Otzarot-Article

"וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (יג-טז) עַם יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְעָפָר, כְּשֵׁם שֶׁכֻּלָּם דּוֹרְכִים עַל הֶעָפָר, כָּךְ דּוֹרְכוֹת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם עָלֵינוּ, אוּלָם כְּמוֹ שֶׁהֶעָפָר מְכַסֶּה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּמוֹתָם וְאֵין אִישׁ הַמַּצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר מֵעָלָיו, כָּךְ כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ עֵת גְּאֻלָּתֵנוּ וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יָבוֹא, נַעֲלֶה לְמַעְלָה וּנְכַסֶּה עַל כֻּלָּם.

בֵּאוּר נוֹסָף לַדִּמְיוֹן בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְעָפָר הָאָרֶץ מוּבָא בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמַּלְבִּי"ם לְבָחוּר שֶׁהִגִּיעַ לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ.

אוֹתוֹ בָּחוּר עָזַב אֶת לִמּוּדָיו בַּיְּשִׁיבָה וְיָצָא לִלְמֹד בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הוּא קָצַר הַצְלָחוֹת רַבּוֹת, אַךְ בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הֻבְהַר לוֹ כִּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אֵינָהּ רוֹאָה בְּעַיִן יָפָה אֶת הֶמְשֵׁךְ לִמּוּדָיו, וּמַתְנָה אֶת הֶמְשֵׁךְ קִדּוּמוֹ וְאֶת מַתַּן תְּעוּדוֹתָיו בְּכָךְ שֶׁיָּמִיר אֶת דָּתוֹ.

הַבָּחוּר, שֶׁאָמְנָם כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְרַחֵק מִקִּיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עֲדַיִן נִרְתַּע מִצֶּמֶד הַמִּלִּים "הֲמָרַת דָת", שֶׁכֵּן סוֹף כָּל סוֹף מוֹצָאוֹ מִבַּיִת יְהוּדִי כָּשֵׁר, וּבְדָמוֹ טָבוּעַ הַפַּחַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה. אוּלָם, מִנֶּגֶד עָמַד עֲתִיד לִמּוּדָיו לְנֶגֶד עֵינָיו וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לַעֲמֹד בַּפִּתּוּי הַגָּדוֹל. לְאַחַר לְבָטִים וְהִתְחַבְּטֻיּוֹת אֵין סְפֹר הֶחְלִיט לְהִתְיַעֵץ עִם הַמַּלְבִּי"ם בַּדָּבָר, וְנִסָּה לְהַשִּׂיג אֶת אִשּׁוּרוֹ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נוֹרָא.

הוּא שָׁטַח אֶת בְּעָיָתוֹ לִפְנֵי הָרַב, וְסִיֵּם בְּאָמְרוֹ: "הַאִם הָרַב מַסְכִּים לְהַתִּיר לִי לַעֲשׂוֹת זֹאת? מַה כְּבָר עָלוּל לִקְרוֹת לִי מִמְּעַט טִפּוֹת מַיִם טְמֵאוֹת שֶׁיִּזְרֹק עָלַי הַכֹּמֶר? טִפּוֹת אֵלּוּ הִנָּן הֲרֵי שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים, וּבְתוֹךְ לִבִּי אֶשָּׁאֵר יְהוּדִי חַם וּמַאֲמִין גַּם אַחֲרֵי הַטֶּקֶס הַזֶּה".

שָׁמַע הַמַּלְבִּי"ם אֶת הַצְהָרָתוֹ וְהֵשִׁיב מִיַּד: "קַיֶּמֶת בְּעָיָה אַחַת שֶׁלֹּא נָתַתָּ עָלֶיהָ אֶת דַּעְתְּךָ. הוֹאִיל וְאָנוּ מְשׁוּלִים לְעָפָר וְכַאֲשֶׁר מַזִּים עַל עָפָר מַיִם הוּא הוֹפֵךְ לְבוֹץ, הֲרֵי מֵהַזָּאַת הַכֹּמֶר עָלוּל לְהִוָּצֵר גּוּשׁ בּוּץ... דָּבָר שֶׁלְּגַמְרֵי אֵינוֹ כְּדַאי". (מָתוֹק הָאוֹר)

