Otzarot-Article

"אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ" (יג-ב) סִפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: הַגָּאוֹן רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת זָצָ"ל כִּהֵן כְּרַב הָעִיר בְּרָאדִי, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת חַיָּב הָיָה לְקַבֵּל רְשׁוּתוֹ. הוֹפִיעַ בְּפָנָיו אַבְרֵךְ, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּתוֹ לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

שְׁאָלוֹ לִשְׁמוֹ, וְהֵשִׁיב: "שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר".

"וּמָה רְצוֹנוֹ" -

"לְקַבֵּל רְשׁוּת לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת".

"עַל מָה וְלָמָּה?"

לֹא כִּחֵד, וְאָמַר: "רַב הָיִיתִי בָּעִיר קוּלְקוֹב, וּמִשָּׁם נִתְקַבַּלְתִּי לְרַבָּנוּת הָעִיר יוֹזֵף. הֶעֱבַרְתִּי שָׁם שׁוֹחֵט מֵחֶזְקָתוֹ, וְקוֹמֵם עָלַי אֶת בְּנֵי הָעִיר. מָאַסְתִּי בָּרַבָּנוּת, וְהִגַּעְתִּי לִבְּרָאדִי, לִהְיוֹת מְלַמֵּד לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מִנַּיִן יַכִּירוּנִי. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ רְשׁוּת לִדְרֹשׁ בִּפְנֵי קָהָל וְעֵדָה, וְיִמְסְרוּ לִי אֶת בְּנֵיהֶם לְלַמְּדָם".

הֶעֱנִיק הָרַב רְשׁוּתוֹ.

בִּקֵּשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר שֶׁהָרַב יְכַבְּדוֹ וְיָבוֹא גַּם הוּא לִשְׁמֹעַ דְּרָשָׁתוֹ. זֶה בְּגֶדֶר "עוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם", שֶׁגָּדוֹל שְׂכָרוֹ (בְּרָכוֹת לד:).

אָמַר הָרַב: הֲלֹא כְּבוֹדוֹ יִדְרֹשׁ בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית, וַדַּאי אֶהְיֶה שָׁם וְאֶשְׁמַע הַדְּרָשָׁה.

הָיָה זֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פָּרָשַׁת שְׁלַח וְרַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר נָשָׂא פִּלְפּוּל חָרִיף בְּעִנְיַן הַמְרַגְּלִים. הַלּוֹמְדִים יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם מֵרֹב הִשְׁתָּאוּת עַל עֶצֶם הַחֲרִיפוּת וְהֶקֵּף הַבְּקִיאוּת. לְאַחַר הַדְּרָשָׁה רָעַם בֵּית הַכְּנֶסֶת מִקְּרִיאַת "יִישַׁר כֹּחַ" וְהַבָּעוֹת הִתְפַּעֲלוּת. כְּשֶׁיָּרַד מִן הַבִּימָה, הִבְחִין שֶׁפְּנֵי הָרַב חֲתוּמוֹת. הִתְעַנְיֵן: "הַאִם הַדְּרָשָׁה לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו?"

עֲנָהוּ הָרַב: "הִיא הָיְתָה מַבְרִיקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַלּוֹמְדִים הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִכָּךְ, שֶׁלְּפִי פִּלְפּוּלְכֶם הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְרַגְּלִים, וְלֹא שְׁנֵים עָשָׂר..."

הִתְפַּלֵּא רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר: וַדַּאי הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, הֲלֹא יְרוּשַׁלְמִי מְפֹרָשׁ הוּא, וְהוּבָא בַּתּוֹסָפוֹת!"

עַל אֲתַר נִזְכַּר רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת, וְאָמַר: "אִם כֵּן, לֹא מְלַמֵּד דַּרְדַּקִּי תִּהְיוּ, אֶלָּא מַגִּיד מֵישָׁרִים בִּקְהִלָּתֵנוּ!"

