Otzarot-Article

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו-ו) כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל: הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁמִּדָּתוֹ הָיְתָה ל"ב אַמּוֹת, רוֹמֵז לַלֵּב.

הָאֵשׁ רוֹמֶזֶת לַתּוֹרָה: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיה כג-כט). "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ", לְרַמֵּז שֶׁהַתּוֹרָה תִּהְיֶה בַּלֵּב בִּתְמִידוּת. גַּם מִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת לָמֶ"ד בֵּי"ת, בְּגִימַטְרִיָּה "תָּמִיד".

"לֹא תִכְבֶּה" - אֲפִלּוּ בַּלֵּילוֹת יְהַרְהֵר רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְעִנְיְנֵי יִרְאַת שָׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ - לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ". וְאַף בַּיּוֹם, כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּפַרְנָסָתֵנוּ, עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל כָּל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתֵנוּ.

נָשִׁים וּבָנוֹת רַבּוֹת עוֹסְקוֹת לְפַרְנָסָתָן בַּעֲבוֹדָה עִם אֲנָשִׁים, כְּשֶׁמֵּעֲלֵיהֶן יֵשׁ מְנַהֵל אוֹ מַעֲבִיד. בְּמִסְגֶּרֶת תַּפְקִידָן הֵן מְקַבְּלוֹת הוֹרָאוֹת מֵהַמַּעֲסִיק הַנִּמְצָא בַּמָּקוֹם, וּבַד בְּבַד מְשָׁרְתוֹת אֶת קְהַל הַלָּקוֹחוֹת.

הָעִסּוּק הַקָּבוּעַ וְהָרָצוּף עִם הַמַּעֲסִיק, וְהַקֶּשֶׁר הַיָּשִׁיר וְהַתְּמִידִי עִם הַקָּהָל, עֲלוּלִים לְבַטֵּל אֵצֶל הָעוֹבֶדֶת, וְגַם אֵצֶל הַמַּעֲסִיק, אֶת הָרְגִישׁוּת הַטְּבוּעָה בָּהֶם לִשְׁמִירַת מֶרְחָק.

הַנְהָגָה זוֹ יוֹצֶרֶת מַצָּב מְסֻכָּן, הֶעָלוּל לִגְרֹם לְמִכְשׁוֹלִים רַבִּים, וְצָרוֹת רַבּוֹת נִגְרְמוּ בְּגִין קַלּוּת רֹאשׁ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ.

עֻבְדּוֹת אֵלּוּ מְחַיְּבוֹת אֶת הָעוֹבֶדֶת וְגַם אֶת הַמַּעֲסִיק לִנְהֹג זְהִירוּת כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת בַּלְּבוּשׁ וּבְשִׂיחָה. הַשִּׂיחָה עִם הַמַּעֲסִיק צְרִיכָה לִהְיוֹת עִנְיָנִית וּמְכֻבֶּדֶת, אַךְ לֹא בְּצוּרָה אִישִׁית.

לָכֵן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הִנְחוּ בִּכְלָלִים בְּרוּרִים מַהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה שֶׁבָּהּ צָרִיךְ לִנְהֹג. הָעוֹבֶדֶת עִם אֲנָשִׁים תְּשׂוֹחֵחַ עִמָּם בְּצוּרָה עִנְיָנִית, כְּפִי הַנִּצְרָךְ לְמִלּוּי עֲבוֹדָתָהּ וְלֹא יוֹתֵר - כָּךְ פָּסַק מָרָן הַגְּרַ"שׁ ווֹאזְנֵר זַצַ"ל וּמָרָן שַׂר הַתּוֹרָה רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי זַצַ"ל.

הַהִתְיַחֲסוּת בֵּין עוֹבֵד לַמַּעֲבִיד מַצְרִיכָה זְהִירוּת מְיֻחֶדֶת, כְּגוֹן:

"לֹא תִּקְרָא לַמַּעֲסִיק בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי, וְהַמַּעֲסִיק לֹא יִקְרָא לָעוֹבֶדֶת בִּשְׁמָהּ הַפְּרָטִי. בִּמְקוֹם חַנִּי, רִבְקִי וְכַדּוֹמֶה - יִקְרָא לָהּ: גְּב' כֹּהֵן, גְּב' בֶּרְקוֹבִיץ וְכוּ'. לֹא תְּשׂוֹחֵחַ עִם הַמַּעֲסִיק מִחוּץ לְעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה. תִּשְׁמֹר עַל סִגְנוֹן דִּבּוּר מְאֻפָּק וּרְצִינִי, בְּלִי שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ. אָמְרוּ חֲזַ"ל: "שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה" (אבות ג-יג). תִּשָּׁמֵר מִפְּנִיָּה וּדְאָגָה אִישִׁית, לְדֻגְמָא בְּסָגְרָהּ אֶת הַחַלּוֹן מִפְּנֵי הַקֹּר, לֹא תֹּאמַר: "סָגַרְתִּי אֶת הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ קַר".

