Otzarot-Article

"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם" (יב-יא) לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מוּכָנִים לַדֶּרֶךְ כְּבָר בְּעֵת אֲכִילַת קָרְבַּן הַפֶּסַח בְּלֵיל ט"ו בְּנִיסָן? הֲרֵי הֵם לֹא הָיוּ עֲתִידִים לָצֵאת לְדַרְכָּם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אֶלָּא רַק בְּיוֹם הַמָּחֳרָת!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ שָׁלְטוּ הַתּוּרְכִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ יְהוּדִים מְעַטִּים שֶׁעָלוּ אַרְצָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה מַמָּשׁ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁגַּם הַחַיִּים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ הָיוּ רְצוּפִים בְּסַכָּנוֹת וּבִקְשָׁיִים רַבִּים: הַפַּרְנָסָה הָיְתָה בְּדֹחַק רַב, וְהַתּוּרְכִּים הִכְבִּידוּ אֶת יָדָם וְעָשׂוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם כְּדֵי לְהַקְשׁוֹת עַל קְלִיטָתָם שֶׁל יְהוּדִים נוֹסָפִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וּבְכָל זֹאת, גַּם בַּתְּקוּפָה זוֹ, הָיוּ יְהוּדִים אֲשֶׁר אַהֲבַת הָאָרֶץ בָּעֲרָה בְּלִבָּם, וְכָל הַקְּשָׁיִים וְהַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הִרְתִּיעוּ אוֹתָם.

בֵּין יְהוּדִים אֵלּוּ, הָיָה יְהוּדִי אֶחָד אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת הִשְׁתּוֹקֵק לְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא נִמְנָה עַל אוֹתָם יְחִידֵי סְגֻלָּה אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים וּלְהַגִּיעַ אַרְצָה. לֹא הָיָה גְּבוּל לְשִׂמְחָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִצְּבוּ רַגְלָיו בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, לְאַחַר מַסָּע מְפָרֵךְ מִנְּמַל יָפוֹ עַל גַּבֵּי בַּהֲמוֹת מַסָּע. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל סָמוּךְ לִשְׂרִיד בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, פָּרְצָה שִׂמְחָתוֹ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. הוּא הִרְגִּישׁ מְאֻשָּׁר כְּמוֹ עוֹלֵי הָרְגָלִים אֲשֶׁר זָכוּ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלִרְאוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר עָמַד עַל מְכוֹנוֹ בְּתִפְאַרְתּוֹ.

לְאַחַר שֶׁתַּמּוּ יְמֵי הַחַגִּים, נִמְנָה וְגָמַר בְּלִבּוֹ לָצֵאת עִם אֶחָד מִידִידָיו לְמַסָּע אֶל צְפוֹנָהּ שֶׁל הָאָרֶץ. הוּא בִּקֵּשׁ לְבַקֵּר בְּעָרֵי הַגָּלִיל, בִּצְפַת וּבִטְבֶרְיָה, לִפְקֹד אֶת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שָׁם, וּלְהַעְתִּיר לִישׁוּעַת הַכְּלָל וְהַפְּרָט. וְכָךְ, בְּיוֹם שְׁרָבִי אֶחָד קָמוּ הַשְּׁנַיִם וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם, מִתְמוֹדְדִים עִם הַחֹם הַמֵּעִיק, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל הַגָּלִיל, שָׁם הָיוּ יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מִדֵּי פַּעַם מִמְּעַט רוּחוֹת קְרִירוֹת אֲשֶׁר נָשְׁבוּ וְהֵקֵלּוּ מְעַט עַל הַחֹם הַכָּבֵד. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִצְפַת, הִבְחִינוּ שְׁנֵי הַיְדִידִים בִּתְכוּנָה רַבָּה. יְהוּדִים עֲטוּרֵי זָקָן וּפֵאוֹת לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה עָמְדוּ עַל הַגַּגּוֹת, וְעָסְקוּ בַּהֲכָנַת טִיחַ וְטִיט, כְּשֶׁבִּידֵיהֶם כְּלֵי עֲבוֹדָה שׁוֹנִים. "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" תָּהוּ הָאוֹרְחִים.

"הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים?" הֵשִׁיבוּ בְּנֵי צְפַת, "הֲלֹא מָחָר יָחוּל יוֹם ז' בְּמַרְחֶשְׁוָן, שֶׁבּוֹ מַתְחִילִים לִשְׁאֹל אֶת הַגְּשָׁמִים. עָלֵינוּ לְמַהֵר כָּעֵת וּלְתַקֵּן אֶת הַגַּגּוֹת שֶׁנִּסְדְּקוּ בִּימֵי הַקַּיִץ, שֶׁכֵּן אִם יֵרֵד עֲלֵיהֶם הַגֶּשֶׁם – יַחְדְּרוּ הַמַּיִם אֶל הַבָּתִּים פְּנִימָה!"

שְׁנֵי הַיְדִידִים לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם. הֲלֹא הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה בַּשָּׁמַיִם, וּבָאֹפֶק לֹא נִרְאָה אֲפִלּוּ עָנָן אֶחָד לִרְפוּאָה... לֹא הָיָה כָּל הִגָּיוֹן בַּחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים בֶּעָתִיד הַנִּרְאֶה לָעַיִן! "כַּמָּה גְּדוֹלָה אֱמוּנָתָם שֶׁל בְּנֵי צְפַת! הֵם כֹּה בְּטוּחִים שֶׁתְּפִלָּתָם תֵּעָנֶה תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁהֵם מְמַהֲרִים לָטוּחַ אֶת גַּגּוֹתֵיהֶם כְּאִלּוּ מָחָר עָתִיד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם!" שָׂח אַחַד הַיְדִידִים לְרֵעֵהוּ.

עָבַר שָׁם אֶחָד מִבְּנֵי צְפַת, הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו, וְהוּא מִהֵר לְהָשִׁיב: "יְדִידִי, חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁלֹּא הֵבַנְתָּ אֶת כַּוָּנָתֵנוּ לַאֲשׁוּרָהּ. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם יֵרְדוּ גְּשָׁמִים מָחָר אוֹ לֹא. אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לָנוּ: אִם הַגַּגּוֹת לֹא יִהְיוּ מְתֻקָּנִים - לֹא נוּכַל לְבַקֵּשׁ בְּלֵב שָׁלֵם 'וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה', כִּי נִדְאַג שֶׁמָּא יַחְדְּרוּ הַמַּיִם לַבָּתִּים... וְנִמְצֵאת תְּפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה וּבִלְתִּי מְתֻקֶּנֶת!

"כֵּיצַד יִתָּכֵן לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה שֶׁבְּעֹמֶק הַלֵּב אֵינֶנּוּ חֲפֵצִים בָּהּ בֶּאֱמֶת? לְפִיכָךְ, אָנוּ מְמַהֲרִים לְתַקֵּן אֶת הַגַּגּוֹת וּלְהֵעָרֵךְ לִקְרַאת הַגֶּשֶׁם, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים מֵעֹמֶק הַלֵּב, בְּלִי כָּל חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי נִזְקֵי הַגֶּשֶׁם"...

הֲרֵי לָנוּ, שֶׁעַל הָאָדָם לְהוֹכִיחַ אֶת עָצְמַת אֱמוּנָתוֹ וְאֶת כֵּנוּתָהּ, עַל יְדֵי שֶׁיִּתְכּוֹנֵן בְּפֹעַל וּבִרְצִינוּת לַיְשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ'סְּפוֹרְנוֹ' הָאוֹמֵר כָּךְ:

אָמְנָם, בָּרוּר הָיָה מֵרֹאשׁ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲתִידִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם רַק בְּיוֹם ט"ו בְּנִיסָן, לְמָחֳרַת לֵיל אֲכִילַת הַפֶּסַח, אוּלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ זַכָּאִים לַגְּאֻלָּה, הָיָה עֲלֵיהֶם לְהוֹכִיחַ מֵרֹאשׁ אֶת עָצְמַת אֱמוּנָתָם, וְזֹאת בְּאֶמְצָעוּת הַהֲכָנָה לִיצִיאָה לַדֶּרֶךְ כְּבָר בְּלֵיל ט"ו בְּנִיסָן, בְּעֵת אֲכִילַת קָרְבַּן הַפֶּסַח. (לְלַמֶּדְךָ)