שֶׁהַתּוֹסָפוֹת הֵבִיאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא עַל הַפָּסוּק "אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ", שֶׁנִּשְׁלְחוּ שְׁנַיִם מִכָּל שֵׁבֶט, נָשִׂיא וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו, וְיַחְדָּו נָשְׂאוּ בְּמַשָּׂא הַפֵּרוֹת!

אֵיזֶה סִכּוּן! הַדֶּרֶךְ הִיא לִשְׁלֹחַ מְרַגֵּל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְכָאן נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִשְׁלֹחַ שְׁנֵים עָשָׂר, עִם נוֹשְׂאֵי כְּלֵיהֶם. מִשְׁלַחַת בַּת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אִישׁ, וְלֹא עוֹרְרוּ תְּשׂוּמַת לֵב. נֵס מֻפְלָא!

וּכְשֶׁמְּעַיְּנִים בַּדָּבָר, מִתְפַּעֲלִים מֵחֶסֶד ה'. כִּי בֶּאֱמֶת, הֲלֹא נְשִׂיאִים הֵם. "כֻּלָּם אֲנָשִׁים" חֲשׁוּבִים, "רָאשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". וּמִי יִסְחַב עֲבוּרָם אֶת תִּיק הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, וְאֶת הַשַּׂקִּית לַמִּקְוֶה וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ. זְקֵנִים הֵם וְאֵינוֹ לְפִי כְבוֹדָם, וְדָאֲגוּ לָהֶם לְנוֹשְׂאֵי כֵּלִים. מִמָּרוֹם הוֹרוּ שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם עֶזְרָה, כַּמָּה הָיָה לָהֶם לְהַכִּיר טוֹבָה! וְאֵיךְ, אֵיךְ הָיוּ לִכְפוּיֵי טוֹבָה!

וְעַד שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּאִים עֲלֵיהֶם, נִתְמַהּ עָלֵינוּ -

כַּמָּה "נוֹשְׂאֵי כֵּלִים" יֵשׁ לָנוּ, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַכִּיר טוֹבָה!

"שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר" (ב"ק סה:), כְּבָר עַצְמָאִי הוּא. וְהַתִּינוֹק, לְאֵיזֶה טִפּוּל מָסוּר זוֹכֶה הוּא מִלֵּדָתוֹ, וּמְלַוֶּה אוֹתוֹ כָּל שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ וְנַעֲרוּתוֹ. מַמָּשׁ "מַלְאָכִין צוֹלִין לוֹ בָּשָׂר" כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן (סַנְהֶדְרִין נט:), וְ"עַנְנֵי כָּבוֹד שָׁפִין בִּכְסוּתוֹ וּמְגַהֲצִין אוֹתָהּ" (רַשִּׁ"י דְּבָרִים ח-ד) כִּבְדוֹר הַמִּדְבָּר בּוֹ "לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר" (דְּבָרִים ב-ז). וּבְמִקְרֶה, קוֹרְאִים לַמַּלְאָךְ וְלַעֲנַן הַכָּבוֹד בְּשֵׁם אִמָּא. וְאִם אָמְרוּ שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם אוֹכְלֵי תְּרוּמָה (מְכִלְתָּא בְּשַׁלַּח), הֲרֵי שְׁלִישִׁיִּים לָהֶם בְּנֵי הַיְשִׁיבָה!

וּכְשֶׁעוֹזֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמוֹצְאִים אֶת הָעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, "אָדָם מֵבִיא חִטִּים מִן הַשּׁוּק, חִטִּים כּוֹסֵס?! מֵבִיא פִּשְׁתָּן, פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ?!" הֲלֹא הָאִשָּׁה טוֹחֶנֶת וּמְנַפָּה וְלָשָׁה וְעוֹרֶכֶת וּמְקַטֶּפֶת וְאוֹפָה, וּמְלַבֶּנֶת וּמְנַפֶּצֶת וְצוֹבַעַת וְטוֹוָה וְאוֹרֶגֶת וְתוֹפֶרֶת (בְּרָכוֹת נח.), "לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו?!" (יְבָמוֹת סג.).

