Otzarot-Article

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) הָרַב "קָנָה אַבְרָהָם" זַצַ"ל פֵּרֵשׁ אֶת בִּרְכַּת "יְבָרֶכְךָ ה' - בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ - בַּגּוּף" (במדבר רבה יא-ו), עַל פִּי דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה: "מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה", וְאָמַר: "הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן הֵם מְכַלִּים הַלֵּב, וְהֵם חֳלִי הַגּוּף" (אורחות צדיקים). וְיוֹתֵר מִזֶּה: "הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן יִכְבְּדוּ מֵחֳלִי הַגּוּף, כִּי הַנֶּפֶשׁ סוֹעֶדֶת אֶת הַגּוּף בְּחָלְיוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ חוֹלָה בִּיגוֹנָהּ, מִי יִסְעָדֶנָּה?!" וְלָכֵן מְבַקְשִׁים בְּרָכָה בַּמָּמוֹן, אֲבָל שֶׁיָּבוֹא בְּלִי דְּאָגוֹת מְכַלּוֹת גּוּף וּמַדְאִיבוֹת נֶפֶשׁ.

הִפְסַדְתָּ? גַּם זֶה בִּגְזֵרַת הַבּוֹרֵא! - אִם אָדָם מַפְסִיד מָמוֹן, וַדַּאי שֶׁהַדָּבָר נִגְזַר עָלָיו מִשָּׁמַיִם וְעָלָיו לְקַבֵּל אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה, אֲבָל אִם הוּא נֶאֱנָח וּמִצְטַעֵר מִכָּךְ - זֶה כְּבָר לֹא חֵלֶק מֵהַגְּזֵרָה! הָאָדָם בְּעַצְמוֹ גּוֹזֵר זֹאת עַל עַצְמוֹ בִּגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתוֹ! יֵשׁ רֶמֶז לְכָךְ מֵהַכָּתוּב: "עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם" (תְּהִלִּים קטו-ד). כְּלוֹמַר, הָעֶצֶב עַל הֶפְסֵד הַמָּמוֹן הוּא "מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם" וְלֹא נִגְזַר מִשָּׁמַיִם, כִּי אִם הָאָדָם הָיָה מְחֻסָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל זֹאת בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ.

אַדְּרַבָּה, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַבֵּל בֶּאֱמוּנָה אֶת הֶפְסֵדוֹ, מְבָרֵךְ אֶת ה' וּמַמְשִׁיךְ לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, זֶה יִמְשֹׁךְ עָלָיו בַּחֲזָרָה אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁכָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ – כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ (בְּרָכוֹת סג), שֶׁמְּבָרֵךְ דַּיַּן הָאֱמֶת עַל הָרָעָה (רש"י).

סִפֵּר הַגָּאוֹן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל: יְהוּדִי אָמִיד קָנָה יַעַר וְהִרְוִיחַ רֶוַח נָאֶה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן קָנָה אֶת כָּל הַיְעָרוֹת מִסָּבִיב לָעִיר וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל. יוֹם אֶחָד פָּרְצָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה שֶׁכִּלְּתָה אֶת כָּל עֲצֵי הַיְעָרוֹת. הָעֵצִים הָפְכוּ לַעֲרֵמוֹת שֶׁל גֶּחָלִים. כָּל עָשְׁרוֹ יָרַד לְטִמְיוֹן. הַיְּהוּדִי הָלַךְ בֵּין הָעֵצִים וְצָעַק כִּמְשֻׁגָּע: "אוֹי!!! אוֹי!!! עֵצִים! עֵצִים! כַּמָּה כֶּסֶף הִשְׁקַעְתִּי בָּכֶם וְכָעֵת הַכֹּל הָלַךְ!!!"

