Otzarot-Article

"וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" (יא-ו) "וְנַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל" – מַדּוּעַ אָמְרוּ שֶׁ"אֵין כֹּל"? וַהֲרֵי "הַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח", וְטַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשֶּׁמֶן, וּכְצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ! אֶלָּא, כָּתַב גָּאוֹן מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל: מִכֵּיוָן שֶׁבִּקְּשׁוּ לִטְעֹם בּוֹ טַעַם דְּבָרִים מַזִּיקִים שֶׁאֵינָם בְּרִיאִים וְלֹא עָלָה בְּיָדָם (יומא עה.), בָּעֲטוּ וְטָעֲנוּ "אֵין כֹּל!" אֵין זֶה שָׁוֶה מְאוּמָה!

הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ, לֹא כְּדֵי לְהִשְׁתָּאוֹת וְלֹא כְּדֵי לְהַעֲבִיר בִּקֹּרֶת, אֶלָּא כְּדֵי לִלְמֹד וּלְהָפִיק לֶקַח.

כָּתוּב בְּסֵפֶר "נִפְלְאוֹת הַסַּבָּא קַדִּישָׁא": סִפֵּר הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב צְבִי זַצַ"ל מִפּוֹרִיסוֹב בְּשֵׁם רַבּוֹ, הַסַּבָּא קַדִּישָׁא מֵרַדוֹשִׁיץ, שֶׁכְּשֶׁהָיוּ קוֹבְלִים בְּפָנָיו עַל מִעוּט עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה מֵשִׁיב: "תַּכִּיר טוֹבָה עַל מַצָּבְךָ, כִּי יֵשׁ עֲדַיִן גָּרוּעַ יוֹתֵר!"

תִּשְׁאַף לְהִתְעַלּוֹת, תִּשְׁתּוֹקֵק לְיוֹתֵר, אֲבָל אַל תֹּאמַר "אֵין כֹּל", תּוֹדֶה עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ!

סִפֵּר אַבְרֵךְ: בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה הִתְהַלַּכְתִּי בִּתְחוּשָׁה קָשָׁה. אָמְנָם לָמַדְתִּי, הוֹסַפְתִּי יֶדַע, חִדַּשְׁתִּי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, אֲבָל יָדַעְתִּי מַה דַּלּוֹת יְדִיעוֹתַי לְעֻמַּת יָם הַתּוֹרָה. הֵן אֵינִי יוֹדֵעַ מַסֶּכֶת אַחַת עַל בֻּרְיָהּ. לֹא אוּכַל לַעֲמֹד בְּמִבְחָן מַקִּיף בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. בִּקְצָרָה: קָטֹנְתִּי... יוֹם אֶחָד פָּגַשׁ בִּי בַּעַל תְּשׁוּבָה‏ "טָרִי". בָּחוּר שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּיו, לֹא רְאִיתִיו מִיָּמַי, וְאָמַר לִי: "אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ כָּל כָּךְ!"

עָנִיתִי לוֹ: "הֲרֵי אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי, אֵינְךָ יוֹדֵעַ הַאִם אֲנִי בָּקִי בַּהֲלָכָה, בְּתַלְמוּד, בְּאַגָּדָה - מִנַּיִן תֵּדַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּמַה לְּקַנֵּא בִּי?!"

וְהוּא עָנָה: "אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹתִיּוֹת רַשִׁ"י"...

וְאָז, חָלְפָה בּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה: הוּא צוֹדֵק כָּל כָּךְ! מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים בָּעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִים לִקְרֹא אוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת. כַּמָּה תּוֹדָה מַגִּיעָה לַבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁזִּכָּנוּ לָדַעַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ! וּמֵרִבְבוֹת אַלְפֵי הַיְּהוּדִים דּוֹבְרֵי הָעִבְרִית, כַּמָּה יוֹדְעִים אוֹתִיּוֹת רַשִׁ"י, כַּמָּה יוֹדְעִים לִלְמֹד מִשְׁנָה, אוֹ דַּף גְּמָרָא?!

מֵאוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים יְקָרִים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ אֵינָם יוֹדְעִים אֶת סֵדֶר הַתְּפִלָּה, אֵינָם יוֹדְעִים מַהוּ שֻׁלְחַן שַׁבָּת, אֲוִירַת מוֹעֵד, קְדֻשַּׁת חַג! אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, עַל כָּל פִּסַּת יֶדַע, עַל כָּל שָׁלָב וְדַרְגָּה!

