Otzarot-Article

"וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" (טו-ז) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", וְכִי הָאִסּוּר לִקְפֹּץ אֶת יָדֵינוּ נֶאֱמַר רַק כְּלַפֵּי אָחִינוּ הָאֶבְיוֹן?! הֲלֹא בְּוַדַּאי מֻטָּל עָלֵינוּ לְסַיֵּעַ לִכְלַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים וְלִתְמֹךְ בָּהֶם, וְלָאו דַּוְקָא לַעֲנִיִּים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ! מַדּוּעַ, אִם כֵּן, יִחֲסָה הַתּוֹרָה אֶת הָאִסּוּר רַק כְּלַפֵּי 'אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן'?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בֹּקֶר אֶחָד נָסַע הָרַבִּי מִקּוֹפִּישְׁנִיץ, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, כְּדֵי לִפְגֹּשׁ נָגִיד אֶחָד מִמִּתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלּוֹ, בְּבֵיתוֹ. הָרַבִּי הֻכְנַס עַל יְדֵי אֶחָד מֵעוֹזְרָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לַחֲדַר הַהַמְתָּנָה, וְצִפָּה לְבוֹאוֹ. הַלָּה, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁרַבּוֹ הַנַּעֲרָץ עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ, מִהֵר לַחֶדֶר, וְעָמַד בְּפֶה פָּעוּר לְנֹכַח מַרְאֵה פְּנֵי הָאַדְמוֹ"ר.

"מַדּוּעַ הָרַבִּי הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַד אֵלַי?" שָׁאַל בְּתַדְהֵמָה, "לוּ רַק הָיָה הָרַבִּי שׁוֹלֵחַ לִקְרֹא לִי, יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּעַצְמִי!"

חִיֵּךְ הָרַבִּי בַּעֲדִינוּת וְעָנָה: "כָּעֵת אֲנִי הוּא זֶה שֶׁזָּקוּק לְךָ, עַל כֵּן מִן הָרָאוּי שֶׁאֲכַבֵּד אוֹתְךָ וְאָבוֹא אֲנִי אֵלֶיךָ!"

"רַבִּי!" הִפְצִיר בַּעַל הַבַּיִת, "בְּבַקָּשָׁה, אֱמֹר נָא לִי, כֵּיצַד אוּכַל לְסַיֵּעַ לָרַבִּי?"

הִבִּיט הָאַדְמוֹ"ר לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר: "יָדוּעַ לִי עַל מִשְׁפָּחָה הַזְּקוּקָה לִתְרוּמָה דְּחוּפָה בְּיוֹתֵר! הַבַּעַל לְלֹא עֲבוֹדָה, וְהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת לְהִמָּצֵא בַּבַּיִת כְּדֵי לְטַפֵּל בַּיְלָדִים הָרַכִּים, וְעַל כֵּן אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לַעֲבֹד לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתָם. חֵלֶק מֵהַיְלָדִים נִזְקָקִים לְמַעֲקָב רְפוּאִי הָעוֹלֶה הוֹן רַב. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁגַּם מְזוֹן כְּדֵי קִיּוּמָם, הֵם מִתְקַשִּׁים לְהַשִּׂיג בְּיָמִים אֵלּוּ. אֲנִי זָקוּק לִסְכוּם נִכְבָּד עֲבוּרָם!"

"אֲבָל עֲדַיִן אֵינֶנִּי מֵבִין, לְשֵׁם מָה הִטְרִיחַ הָרַבִּי עַצְמוֹ עֲבוּר בַּקָּשָׁה מֵעֵין זוֹ", מָחָה בַּעַל הַבַּיִת עַל כְּבוֹד רַבּוֹ, "הֲלֹא אִם זוֹ הַמַּטָּרָה הַיְחִידָה לִשְׁמָהּ הִגִּיעַ הָרַבִּי לְבֵיתִי - יָכוֹל הָיָה לְשׂוֹחֵחַ עִמִּי בַּטֵּלֵפוֹן, וּבְוַדַּאי הָיִיתִי נַעֲנֶה לְבַקָּשָׁתוֹ עַל אֲתַר!"

"לֹא!" עָנָה הָרַבִּי בְּפַסְקָנוּת, "מְדֻבָּר בְּבַקָּשָׁה חֲשׁוּבָה עֲבוּרִי בְּאֹפֶן מְיֻחָד, וְלָכֵן חַשְׁתִּי צֹרֶךְ לָגֶשֶׁת אֵלֶיךָ, שֶׁהִנְּךָ מְפֻרְסָם בִּנְדִיבוּתְךָ הָרַבָּה!"

בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה, שָׁלַף בַּעַל הַבַּיִת אֶת פִּנְקַס הַשֶּׁקִים, רָשַׁם סְכוּם נִכְבָּד וְחָתַם אֶת שְׁמוֹ בְּתַחְתִּית הַשֶּׁק. לְאַחַר מִכֵּן, פָּנָה אֶל הָאַדְמוֹ"ר בִּשְׁאֵלָה: "עַל שְׁמוֹ שֶׁל מִי עָלַי לִרְשֹׁם אֶת הַשֶּׁק?"

הִבִּיט הָרַבִּי לְרֶגַע לָאָרֶץ, וְשָׁהָה מְעַט קֹדֶם שֶׁהֵשִׁיב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַמַּפְתִּיעָה: "כְּתֹב אֶת הַשֶּׁק לִפְקֻדַּת אָחִיךָ..."

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵהַמָּקוֹם, אָמַר הָרַבִּי לִמְקֹרָבוֹ, כִּי יֵשׁ נְדִיבֵי לֵב הַנּוֹתְנִים מִמָּמוֹנָם לְכָל נִצְרָךְ, אַךְ דַּוְקָא כְּלַפֵּי קְרוֹבֵיהֶם וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם קוֹפְצִים אֶת יְדֵיהֶם וְאֵינָם מְפַזְּרִים מִכַּסְפָּם לִצְדָקָה. בְּכָךְ הֵם מוֹכִיחִים שֶׁעִקַּר מַטְּרָתָם בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה הִיא לְהִתְגַּדֵּל וּלְהִתְפָּאֵר בְּפִי הֶהָמוֹן בְּכָךְ שֶׁהֵם נְדִיבִים וְנוֹתְנֵי צְדָקָה. הֵם סְבוּרִים שֶׁתְּמִיכָה בִּקְרוֹבֵיהֶם לֹא תִּגְרֹם לַאֲחֵרִים לְהִתְפַּעֵל מִמַּעֲשֶׂה זֶה, וְאִם כֵּן, לְגֹדֶל טָעוּתָם, הֵם אֵינָם רוֹאִים כָּל סִבָּה לְסַיֵּעַ לָהֶם.

מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ, זֶה לָדַעַת לְהוֹשִׁיט יָד לְכָל נִצְרָךְ בַּאֲשֶׁר הוּא, אַךְ וְרַק כְּדֵי לְסַיֵּעַ לוֹ, וְלֹא לָקַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן שִׁקּוּלִים אִישִׁיִּים.

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"כְּתַב סוֹפֵר":

לְעִתִּים אָנוּ מוֹצְאִים בַּעֲלֵי מָמוֹן, הַפּוֹתְחִים אֶת יָדָם דַּוְקָא לִ'רְחוֹקִים' – לַעֲנִיִּים הַבָּאִים מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתָם כְּלָל, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה פְּסוּלָה, שֶׁיִּזְכּוּ לִתְהִלָּה וּלְכָבוֹד עַל נִדְבַת לִבָּם. לְעֻמַּת זֹאת דַּוְקָא לַ'קְּרוֹבִים' – אִם בָּאִים אֲלֵיהֶם קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתָּם בְּבַקָּשַׁת צְדָקָה וְסִיּוּעַ – הֵם דּוֹחִים אוֹתָם בְּטַעֲנוֹת סְרָק, וְאֵינָם עוֹמְדִים לִימִינָם לְסָמְכָם, מִשּׁוּם שֶׁסְּבוּרִים שֶׁאִישׁ לֹא יִתְפַּעֵל מֵהוֹשָׁטַת עֶזְרָה לְבֶן מִשְׁפָּחָה, וּבְוַדַּאי לֹא יְשַׁבְּחוּ אוֹתָם עַל תְּמִיכָתָם בַּאֲחֵיהֶם.

נֹכַח מְצִיאוּת עֲגוּמָה זוֹ מַזְהִירָה הַתּוֹרָה כָּל בַּעַל מָמוֹן בְּיִשְׂרָאֵל: "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" – עָלֶיךָ לְהַקְפִּיד לִפְתֹּחַ אֶת יָדְךָ לֹא רַק לְעָנִי 'רָחוֹק', אֶלָּא גַּם כְּלַפֵּי 'אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן' מֻטָּל עָלֶיךָ לְהוֹשִׁיט יָדְךָ לְעֶזְרָה. אִם אָכֵן תִּנְהַג כָּךְ, תִּזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה בִּשְׁלֵמוּת... (לְלַמֶּדְךָ)

	בעלותך תשפ"ג
	לְהוֹדוֹת עַל הַ"יֵּשׁ"
	"וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" (טו-ז) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", וְכִי הָאִסּוּר לִקְפֹּץ אֶת יָדֵינוּ נֶאֱמַר רַק כְּלַפֵּי אָחִינוּ הָאֶבְיוֹן?! הֲלֹא בְּוַדַּאי מֻטָּל עָלֵינוּ לְסַיֵּעַ לִכְלַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים וְלִתְמֹךְ בָּהֶם, וְלָאו דַּוְקָא לַעֲנִיִּים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ! מַדּוּעַ, אִם כֵּן, יִחֲסָה הַתּוֹרָה אֶת הָאִסּוּר רַק כְּלַפֵּי 'אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן'? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בֹּקֶר אֶחָד נָסַע הָרַבִּי מִקּוֹפִּישְׁנִיץ, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, כְּדֵי לִפְגֹּשׁ נָגִיד אֶחָד מִמִּתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלּוֹ, בְּבֵיתוֹ. הָרַבִּי הֻכְנַס עַל יְדֵי אֶחָד מֵעוֹזְרָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לַחֲדַר הַהַמְתָּנָה, וְצִפָּה לְבוֹאוֹ. הַלָּה, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁרַבּוֹ הַנַּעֲרָץ עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ, מִהֵר לַחֶדֶר, וְעָמַד בְּפֶה פָּעוּר לְנֹכַח מַרְאֵה פְּנֵי הָאַדְמוֹ"ר. "מַדּוּעַ הָרַבִּי הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַד אֵלַי?" שָׁאַל בְּתַדְהֵמָה, "לוּ רַק הָיָה הָרַבִּי שׁוֹלֵחַ לִקְרֹא לִי, יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּעַצְמִי!" חִיֵּךְ הָרַבִּי בַּעֲדִינוּת וְעָנָה: "כָּעֵת אֲנִי הוּא זֶה שֶׁזָּקוּק לְךָ, עַל כֵּן מִן הָרָאוּי שֶׁאֲכַבֵּד אוֹתְךָ וְאָבוֹא אֲנִי אֵלֶיךָ!" "רַבִּי!" הִפְצִיר בַּעַל הַבַּיִת, "בְּבַקָּשָׁה, אֱמֹר נָא לִי, כֵּיצַד אוּכַל לְסַיֵּעַ לָרַבִּי?" הִבִּיט הָאַדְמוֹ"ר לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר: "יָדוּעַ לִי עַל מִשְׁפָּחָה הַזְּקוּקָה לִתְרוּמָה דְּחוּפָה בְּיוֹתֵר! הַבַּעַל לְלֹא עֲבוֹדָה, וְהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת לְהִמָּצֵא בַּבַּיִת כְּדֵי לְטַפֵּל בַּיְלָדִים הָרַכִּים, וְעַל כֵּן אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לַעֲבֹד לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתָם. חֵלֶק מֵהַיְלָדִים נִזְקָקִים לְמַעֲקָב רְפוּאִי הָעוֹלֶה הוֹן רַב. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁגַּם מְזוֹן כְּדֵי קִיּוּמָם, הֵם מִתְקַשִּׁים לְהַשִּׂיג בְּיָמִים אֵלּוּ. אֲנִי זָקוּק לִסְכוּם נִכְבָּד עֲבוּרָם!" "אֲבָל עֲדַיִן אֵינֶנִּי מֵבִין, לְשֵׁם מָה הִטְרִיחַ הָרַבִּי עַצְמוֹ עֲבוּר בַּקָּשָׁה מֵעֵין זוֹ", מָחָה בַּעַל הַבַּיִת עַל כְּבוֹד רַבּוֹ, "הֲלֹא אִם זוֹ הַמַּטָּרָה הַיְחִידָה לִשְׁמָהּ הִגִּיעַ הָרַבִּי לְבֵיתִי - יָכוֹל הָיָה לְשׂוֹחֵחַ עִמִּי בַּטֵּלֵפוֹן, וּבְוַדַּאי הָיִיתִי נַעֲנֶה לְבַקָּשָׁתוֹ עַל אֲתַר!" "לֹא!" עָנָה הָרַבִּי בְּפַסְקָנוּת, "מְדֻבָּר בְּבַקָּשָׁה חֲשׁוּבָה