אָמַר לוֹ הַ"בֵּית הַלֵּוִי" זַצַ"ל: אַל תְּדַבֵּר כְּמוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס! הַסִּפּוּר הוּא בְּדִיּוּק הָפוּךְ! כֵּיוָן שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לָרֶדֶת מִנְּכָסֶיךָ, הִשְׁקַעְתָּ אֶת כָּל כַּסְפְּךָ בַּיְעָרוֹת. לֹא הַיְעָרוֹת עָשׂוּ אוֹתְךָ עָנִי, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנִי – הִשְׁקַעְתָּ בַּיְעָרוֹת!"

בֶּעָבָר, לִפְנֵי שֶׁהָרַכֶּבֶת הִתְחִילָה בִּנְסִיעָתָהּ, אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הָרָצִיף הָיָה שׁוֹרֵק בְּמַשְׁרוֹקִית לְאוֹת זֵרוּז לִכְלַל הַנּוֹסְעִים לַעֲלוֹת לָרַכֶּבֶת בְּטֶרֶם תַּעֲזֹב אֶת הָרָצִיף.

כְּשֶׁכַּפְרִי אֶחָד הִגִּיעַ לָעִיר הַגְּדוֹלָה, הוּא הִסִּיק בִּתְמִימוּתוֹ, שֶׁבַּעַל הַמַּשְׁרוֹקִית הוּא בַּעַל הָרַכֶּבֶת וְהוּא זֶה שֶׁמּוֹרֶה לָרַכֶּבֶת מָתַי לְהַתְחִיל בַּנְּסִיעָה, שֶׁהֲרֵי גַּם הַקַּטָּר וְגַם הַנּוֹסְעִים נִשְׁמָעִים לוֹ בְּאֹפֶן מִיָּדִי...

חֲבֵרוֹ, בֶּן הָעִיר, הִסְבִּיר לוֹ אֶת טָעוּתוֹ. "הָרַכֶּבֶת אֵינָהּ נוֹסַעַת בִּגְלַל הַפַּקָּח! הַמַּשְׁרוֹקִית הִיא רַק סִימָן, וְלֹא הַסִּבָּה לְהַתְחָלַת נְסִיעָתָהּ שֶׁל הָרַכֶּבֶת. הַשְּׁרִיקָה נוֹעֲדָה רַק כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הַנּוֹסְעִים. זֶה הַנֹּהַל שֶׁקָּבְעוּ הַמְנַהֲלִים שֶׁל הָרַכֶּבֶת".

הַנִּמְשָׁל: בּוֹרֵא עוֹלָם הוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הוּא הָיָה, הוּא הוֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה. הוּא וְרַק הוּא הַקּוֹבֵעַ לְכָל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁבָּעוֹלָם הוּא הִנִּיחַ פְּקִידִים בַּעֲלֵי תַּפְקִידִים שׁוֹנִים וְנָתַן לְכָל אֶחָד "מַשְׁרוֹקִית" מִשֶּׁלּוֹ, אַךְ הֵם לֹא בֶּאֱמֶת קוֹבְעִים מַשֶּׁהוּ, כִּי הַכֹּל מִתְנַהֵל בְּ"שַׁלָּט רָחוֹק" עַל יְדֵי מְנַהֵל הָעוֹלָם. הֲרֵי גַּם לֵב שָׂרִים וּמְלָכִים בְּיַד ה'!

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד! - הִתְבּוֹנֵן אֵילוּ דְּבָרִים וּבְעָיוֹת מוֹנְעִים מִמְּךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְנַסֵּה לְטַפֵּל בְּכָךְ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לֹא יִהְיֶה בְּעַצְבוּת מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי כָּל מַה שֶּׁה' עוֹשֶׂה - לְטוֹבָה עוֹשֶׂה (ברכות ס:). הַהַשְׁלָמָה עִם הַמְּצִיאוּת מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ רַק לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת, הוּא יִהְיֶה שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.

עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁהַדְּאָגָה הִיא רָעָה חוֹלָה הַמּוֹנַעַת מִמְּךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אַךְ אִם תִּזְכֶּה לִהְיוֹת בַּעַל אֱמוּנָה, לֹא תִּהְיֶה לְךָ שׁוּם דְּאָגָה! כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת, שֶׁבַּמִּלָּה "דְּאָגָה" יֵשׁ אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת מֵא' עַד ה' חוּץ מִב', כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ "בִּטָּחוֹן" - אֵין דְּאָגָה!