נִשְׁאַף לְיוֹתֵר, נִרְצֶה עוֹד, נַעֲמֹל וּבְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נַשִּׂיג, אֲבָל נַכִּיר תּוֹדָה עַל הַ"יֵּשׁ" הַגָּדוֹל, עַל הָאוֹצָר שֶׁכְּבָר רָכַשְׁנוּ. שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה חָלִילָה, אֶלָּא נוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְעַל הַהוֹוֶה, וּמִתּוֹךְ הַהוֹדָיָה נְבַקֵּשׁ עַל הֶעָתִיד.

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְקַבֵּל מַתָּנוֹת רַבּוֹת מֵאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם: בְּרִיאוּת, מִשְׁפָּחָה וִילָדִים, אֹשֶׁר, פַּרְנָסָה, הַצְלָחָה... הַבְּעָיָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים הַכֹּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו וְלֹא תָּמִיד זוֹכְרִים לְהוֹדוֹת עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק לָנוּ.

אֶחָד רָכַשׁ כַּרְטִיס מִמִּפְעַל הַפַּיִס, וּלְאַחַר שֶׁזָּכָה הִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו מִמִּפְעַל הַפַּיִס וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁזָּכָה בְּמִילְיוֹן שֶׁקֶל! אֵין דַּי בְּמִלִּים כְּדֵי לְתָאֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַזּוֹכֶה. אִם לְאַחַר שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן, בְּנוֹ יָרוּץ כְּשֶׁבְּיָדוֹ מַטְאֲטֵא וְיִשְׁבֹּר בְּטָעוּת אֶת זְגוּגִית הַחַלּוֹן, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהֶפְסֵד זֶה יָעִיב עַל שִׂמְחָתוֹ?!

הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ הִיא מַתְּנַת הַחַיִּים. אָדָם בָּרִיא שֶׁיָּכוֹל לִנְשֹׁם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, לָלֶכֶת בְּרַגְלָיו וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, הוּא הַמִּילְיוֹנֶר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר!

אִם כֵּן, מַדּוּעַ כָּל צָרָה אוֹ בְּעָיָה מִיָּד מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשַּׁלְוָתֵנוּ וּמוֹרִידָה אֶת שִׂמְחָתֵנוּ וְאֶת מַצַּב רוּחֵנוּ?

אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מַעֲרִיכִים מַסְפִּיק אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם - הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה! לוֹמַר תּוֹדָה לַבּוֹרֵא - בָּרוּךְ ה' אֲנִי נוֹשֵׁם!

אָדָם עָלָה לִצְפּוֹת בַּנּוֹף הַיְפֵיפֶה הַנִּשְׁקָף מִמְּרוֹמֵי מִגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי, אַךְ לְרֹעַ מַזָּלוֹ, הֶחֱלִיק מִשְּׁלוּלִית הַשֶּׁמֶן שֶׁל חֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת הַיְשֵׁר אֶל הַכְּבִישׁ הַסּוֹאֵן...

בְּדַרְכּוֹ לְמַטָּה, נָדַר שֶׁאִם יִנָּצֵל - יִתְרֹם סְכוּמֵי עָתֵק לְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה וָחֶסֶד: מָאתַיִם אֶלֶף שֶׁקֶל לִישִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", חֲמִשִּׁים אֶלֶף לְ"חַסְדֵי נָעֳמִי", מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר לְאִרְגּוּן "עֲרָכִים", וְעוֹד מֵאָה חֲמִשִּׁים אֶלֶף לְאִרְגּוּן "הִדַּבְּרוּת"!

וְהִנֵּה, בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִנְחֹת עַל הַכְּבִישׁ, הִגִּיעָה מַשָּׂאִית פְּתוּחָה, עֲמוּסָה בְּמִזְרָנִים. הָאִישׁ נָחַת עַל הַמִּזְרָנִים וְנִצַּל אֲפִלּוּ לְלֹא שְׂרִיטָה קְטַנָּה אַחַת!!!

כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּצַּל, נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "תּוֹדָה רַבָּה, בּוֹרֵא עוֹלָם, אֲבָל בַּסּוֹף כְּבָר הִסְתַּדַּרְתִּי לְבַד"...

חֲכָמֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת יִתְבַּטְּלוּ חוּץ מִקָּרְבַּן "תּוֹדָה". כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא, הָאֱמֶת תִּתְגַּלֶּה וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם לַשֶּׁקֶר, וּמִמֵּילָא נָבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר כָּל הַיּוֹם תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְעַל שְׁאָר הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

לִפְעָמִים בְּצוֹק הָעִתִּים, אָנוּ רוֹאִים אֶת הַכֹּל כְּשִׁגְרָה וּכְטֶבַע שֶׁנּוֹהֵג בָּעוֹלָם. רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חוֹלֶה, הוּא מַעֲרִיךְ אֶת הַבְּרִיאוּת הַיּוֹמְיוֹמִית שֶׁזּוֹכֶה לָהּ בְּכָל שָׁעָה... כְּדֵי לְהַעֲרִיךְ אֶת בְּרִיאוּתֵנוּ בְּלִי לִהְיוֹת חוֹלִים, אֶפְשָׁר לְבַקֵּר בְּבֵית הָרְפוּאָה וְלִרְאוֹת אֶת יִסּוּרֵי הַחוֹלִים שָׁם, וְאָז לְהָבִין עַד כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲסִירֵי תּוֹדָה לַבּוֹרֵא בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה!

יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ מְקוֹרִית שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ נִתָּן לְהִתְעוֹרֵר לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַל הַבְּרִיאוּת: לִקְשֹׁר בְּסֶרֶט אֶת חֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיָד אַחַת, לְמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, וְלִרְאוֹת עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְתַפְקֵד כָּךְ כָּרָאוּי. הֲרֵי תּוֹךְ זְמַן קָצָר לֹא נִתָּן לִסְבֹּל זֹאת וּמַתִּירִים אֶת הַקֶּשֶׁר!

