ùåôèéí
úùô"â
"וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז-ג) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַצַּדִּיק בַּעַל "דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זצ"ל וּתְלוּנָה בְּפִיו: סוֹחֵר מַצְלִיחַ הָיָה, חֲנוּתוֹ הָמְתָה קוֹנִים וּפַרְנָסָתוֹ מְצוּיָה הָיְתָה בְּשֶׁפַע. וְעַכְשָׁו בָּא יְהוּדִי וּפָתַח מוּלוֹ חֲנוּת מִתְחָרָה. הֵבִיא סְחוֹרָה חֲדָשָׁה וְאָפְנָתִית, הוֹזִיל מְחִירִים וְגָרַף אֶת הַלָּקוֹחוֹת. מִנִּי אָז, עוֹמֶדֶת חֲנוּתוֹ שׁוֹמֵמָה, וְהַפַּרְנָסָה שָׁבְתָה.
בֵּרְכוֹ הָרַבִּי בְּכָל לִבּוֹ שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תָּשׁוּב וְתִפְרַח, וּמִסְחָרוֹ יְשַׂגְשֵׂג כְּמִקֹּדֶם וְיִסְתַּעֵף שִׁבְעָתַיִם.
אֲבָל הָאִישׁ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ: "רְצוֹנִי שֶׁהָרַבִּי יְקַלֵּל אֶת הַמִּתְחָרֶה", אָמַר, "שֶׁהָרַבִּי יַכֵּהוּ בְּשֵׁבֶט פִּיו"...
"חָלִילָה", נִרְתַּע הָרַבִּי, "מֵעוֹלָם לֹא קִלַּלְתִּי יְהוּדִי! אִסּוּר חָמוּר הוּא, אִסּוּר מִדְּאוֹרָיְתָא".
וְהָאִישׁ בְּשֶׁלּוֹ: "אִם לֹא לְקַלֵּל אֶת הָאִישׁ, יְקַלֵּל הָרַבִּי אֶת חֲנוּתוֹ, שֶׁהַקּוֹנִים יַדִּירוּ מִמֶּנָּה רַגְלֵיהֶם, וּסְחוֹרָתוֹ תִּוָּתֵר כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין".
חִיֵּךְ הָרַבִּי וְאָמַר: "הֵן סוֹחֵר אַתָּה. אֱמֹר נָא לִי, הֵיכָן רוֹכֵשׁ אַתָּה אֶת הַסְּחוֹרָה?"
הִתְבַּלְבֵּל הַלָּה מֵהַמִּפְנֶה בַּשִּׂיחָה, אַךְ מִיָּד הִתְעַשֵּׁת וְעָנָה: "סְחוֹרָה פְּלוֹנִית - קוֹנֶה אֲנִי בְּעִיר פְּלוֹנִית. סְחוֹרָה אַחֶרֶת, קוֹנֶה אֲנִי בַּיְּרִיד..."
"וְכֵיצַד מֵבִיא אַתָּה אֶת הַסְּחוֹרָה לְעִירְךָ?" הִתְעַנְיֵן הָרַבִּי.
עָנָה הַסּוֹחֵר: "בַּעֲגָלָה. וְכִי מָה הַשְּׁאֵלָה?"
אֲבָל הָרַבִּי הִמְשִׁיךְ וְחָקַר: "וְנוֹסֵעַ אַתָּה בְּעַצְמְךָ?"
"אָכֵן כֵּן", אִשֵּׁר הַסּוֹחֵר. הִסְבִּיר שֶׁיֵּשׁ לַחְשֹׁשׁ מִפְּנֵי גְּנֵבוֹת וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל תְּנָאֵי הַהוֹבָלָה.
"וְיוֹשֵׁב אַתָּה לְיַד הָעֶגְלוֹן, עַל דּוּכָנוֹ?", שִׁעֵר הָרַבִּי. הַסּוֹחֵר אִשֵּׁר, כְּשֶׁהוּא תָּמֵהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל הַשִּׂיחָה הַמּוּזָרָה.
"מָה עוֹשֶׂה הָעֶגְלוֹן כְּשֶׁהַסּוּס רָעֵב?", שָׁאַל הָרַבִּי. הִסְבִּיר הַסּוֹחֵר שֶׁהָעֶגְלוֹן מוֹלִיךְ עִמּוֹ שַׂק שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.
"וּכְשֶׁהַסּוּס צָמֵא?!", הִמְשִׁיךְ הָרַבִּי וְשָׁאַל. הַסּוֹחֵר עָנָה, שֶׁבְּעָבְרָם לְיַד עֲרוּץ נַחַל, שׁוֹתֶה הַסּוּס לִרְוָיָה.
