Otzarot-Article

"לְהַבְדִּיל... וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר" (י-י) רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה בַּעַל שׁוּ"ת הרשב"ש, בֶּן רַבֵּנוּ שִׁמְעוֹן בֶּן צֶמַח דוּרָאן בַּעַל הַתַּשְׁבֵּ"ץ זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי אַלְגִ'יר הָיָה. בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בָּהּ מְסֻפָּר עַל הַהַבְדָּלָה בֵּין הַטָּמֵא לַטָּהוֹר, נַעֲלֶה אֶת זִכְרוֹ הַטָּהוֹר בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁמָּצִינוּ בַּסֵּפֶר "מְקוֹר בָּרוּךְ":

יִשְׁמְעֵאלִי אֶחָד שָׁאַל מֵהָרַב הַתַּשְׁבֵּ"ץ: "אֵיךְ תֹּאמְרוּ שֶׁאַתֶּם הַטְּהוֹרִים וְאָנוּ הַטְּמֵאִים. הֲלֹא מוֹדִים אַתֶּם שֶׁעִקַּר הַטָּהֳרָה בְּמַיִם הִיא. וְאָנוּ, לִפְנֵי תְּפִלָּתֵנוּ רוֹחֲצִים עַצְמֵנוּ מִמָּתְנַיִם עַד יְרֵכַיִם, וְיָדַיִם עַד כְּתֵפַיִם, וְרֹב הָרֹאשׁ. וְאַתֶּם רוֹחֲצִים כַּפּוֹת יְדֵיכֶם וְדַיֵּכֶם! מֵעַתָּה אֱמֹר, מִיהוּ הַטָּהוֹר?!"...

אָמַר הָרַב: "מִתְיָרֵא אֲנִי לַהֲשִׁיבְךָ, שֶׁתַּעֲלִיל עָלַי עֲלִילוֹת".

נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְלֹא תְּאֻנֶּה אֵלָיו רָעָה.

אָמַר לוֹ: "דַּע וְהָבֵן, שֶׁהַמַּיִם אָמְנָם מְטַהֲרִים, אַךְ רַק אֶת מִי שֶׁהוּא טָהוֹר מֵעִקָּרוֹ, וְטֻמְאָתוֹ חִיצוֹנִית הִיא. שֶׁהֲרֵי כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַבְהִירוּ אֶת הַכּוּשִׁי".

וְהוֹסִיף: "רְאֵה, הַתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּבַקֵּר כָּל הַיּוֹם בָּאַשְׁפָּה, יִרְחֲצוּהוּ וְיִתְנַקֶּה, וְאֵין אֻמָּה הַמּוֹאֶסֶת בִּבְשָׂרוֹ. וְהַצְּפַרְדֵּעַ, שֶׁכָּל יָמָיו בַּמַּיִם, שֶׁרֶץ הוּא, לֹא יֵאָכֵל"...

נֶהֶפְכוּ פְּנֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִי כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְלֹא יָסַף לְקַנְטֵר בִּדְבָרִים...

בִּתְקוּפַת הַקַּיִץ בָּהּ שָׂרַר חֹם מַחֲנִיק וְהָבִיל בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, הָיוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת מַעֲתִיקִים מְקוֹמָם לֶהָרִים. שָׁם, בָּאֲוִיר הַצַּח בֵּינוֹת לְיוּבַלֵּי מַיִם וְצִמְחִיָּה מוֹרִיקָה, הִתְמִידוּ בְּלִמּוּדָם. גַּם רַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הָרַב מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל הִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם, וּשְׁקִידָתוֹ בִּמְחִיצָתָם הָיְתָה לָהֶם לְמוֹפֵת.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נִפְלָא, וְהַמֶּרְחָבִים מְשׁוֹבְבֵי נֶפֶשׁ. אֲבָל יוּבַלֵּי הַמַּיִם וְהַצִּמְחִיָּה הִוּוּ מָקוֹר לִנְחִילֵי יַתּוּשִׁים וְיַבְחוּשִׁים לְאֵין מִסְפָּר. הִטְרִידוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבְּנֵי הַיְשִׁיבָה הָיוּ פּוֹרְשִׂים מֵעֲלֵיהֶם רְשָׁתוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמֹד בְּאֵין מַפְרִיעַ. הִתְקִינוּ רְשָׁתוֹת בַּפְּתָחִים וּבַחַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ חֲדִירַת מְעוֹפְפִים.