זְכֹר: הַחִיּוּךְ הוּא קַו עָקֹם שֶׁמְּיַשֵּׁר אֶת הַכֹּל!

סְמֹךְ תָּמִיד עַל ה' יִתְבָּרַךְ וְהִשָּׁעֵן עָלָיו, וְתִזְכֶּה לִרְאוֹת יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּחַיֶּיךָ, כְּהַבְטָחָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (תהלים לב י).

שָׁאֲלוּ אֶת הָרַבִּי מִגּוּר, בַּעַל הַ"חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם" זַצַ"ל: "אָנוּ אוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהוּא "זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם". אֲבָל הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: כָּל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה לְמַעַן חַג הַשָּׁבוּעוֹת, עֲבוּר מַתַּן הַתּוֹרָה! כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם - תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג-יב). אִם כֵּן, יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה טְפֵלָה לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, אָז מַדּוּעַ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁחַג מַתַּן תּוֹרָה הוּא זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם?"

וְהֵשִׁיב: "הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם, שֶׁכֵּן עַד שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה - לֹא יָצְאוּ לְמַעֲשֶׂה מִמִּצְרַיִם"...

כְּלוֹמַר, הֵם יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל מִצְרַיִם לֹא יָצְאָה מֵהֶם. הָיוּ סְפוּגִים בְּטֻמְאָתָהּ, בְּזֻהֲמָתָהּ, בַּאֲוִירָתָהּ...