"הַאִם שַׂמְתָּ לֵב לְתוֹפָעָה מוּזָרָה?", שָׁאַל הָרַבִּי. הַסּוֹחֵר הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ. לֹא, לֹא הִבְחִין בְּדָבָר מוּזָר כָּלְשֶׁהוּ.
"בֶּאֱמֶת?", תָּמַהּ הָרַבִּי. "הַאִם לֹא שַׂמְתָּ לֵב לְכָךְ שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַסּוּס שׁוֹתֶה, הוּא בּוֹטֵשׁ בְּרַגְלוֹ בַּמַּיִם, בּוֹעֵט, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן שׁוֹתֶה?!"
עַכְשָׁו, כְּשֶׁהֵסֵבּוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ, נוֹכַח הַסּוֹחֵר שֶׁאָכֵן כֵּן הוּא. בֶּאֱמֶת מוּזָר...
"הֲיָדַעְתָּ מַדּוּעַ?", שָׁאַל הָרַבִּי. "הִנְנִי וְאַסְבִּיר לְךָ: הַסּוּס מַרְכִּין רֹאשׁוֹ לִשְׁתּוֹת וְרוֹאֶה אֶת בָּבוּאָתוֹ בַּמַּיִם. הוֹאִיל וְסוּס הוּא, מֵבִין הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִתְחָרֶה עַל אוֹתָם הַמַּיִם: כְּשֵׁם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה מִכָּאן, מִתְנַכֵּל לוֹ הַסּוּס הַתַּחְתּוֹן וּמִתְקָרֵב בּוֹ-זְמַנִּית כְּדֵי לִשְׁתּוֹת אֶת מֵימָיו... עַל כֵּן בּוֹעֵט וּבוֹטֵשׁ הוּא בְּרַגְלוֹ, מַעֲכִיר אֶת הַמַּיִם, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַסּוּס הַהוּא נֶעֱלַם, נִבְהַל כַּנִּרְאֶה וְנָסוֹג, וְכָל הַמַּיִם שֶׁלּוֹ..."
חִיֵּךְ הַסּוֹחֵר, וְהָרַב סִכֵּם: "אֲבָל, כַּמּוּבָן, טִפֵּשׁ הוּא הַסּוּס. כִּי אֲפִלּוּ הָיָה כָּאן מִתְחָרֶה, הֲלֹא יֵשׁ בַּנָּהָר דֵּי מַיִם לִשְׁנֵיהֶם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דִּמְיוֹן. וּמַה הוֹעִיל בִּבְעִיטוֹתָיו? שֶׁהַמַּיִם נִהְיוּ מְרֻפָּשִׁים.
מֵבִין אַתָּה", סִיֵּם הָרַבִּי, "הֲרֵי מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא הַנִּימָה (יוֹמָא לח:). לֶקַח זֶה לָמַדְנוּ בְּאֹפֶן חַד כָּל כָּךְ בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם, הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֻפְלָאָה, שֶׁבָּהּ כָּל אֶחָד קִבֵּל מְנָתוֹ: הַיְּהוּדִי שָׁאַב מַיִם, וְהַמִּצְרִי שָׁאַב דָּם; הֵנִיחוּ שְׁתֵּי קַשִּׁיּוֹת שְׁתִיָּה בַּכּוֹס, הַיְּהוּדִי שָׁתָה מַיִם וְהַמִּצְרִי מָצַץ דָּם; הַכּוֹסוֹת הֶחְלִיפוּ יָדַיִם, וְהַנּוֹזֵל שֶׁבָּהֶן הִשְׁתַּנָּה כְּהֶרֶף עַיִן... וּכְבָר הִתְבָּאֵר שֶׁמַּכּוֹת מִצְרַיִם הָיוּ 'אֹתוֹת וּמֹפְתִים... עַד הַיּוֹם הַזֶּה' (יִרְמְיָה לב-כ), בַּעֲלוֹת מֶסֶר נִצְחִי עַד עוֹלָם: כְּשֵׁם שֶׁהַצְּפַרְדֵּעַ יָדְעָה לְאָן עָלֶיהָ לְהִכָּנֵס וּלְאָן נֶאֱסַר עָלֶיהָ לָבוֹא, וְכֵן הַכִּנִּים וְהֶעָרֹב, הַדֶּבֶר וְהַשְּׁחִין - כָּךְ יוֹדַעַת הַפַּרְנָסָה לְאָן לְהִשָּׁלַח. וְאִם רוֹצִים לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ, הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הִיא לִפְנוֹת בַּעֲתִירָה אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אוֹתָנוּ, אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן, בְּחֶסֶד, בְּרֶוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)