סִפֵּר אִישׁ עֲסָקִים יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּלֵייקְווּד, וּמְנַהֵל מִשְׂרַד נַדְלָ"ן גָּדוֹל, שֶׁבּוֹ עוֹבְדוֹת נְשׁוֹת אַבְרֵכִים חֲרֵדִיּוֹת הַחֲרֵדוֹת לִדְבַר הַשֵּׁם: הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר. אֲנִי נִמְצָא בְּסִדּוּרִים דְּחוּפִים, וְהַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלִּי מְצַלְצֵל. מֵעֵבֶר לַקַּו אַחַת הָעוֹבְדוֹת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּטוֹן הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא מְהַסֶּסֶת אִם לִשְׁאֹל אוֹ לֹא... הָיְתָה שְׁתִיקָה לְכַמָּה רְגָעִים, לְבַסּוֹף הִיא הִתְעַשְּׁתָה וְאָמְרָה: "הַיּוֹם בַּבֹּקֶר קִבַּלְתִּי מִמְּךָ בַּדֹּאַר הָאֶלֶקְטְרוֹנִי הוֹדָעַת אִימֵייל שֶׁבָּהּ נָתַתָּ הוֹרָאָה לְהַעֲבִיר סְכוּם שֶׁל שִׁבְעִים אֶלֶף דּוֹלָר לְחֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְסֻיָּם. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אִשּׁוּר טֶלֶפוֹנִי לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מְבַצַּעַת אֶת הַהַעֲבָרָה".

הָיִיתִי הָמוּם, מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַחְתִּי הוֹדָעָה וּבַקָּשָׁה כָּזֹאת!!...

אָמַרְתִּי לָהּ בְּהֶחְלֵטִיּוּת שֶׁאֲנִי לֹא הֶעֱבַרְתִּי לָהּ בַּקָּשָׁה כָּזֹאת, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא תְּבַצֵּעַ אֶת הַהַעֲבָרָה.

לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל בֵּרוּרִים הִתְגַּלָּה שֶׁגַּנָּב נוֹכֵל פָּרַץ לָאִימֵייל שֶׁלִּי, וְהוּא שָׁלַח הוֹדָעָה בִּשְׁמִי לְהַעֲבִיר אֶת הַסְּכוּם הַנַּ"ל לְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק שֶׁלּוֹ... עוֹד הִתְבָּרֵר, שֶׁהַנּוֹכֵל עָשָׂה "שִׁעוּרֵי בַּיִת", עָרַךְ מֶחְקָר מַקִּיף וְהִתְחַקָּה אַחַר סִגְנוֹן הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי, וְאָז בִּקֵּשׁ אֶת שִׁבְעִים אֶלֶף הַדּוֹלָר, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, הַמְּזִמָּה שֶׁלּוֹ לֹא צָלְחָה.

לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּעְתִּי מֵהַהֶלֶם וּמֵהַבֶּהָלָה, וְכַמּוּבָן שֶׁשָּׂמַחְתִּי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל כָּךְ שֶׁנִּצַּלְתִּי מֵ"עֹקֶץ" לֹא קָטָן, שָׁאַלְתִּי אֶת הָעוֹבֶדֶת מַדּוּעַ הֶחְלִיטָה לְבָרֵר אֶצְלִי עַל הַהַעֲבָרָה, הֲרֵי נִרְאֶה הָיָה שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי כָּתַבְתִּי אֶת הָאִימֵייל וְלֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לִסְפֵקוֹת...

הֵשִׁיבָה הָעוֹבֶדֶת בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "הֲרֵי קָבַעְתָּ חֹק בַּל יַעֲבֹר, שֶׁבְּמִשְׂרָד זֶה הָעוֹבְדִים אֵינָם פּוֹנִים לְעוֹבְדוֹת הַמִּשְׂרָד בִּשְׁמָן הַפְּרָטִי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, לֹא בִּקְרִי וְלֹא בִּכְתִיב. וְכָאן הִבְחַנְתִּי בְּמַשֶּׁהוּ מוּזָר שֶׁלֹּא מַתְאִים לַסִּגְנוֹן שֶׁלָּכֶם, הוּא פָּנָה אֵלַי בִּשְׁמִי הַפְּרָטִי! הַסִּגְנוֹן הָיָה זֵהֶה בְּדִיּוּק, אַךְ הַפְּנִיָּה אֵלַי בִּשְׁמִי הַפְּרָטִי עוֹרְרָה בִּי חֲשָׁד גָּדוֹל מְאֹד, מַשֶּׁהוּ לֹא "הֵרִיחַ טוֹב", וְלָכֵן חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ לִבְדֹּק"...

לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁמִּי שֶׁעוֹמֵד כְּמוֹ חוֹמָה בְּצוּרָה וְשׁוֹמֵר עַל כָּל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַסְּיָגִים שֶׁקָּבְעוּ חַכְמֵי הַדּוֹר, זוֹכֶה לִבְרָכָה וְהַצְלָחָה, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצְאִים חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים, לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע פַּרְנָסָה מְלֹא חָפְנַיִם.

סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים - הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ מְאֻשָּׁר הוּא מִי שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ. עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ויחי תשפ"ג
	דַּבֵּר עִם הַשֵּׁם - וְהַכֹּל יִתְגַּשֵּׁם
	"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו-ו) כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל: הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁמִּדָּתוֹ הָיְתָה ל"ב אַמּוֹת, רוֹמֵז לַלֵּב. הָאֵשׁ רוֹמֶזֶת לַתּוֹרָה: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיה כג-כט). "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ", לְרַמֵּז שֶׁהַתּוֹרָה תִּהְיֶה בַּלֵּב בִּתְמִידוּת. גַּם מִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת לָמֶ"ד בֵּי"ת, בְּגִימַטְרִיָּה "תָּמִיד". "לֹא תִכְבֶּה" - אֲפִלּוּ בַּלֵּילוֹת יְהַרְהֵר רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְעִנְיְנֵי יִרְאַת שָׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ - לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ". וְאַף בַּיּוֹם, כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּפַרְנָסָתֵנוּ, עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל כָּל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתֵנוּ. נָשִׁים וּבָנוֹת רַבּוֹת עוֹסְקוֹת לְפַרְנָסָתָן בַּעֲבוֹדָה עִם אֲנָשִׁים, כְּשֶׁמֵּעֲלֵיהֶן יֵשׁ מְנַהֵל אוֹ מַעֲבִיד. בְּמִסְגֶּרֶת תַּפְקִידָן הֵן מְקַבְּלוֹת הוֹרָאוֹת מֵהַמַּעֲסִיק הַנִּמְצָא בַּמָּקוֹם, וּבַד בְּבַד מְשָׁרְתוֹת אֶת קְהַל הַלָּקוֹחוֹת. הָעִסּוּק הַקָּבוּעַ וְהָרָצוּף עִם הַמַּעֲסִיק, וְהַקֶּשֶׁר הַיָּשִׁיר וְהַתְּמִידִי עִם הַקָּהָל, עֲלוּלִים לְבַטֵּל אֵצֶל הָעוֹבֶדֶת, וְגַם אֵצֶל הַמַּעֲסִיק, אֶת הָרְגִישׁוּת הַטְּבוּעָה בָּהֶם לִשְׁמִירַת מֶרְחָק. הַנְהָגָה זוֹ יוֹצֶרֶת מַצָּב מְסֻכָּן, הֶעָלוּל לִגְרֹם לְמִכְשׁוֹלִים רַבִּים, וְצָרוֹת רַבּוֹת נִגְרְמוּ בְּגִין קַלּוּת רֹאשׁ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ. עֻבְדּוֹת אֵלּוּ מְחַיְּבוֹת אֶת הָעוֹבֶדֶת וְגַם אֶת הַמַּעֲסִיק לִנְהֹג זְהִירוּת כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת בַּלְּבוּשׁ וּבְשִׂיחָה. הַשִּׂיחָה עִם הַמַּעֲסִיק צְרִיכָה לִהְיוֹת עִנְיָנִית וּמְכֻבֶּדֶת, אַךְ לֹא בְּצוּרָה אִישִׁית. לָכֵן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הִנְחוּ בִּכְלָלִים בְּרוּרִים מַהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה שֶׁבָּהּ צָרִיךְ לִנְהֹג. הָעוֹבֶדֶת עִם אֲנָשִׁים תְּשׂוֹחֵחַ עִמָּם בְּצוּרָה עִנְיָנִית, כְּפִי הַנִּצְרָךְ לְמִלּוּי עֲבוֹדָתָהּ וְלֹא יוֹתֵר - כָּךְ פָּסַק מָרָן הַגְּרַ"שׁ ווֹאזְנֵר זַצַ"ל וּמָרָן שַׂר הַתּוֹרָה רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי זַצַ"ל. הַהִתְיַחֲסוּת בֵּין עוֹבֵד