וְהַדְּבָרִים כֹּה נוֹקְבִים: אֵימָתַי הָאָדָם "יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם" - רַק בְּשָׁעָה שֶׁהוּא "מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה"... (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	צו תשפ"ג
	לֹא לִשְׁכֹּחַ לְהַדְלִיק אֶת הָ"אֵשׁ"
	"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) הָרַב "קָנָה אַבְרָהָם" זַצַ"ל פֵּרֵשׁ אֶת בִּרְכַּת "יְבָרֶכְךָ ה' - בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ - בַּגּוּף" (במדבר רבה יא-ו), עַל פִּי דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה: "מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה", וְאָמַר: "הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן הֵם מְכַלִּים הַלֵּב, וְהֵם חֳלִי הַגּוּף" (אורחות צדיקים). וְיוֹתֵר מִזֶּה: "הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן יִכְבְּדוּ מֵחֳלִי הַגּוּף, כִּי הַנֶּפֶשׁ סוֹעֶדֶת אֶת הַגּוּף בְּחָלְיוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ חוֹלָה בִּיגוֹנָהּ, מִי יִסְעָדֶנָּה?!" וְלָכֵן מְבַקְשִׁים בְּרָכָה בַּמָּמוֹן, אֲבָל שֶׁיָּבוֹא בְּלִי דְּאָגוֹת מְכַלּוֹת גּוּף וּמַדְאִיבוֹת נֶפֶשׁ. הִפְסַדְתָּ? גַּם זֶה בִּגְזֵרַת הַבּוֹרֵא! - אִם אָדָם מַפְסִיד מָמוֹן, וַדַּאי שֶׁהַדָּבָר נִגְזַר עָלָיו מִשָּׁמַיִם וְעָלָיו לְקַבֵּל אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה, אֲבָל אִם הוּא נֶאֱנָח וּמִצְטַעֵר מִכָּךְ - זֶה כְּבָר לֹא חֵלֶק מֵהַגְּזֵרָה! הָאָדָם בְּעַצְמוֹ גּוֹזֵר זֹאת עַל עַצְמוֹ בִּגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתוֹ! יֵשׁ רֶמֶז לְכָךְ מֵהַכָּתוּב: "עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם" (תְּהִלִּים קטו-ד). כְּלוֹמַר, הָעֶצֶב עַל הֶפְסֵד הַמָּמוֹן הוּא "מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם" וְלֹא נִגְזַר מִשָּׁמַיִם, כִּי אִם הָאָדָם הָיָה מְחֻסָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל זֹאת בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ. אַדְּרַבָּה, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַבֵּל בֶּאֱמוּנָה אֶת הֶפְסֵדוֹ, מְבָרֵךְ אֶת ה' וּמַמְשִׁיךְ לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, זֶה יִמְשֹׁךְ עָלָיו בַּחֲזָרָה אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁכָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ – כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ (בְּרָכוֹת סג), שֶׁמְּבָרֵךְ דַּיַּן הָאֱמֶת עַל הָרָעָה (רש"י). סִפֵּר הַגָּאוֹן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל: יְהוּדִי אָמִיד קָנָה יַעַר וְהִרְוִיחַ רֶוַח נָאֶה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן קָנָה אֶת כָּל הַיְעָרוֹת מִסָּבִיב לָעִיר וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל. יוֹם אֶחָד פָּרְצָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה שֶׁכִּלְּתָה אֶת כָּל עֲצֵי הַיְעָרוֹת. הָעֵצִים הָפְכוּ לַעֲרֵמוֹת שֶׁל גֶּחָלִים. כָּל עָשְׁרוֹ יָרַד לְטִמְיוֹן. הַיְּהוּדִי הָלַךְ בֵּין הָעֵצִים וְצָעַק כִּמְשֻׁגָּע: "אוֹי!!! אוֹי!!! עֵצִים! עֵצִים! כַּמָּה כֶּסֶף הִשְׁקַעְתִּי בָּכֶם וְכָעֵת הַכֹּל הָלַךְ!!!" אָמַר לוֹ הַ"בֵּית הַלֵּוִי" זַצַ"ל: אַל תְּדַבֵּר כְּמוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס! הַסִּפּוּר הוּא בְּדִיּוּק הָפוּךְ! כֵּיוָן שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לָרֶדֶת מִנְּכָסֶיךָ, הִשְׁקַעְתָּ אֶת כָּל כַּסְפְּךָ בַּיְעָרוֹת. לֹא הַיְעָרוֹת עָשׂוּ אוֹתְךָ עָנִי, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנִי – הִשְׁקַעְתָּ בַּיְעָרוֹת!" בֶּעָבָר, לִפְנֵי שֶׁהָרַכֶּבֶת הִתְחִילָה בִּנְסִיעָתָהּ, אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הָרָצִיף הָיָה שׁוֹרֵק בְּמַשְׁרוֹקִית לְאוֹת זֵרוּז לִכְלַל הַנּוֹסְעִים לַעֲלוֹת לָרַכֶּבֶת בְּטֶרֶם תַּעֲזֹב אֶת הָרָצִיף. כְּשֶׁכַּפְרִי אֶחָד הִגִּיעַ לָעִיר הַגְּדוֹלָה, הוּא הִסִּיק בִּתְמִימוּתוֹ, שֶׁבַּעַל הַמַּשְׁרוֹקִית הוּא בַּעַל הָרַכֶּבֶת וְהוּא זֶה שֶׁמּוֹרֶה