אֶחָד הָיָה רַבֵּנוּ שֶׁיָּצָא לֶחָצֵר וְהָגָה בְּסִפְרוֹ לְרוּחַ הַיּוֹם, וְשׁוּם מְעוֹפֵף לֹא הִתְקָרֵב!

יָתֵר עַל כֵּן: כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב הִצִּיב מְנוֹרָה וְלָמַד לְאוֹרָהּ -

וַהֲלֹא הַמְעוֹפְפִים נִמְשָׁכִים בְּטִבְעָם אֶל הָאוֹר, וְכָאן לֹא נִרְאָה אֶחָד מֵהֶם!

בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה סָחוּ בַּפֶּלֶא. הִזְכִּירוּ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת י:) עַל מַאֲמַר הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא" (מְלָכִים ב' ד-ט) אֱלִישָׁע הַנָּבִיא. וְשָׁאֲלוּ מִנַּיִן יָדְעָה, וְהֵשִׁיבוּ: שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (אָבוֹת ה-ה). "וְהַקָּדוֹשׁ הַדָּבֵק תָּמִיד בֵּאלֹקָיו, הוּא עַצְמוֹ נֶחְשָׁב כְּמִשְׁכָּן, כְּמִקְדָּשׁ וּכְמִזְבֵּחַ" (מְסִלַּת יְשָׁרִים פֶּרֶק כו)!

רַבֵּנוּ נִכְנַס לַחֲדַר הָאֹכֶל. קָרָא לַבָּחוּר וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. הִתְעַנְיֵן לִשְׁלוֹמוֹ וְהַרְגָּשָׁתוֹ, הַאִם מֵבִין הוּא אֶת הַשִּׁעוּרִים, שְׂבַע רָצוֹן מֵהַחַבְרוּתוֹת. מָזַג לוֹ כּוֹס שְׁתִיָּה צוֹנֶנֶת.

הַבָּחוּר נָטַל אֶת הַכּוֹס, וְהֶחְוִיר. מִצַּד אֶחָד, רַבֵּנוּ מָזַג, מְצַפֶּה שֶׁיִּשְׁתֶּה. אֲבָל שׁוּרַת מְעוֹפְפִים עִטְּרָה אֶת הַכּוֹס סָבִיב...

"שְׁתֵה, בְּנִי", דִּרְבֵּן רַבֵּנוּ.

הַבָּחוּר הִפְרִיחַ אֶת הַמְּעוֹפְפִים, שֶׁנִּתְּרוּ - וְחָזְרוּ.

הִבְחִין בְּכָךְ רַבֵּנוּ, נָטַל מִיָּדָיו אֶת הַכּוֹס - וְהַמְעוֹפְפִים נֶעֶלְמוּ...

"עַכְשָׁו תּוּכַל לִשְׁתּוֹת", אָמַר, וּמָסַר לוֹ אֶת הַכּוֹס...

שְׁאָלוֹ נֶכְדּוֹ: "אֵיךְ תַּסְבִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה, סַבָּא? כֵּיצַד אֵינָם מַטְרִידִים אוֹתְךָ?!"

"פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא, וּמִדְרָשׁ", הֱשִׁיבוֹ רַבֵּנוּ. וְצִטֵּט: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ (מִשְׁלֵי טז-ז). "גַּם", רִבּוּי הוּא. וּדְרָשׁוּהוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נד-א): לְרַבּוֹת מַזִּיקֵי בֵּיתוֹ, כְּגוֹן יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים וּזְבוּבִים"...

אֵין כָּאן אֵפוֹא כָּל תְּמִיהָה...

