Otzarot-Article

"לְיִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר לִזְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן" (א-ח, ט) אָנוּ מוֹצְאִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ, כִּי שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר הֻקְדַּם לְשֵׁבֶט זְבוּלוּן בְּכָל נוֹשֵׂא: הֵן בִּשְׁמוֹת הַנְּשִׂיאִים, הֵן בְּמִנְיַן הַפְּקוּדִים, וְהֵן בְּסֵדֶר הַדְּגָלִים. לְעֻמַּת זֹאת, בְּפָרָשַׁת 'וַיְחִי', בְּבִרְכוֹת יַעֲקֹב לְבָנָיו – הֻקְדַּם זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, וְכָךְ גַּם בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', בְּבִרְכוֹת מֹשֶׁה לַשְּׁבָטִים. וְלִכְאוֹרָה, מַה פֵּשֶׁר הַהֶבְדֵּל?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלוֹזִ'ין, הָיָה מַמְלִיץ לְתַלְמִידָיו לַעֲרֹךְ הֶסְכֵּמֵי 'יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן', בְּמִסְגַּרְתָּם יִקְנוּ מַחֲצִית מִשְּׂכַר לִמּוּדָם לְתוֹמְכֵי הַתּוֹרָה, שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לָהֶם לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ, הַאִם אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם לִמּוּד תּוֹרָה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, הָיָה מֵשִׁיב כִּי לְהֶפֶךְ: מִי שֶׁמְּהַסֵּס לַעֲרֹךְ הֶסְכֵּם מֵעֵין זֶה – מֵעִיד עַל עַצְמוֹ כִּי לִמּוּדוֹ הוּא בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פְּרָס, כִּי מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד – מָה אִכְפַּת לוֹ לַחֲלֹק אֶת שְׂכָרוֹ עִם מַאן דְּהוּ, אִם בִּזְכוּת כָּךְ יוּכַל לְהוֹסִיף פְּעָלִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּלְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה?

וּבְכָל זֹאת, סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט, כִּי בִּימֵי עֲלוּמָיו, הָיוּ בְּעִירוֹ, סַלַּנְט, שְׁנֵי אַחִים: הָאֶחָד אִישׁ עֲסָקִים עָשִׁיר, וְאִלּוּ רֵעֵהוּ – תַּלְמִיד חָכָם עָנִי. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הֶחֱזִיק הָאָח הֶעָשִׁיר אֶת אֶחָיו הֶעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרוֹ. אוּלָם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים – הוֹדִיעַ נֶחֱרָצוֹת כִּי לֹא עוֹד: הוּא מוּכָן אָמְנָם לְהַמְשִׁיךְ לִתְמֹךְ בְּאָחִיו הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁיַּחֲלֹק עִמּוֹ אֶת שְׂכַר לִמּוּדוֹ הַמַּמְתִּין לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.

הָאָח הֶעָנִי, אֲשֶׁר הֻפְתַּע מֵהַדְּרִישָׁה – לֹא יָדַע לְהָשִׁית עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ עִכֵּב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁאַל אֶת פִּיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלוֹזִ'ין. הַתְּשׁוּבָה שֶׁל רַבִּי חַיִּים הָיְתָה כָּזוֹ: הוּא בִּקֵּשׁ מֵהָאָח הֶעָנִי לוֹמַר לְאָחִיו, כִּי בֵּין אִם יַחֲלֹק עִם אָחִיו אֶת שְׂכַר לִמּוּדוֹ וּבֵין אִם לָאו – שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי אֵין מַעֲלָתוֹ פְּחוּתָה מִמַּעֲלַת הַנָּשִׁים הַזּוֹכוֹת לְשָׂכָר טוֹב עַל כָּךְ שֶׁהֵן שׁוֹלְחוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן לִלְמֹד תּוֹרָה... אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, הוֹרָה הָרַב לָאָח הֶעָנִי, כִּי אִם יַעֲמֹד אָחִיו עַל דְּרִישָׁתוֹ – הֲרֵי שֶׁעָלָיו לְקַבְּלָהּ, וְלַחֲלֹק עִמּוֹ אֶת זְכוּת תַּלְמוּדוֹ.

אֶלָּא שֶׁכָּאן, הוֹסִיף וְסִיֵּג אֶת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ: "אֱמֹר לְאָחִיךָ, כִּי אָמְנָם הוּא יָכוֹל לַחֲלֹק עִמְּךָ אֶת זְכוּת לִמּוּדְךָ, אוּלָם אֶת הַזְּכוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק – הוּא לֹא יוּכַל לַחֲלֹק עִמְּךָ לְעוֹלָם... זְכוּת זוֹ – שְׁמוּרָה לַעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה עַצְמָם, לָהֶם – וְלֹא לְאִישׁ זוּלָתָם!"...