לָרַכֶּבֶת מָתַי לְהַתְחִיל בַּנְּסִיעָה, שֶׁהֲרֵי גַּם הַקַּטָּר וְגַם הַנּוֹסְעִים נִשְׁמָעִים לוֹ בְּאֹפֶן מִיָּדִי... חֲבֵרוֹ, בֶּן הָעִיר, הִסְבִּיר לוֹ אֶת טָעוּתוֹ. "הָרַכֶּבֶת אֵינָהּ נוֹסַעַת בִּגְלַל הַפַּקָּח! הַמַּשְׁרוֹקִית הִיא רַק סִימָן, וְלֹא הַסִּבָּה לְהַתְחָלַת נְסִיעָתָהּ שֶׁל הָרַכֶּבֶת. הַשְּׁרִיקָה נוֹעֲדָה רַק כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הַנּוֹסְעִים. זֶה הַנֹּהַל שֶׁקָּבְעוּ הַמְנַהֲלִים שֶׁל הָרַכֶּבֶת". הַנִּמְשָׁל: בּוֹרֵא עוֹלָם הוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הוּא הָיָה, הוּא הוֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה. הוּא וְרַק הוּא הַקּוֹבֵעַ לְכָל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁבָּעוֹלָם הוּא הִנִּיחַ פְּקִידִים בַּעֲלֵי תַּפְקִידִים שׁוֹנִים וְנָתַן לְכָל אֶחָד "מַשְׁרוֹקִית" מִשֶּׁלּוֹ, אַךְ הֵם לֹא בֶּאֱמֶת קוֹבְעִים מַשֶּׁהוּ, כִּי הַכֹּל מִתְנַהֵל בְּ"שַׁלָּט רָחוֹק" עַל יְדֵי מְנַהֵל הָעוֹלָם. הֲרֵי גַּם לֵב שָׂרִים וּמְלָכִים בְּיַד ה'! מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד! - הִתְבּוֹנֵן אֵילוּ דְּבָרִים וּבְעָיוֹת מוֹנְעִים מִמְּךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְנַסֵּה לְטַפֵּל בְּכָךְ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לֹא יִהְיֶה בְּעַצְבוּת מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי כָּל מַה שֶּׁה' עוֹשֶׂה - לְטוֹבָה עוֹשֶׂה (ברכות ס:). הַהַשְׁלָמָה עִם הַמְּצִיאוּת מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ רַק לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת, הוּא יִהְיֶה שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר. עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁהַדְּאָגָה הִיא רָעָה חוֹלָה הַמּוֹנַעַת מִמְּךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אַךְ אִם תִּזְכֶּה לִהְיוֹת בַּעַל אֱמוּנָה, לֹא תִּהְיֶה לְךָ שׁוּם דְּאָגָה! כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת, שֶׁבַּמִּלָּה "דְּאָגָה" יֵשׁ אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת מֵא' עַד ה' חוּץ מִב', כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ "בִּטָּחוֹן" - אֵין דְּאָגָה! זְכֹר: הַחִיּוּךְ הוּא קַו עָקֹם שֶׁמְּיַשֵּׁר אֶת הַכֹּל! סְמֹךְ תָּמִיד עַל ה' יִתְבָּרַךְ וְהִשָּׁעֵן עָלָיו, וְתִזְכֶּה לִרְאוֹת יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּחַיֶּיךָ, כְּהַבְטָחָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (תהלים לב י). שָׁאֲלוּ אֶת הָרַבִּי מִגּוּר, בַּעַל הַ"חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם" זַצַ"ל: "אָנוּ אוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהוּא "זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם". אֲבָל הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: כָּל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה לְמַעַן חַג הַשָּׁבוּעוֹת, עֲבוּר מַתַּן הַתּוֹרָה! כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם - תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג-יב). אִם כֵּן, יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה טְפֵלָה לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, אָז מַדּוּעַ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁחַג מַתַּן תּוֹרָה הוּא זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם?" וְהֵשִׁיב: "הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם, שֶׁכֵּן עַד שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה - לֹא יָצְאוּ לְמַעֲשֶׂה מִמִּצְרַיִם"... כְּלוֹמַר, הֵם יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל מִצְרַיִם לֹא יָצְאָה מֵהֶם. הָיוּ סְפוּגִים בְּטֻמְאָתָהּ, בְּזֻהֲמָתָהּ, בַּאֲוִירָתָהּ... וְהַדְּבָרִים כֹּה נוֹקְבִים: אֵימָתַי הָאָדָם "יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם" - רַק בְּשָׁעָה שֶׁהוּא "מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה"... (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)