וּמִי מְדַבֵּר עַל דּוֹרֵנוּ, שֶׁאַף הִיא הַמְּבִיאָה אֶת הַחִטִּים וְאֶת הַפִּשְׁתָּן -

הֲיוֹדְעִים אָנוּ לְהַכִּיר טוֹבָה, לַהוֹרִים לְהַנְהָלַת הַיְשִׁיבָה, לָאִשָּׁה, לְ"נוֹשְׂאֵי הַכֵּלִים" -

וּלְמִי שֶׁדָּאַג שֶׁיִּהְיוּ, בְּרֹב אַהֲבָתוֹ לָנוּ! אוֹ שֶׁאָנוּ - כִּמְרַגְּלִים?!

וּנְקֻדָּה נוֹסֶפֶת.

הָיוּ לָהֶם נוֹשְׂאֵי כֵּלִים, אֲבָל אֶת הָאֶשְׁכּוֹל וְהַפֵּרוֹת נָשְׂאוּ עִמָּם בְּצַוְתָּא. לֹא הִנִּיחוּם לְנוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ צִוָּם: "וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ". זוֹ מִצְוָתָם, וַעֲלֵיהֶם לָשֵׂאת בְּעֻלָּהּ. שִׁשָּׁה עָשָׂר אִישׁ נָשְׂאוּ אֶשְׁכּוֹל בְּמִשְׁקַל עֲשָׂרָה טוֹנוֹת, מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים.

הֵם וּמִצְוָתָם, וְאָנוּ וּמִצְווֹתֵינוּ. הַאִם אָנוּ עוֹזְרִים, וְלוּ בִּמְעַט, לָאֵם לָשֵׂאת אֶת הָ"אֶשְׁכּוֹל" הַכָּבֵד, וּלְפָחוֹת נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהַכְבִּיד עָלֶיהָ? הַאִם אָנוּ עוֹזְרִים, וְלוּ בִּמְעַט, לָאִשָּׁה?! נַטֶּה שֶׁכֶם, וְנִשָּׂא בָּעֹל! (וְהִגַּדְתָּ)