אָדָם שֶׁחָלִילָה הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ אֵינוֹ מְתַפְקֵד הֵיטֵב, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ הַשְׁתָּלַת אֵבֶר מְסֻיָּם - מוּכָן לָתֵת אֶת כָּל הוֹנוֹ לָתֵת מָזוֹר לְגוּפוֹ, רַק כְּדֵי שֶׁגּוּפוֹ יְתַפְקֵד כְּאַחַד הָאָדָם. אָז אָדָם בָּרִיא - הוּא פָּשׁוּט "מִילְיוֹנֶר!" הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת, לֶאֱכֹל, לִשְׁמֹעַ וְלָלֶכֶת, חָפְשִׁי וּמְאֻשָּׁר. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת: "עָשִׁיר", נוֹטָרִיקוֹן: עֵינַיִם, שִׁנַּיִם, יָדַיִם, רַגְלַיִם. וּכְבָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (דברים רבה ב-לז) עַל הַפָּסוּק "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ" (תהלים קנ-ו), שֶׁחַיָּב אָדָם לָתֵת הוֹדָאָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	אמר תשפ"ג
	תַּכְלִית הַמּוֹעֲדִים – לְהִתְעַלּוֹת!
	"וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" (יא-ו) "וְנַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל" – מַדּוּעַ אָמְרוּ שֶׁ"אֵין כֹּל"? וַהֲרֵי "הַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח", וְטַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשֶּׁמֶן, וּכְצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ! אֶלָּא, כָּתַב גָּאוֹן מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל: מִכֵּיוָן שֶׁבִּקְּשׁוּ לִטְעֹם בּוֹ טַעַם דְּבָרִים מַזִּיקִים שֶׁאֵינָם בְּרִיאִים וְלֹא עָלָה בְּיָדָם (יומא עה.), בָּעֲטוּ וְטָעֲנוּ "אֵין כֹּל!" אֵין זֶה שָׁוֶה מְאוּמָה! הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ, לֹא כְּדֵי לְהִשְׁתָּאוֹת וְלֹא כְּדֵי לְהַעֲבִיר בִּקֹּרֶת, אֶלָּא כְּדֵי לִלְמֹד וּלְהָפִיק לֶקַח. כָּתוּב בְּסֵפֶר "נִפְלְאוֹת הַסַּבָּא קַדִּישָׁא": סִפֵּר הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב צְבִי זַצַ"ל מִפּוֹרִיסוֹב בְּשֵׁם רַבּוֹ, הַסַּבָּא קַדִּישָׁא מֵרַדוֹשִׁיץ, שֶׁכְּשֶׁהָיוּ קוֹבְלִים בְּפָנָיו עַל מִעוּט עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה מֵשִׁיב: "תַּכִּיר טוֹבָה עַל מַצָּבְךָ, כִּי יֵשׁ עֲדַיִן גָּרוּעַ יוֹתֵר!" תִּשְׁאַף לְהִתְעַלּוֹת, תִּשְׁתּוֹקֵק לְיוֹתֵר, אֲבָל אַל תֹּאמַר "אֵין כֹּל", תּוֹדֶה עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ! סִפֵּר אַבְרֵךְ: בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה הִתְהַלַּכְתִּי בִּתְחוּשָׁה קָשָׁה. אָמְנָם לָמַדְתִּי, הוֹסַפְתִּי יֶדַע, חִדַּשְׁתִּי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, אֲבָל יָדַעְתִּי מַה דַּלּוֹת יְדִיעוֹתַי לְעֻמַּת יָם הַתּוֹרָה. הֵן אֵינִי יוֹדֵעַ מַסֶּכֶת אַחַת עַל בֻּרְיָהּ. לֹא אוּכַל לַעֲמֹד בְּמִבְחָן מַקִּיף בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. בִּקְצָרָה: קָטֹנְתִּי... יוֹם אֶחָד פָּגַשׁ בִּי בַּעַל תְּשׁוּבָה‏ "טָרִי". בָּחוּר שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּיו, לֹא רְאִיתִיו מִיָּמַי, וְאָמַר לִי: "אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ כָּל כָּךְ!" עָנִיתִי לוֹ: "הֲרֵי אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי, אֵינְךָ יוֹדֵעַ הַאִם אֲנִי בָּקִי בַּהֲלָכָה, בְּתַלְמוּד, בְּאַגָּדָה - מִנַּיִן תֵּדַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּמַה לְּקַנֵּא בִּי?!" וְהוּא עָנָה: "אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹתִיּוֹת רַשִׁ"י"... וְאָז, חָלְפָה בּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה: הוּא צוֹדֵק כָּל כָּךְ! מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים בָּעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִים לִקְרֹא אוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת. כַּמָּה תּוֹדָה מַגִּיעָה לַבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁזִּכָּנוּ לָדַעַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ! וּמֵרִבְבוֹת אַלְפֵי הַיְּהוּדִים דּוֹבְרֵי הָעִבְרִית, כַּמָּה יוֹדְעִים אוֹתִיּוֹת רַשִׁ"י, כַּמָּה יוֹדְעִים לִלְמֹד מִשְׁנָה, אוֹ דַּף גְּמָרָא?! מֵאוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים יְקָרִים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ אֵינָם יוֹדְעִים אֶת סֵדֶר הַתְּפִלָּה, אֵינָם יוֹדְעִים מַהוּ שֻׁלְחַן שַׁבָּת, אֲוִירַת מוֹעֵד, קְדֻשַּׁת חַג! אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, עַל כָּל פִּסַּת יֶדַע, עַל כָּל שָׁלָב וְדַרְגָּה! נִשְׁאַף לְיוֹתֵר, נִרְצֶה עוֹד, נַעֲמֹל וּבְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נַשִּׂיג, אֲבָל נַכִּיר תּוֹדָה עַל הַ"יֵּשׁ" הַגָּדוֹל, עַל הָאוֹצָר שֶׁכְּבָר רָכַשְׁנוּ. שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה חָלִילָה, אֶלָּא נוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְעַל הַהוֹוֶה, וּמִתּוֹךְ הַהוֹדָיָה נְבַקֵּשׁ עַל הֶעָתִיד. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְקַבֵּל מַתָּנוֹת רַבּוֹת מֵאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם: בְּרִיאוּת, מִשְׁפָּחָה וִילָדִים, אֹשֶׁר, פַּרְנָסָה, הַצְלָחָה... הַבְּעָיָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים הַכֹּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו וְלֹא תָּמִיד זוֹכְרִים לְהוֹדוֹת עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק לָנוּ. אֶחָד רָכַשׁ כַּרְטִיס מִמִּפְעַל הַפַּיִס, וּלְאַחַר שֶׁזָּכָה הִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו מִמִּפְעַל הַפַּיִס וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁזָּכָה בְּמִילְיוֹן שֶׁקֶל! אֵין דַּי בְּמִלִּים כְּדֵי לְתָאֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַזּוֹכֶה. אִם לְאַחַר שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן, בְּנוֹ יָרוּץ כְּשֶׁבְּיָדוֹ מַטְאֲטֵא וְיִשְׁבֹּר בְּטָעוּת אֶת זְגוּגִית הַחַלּוֹן, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהֶפְסֵד זֶה יָעִיב עַל שִׂמְחָתוֹ?! הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ הִיא מַתְּנַת הַחַיִּים. אָדָם בָּרִיא שֶׁיָּכוֹל לִנְשֹׁם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, לָלֶכֶת בְּרַגְלָיו וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, הוּא הַמִּילְיוֹנֶר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר! אִם כֵּן, מַדּוּעַ כָּל צָרָה אוֹ בְּעָיָה מִיָּד מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשַּׁלְוָתֵנוּ וּמוֹרִידָה אֶת שִׂמְחָתֵנוּ וְאֶת מַצַּב רוּחֵנוּ? אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מַעֲרִיכִים מַסְפִּיק אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם - הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה! לוֹמַר תּוֹדָה לַבּוֹרֵא - בָּרוּךְ ה' אֲנִי נוֹשֵׁם! אָדָם עָלָה לִצְפּוֹת בַּנּוֹף הַיְפֵיפֶה הַנִּשְׁקָף מִמְּרוֹמֵי מִגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי, אַךְ לְרֹעַ מַזָּלוֹ, הֶחֱלִיק מִשְּׁלוּלִית הַשֶּׁמֶן שֶׁל חֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת הַיְשֵׁר אֶל הַכְּבִישׁ הַסּוֹאֵן... בְּדַרְכּוֹ לְמַטָּה, נָדַר שֶׁאִם יִנָּצֵל - יִתְרֹם סְכוּמֵי עָתֵק לְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה וָחֶסֶד: מָאתַיִם אֶלֶף שֶׁקֶל לִישִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", חֲמִשִּׁים אֶלֶף לְ"חַסְדֵי נָעֳמִי", מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר לְאִרְגּוּן "עֲרָכִים", וְעוֹד מֵאָה חֲמִשִּׁים אֶלֶף לְאִרְגּוּן "הִדַּבְּרוּת"! וְהִנֵּה, בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִנְחֹת עַל הַכְּבִישׁ, הִגִּיעָה מַשָּׂאִית פְּתוּחָה, עֲמוּסָה בְּמִזְרָנִים. הָאִישׁ נָחַת עַל הַמִּזְרָנִים וְנִצַּל אֲפִלּוּ לְלֹא שְׂרִיטָה קְטַנָּה אַחַת!!! כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּצַּל, נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "תּוֹדָה רַבָּה, בּוֹרֵא עוֹלָם, אֲבָל בַּסּוֹף כְּבָר הִסְתַּדַּרְתִּי לְבַד"... חֲכָמֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת יִתְבַּטְּלוּ חוּץ מִקָּרְבַּן "תּוֹדָה". כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא, הָאֱמֶת תִּתְגַּלֶּה וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם לַשֶּׁקֶר, וּמִמֵּילָא נָבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר כָּל הַיּוֹם תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְעַל שְׁאָר הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. לִפְעָמִים בְּצוֹק הָעִתִּים, אָנוּ רוֹאִים אֶת הַכֹּל כְּשִׁגְרָה וּכְטֶבַע שֶׁנּוֹהֵג בָּעוֹלָם. רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חוֹלֶה, הוּא מַעֲרִיךְ אֶת הַבְּרִיאוּת הַיּוֹמְיוֹמִית שֶׁזּוֹכֶה לָהּ בְּכָל שָׁעָה... כְּדֵי לְהַעֲרִיךְ אֶת בְּרִיאוּתֵנוּ בְּלִי לִהְיוֹת חוֹלִים, אֶפְשָׁר לְבַקֵּר בְּבֵית הָרְפוּאָה וְלִרְאוֹת אֶת יִסּוּרֵי הַחוֹלִים שָׁם, וְאָז לְהָבִין עַד כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲסִירֵי תּוֹדָה לַבּוֹרֵא בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה! יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ מְקוֹרִית שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ נִתָּן לְהִתְעוֹרֵר לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַל הַבְּרִיאוּת: לִקְשֹׁר בְּסֶרֶט אֶת חֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיָד אַחַת, לְמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, וְלִרְאוֹת עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְתַפְקֵד כָּךְ כָּרָאוּי. הֲרֵי תּוֹךְ זְמַן קָצָר לֹא נִתָּן לִסְבֹּל זֹאת וּמַתִּירִים אֶת הַקֶּשֶׁר! אָדָם שֶׁחָלִילָה הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ אֵינוֹ מְתַפְקֵד הֵיטֵב, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ הַשְׁתָּלַת אֵבֶר מְסֻיָּם - מוּכָן לָתֵת אֶת כָּל הוֹנוֹ לָתֵת מָזוֹר לְגוּפוֹ, רַק כְּדֵי שֶׁגּוּפוֹ יְתַפְקֵד כְּאַחַד הָאָדָם. אָז אָדָם בָּרִיא - הוּא פָּשׁוּט "מִילְיוֹנֶר!" הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת, לֶאֱכֹל, לִשְׁמֹעַ וְלָלֶכֶת, חָפְשִׁי וּמְאֻשָּׁר. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת: "עָשִׁיר", נוֹטָרִיקוֹן: עֵינַיִם, שִׁנַּיִם, יָדַיִם, רַגְלַיִם. וּכְבָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (דברים רבה ב-לז) עַל הַפָּסוּק "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ" (תהלים קנ-ו), שֶׁחַיָּב אָדָם לָתֵת הוֹדָאָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, אֱמוּנָה בְּרוּרָה)