הֲרֵי לָנוּ, כִּי אָמְנָם יֵשׁ חֲשִׁיבוּת עֲצוּמָה לְהַחְזָקַת תּוֹרָה וְלִתְמִיכָה בְּלוֹמְדֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְאַפְשֶׁרֶת לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם, אוּלָם כִּכְלוֹת הַכֹּל – הַלּוֹמֵד בְּעַצְמוֹ חָשׁוּב וְנִכְבָּד יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהֶחֱזִיקוֹ, כִּי נוֹסָף עַל עֶצֶם זְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה - נִזְקֶפֶת לוֹ גַּם זְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק!

וּמִכָּאן, מְבָאֵר הָאַדְמוֹ"ר מִסְּקוּלֶען, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: כָּתַב רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה' (דברים לג-יח): "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ - זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר עָשׂוּ שֻׁתָּפוּת: זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְיוֹצֵא לִפְרַקְמַטְיָא בִּסְפִינוֹת, וּמִשְׂתַּכֵּר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהֵם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ הִקְדִּים זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר עַל יְדֵי זְבוּלוּן הָיְתָה".

אֱמֹר מֵעַתָּה: כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בִּבְרָכָה – יֵשׁ מָקוֹם לְהַקְדִּים אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן לְבִרְכָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁכֵּן לִמּוּדוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר מִתְאַפְשֵׁר בִּזְכוּת הַצְלָחָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן, וְנִמְצָא כִּי בִּרְכָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר תְּלוּיָה בְּבִרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן!

לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים לִמְנוֹת אֶת הַשְּׁבָטִים עַל פִּי סֵדֶר חֲשִׁיבוּתָם וּמַעֲלָתָם הָעַצְמִית, כְּמוֹ בְּפָרָשָׁתֵנוּ – כָּאן אֵין מָקוֹם לְסָפֵק: אֶת שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, שֵׁבֶט לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה – יֵשׁ לְהַקְדִּים לְשֵׁבֶט זְבוּלוּן, שֶׁכֵּן אַף שֶׁגְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה – מַעֲלָתָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה... (לְלַמֶּדְךָ)

