה בֵּן קָטָן כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים, וּשְׁמוֹ יוֹסֵף. וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, וַה' נָתַן לוֹ חָכְמָה וּתְבוּנָה וַיְהִי נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו. רָאָה יוֹסֵף אֶת אָבִיו מִצְטַעֵר, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָדַעַת מַדּוּעַ וְלָמָּה. הִשְׁתַּמֵּט הָאָב מִתְּשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁהִפְצִיר בּוֹ מְאֹד, הֶרְאָהוּ אָבִיו אֶת אִגֶּרֶת הַמֶּלֶךְ. קָרָא הַבֵּן וְאָמַר: "אָבִי יַקִּירִי, הַרְשֵׁנִי וְאֵלֵךְ בִּמְקוֹמְךָ!"

נִדְהָם הָאָב: "בְּנִי, מַה זֶּה עָלָה בְּדַעְתְּךָ?!"

"מַדּוּעַ לֹא?" אָמַר יוֹסֵף, "אֵלֵךְ וְאֶתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶשְׁמַע אֶת שְׁאֵלוֹתָיו. אִם אַצְלִיחַ - תֹּאמַר שֶׁהַבֵּן יֶרֶךְ הָאָב, וְהָאָב זוֹכֶה לִבְנוֹ בַּחָכְמָה. וְאִם אֶכָּשֵׁל חָלִילָה - תֹּאמַר שֶׁאֵין יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר רְאָיָה..."

נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלֵב הָאָב. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּבֵרְכָהוּ: "יוֹסֵף בְּנִי, לֵךְ לְשָׁלוֹם וִיהִי ה' עִמְּךָ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְתָשׁוּב אֵלַי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם!"

נָשַׁק יוֹסֵף אֶת יְדֵי אָבִיו וְאִמּוֹ, וְשָׂם פְּעָמָיו לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. פָּנָה אֶל שׁוֹמֵר הַסַּף וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. פָּרַץ הַשּׁוֹמֵר בִּצְחוֹק רָם וְאָמַר: "שׁוּב לְבֵיתְךָ, יֶלֶד קָט, כִּי עוֹד מְעַט מַגִּיעָה שְׁעָתָהּ שֶׁל שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם, וְעָלֶיךָ לִהְיוֹת בַּעֲרִיסָתְךָ!"...

אָמַר יוֹסֵף: "דָּבָר לִי אֶל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אָזוּז מִכָּאן עַד שֶׁאֶרְאֶה פָּנָיו!"

מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַמֶּלֶךְ לְטַיֵּל מְעַט בְּגַנּוֹ. אָזְנוֹ קָלְטָה אֶת הַדְּבָרִים, וְהוּא שָׁאַל אֶת הַשּׁוֹעֵר מִי הַנַּעַר וּמָה רְצוֹנוֹ.

אָמַר הַשּׁוֹעֵר: "נַעַר יְהוּדִי הוּא, וּרְצוֹנוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ".

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי". עָמַד יוֹסֵף לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנָשָׂא חֵן בְּעֵינָיו. שְׁאָלוֹ: "מִי אַתָּה, וּמַה תְּבַקֵּשׁ?".

הִשְׁתַּחֲוָה יוֹסֵף וְאָמַר: "נַעַר עִבְרִי אָנֹכִי, וְיוֹסֵף שְׁמִי. אָבִי הוּא הָרַב הַיְּהוּדִי, וְהִפְצַרְתִּי בּוֹ מְאֹד שֶׁיְּשַׁלְּחֵנִי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּשְׁלִיחוֹ, לְהִבָּחֵן עַל חָכְמָתִי בִּמְקוֹמוֹ!"

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ, וְהִקְפִּיד: "כְּלוּם מִתְיַמֵּר אַתָּה לִהְיוֹת חָכָם כְּאָבִיךָ?!" הִשְׁתַּחֲוָה יוֹסֵף וְאָמַר: "ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב, וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן. הֲלֹא אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִיו, אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר!"

"טוֹב הַדָּבָר", אָמַר הַמֶּלֶךְ, וְהוֹרָה לְכַנֵּס אֶת חֲכָמָיו.

בָּאוּ הַחֲכָמִים, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ. אָמְרוּ: "אַךְ שְׂחוֹק עָשָׂה לְךָ רַב הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְּחוֹ יֶלֶד קָט לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֶיךָ!"