	ויקרא תשפ"ג
	אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם
	"אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ" (יג-ב) סִפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: הַגָּאוֹן רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת זָצָ"ל כִּהֵן כְּרַב הָעִיר בְּרָאדִי, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת חַיָּב הָיָה לְקַבֵּל רְשׁוּתוֹ. הוֹפִיעַ בְּפָנָיו אַבְרֵךְ, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּתוֹ לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. שְׁאָלוֹ לִשְׁמוֹ, וְהֵשִׁיב: "שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר". "וּמָה רְצוֹנוֹ" - "לְקַבֵּל רְשׁוּת לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת". "עַל מָה וְלָמָּה?" לֹא כִּחֵד, וְאָמַר: "רַב הָיִיתִי בָּעִיר קוּלְקוֹב, וּמִשָּׁם נִתְקַבַּלְתִּי לְרַבָּנוּת הָעִיר יוֹזֵף. הֶעֱבַרְתִּי שָׁם שׁוֹחֵט מֵחֶזְקָתוֹ, וְקוֹמֵם עָלַי אֶת בְּנֵי הָעִיר. מָאַסְתִּי בָּרַבָּנוּת, וְהִגַּעְתִּי לִבְּרָאדִי, לִהְיוֹת מְלַמֵּד לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מִנַּיִן יַכִּירוּנִי. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ רְשׁוּת לִדְרֹשׁ בִּפְנֵי קָהָל וְעֵדָה, וְיִמְסְרוּ לִי אֶת בְּנֵיהֶם לְלַמְּדָם". הֶעֱנִיק הָרַב רְשׁוּתוֹ. בִּקֵּשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר שֶׁהָרַב יְכַבְּדוֹ וְיָבוֹא גַּם הוּא לִשְׁמֹעַ דְּרָשָׁתוֹ. זֶה בְּגֶדֶר "עוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם", שֶׁגָּדוֹל שְׂכָרוֹ (בְּרָכוֹת לד:). אָמַר הָרַב: הֲלֹא כְּבוֹדוֹ יִדְרֹשׁ בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית, וַדַּאי אֶהְיֶה שָׁם וְאֶשְׁמַע הַדְּרָשָׁה. הָיָה זֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פָּרָשַׁת שְׁלַח וְרַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר נָשָׂא פִּלְפּוּל חָרִיף בְּעִנְיַן הַמְרַגְּלִים. הַלּוֹמְדִים יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם מֵרֹב הִשְׁתָּאוּת עַל עֶצֶם הַחֲרִיפוּת וְהֶקֵּף הַבְּקִיאוּת. לְאַחַר הַדְּרָשָׁה רָעַם בֵּית הַכְּנֶסֶת מִקְּרִיאַת "יִישַׁר כֹּחַ" וְהַבָּעוֹת הִתְפַּעֲלוּת. כְּשֶׁיָּרַד מִן הַבִּימָה, הִבְחִין שֶׁפְּנֵי הָרַב חֲתוּמוֹת. הִתְעַנְיֵן: "הַאִם הַדְּרָשָׁה לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו?" עֲנָהוּ הָרַב: "הִיא הָיְתָה מַבְרִיקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַלּוֹמְדִים הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִכָּךְ, שֶׁלְּפִי פִּלְפּוּלְכֶם הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְרַגְּלִים, וְלֹא שְׁנֵים עָשָׂר..." הִתְפַּלֵּא רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר: וַדַּאי הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, הֲלֹא יְרוּשַׁלְמִי מְפֹרָשׁ הוּא, וְהוּבָא בַּתּוֹסָפוֹת!" עַל אֲתַר נִזְכַּר רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת, וְאָמַר: "אִם כֵּן, לֹא מְלַמֵּד דַּרְדַּקִּי תִּהְיוּ, אֶלָּא מַגִּיד מֵישָׁרִים בִּקְהִלָּתֵנוּ!" שֶׁהַתּוֹסָפוֹת הֵבִיאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא עַל הַפָּסוּק "אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ", שֶׁנִּשְׁלְחוּ שְׁנַיִם מִכָּל שֵׁבֶט, נָשִׂיא וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו, וְיַחְדָּו נָשְׂאוּ בְּמַשָּׂא הַפֵּרוֹת! אֵיזֶה סִכּוּן! הַדֶּרֶךְ הִיא לִשְׁלֹחַ מְרַגֵּל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְכָאן נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִשְׁלֹחַ שְׁנֵים עָשָׂר, עִם נוֹשְׂאֵי כְּלֵיהֶם. מִשְׁלַחַת בַּת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אִישׁ, וְלֹא עוֹרְרוּ תְּשׂוּמַת לֵב. נֵס מֻפְלָא! וּכְשֶׁמְּעַיְּנִים בַּדָּבָר, מִתְפַּעֲלִים מֵחֶסֶד ה'. כִּי בֶּאֱמֶת, הֲלֹא נְשִׂיאִים הֵם. "כֻּלָּם אֲנָשִׁים" חֲשׁוּבִים, "רָאשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". וּמִי יִסְחַב עֲבוּרָם אֶת תִּיק הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, וְאֶת הַשַּׂקִּית לַמִּקְוֶה וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ. זְקֵנִים הֵם וְאֵינוֹ לְפִי כְבוֹדָם, וְדָאֲגוּ לָהֶם לְנוֹשְׂאֵי כֵּלִים. מִמָּרוֹם הוֹרוּ שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם עֶזְרָה, כַּמָּה הָיָה לָהֶם לְהַכִּיר טוֹבָה! וְאֵיךְ, אֵיךְ הָיוּ לִכְפוּיֵי טוֹבָה! וְעַד שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּאִים עֲלֵיהֶם, נִתְמַהּ עָלֵינוּ - כַּמָּה "נוֹשְׂאֵי כֵּלִים" יֵשׁ לָנוּ, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַכִּיר טוֹבָה! "שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר" (ב"ק סה:), כְּבָר עַצְמָאִי הוּא. וְהַתִּינוֹק, לְאֵיזֶה טִפּוּל מָסוּר זוֹכֶה הוּא מִלֵּדָתוֹ, וּמְלַוֶּה אוֹתוֹ כָּל שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ וְנַעֲרוּתוֹ. מַמָּשׁ "מַלְאָכִין צוֹלִין לוֹ בָּשָׂר" כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן (סַנְהֶדְרִין נט:), וְ"עַנְנֵי כָּבוֹד שָׁפִין בִּכְסוּתוֹ וּמְגַהֲצִין אוֹתָהּ" (רַשִּׁ"י דְּבָרִים ח-ד) כִּבְדוֹר הַמִּדְבָּר בּוֹ "לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר" (דְּבָרִים ב-ז). וּבְמִקְרֶה, קוֹרְאִים לַמַּלְאָךְ וְלַעֲנַן הַכָּבוֹד בְּשֵׁם אִמָּא. וְאִם אָמְרוּ שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם אוֹכְלֵי תְּרוּמָה (מְכִלְתָּא בְּשַׁלַּח), הֲרֵי שְׁלִישִׁיִּים לָהֶם בְּנֵי הַיְשִׁיבָה! וּכְשֶׁעוֹזֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמוֹצְאִים אֶת הָעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, "אָדָם מֵבִיא חִטִּים מִן הַשּׁוּק, חִטִּים כּוֹסֵס?! מֵבִיא פִּשְׁתָּן, פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ?!" הֲלֹא הָאִשָּׁה טוֹחֶנֶת וּמְנַפָּה וְלָשָׁה וְעוֹרֶכֶת וּמְקַטֶּפֶת וְאוֹפָה, וּמְלַבֶּנֶת וּמְנַפֶּצֶת וְצוֹבַעַת וְטוֹוָה וְאוֹרֶגֶת וְתוֹפֶרֶת (בְּרָכוֹת נח.), "לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו?!" (יְבָמוֹת סג.). וּמִי מְדַבֵּר עַל דּוֹרֵנוּ, שֶׁאַף הִיא הַמְּבִיאָה אֶת הַחִטִּים וְאֶת הַפִּשְׁתָּן - הֲיוֹדְעִים אָנוּ לְהַכִּיר טוֹבָה, לַהוֹרִים לְהַנְהָלַת הַיְשִׁיבָה, לָאִשָּׁה, לְ"נוֹשְׂאֵי הַכֵּלִים" - וּלְמִי שֶׁדָּאַג שֶׁיִּהְיוּ, בְּרֹב אַהֲבָתוֹ לָנוּ! אוֹ שֶׁאָנוּ - כִּמְרַגְּלִים?! וּנְקֻדָּה נוֹסֶפֶת. הָיוּ לָהֶם נוֹשְׂאֵי כֵּלִים, אֲבָל אֶת הָאֶשְׁכּוֹל וְהַפֵּרוֹת נָשְׂאוּ עִמָּם בְּצַוְתָּא. לֹא הִנִּיחוּם לְנוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ צִוָּם: "וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ". זוֹ מִצְוָתָם, וַעֲלֵיהֶם לָשֵׂאת בְּעֻלָּהּ. שִׁשָּׁה עָשָׂר אִישׁ נָשְׂאוּ אֶשְׁכּוֹל בְּמִשְׁקַל עֲשָׂרָה טוֹנוֹת, מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים. הֵם וּמִצְוָתָם, וְאָנוּ וּמִצְווֹתֵינוּ. הַאִם אָנוּ עוֹזְרִים, וְלוּ בִּמְעַט, לָאֵם לָשֵׂאת אֶת הָ"אֶשְׁכּוֹל" הַכָּבֵד, וּלְפָחוֹת נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהַכְבִּיד עָלֶיהָ? הַאִם אָנוּ עוֹזְרִים, וְלוּ בִּמְעַט, לָאִשָּׁה?! נַטֶּה שֶׁכֶם, וְנִשָּׂא בָּעֹל! (וְהִגַּדְתָּ)