Otzarot-Article

"הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (כה-יב) פֵּרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל: הָאָדָם נִבְרָא כְּשֶׁיֵּשׁ אִזּוּן מָלֵא בֵּין כָּל כֹּחוֹתָיו, וְהַחֵטְא מֵפֵר אֶת הָאִזּוּן הַזֶּה, וּלְפִיכָךְ נִגְזֶרֶת עָלָיו מִיתָה בְּחֶטְאוֹ. הַקַּנָּאוּת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, קִיצוֹנִית הִיא, וְהַקִּיצוֹנִיּוֹת מְפֵרָה אִזּוּן. אֲבָל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הֵעִיד עַל פִּנְחָס שֶׁכָּל כֹּחוֹתָיו מְאֻזָּנִים וְקַנָּאוּתוֹ נוֹבַעַת מִשְּׁלֵמוּת וְלֹא מֵהַקְצָנָה, וּלְפִיכָךְ שְׂכָרוֹ הוּא חַיֵּי עוֹלָם, כִּי מֻשְׁלָם הוּא בְּאִזּוּן כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ.

הָרַמַ"ע מִפַּאנוֹ זַצַ"ל כָּתַב, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם מַצִּיגִים לָהּ הַרְבֵּה גּוּפוֹת. עַל כָּל גּוּף כָּתוּב אֵילוּ יִסּוּרִים וּתְלָאוֹת יַעַבְרוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּשָׁמָה בּוֹחֶרֶת לָהּ אֶת הַגּוּף שֶׁעָלָיו יַעַבְרוּ הַיִּסּוּרִים הַמֻּתְאָמִים לְמַה שֶּׁבָּאָה לְתַקֵּן בָּעוֹלָם. עַל כֵּן אֵין לְאָדָם מָקוֹם לָבוֹא וּלְהִתְלוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ, מֵאַחַר שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הֵם הַ"בְּגָדִים" שֶׁהֲכִי מַתְאִימִים לוֹ לְפִי מִדּוֹתָיו בִּשְׁבִיל הַתִּקּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

בַּצָּבָא יֵשׁ יְחִידָה קְרָבִית, שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידַת הַ"כַּלְבָּנִים", תַּפְקִיד הַחַיָּלִים הַמְשָׁרְתִים בִּיחִידָה זוֹ, הוּא לָלֶכֶת חֲלוּצִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב יַחַד עִם כְּלָבִים מְאֻלָּפִים, וּלְזַהוֹת מוֹקְשִׁים וּמִטְעֲנֵי חַבָּלָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַטְרֵל אוֹתָם בְּטֶרֶם כְּנִיסַת כֹּחוֹת הַיַּבָּשָׁה.

מַה יִּקְרֶה אִם יָבוֹא חַיָּל הַמְשָׁרֵת בִּיחִידָה הַזּוֹ וְיִטְעַן: "מַדּוּעַ עָלַי לְהִתְבַּזּוֹת וְלָלֶכֶת עִם כֶּלֶב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב?! אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְשֶׁטַח הָאוֹיֵב בְּמָטוֹס, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּטַנְק, וּלְהִלָּחֵם נֶגֶד הַמְחַבְּלִים!" וַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ חַיָּל טוֹעֶה טָעוּת חֲמוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו. אַדְּרַבָּה, אִם יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי, הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל חַיֵּי אֲנָשִׁים רַבִּים וְכָךְ לִתְרֹם לְהַצְלָחַת הַמַּעֲרָכָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטִּיל עָלֶיךָ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם וְנָתַן לְךָ נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים מִשֶּׁלְּךָ. גַּם אִם זֶה נִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ תַּפְקִיד פָּחוֹת נוֹצֵץ וּפָחוֹת חָשׁוּב - זֶהוּ תַּפְקִידְךָ, וְעַל כֵּן עָלֶיךָ לְמַלֵּא אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל.

כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֶל פִּתְחֵנוּ הַנִּסָּיוֹן, אָנוּ מַרְגִּישִׁים קֹשִׁי גָּדוֹל, רִפְיוֹן וְחֹסֶר בִּטָּחוֹן. לָכֵן כְּבָר בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יְבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן, אֲבָל יֵשׁ לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת אֲשֶׁר כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זיע"א (מסילת ישרים פ"א): "עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן". אֵין זוֹ חָכְמָה לַעֲבֹד אֶת ה' רַק כַּאֲשֶׁר הַכֹּל בְּסֵדֶר וְהַדְּבָרִים מִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	יתרו תשפ"ג
	אָסוּר לְךָ לִשְׁכֹּחַ כִּי בֶּן מֶלֶךְ אַתָּה!
	"הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (כה-יב) פֵּרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל: הָאָדָם נִבְרָא כְּשֶׁיֵּשׁ אִזּוּן מָלֵא בֵּין כָּל כֹּחוֹתָיו, וְהַחֵטְא מֵפֵר אֶת הָאִזּוּן הַזֶּה, וּלְפִיכָךְ נִגְזֶרֶת עָלָיו מִיתָה בְּחֶטְאוֹ. הַקַּנָּאוּת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, קִיצוֹנִית הִיא, וְהַקִּיצוֹנִיּוֹת מְפֵרָה אִזּוּן. אֲבָל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הֵעִיד עַל פִּנְחָס שֶׁכָּל כֹּחוֹתָיו מְאֻזָּנִים וְקַנָּאוּתוֹ נוֹבַעַת מִשְּׁלֵמוּת וְלֹא מֵהַקְצָנָה, וּלְפִיכָךְ שְׂכָרוֹ הוּא חַיֵּי עוֹלָם, כִּי מֻשְׁלָם הוּא בְּאִזּוּן כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ. הָרַמַ"ע מִפַּאנוֹ זַצַ"ל כָּתַב, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם מַצִּיגִים לָהּ הַרְבֵּה גּוּפוֹת. עַל כָּל גּוּף כָּתוּב אֵילוּ יִסּוּרִים וּתְלָאוֹת יַעַבְרוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּשָׁמָה בּוֹחֶרֶת לָהּ אֶת הַגּוּף שֶׁעָלָיו יַעַבְרוּ הַיִּסּוּרִים הַמֻּתְאָמִים לְמַה שֶּׁבָּאָה לְתַקֵּן בָּעוֹלָם. עַל כֵּן אֵין לְאָדָם מָקוֹם לָבוֹא וּלְהִתְלוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ, מֵאַחַר שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הֵם הַ"בְּגָדִים" שֶׁהֲכִי מַתְאִימִים לוֹ לְפִי מִדּוֹתָיו בִּשְׁבִיל הַתִּקּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. בַּצָּבָא יֵשׁ יְחִידָה קְרָבִית, שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידַת הַ"כַּלְבָּנִים", תַּפְקִיד הַחַיָּלִים הַמְשָׁרְתִים בִּיחִידָה זוֹ, הוּא לָלֶכֶת חֲלוּצִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב יַחַד עִם כְּלָבִים מְאֻלָּפִים, וּלְזַהוֹת מוֹקְשִׁים וּמִטְעֲנֵי חַבָּלָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַטְרֵל אוֹתָם בְּטֶרֶם כְּנִיסַת כֹּחוֹת הַיַּבָּשָׁה. מַה יִּקְרֶה אִם יָבוֹא חַיָּל הַמְשָׁרֵת בִּיחִידָה הַזּוֹ וְיִטְעַן: "מַדּוּעַ עָלַי לְהִתְבַּזּוֹת וְלָלֶכֶת עִם כֶּלֶב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב?! אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְשֶׁטַח הָאוֹיֵב בְּמָטוֹס, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּטַנְק, וּלְהִלָּחֵם נֶגֶד הַמְחַבְּלִים!" וַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ חַיָּל טוֹעֶה טָעוּת חֲמוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו. אַדְּרַבָּה, אִם יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי, הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל חַיֵּי אֲנָשִׁים רַבִּים וְכָךְ לִתְרֹם לְהַצְלָחַת הַמַּעֲרָכָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטִּיל עָלֶיךָ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם וְנָתַן לְךָ נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים מִשֶּׁלְּךָ. גַּם אִם זֶה נִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ תַּפְקִיד פָּחוֹת נוֹצֵץ וּפָחוֹת חָשׁוּב - זֶהוּ תַּפְקִידְךָ, וְעַל כֵּן עָלֶיךָ לְמַלֵּא אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל. כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֶל פִּתְחֵנוּ הַנִּסָּיוֹן, אָנוּ מַרְגִּישִׁים קֹשִׁי גָּדוֹל, רִפְיוֹן וְחֹסֶר בִּטָּחוֹן. לָכֵן כְּבָר בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יְבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן, אֲבָל יֵשׁ לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת אֲשֶׁר כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זיע"א (מסילת ישרים פ"א): "עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן". אֵין זוֹ חָכְמָה לַעֲבֹד אֶת ה' רַק כַּאֲשֶׁר הַכֹּל בְּסֵדֶר וְהַדְּבָרִים מִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)