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אִם יִכָּשֵׁל בִּתְשׁוּבוֹתָיו - אֶכְעַס עַל אָבִיו שֶׁשְּׁלָחוֹ, אַךְ אִם יַצְלִיחַ לַעֲנוֹת כַּהֲלָכָה - הֵן יִגְדַּל עֵרֶךְ אָבִיו בְּעֵינַי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. שֶׁכֵּן, כַּאֲשֶׁר יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן, הֲרֵי זֶה מִכֹּחַ הָאָב!"

פָּנָה אֶל הַנַּעַר וּשְׁאָלוֹ: "הַגִּידָה נָּא לִי, נַעַר עִבְרִי, מִי קָדַם לְבוֹרֵא הָעוֹלָם?"

הִפְנָה הַנַּעַר אֶת רֹאשׁוֹ כֹּה וָכֹה. אָמְרוּ הַשָּׂרִים: "נָבוֹךְ הוּא". אַךְ לֹא, מַבָּטוֹ נָפַל עַל קַעֲרַת תַּפּוּחִים. לָקַח שִׁשָּׁה תַּפּוּחִים, וְהִנִּיחָם לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ. נָתַן בּוֹ הַמֶּלֶךְ עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת.

אָמַר: "יוֹאִיל הַמֶּלֶךְ לִסְפֹּר כַּמָּה תַּפּוּחִים לְפָנָיו". הִקְפִּיד הַמֶּלֶךְ: "כְּלוּם מְצַחֵק אַתָּה? הֲלֹא הַכֹּל רוֹאִים כִּי שִׁשָּׁה תַּפּוּחִים כָּאן!"

וְהַנַּעַר בְּשֶׁלּוֹ: "לֹא כֵן, מַלְכִּי, הוֹאֵל נָא וּסְפֹר בְּקוֹל רָם!"

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְסָפַר: "אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה – "

הִשְׁתַּחֲוָה יוֹסֵף וְאָמַר: "יִסְלַח נָא לִי, אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא הֵיטִיב לִסְפֹּר. יַתְחִיל נָא מִלִּפְנֵי הָאֶחָד".

"הֲבָלִים תְּדַבֵּר!" קָצַף הַמֶּלֶךְ, "הֵן הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי מַתְחִילִים מֵהַמִּסְפָּר אֶחָד, וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר אַחֵר!"

"אִם כֵּן", אָמַר יוֹסֵף, "הֵן הַמֶּלֶךְ עָנָה בְּמוֹ פִּיו עַל שְׁאֵלָתוֹ מִי קָדַם לְבוֹרֵא הָעוֹלָם. הֵן ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, וְאֵין מְאוּמָה לִפְנֵי הָאֶחָד!"... פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמָיו וְאָמַר: "הֲלֹא תּוֹדוּ כִּי אֵין כְּחָכְמַת הַנַּעַר הָעִבְרִי!"

וְאֶל יוֹסֵף אָמַר: "בּוֹא אִתִּי אֶל בֵּית גְּנָזַי, וּבְחַר לְךָ מִשָּׁם כָּל אֲשֶׁר תִּרְצֶה, לְאוֹת הוֹקָרָה וְהַעֲרָכָה!"

הוֹלִיכוֹ לַחֲדַר אוֹצְרוֹתָיו וְהֶרְאָהוּ תַּכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף מְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי חֵן וּמַרְגָּלִיּוֹת. הִסְתַּכֵּל יוֹסֵף סָבִיב, וְעֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ מֵהַמַּרְאוֹת. לְפֶתַע הִבְחִין כִּי בְּפַאֲתֵי הָאוּלָם נִצָּב אֲרוֹן זְכוּכִית, וּבוֹ סְפָרִים וּמְגִלּוֹת. הַיֶּלֶד, שֶׁהַסְּפָרִים הָיוּ כָּל עוֹלָמוֹ, נִמְשָׁךְ לְאוֹתָהּ פִּנָּה כְּאֶל אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת. הוּא הֵחֵל לְעַיֵּן בַּמְּגִלּוֹת וּבַסְּפָרִים, וְהִתְאַכְזֵב. כֻּלָּם הָיוּ כְּתוּבִים עַרְבִית, וְנִכְתְּבוּ בָּהֶם צִוּוּיִים וְחֻקִּים, אִשּׁוּרִים וְתַקָּנוֹת. סָקַר מְגִלָּה אַחַר מְגִלָּה, וּמָצָא מְגִלָּה אַחַת שֶׁבָּהּ נִכְתְּבוּ גְּזֵרוֹת וְהַגְבָּלוֹת עַל הַיְּהוּדִים. אָמַר לַמֶּלֶךְ: "בִּמְגִלָּה זוֹ אֲנִי בּוֹחֵר, לְקָרְעָהּ וּלְאַבְּדָהּ מִן הָעוֹלָם".

עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הוֹרֶיךָ שֶׁכָּךְ חִנְּכוּךָ, לְהַעֲדִיף וּלְבַכֵּר אֶת טוֹבַת הַכְּלָל עַל פְּנֵי הָעֹשֶׁר שֶׁלְּךָ! וְעַתָּה שׁוּב אֶל אָבִיךָ וֶאֱמֹר לוֹ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִכַּרְתִּיךָ – עַז רְצוֹנִי שִׁבְעָתַיִם לְהַכִּיר גַּם אוֹתוֹ, כִּי אִם זוֹ חָכְמָתְךָ – מָה רַבָּה הִיא חָכְמָתוֹ!"

וְאָכֵן, מָצָא הַמֶּלֶךְ כִּי רַבִּי גֵּרְשׁוֹן חָכָם וְנָבוֹן, אִישׁ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מָלֵא דַּעַת וּתְבוּנָה, וַיְשִׂימֵהוּ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַיְהִי רַבִּי גֵּרְשׁוֹן דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדוֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ – מַעֲשֵׂי הַגְּדוֹלִים)

	כי תצא תשפ"ג
	לְהַכִּיר טוֹבָה – גַּם לַצֶּאֱצָאִים!
	"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (א-א) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בָּעִיר צַנְעָא – מֶלֶךְ תֵּימָן שָׁמַע אֶת שָׁמְעוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן זַצַ"ל, שֶׁהוּא חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי. שָׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְהַכִּירוֹ, וְאִם יִמְצָאֵהוּ חָכָם וְנָבוֹן - יְכַבְּדֵהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל, וְיֵיטִיב לְכָל הַיְּהוּדִים בַּעֲבוּרוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת הִתְעַצֵּב רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹן אֶל לִבּוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים "אַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת", וּמִי יוֹדֵעַ, אִם יִכָּשֵׁל בִּלְשׁוֹנוֹ, יָבִיא עָלָיו רָעָה חָלִילָה, וְיָמִיט אָסוֹן עַל אֶחָיו הַיְּהוּדִים. לְרַבִּי גֵּרְשׁוֹן הָיָה בֵּן קָטָן כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים, וּשְׁמוֹ יוֹסֵף. וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, וַה' נָתַן לוֹ חָכְמָה וּתְבוּנָה וַיְהִי נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו. רָאָה יוֹסֵף אֶת אָבִיו מִצְטַעֵר, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָדַעַת מַדּוּעַ וְלָמָּה. הִשְׁתַּמֵּט הָאָב מִתְּשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁהִפְצִיר בּוֹ מְאֹד, הֶרְאָהוּ אָבִיו אֶת אִגֶּרֶת הַמֶּלֶךְ. קָרָא הַבֵּן וְאָמַר: "אָבִי יַקִּירִי, הַרְשֵׁנִי וְאֵלֵךְ בִּמְקוֹמְךָ!" נִדְהָם הָאָב: "בְּנִי, מַה זֶּה עָלָה בְּדַעְתְּךָ?!" "מַדּוּעַ לֹא?" אָמַר יוֹסֵף, "אֵלֵךְ וְאֶתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶשְׁמַע אֶת שְׁאֵלוֹתָיו. אִם אַצְלִיחַ - תֹּאמַר שֶׁהַבֵּן יֶרֶךְ הָאָב, וְהָאָב זוֹכֶה לִבְנוֹ בַּחָכְמָה. וְאִם אֶכָּשֵׁל חָלִילָה - תֹּאמַר שֶׁאֵין יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר רְאָיָה..." נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלֵב הָאָב. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּבֵרְכָהוּ: "יוֹסֵף בְּנִי, לֵךְ לְשָׁלוֹם וִיהִי ה' עִמְּךָ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְתָשׁוּב אֵלַי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם!" נָשַׁק יוֹסֵף אֶת יְדֵי אָבִיו וְאִמּוֹ, וְשָׂם פְּעָמָיו לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. פָּנָה אֶל שׁוֹמֵר הַסַּף וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. פָּרַץ הַשּׁוֹמֵר בִּצְחוֹק רָם וְאָמַר: "שׁוּב לְבֵיתְךָ, יֶלֶד קָט, כִּי עוֹד מְעַט מַגִּיעָה שְׁעָתָהּ שֶׁל שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם, וְעָלֶיךָ לִהְיוֹת בַּעֲרִיסָתְךָ!"... אָמַר יוֹסֵף: "דָּבָר לִי אֶל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אָזוּז מִכָּאן עַד שֶׁאֶרְאֶה פָּנָיו!" מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַמֶּלֶךְ לְטַיֵּל מְעַט בְּגַנּוֹ. אָזְנוֹ קָלְטָה אֶת הַדְּבָרִים, וְהוּא שָׁאַל אֶת הַשּׁוֹעֵר מִי הַנַּעַר וּמָה רְצוֹנוֹ. אָמַר הַשּׁוֹעֵר: "נַעַר יְהוּדִי הוּא, וּרְצוֹנוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ". אָמַר הַמֶּלֶךְ: "הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי". עָמַד יוֹסֵף לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנָשָׂא חֵן בְּעֵינָיו. שְׁאָלוֹ: "מִי אַתָּה, וּמַה תְּבַקֵּשׁ?". הִשְׁתַּחֲוָה יוֹסֵף וְאָמַר: "נַעַר עִבְרִי אָנֹכִי, וְיוֹסֵף שְׁמִי. אָבִי הוּא הָרַב הַיְּהוּדִי, וְהִפְצַרְתִּי בּוֹ מְאֹד שֶׁיְּשַׁלְּחֵנִי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּשְׁלִיחוֹ, לְהִבָּחֵן עַל חָכְמָתִי בִּמְקוֹמוֹ!" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ, וְהִקְפִּיד: "כְּלוּם מִתְיַמֵּר אַתָּה לִהְיוֹת חָכָם כְּאָבִיךָ?!" הִשְׁתַּחֲוָה יוֹסֵף וְאָמַר: "ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב, וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן. הֲלֹא אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִיו, אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר!" "טוֹב הַדָּבָר", אָמַר הַמֶּלֶךְ, וְהוֹרָה לְכַנֵּס אֶת חֲכָמָיו. בָּאוּ הַחֲכָמִים, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ. אָמְרוּ: "אַךְ שְׂחוֹק עָשָׂה לְךָ רַב הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְּחוֹ יֶלֶד קָט לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֶיךָ!" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אִם יִכָּשֵׁל בִּתְשׁוּבוֹתָיו - אֶכְעַס עַל אָבִיו שֶׁשְּׁלָחוֹ, אַךְ אִם יַצְלִיחַ לַעֲנוֹת כַּהֲלָכָה - הֵן יִגְדַּל עֵרֶךְ אָבִיו בְּעֵינַי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. שֶׁכֵּן, כַּאֲשֶׁר יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן, הֲרֵי זֶה מִכֹּחַ הָאָב!" פָּנָה אֶל הַנַּעַר וּשְׁאָלוֹ: "הַגִּידָה נָּא לִי, נַעַר עִבְרִי, מִי קָדַם לְבוֹרֵא הָעוֹלָם?" הִפְנָה הַנַּעַר אֶת רֹאשׁוֹ כֹּה וָכֹה. אָמְרוּ הַשָּׂרִים: "נָבוֹךְ הוּא". אַךְ לֹא, מַבָּטוֹ נָפַל עַל קַעֲרַת תַּפּוּחִים. לָקַח שִׁשָּׁה תַּפּוּחִים, וְהִנִּיחָם לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ. נָתַן בּוֹ הַמֶּלֶךְ עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת. אָמַר: "יוֹאִיל הַמֶּלֶךְ לִסְפֹּר כַּמָּה תַּפּוּחִים לְפָנָיו". הִקְפִּיד הַמֶּלֶךְ: "כְּלוּם מְצַחֵק אַתָּה? הֲלֹא הַכֹּל רוֹאִים כִּי שִׁשָּׁה תַּפּוּחִים כָּאן!" וְהַנַּעַר בְּשֶׁלּוֹ: "לֹא כֵן, מַלְכִּי, הוֹאֵל נָא וּסְפֹר בְּקוֹל רָם!" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְסָפַר: "אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה – " הִשְׁתַּחֲוָה יוֹסֵף וְאָמַר: "יִסְלַח נָא לִי, אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא הֵיטִיב לִסְפֹּר. יַתְחִיל נָא מִלִּפְנֵי הָאֶחָד". "הֲבָלִים תְּדַבֵּר!" קָצַף הַמֶּלֶךְ, "הֵן הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי מַתְחִילִים מֵהַמִּסְפָּר אֶחָד, וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר אַחֵר!" "אִם כֵּן", אָמַר יוֹסֵף, "הֵן הַמֶּלֶךְ עָנָה בְּמוֹ פִּיו עַל שְׁאֵלָתוֹ מִי קָדַם לְבוֹרֵא הָעוֹלָם. הֵן ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, וְאֵין מְאוּמָה לִפְנֵי הָאֶחָד!"... פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמָיו וְאָמַר: "הֲלֹא תּוֹדוּ כִּי אֵין כְּחָכְמַת הַנַּעַר הָעִבְרִי!" וְאֶל יוֹסֵף אָמַר: "בּוֹא אִתִּי אֶל בֵּית גְּנָזַי, וּבְחַר לְךָ מִשָּׁם כָּל אֲשֶׁר תִּרְצֶה, לְאוֹת הוֹקָרָה וְהַעֲרָכָה!" הוֹלִיכוֹ לַחֲדַר אוֹצְרוֹתָיו וְהֶרְאָהוּ תַּכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף מְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי חֵן וּמַרְגָּלִיּוֹת. הִסְתַּכֵּל יוֹסֵף סָבִיב, וְעֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ מֵהַמַּרְאוֹת. לְפֶתַע הִבְחִין כִּי בְּפַאֲתֵי הָאוּלָם נִצָּב אֲרוֹן זְכוּכִית, וּבוֹ סְפָרִים וּמְגִלּוֹת. הַיֶּלֶד, שֶׁהַסְּפָרִים הָיוּ כָּל עוֹלָמוֹ, נִמְשָׁךְ לְאוֹתָהּ פִּנָּה כְּאֶל אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת. הוּא הֵחֵל לְעַיֵּן בַּמְּגִלּוֹת וּבַסְּפָרִים, וְהִתְאַכְזֵב. כֻּלָּם הָיוּ כְּתוּבִים עַרְבִית, וְנִכְתְּבוּ בָּהֶם צִוּוּיִים וְחֻקִּים, אִשּׁוּרִים וְתַקָּנוֹת. סָקַר מְגִלָּה אַחַר מְגִלָּה, וּמָצָא מְגִלָּה אַחַת שֶׁבָּהּ נִכְתְּבוּ גְּזֵרוֹת וְהַגְבָּלוֹת עַל הַיְּהוּדִים. אָמַר לַמֶּלֶךְ: "בִּמְגִלָּה זוֹ אֲנִי בּוֹחֵר, לְקָרְעָהּ וּלְאַבְּדָהּ מִן הָעוֹלָם". עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הוֹרֶיךָ שֶׁכָּךְ חִנְּכוּךָ, לְהַעֲדִיף וּלְבַכֵּר אֶת טוֹבַת הַכְּלָל עַל פְּנֵי הָעֹשֶׁר שֶׁלְּךָ! וְעַתָּה שׁוּב אֶל אָבִיךָ וֶאֱמֹר לוֹ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִכַּרְתִּיךָ – עַז רְצוֹנִי שִׁבְעָתַיִם לְהַכִּיר גַּם אוֹתוֹ, כִּי אִם זוֹ חָכְמָתְךָ – מָה רַבָּה הִיא חָכְמָתוֹ!" וְאָכֵן, מָצָא הַמֶּלֶךְ כִּי רַבִּי גֵּרְשׁוֹן חָכָם וְנָבוֹן, אִישׁ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מָלֵא דַּעַת וּתְבוּנָה, וַיְשִׂימֵהוּ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַיְהִי רַבִּי גֵּרְשׁוֹן דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדוֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ – מַעֲשֵׂי הַגְּדוֹלִים)