	בשלח תשפ"ג
	רַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה!
	"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם" (יב-יא) לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מוּכָנִים לַדֶּרֶךְ כְּבָר בְּעֵת אֲכִילַת קָרְבַּן הַפֶּסַח בְּלֵיל ט"ו בְּנִיסָן? הֲרֵי הֵם לֹא הָיוּ עֲתִידִים לָצֵאת לְדַרְכָּם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אֶלָּא רַק בְּיוֹם הַמָּחֳרָת! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ שָׁלְטוּ הַתּוּרְכִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ יְהוּדִים מְעַטִּים שֶׁעָלוּ אַרְצָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה מַמָּשׁ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁגַּם הַחַיִּים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ הָיוּ רְצוּפִים בְּסַכָּנוֹת וּבִקְשָׁיִים רַבִּים: הַפַּרְנָסָה הָיְתָה בְּדֹחַק רַב, וְהַתּוּרְכִּים הִכְבִּידוּ אֶת יָדָם וְעָשׂוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם כְּדֵי לְהַקְשׁוֹת עַל קְלִיטָתָם שֶׁל יְהוּדִים נוֹסָפִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבְכָל זֹאת, גַּם בַּתְּקוּפָה זוֹ, הָיוּ יְהוּדִים אֲשֶׁר אַהֲבַת הָאָרֶץ בָּעֲרָה בְּלִבָּם, וְכָל הַקְּשָׁיִים וְהַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הִרְתִּיעוּ אוֹתָם. בֵּין יְהוּדִים אֵלּוּ, הָיָה יְהוּדִי אֶחָד אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת הִשְׁתּוֹקֵק לְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא נִמְנָה עַל אוֹתָם יְחִידֵי סְגֻלָּה אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים וּלְהַגִּיעַ אַרְצָה. לֹא הָיָה גְּבוּל לְשִׂמְחָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִצְּבוּ רַגְלָיו בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, לְאַחַר מַסָּע מְפָרֵךְ מִנְּמַל יָפוֹ עַל גַּבֵּי בַּהֲמוֹת מַסָּע. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל סָמוּךְ לִשְׂרִיד בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, פָּרְצָה שִׂמְחָתוֹ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. הוּא הִרְגִּישׁ מְאֻשָּׁר כְּמוֹ עוֹלֵי הָרְגָלִים אֲשֶׁר זָכוּ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלִרְאוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר עָמַד עַל מְכוֹנוֹ בְּתִפְאַרְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁתַּמּוּ יְמֵי הַחַגִּים, נִמְנָה וְגָמַר בְּלִבּוֹ לָצֵאת עִם אֶחָד מִידִידָיו לְמַסָּע אֶל צְפוֹנָהּ שֶׁל הָאָרֶץ. הוּא בִּקֵּשׁ לְבַקֵּר בְּעָרֵי הַגָּלִיל, בִּצְפַת וּבִטְבֶרְיָה, לִפְקֹד אֶת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שָׁם, וּלְהַעְתִּיר לִישׁוּעַת הַכְּלָל וְהַפְּרָט. וְכָךְ, בְּיוֹם שְׁרָבִי אֶחָד קָמוּ הַשְּׁנַיִם וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם, מִתְמוֹדְדִים עִם הַחֹם הַמֵּעִיק, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל הַגָּלִיל, שָׁם הָיוּ יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מִדֵּי פַּעַם מִמְּעַט רוּחוֹת קְרִירוֹת אֲשֶׁר נָשְׁבוּ וְהֵקֵלּוּ מְעַט עַל הַחֹם הַכָּבֵד. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִצְפַת, הִבְחִינוּ שְׁנֵי הַיְדִידִים בִּתְכוּנָה רַבָּה. יְהוּדִים עֲטוּרֵי זָקָן וּפֵאוֹת לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה עָמְדוּ עַל הַגַּגּוֹת, וְעָסְקוּ בַּהֲכָנַת טִיחַ וְטִיט, כְּשֶׁבִּידֵיהֶם כְּלֵי עֲבוֹדָה שׁוֹנִים. "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" תָּהוּ הָאוֹרְחִים. "הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים?" הֵשִׁיבוּ בְּנֵי צְפַת, "הֲלֹא מָחָר יָחוּל יוֹם ז' בְּמַרְחֶשְׁוָן, שֶׁבּוֹ מַתְחִילִים לִשְׁאֹל אֶת הַגְּשָׁמִים. עָלֵינוּ לְמַהֵר כָּעֵת וּלְתַקֵּן אֶת הַגַּגּוֹת שֶׁנִּסְדְּקוּ בִּימֵי הַקַּיִץ, שֶׁכֵּן אִם יֵרֵד עֲלֵיהֶם הַגֶּשֶׁם – יַחְדְּרוּ הַמַּיִם אֶל הַבָּתִּים פְּנִימָה!" שְׁנֵי הַיְדִידִים לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם. הֲלֹא הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה בַּשָּׁמַיִם, וּבָאֹפֶק לֹא נִרְאָה אֲפִלּוּ עָנָן אֶחָד לִרְפוּאָה... לֹא הָיָה כָּל הִגָּיוֹן בַּחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים בֶּעָתִיד הַנִּרְאֶה לָעַיִן! "כַּמָּה גְּדוֹלָה אֱמוּנָתָם שֶׁל בְּנֵי צְפַת! הֵם כֹּה בְּטוּחִים שֶׁתְּפִלָּתָם תֵּעָנֶה תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁהֵם מְמַהֲרִים לָטוּחַ אֶת גַּגּוֹתֵיהֶם כְּאִלּוּ מָחָר עָתִיד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם!" שָׂח אַחַד הַיְדִידִים לְרֵעֵהוּ. עָבַר שָׁם אֶחָד מִבְּנֵי צְפַת, הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו, וְהוּא מִהֵר לְהָשִׁיב: "יְדִידִי, חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁלֹּא הֵבַנְתָּ אֶת כַּוָּנָתֵנוּ לַאֲשׁוּרָהּ. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם יֵרְדוּ גְּשָׁמִים מָחָר אוֹ לֹא. אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לָנוּ: אִם הַגַּגּוֹת לֹא יִהְיוּ מְתֻקָּנִים - לֹא נוּכַל לְבַקֵּשׁ בְּלֵב שָׁלֵם 'וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה', כִּי נִדְאַג שֶׁמָּא יַחְדְּרוּ הַמַּיִם לַבָּתִּים... וְנִמְצֵאת תְּפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה וּבִלְתִּי מְתֻקֶּנֶת! "כֵּיצַד יִתָּכֵן לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה שֶׁבְּעֹמֶק הַלֵּב אֵינֶנּוּ חֲפֵצִים בָּהּ בֶּאֱמֶת? לְפִיכָךְ, אָנוּ מְמַהֲרִים לְתַקֵּן אֶת הַגַּגּוֹת וּלְהֵעָרֵךְ לִקְרַאת הַגֶּשֶׁם, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים מֵעֹמֶק הַלֵּב, בְּלִי כָּל חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי נִזְקֵי הַגֶּשֶׁם"... הֲרֵי לָנוּ, שֶׁעַל הָאָדָם לְהוֹכִיחַ אֶת עָצְמַת אֱמוּנָתוֹ וְאֶת כֵּנוּתָהּ, עַל יְדֵי שֶׁיִּתְכּוֹנֵן בְּפֹעַל וּבִרְצִינוּת לַיְשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ'סְּפוֹרְנוֹ' הָאוֹמֵר כָּךְ: אָמְנָם, בָּרוּר הָיָה מֵרֹאשׁ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲתִידִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם רַק בְּיוֹם ט"ו בְּנִיסָן, לְמָחֳרַת לֵיל אֲכִילַת הַפֶּסַח, אוּלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ זַכָּאִים לַגְּאֻלָּה, הָיָה עֲלֵיהֶם לְהוֹכִיחַ מֵרֹאשׁ אֶת עָצְמַת אֱמוּנָתָם, וְזֹאת בְּאֶמְצָעוּת הַהֲכָנָה לִיצִיאָה לַדֶּרֶךְ כְּבָר בְּלֵיל ט"ו בְּנִיסָן, בְּעֵת אֲכִילַת קָרְבַּן הַפֶּסַח. (לְלַמֶּדְךָ)