וּמְסַפְּרִים, שֶׁכָּל אֵימַת שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְחַדְרוֹ בִּימֵי הַקַּיִץ הַחַמִּים, מִיָּד הָיוּ מִסְתַּלְּקִים כָּל הַחֲרָקִים הַמְּעוֹפְפִים דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְלֹא נִשְׁאַר אֲפִלּוּ אֶחָד! (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, אִמְרוֹת נֹעַם, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)

	דברים תשפ"ג
	לִפְעָמִים מֵהַצָּרָה עַצְמָהּ מַגִּיעָה יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה
	"לְהַבְדִּיל... וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר" (י-י) רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה בַּעַל שׁוּ"ת הרשב"ש, בֶּן רַבֵּנוּ שִׁמְעוֹן בֶּן צֶמַח דוּרָאן בַּעַל הַתַּשְׁבֵּ"ץ זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי אַלְגִ'יר הָיָה. בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בָּהּ מְסֻפָּר עַל הַהַבְדָּלָה בֵּין הַטָּמֵא לַטָּהוֹר, נַעֲלֶה אֶת זִכְרוֹ הַטָּהוֹר בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁמָּצִינוּ בַּסֵּפֶר "מְקוֹר בָּרוּךְ": יִשְׁמְעֵאלִי אֶחָד שָׁאַל מֵהָרַב הַתַּשְׁבֵּ"ץ: "אֵיךְ תֹּאמְרוּ שֶׁאַתֶּם הַטְּהוֹרִים וְאָנוּ הַטְּמֵאִים. הֲלֹא מוֹדִים אַתֶּם שֶׁעִקַּר הַטָּהֳרָה בְּמַיִם הִיא. וְאָנוּ, לִפְנֵי תְּפִלָּתֵנוּ רוֹחֲצִים עַצְמֵנוּ מִמָּתְנַיִם עַד יְרֵכַיִם, וְיָדַיִם עַד כְּתֵפַיִם, וְרֹב הָרֹאשׁ. וְאַתֶּם רוֹחֲצִים כַּפּוֹת יְדֵיכֶם וְדַיֵּכֶם! מֵעַתָּה אֱמֹר, מִיהוּ הַטָּהוֹר?!"... אָמַר הָרַב: "מִתְיָרֵא אֲנִי לַהֲשִׁיבְךָ, שֶׁתַּעֲלִיל עָלַי עֲלִילוֹת". נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְלֹא תְּאֻנֶּה אֵלָיו רָעָה. אָמַר לוֹ: "דַּע וְהָבֵן, שֶׁהַמַּיִם אָמְנָם מְטַהֲרִים, אַךְ רַק אֶת מִי שֶׁהוּא טָהוֹר מֵעִקָּרוֹ, וְטֻמְאָתוֹ חִיצוֹנִית הִיא. שֶׁהֲרֵי כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַבְהִירוּ אֶת הַכּוּשִׁי". וְהוֹסִיף: "רְאֵה, הַתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּבַקֵּר כָּל הַיּוֹם בָּאַשְׁפָּה, יִרְחֲצוּהוּ וְיִתְנַקֶּה, וְאֵין אֻמָּה הַמּוֹאֶסֶת בִּבְשָׂרוֹ. וְהַצְּפַרְדֵּעַ, שֶׁכָּל יָמָיו בַּמַּיִם, שֶׁרֶץ הוּא, לֹא יֵאָכֵל"... נֶהֶפְכוּ פְּנֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִי כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְלֹא יָסַף לְקַנְטֵר בִּדְבָרִים... בִּתְקוּפַת הַקַּיִץ בָּהּ שָׂרַר חֹם מַחֲנִיק וְהָבִיל בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, הָיוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת מַעֲתִיקִים מְקוֹמָם לֶהָרִים. שָׁם, בָּאֲוִיר הַצַּח בֵּינוֹת לְיוּבַלֵּי מַיִם וְצִמְחִיָּה מוֹרִיקָה, הִתְמִידוּ בְּלִמּוּדָם. גַּם רַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הָרַב מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל הִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם, וּשְׁקִידָתוֹ בִּמְחִיצָתָם הָיְתָה לָהֶם לְמוֹפֵת. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נִפְלָא, וְהַמֶּרְחָבִים מְשׁוֹבְבֵי נֶפֶשׁ. אֲבָל יוּבַלֵּי הַמַּיִם וְהַצִּמְחִיָּה הִוּוּ מָקוֹר לִנְחִילֵי יַתּוּשִׁים וְיַבְחוּשִׁים לְאֵין מִסְפָּר. הִטְרִידוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבְּנֵי הַיְשִׁיבָה הָיוּ פּוֹרְשִׂים מֵעֲלֵיהֶם רְשָׁתוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמֹד בְּאֵין מַפְרִיעַ. הִתְקִינוּ רְשָׁתוֹת בַּפְּתָחִים וּבַחַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ חֲדִירַת מְעוֹפְפִים. אֶחָד הָיָה רַבֵּנוּ שֶׁיָּצָא לֶחָצֵר וְהָגָה בְּסִפְרוֹ לְרוּחַ הַיּוֹם, וְשׁוּם מְעוֹפֵף לֹא הִתְקָרֵב! יָתֵר עַל כֵּן: כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב הִצִּיב מְנוֹרָה וְלָמַד לְאוֹרָהּ - וַהֲלֹא הַמְעוֹפְפִים נִמְשָׁכִים בְּטִבְעָם אֶל הָאוֹר, וְכָאן לֹא נִרְאָה אֶחָד מֵהֶם! בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה סָחוּ בַּפֶּלֶא. הִזְכִּירוּ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת י:) עַל מַאֲמַר הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא" (מְלָכִים ב' ד-ט) אֱלִישָׁע הַנָּבִיא. וְשָׁאֲלוּ מִנַּיִן יָדְעָה, וְהֵשִׁיבוּ: שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (אָבוֹת ה-ה). "וְהַקָּדוֹשׁ הַדָּבֵק תָּמִיד בֵּאלֹקָיו, הוּא עַצְמוֹ נֶחְשָׁב כְּמִשְׁכָּן, כְּמִקְדָּשׁ וּכְמִזְבֵּחַ" (מְסִלַּת יְשָׁרִים פֶּרֶק כו)! רַבֵּנוּ נִכְנַס לַחֲדַר הָאֹכֶל. קָרָא לַבָּחוּר וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. הִתְעַנְיֵן לִשְׁלוֹמוֹ וְהַרְגָּשָׁתוֹ, הַאִם מֵבִין הוּא אֶת הַשִּׁעוּרִים, שְׂבַע רָצוֹן מֵהַחַבְרוּתוֹת. מָזַג לוֹ כּוֹס שְׁתִיָּה צוֹנֶנֶת. הַבָּחוּר נָטַל אֶת הַכּוֹס, וְהֶחְוִיר. מִצַּד אֶחָד, רַבֵּנוּ מָזַג, מְצַפֶּה שֶׁיִּשְׁתֶּה. אֲבָל שׁוּרַת מְעוֹפְפִים עִטְּרָה אֶת הַכּוֹס סָבִיב... "שְׁתֵה, בְּנִי", דִּרְבֵּן רַבֵּנוּ. הַבָּחוּר הִפְרִיחַ אֶת הַמְּעוֹפְפִים, שֶׁנִּתְּרוּ - וְחָזְרוּ. הִבְחִין בְּכָךְ רַבֵּנוּ, נָטַל מִיָּדָיו אֶת הַכּוֹס - וְהַמְעוֹפְפִים נֶעֶלְמוּ... "עַכְשָׁו תּוּכַל לִשְׁתּוֹת", אָמַר, וּמָסַר לוֹ אֶת הַכּוֹס... שְׁאָלוֹ נֶכְדּוֹ: "אֵיךְ תַּסְבִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה, סַבָּא? כֵּיצַד אֵינָם מַטְרִידִים אוֹתְךָ?!" "פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא, וּמִדְרָשׁ", הֱשִׁיבוֹ רַבֵּנוּ. וְצִטֵּט: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ (מִשְׁלֵי טז-ז). "גַּם", רִבּוּי הוּא. וּדְרָשׁוּהוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נד-א): לְרַבּוֹת מַזִּיקֵי בֵּיתוֹ, כְּגוֹן יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים וּזְבוּבִים"... אֵין כָּאן אֵפוֹא כָּל תְּמִיהָה... וּמְסַפְּרִים, שֶׁכָּל אֵימַת שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְחַדְרוֹ בִּימֵי הַקַּיִץ הַחַמִּים, מִיָּד הָיוּ מִסְתַּלְּקִים כָּל הַחֲרָקִים הַמְּעוֹפְפִים דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְלֹא נִשְׁאַר אֲפִלּוּ אֶחָד! (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, אִמְרוֹת נֹעַם, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)