	אמר תשפ"ג
	תַּכְלִית הַמּוֹעֲדִים – לְהִתְעַלּוֹת!
	"לְיִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר לִזְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן" (א-ח, ט) אָנוּ מוֹצְאִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ, כִּי שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר הֻקְדַּם לְשֵׁבֶט זְבוּלוּן בְּכָל נוֹשֵׂא: הֵן בִּשְׁמוֹת הַנְּשִׂיאִים, הֵן בְּמִנְיַן הַפְּקוּדִים, וְהֵן בְּסֵדֶר הַדְּגָלִים. לְעֻמַּת זֹאת, בְּפָרָשַׁת 'וַיְחִי', בְּבִרְכוֹת יַעֲקֹב לְבָנָיו – הֻקְדַּם זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, וְכָךְ גַּם בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', בְּבִרְכוֹת מֹשֶׁה לַשְּׁבָטִים. וְלִכְאוֹרָה, מַה פֵּשֶׁר הַהֶבְדֵּל? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלוֹזִ'ין, הָיָה מַמְלִיץ לְתַלְמִידָיו לַעֲרֹךְ הֶסְכֵּמֵי 'יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן', בְּמִסְגַּרְתָּם יִקְנוּ מַחֲצִית מִשְּׂכַר לִמּוּדָם לְתוֹמְכֵי הַתּוֹרָה, שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לָהֶם לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ, הַאִם אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם לִמּוּד תּוֹרָה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, הָיָה מֵשִׁיב כִּי לְהֶפֶךְ: מִי שֶׁמְּהַסֵּס לַעֲרֹךְ הֶסְכֵּם מֵעֵין זֶה – מֵעִיד עַל עַצְמוֹ כִּי לִמּוּדוֹ הוּא בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פְּרָס, כִּי מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד – מָה אִכְפַּת לוֹ לַחֲלֹק אֶת שְׂכָרוֹ עִם מַאן דְּהוּ, אִם בִּזְכוּת כָּךְ יוּכַל לְהוֹסִיף פְּעָלִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּלְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה? וּבְכָל זֹאת, סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט, כִּי בִּימֵי עֲלוּמָיו, הָיוּ בְּעִירוֹ, סַלַּנְט, שְׁנֵי אַחִים: הָאֶחָד אִישׁ עֲסָקִים עָשִׁיר, וְאִלּוּ רֵעֵהוּ – תַּלְמִיד חָכָם עָנִי. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הֶחֱזִיק הָאָח הֶעָשִׁיר אֶת אֶחָיו הֶעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרוֹ. אוּלָם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים – הוֹדִיעַ נֶחֱרָצוֹת כִּי לֹא עוֹד: הוּא מוּכָן אָמְנָם לְהַמְשִׁיךְ לִתְמֹךְ בְּאָחִיו הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁיַּחֲלֹק עִמּוֹ אֶת שְׂכַר לִמּוּדוֹ הַמַּמְתִּין לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. הָאָח הֶעָנִי, אֲשֶׁר הֻפְתַּע מֵהַדְּרִישָׁה – לֹא יָדַע לְהָשִׁית עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ עִכֵּב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁאַל אֶת פִּיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלוֹזִ'ין. הַתְּשׁוּבָה שֶׁל רַבִּי חַיִּים הָיְתָה כָּזוֹ: הוּא בִּקֵּשׁ מֵהָאָח הֶעָנִי לוֹמַר לְאָחִיו, כִּי בֵּין אִם יַחֲלֹק עִם אָחִיו אֶת שְׂכַר לִמּוּדוֹ וּבֵין אִם לָאו – שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי אֵין מַעֲלָתוֹ פְּחוּתָה מִמַּעֲלַת הַנָּשִׁים הַזּוֹכוֹת לְשָׂכָר טוֹב עַל כָּךְ שֶׁהֵן שׁוֹלְחוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן לִלְמֹד תּוֹרָה... אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, הוֹרָה הָרַב לָאָח הֶעָנִי, כִּי אִם יַעֲמֹד אָחִיו עַל דְּרִישָׁתוֹ – הֲרֵי שֶׁעָלָיו לְקַבְּלָהּ, וְלַחֲלֹק עִמּוֹ אֶת זְכוּת תַּלְמוּדוֹ. אֶלָּא שֶׁכָּאן, הוֹסִיף וְסִיֵּג אֶת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ: "אֱמֹר לְאָחִיךָ, כִּי אָמְנָם הוּא יָכוֹל לַחֲלֹק עִמְּךָ אֶת זְכוּת לִמּוּדְךָ, אוּלָם אֶת הַזְּכוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק – הוּא לֹא יוּכַל לַחֲלֹק עִמְּךָ לְעוֹלָם... זְכוּת זוֹ – שְׁמוּרָה לַעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה עַצְמָם, לָהֶם – וְלֹא לְאִישׁ זוּלָתָם!"... הֲרֵי לָנוּ, כִּי אָמְנָם יֵשׁ חֲשִׁיבוּת עֲצוּמָה לְהַחְזָקַת תּוֹרָה וְלִתְמִיכָה בְּלוֹמְדֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְאַפְשֶׁרֶת לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם, אוּלָם כִּכְלוֹת הַכֹּל – הַלּוֹמֵד בְּעַצְמוֹ חָשׁוּב וְנִכְבָּד יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהֶחֱזִיקוֹ, כִּי נוֹסָף עַל עֶצֶם זְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה - נִזְקֶפֶת לוֹ גַּם זְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק! וּמִכָּאן, מְבָאֵר הָאַדְמוֹ"ר מִסְּקוּלֶען, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: כָּתַב רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה' (דברים לג-יח): "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ - זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר עָשׂוּ שֻׁתָּפוּת: זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְיוֹצֵא לִפְרַקְמַטְיָא בִּסְפִינוֹת, וּמִשְׂתַּכֵּר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהֵם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ הִקְדִּים זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר עַל יְדֵי זְבוּלוּן הָיְתָה". אֱמֹר מֵעַתָּה: כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בִּבְרָכָה – יֵשׁ מָקוֹם לְהַקְדִּים אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן לְבִרְכָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁכֵּן לִמּוּדוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר מִתְאַפְשֵׁר בִּזְכוּת הַצְלָחָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן, וְנִמְצָא כִּי בִּרְכָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר תְּלוּיָה בְּבִרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן! לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים לִמְנוֹת אֶת הַשְּׁבָטִים עַל פִּי סֵדֶר חֲשִׁיבוּתָם וּמַעֲלָתָם הָעַצְמִית, כְּמוֹ בְּפָרָשָׁתֵנוּ – כָּאן אֵין מָקוֹם לְסָפֵק: אֶת שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, שֵׁבֶט לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה – יֵשׁ לְהַקְדִּים לְשֵׁבֶט זְבוּלוּן, שֶׁכֵּן אַף שֶׁגְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה – מַעֲלָתָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה... (לְלַמֶּדְךָ)