	במדבר תשפ"ג
	לֹא נָסַעְנוּ לְחִנָּם
	"וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (יג-טז) עַם יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְעָפָר, כְּשֵׁם שֶׁכֻּלָּם דּוֹרְכִים עַל הֶעָפָר, כָּךְ דּוֹרְכוֹת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם עָלֵינוּ, אוּלָם כְּמוֹ שֶׁהֶעָפָר מְכַסֶּה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּמוֹתָם וְאֵין אִישׁ הַמַּצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר מֵעָלָיו, כָּךְ כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ עֵת גְּאֻלָּתֵנוּ וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יָבוֹא, נַעֲלֶה לְמַעְלָה וּנְכַסֶּה עַל כֻּלָּם. בֵּאוּר נוֹסָף לַדִּמְיוֹן בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְעָפָר הָאָרֶץ מוּבָא בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמַּלְבִּי"ם לְבָחוּר שֶׁהִגִּיעַ לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ. אוֹתוֹ בָּחוּר עָזַב אֶת לִמּוּדָיו בַּיְּשִׁיבָה וְיָצָא לִלְמֹד בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הוּא קָצַר הַצְלָחוֹת רַבּוֹת, אַךְ בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הֻבְהַר לוֹ כִּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אֵינָהּ רוֹאָה בְּעַיִן יָפָה אֶת הֶמְשֵׁךְ לִמּוּדָיו, וּמַתְנָה אֶת הֶמְשֵׁךְ קִדּוּמוֹ וְאֶת מַתַּן תְּעוּדוֹתָיו בְּכָךְ שֶׁיָּמִיר אֶת דָּתוֹ. הַבָּחוּר, שֶׁאָמְנָם כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְרַחֵק מִקִּיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עֲדַיִן נִרְתַּע מִצֶּמֶד הַמִּלִּים "הֲמָרַת דָת", שֶׁכֵּן סוֹף כָּל סוֹף מוֹצָאוֹ מִבַּיִת יְהוּדִי כָּשֵׁר, וּבְדָמוֹ טָבוּעַ הַפַּחַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה. אוּלָם, מִנֶּגֶד עָמַד עֲתִיד לִמּוּדָיו לְנֶגֶד עֵינָיו וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לַעֲמֹד בַּפִּתּוּי הַגָּדוֹל. לְאַחַר לְבָטִים וְהִתְחַבְּטֻיּוֹת אֵין סְפֹר הֶחְלִיט לְהִתְיַעֵץ עִם הַמַּלְבִּי"ם בַּדָּבָר, וְנִסָּה לְהַשִּׂיג אֶת אִשּׁוּרוֹ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נוֹרָא. הוּא שָׁטַח אֶת בְּעָיָתוֹ לִפְנֵי הָרַב, וְסִיֵּם בְּאָמְרוֹ: "הַאִם הָרַב מַסְכִּים לְהַתִּיר לִי לַעֲשׂוֹת זֹאת? מַה כְּבָר עָלוּל לִקְרוֹת לִי מִמְּעַט טִפּוֹת מַיִם טְמֵאוֹת שֶׁיִּזְרֹק עָלַי הַכֹּמֶר? טִפּוֹת אֵלּוּ הִנָּן הֲרֵי שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים, וּבְתוֹךְ לִבִּי אֶשָּׁאֵר יְהוּדִי חַם וּמַאֲמִין גַּם אַחֲרֵי הַטֶּקֶס הַזֶּה". שָׁמַע הַמַּלְבִּי"ם אֶת הַצְהָרָתוֹ וְהֵשִׁיב מִיַּד: "קַיֶּמֶת בְּעָיָה אַחַת שֶׁלֹּא נָתַתָּ עָלֶיהָ אֶת דַּעְתְּךָ. הוֹאִיל וְאָנוּ מְשׁוּלִים לְעָפָר וְכַאֲשֶׁר מַזִּים עַל עָפָר מַיִם הוּא הוֹפֵךְ לְבוֹץ, הֲרֵי מֵהַזָּאַת הַכֹּמֶר עָלוּל לְהִוָּצֵר גּוּשׁ בּוּץ... דָּבָר שֶׁלְּגַמְרֵי אֵינוֹ כְּדַאי". (מָתוֹק הָאוֹר)