עֲבוּרִי בְּאֹפֶן מְיֻחָד, וְלָכֵן חַשְׁתִּי צֹרֶךְ לָגֶשֶׁת אֵלֶיךָ, שֶׁהִנְּךָ מְפֻרְסָם בִּנְדִיבוּתְךָ הָרַבָּה!" בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה, שָׁלַף בַּעַל הַבַּיִת אֶת פִּנְקַס הַשֶּׁקִים, רָשַׁם סְכוּם נִכְבָּד וְחָתַם אֶת שְׁמוֹ בְּתַחְתִּית הַשֶּׁק. לְאַחַר מִכֵּן, פָּנָה אֶל הָאַדְמוֹ"ר בִּשְׁאֵלָה: "עַל שְׁמוֹ שֶׁל מִי עָלַי לִרְשֹׁם אֶת הַשֶּׁק?" הִבִּיט הָרַבִּי לְרֶגַע לָאָרֶץ, וְשָׁהָה מְעַט קֹדֶם שֶׁהֵשִׁיב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַמַּפְתִּיעָה: "כְּתֹב אֶת הַשֶּׁק לִפְקֻדַּת אָחִיךָ..." לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵהַמָּקוֹם, אָמַר הָרַבִּי לִמְקֹרָבוֹ, כִּי יֵשׁ נְדִיבֵי לֵב הַנּוֹתְנִים מִמָּמוֹנָם לְכָל נִצְרָךְ, אַךְ דַּוְקָא כְּלַפֵּי קְרוֹבֵיהֶם וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם קוֹפְצִים אֶת יְדֵיהֶם וְאֵינָם מְפַזְּרִים מִכַּסְפָּם לִצְדָקָה. בְּכָךְ הֵם מוֹכִיחִים שֶׁעִקַּר מַטְּרָתָם בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה הִיא לְהִתְגַּדֵּל וּלְהִתְפָּאֵר בְּפִי הֶהָמוֹן בְּכָךְ שֶׁהֵם נְדִיבִים וְנוֹתְנֵי צְדָקָה. הֵם סְבוּרִים שֶׁתְּמִיכָה בִּקְרוֹבֵיהֶם לֹא תִּגְרֹם לַאֲחֵרִים לְהִתְפַּעֵל מִמַּעֲשֶׂה זֶה, וְאִם כֵּן, לְגֹדֶל טָעוּתָם, הֵם אֵינָם רוֹאִים כָּל סִבָּה לְסַיֵּעַ לָהֶם. מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ, זֶה לָדַעַת לְהוֹשִׁיט יָד לְכָל נִצְרָךְ בַּאֲשֶׁר הוּא, אַךְ וְרַק כְּדֵי לְסַיֵּעַ לוֹ, וְלֹא לָקַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן שִׁקּוּלִים אִישִׁיִּים. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"כְּתַב סוֹפֵר": לְעִתִּים אָנוּ מוֹצְאִים בַּעֲלֵי מָמוֹן, הַפּוֹתְחִים אֶת יָדָם דַּוְקָא לִ'רְחוֹקִים' – לַעֲנִיִּים הַבָּאִים מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתָם כְּלָל, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה פְּסוּלָה, שֶׁיִּזְכּוּ לִתְהִלָּה וּלְכָבוֹד עַל נִדְבַת לִבָּם. לְעֻמַּת זֹאת דַּוְקָא לַ'קְּרוֹבִים' – אִם בָּאִים אֲלֵיהֶם קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתָּם בְּבַקָּשַׁת צְדָקָה וְסִיּוּעַ – הֵם דּוֹחִים אוֹתָם בְּטַעֲנוֹת סְרָק, וְאֵינָם עוֹמְדִים לִימִינָם לְסָמְכָם, מִשּׁוּם שֶׁסְּבוּרִים שֶׁאִישׁ לֹא יִתְפַּעֵל מֵהוֹשָׁטַת עֶזְרָה לְבֶן מִשְׁפָּחָה, וּבְוַדַּאי לֹא יְשַׁבְּחוּ אוֹתָם עַל תְּמִיכָתָם בַּאֲחֵיהֶם. נֹכַח מְצִיאוּת עֲגוּמָה זוֹ מַזְהִירָה הַתּוֹרָה כָּל בַּעַל מָמוֹן בְּיִשְׂרָאֵל: "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" – עָלֶיךָ לְהַקְפִּיד לִפְתֹּחַ אֶת יָדְךָ לֹא רַק לְעָנִי 'רָחוֹק', אֶלָּא גַּם כְּלַפֵּי 'אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן' מֻטָּל עָלֶיךָ לְהוֹשִׁיט יָדְךָ לְעֶזְרָה. אִם אָכֵן תִּנְהַג כָּךְ, תִּזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה בִּשְׁלֵמוּת... (לְלַמֶּדְךָ)