לַמַּעֲבִיד מַצְרִיכָה זְהִירוּת מְיֻחֶדֶת, כְּגוֹן: "לֹא תִּקְרָא לַמַּעֲסִיק בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי, וְהַמַּעֲסִיק לֹא יִקְרָא לָעוֹבֶדֶת בִּשְׁמָהּ הַפְּרָטִי. בִּמְקוֹם חַנִּי, רִבְקִי וְכַדּוֹמֶה - יִקְרָא לָהּ: גְּב' כֹּהֵן, גְּב' בֶּרְקוֹבִיץ וְכוּ'. לֹא תְּשׂוֹחֵחַ עִם הַמַּעֲסִיק מִחוּץ לְעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה. תִּשְׁמֹר עַל סִגְנוֹן דִּבּוּר מְאֻפָּק וּרְצִינִי, בְּלִי שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ. אָמְרוּ חֲזַ"ל: "שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה" (אבות ג-יג). תִּשָּׁמֵר מִפְּנִיָּה וּדְאָגָה אִישִׁית, לְדֻגְמָא בְּסָגְרָהּ אֶת הַחַלּוֹן מִפְּנֵי הַקֹּר, לֹא תֹּאמַר: "סָגַרְתִּי אֶת הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ קַר". סִפֵּר אִישׁ עֲסָקִים יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּלֵייקְווּד, וּמְנַהֵל מִשְׂרַד נַדְלָ"ן גָּדוֹל, שֶׁבּוֹ עוֹבְדוֹת נְשׁוֹת אַבְרֵכִים חֲרֵדִיּוֹת הַחֲרֵדוֹת לִדְבַר הַשֵּׁם: הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר. אֲנִי נִמְצָא בְּסִדּוּרִים דְּחוּפִים, וְהַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלִּי מְצַלְצֵל. מֵעֵבֶר לַקַּו אַחַת הָעוֹבְדוֹת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּטוֹן הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא מְהַסֶּסֶת אִם לִשְׁאֹל אוֹ לֹא... הָיְתָה שְׁתִיקָה לְכַמָּה רְגָעִים, לְבַסּוֹף הִיא הִתְעַשְּׁתָה וְאָמְרָה: "הַיּוֹם בַּבֹּקֶר קִבַּלְתִּי מִמְּךָ בַּדֹּאַר הָאֶלֶקְטְרוֹנִי הוֹדָעַת אִימֵייל שֶׁבָּהּ נָתַתָּ הוֹרָאָה לְהַעֲבִיר סְכוּם שֶׁל שִׁבְעִים אֶלֶף דּוֹלָר לְחֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְסֻיָּם. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אִשּׁוּר טֶלֶפוֹנִי לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מְבַצַּעַת אֶת הַהַעֲבָרָה". הָיִיתִי הָמוּם, מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַחְתִּי הוֹדָעָה וּבַקָּשָׁה כָּזֹאת!!... אָמַרְתִּי לָהּ בְּהֶחְלֵטִיּוּת שֶׁאֲנִי לֹא הֶעֱבַרְתִּי לָהּ בַּקָּשָׁה כָּזֹאת, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא תְּבַצֵּעַ אֶת הַהַעֲבָרָה. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל בֵּרוּרִים הִתְגַּלָּה שֶׁגַּנָּב נוֹכֵל פָּרַץ לָאִימֵייל שֶׁלִּי, וְהוּא שָׁלַח הוֹדָעָה בִּשְׁמִי לְהַעֲבִיר אֶת הַסְּכוּם הַנַּ"ל לְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק שֶׁלּוֹ... עוֹד הִתְבָּרֵר, שֶׁהַנּוֹכֵל עָשָׂה "שִׁעוּרֵי בַּיִת", עָרַךְ מֶחְקָר מַקִּיף וְהִתְחַקָּה אַחַר סִגְנוֹן הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי, וְאָז בִּקֵּשׁ אֶת שִׁבְעִים אֶלֶף הַדּוֹלָר, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, הַמְּזִמָּה שֶׁלּוֹ לֹא צָלְחָה. לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּעְתִּי מֵהַהֶלֶם וּמֵהַבֶּהָלָה, וְכַמּוּבָן שֶׁשָּׂמַחְתִּי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל כָּךְ שֶׁנִּצַּלְתִּי מֵ"עֹקֶץ" לֹא קָטָן, שָׁאַלְתִּי אֶת הָעוֹבֶדֶת מַדּוּעַ הֶחְלִיטָה לְבָרֵר אֶצְלִי עַל הַהַעֲבָרָה, הֲרֵי נִרְאֶה הָיָה שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי כָּתַבְתִּי אֶת הָאִימֵייל וְלֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לִסְפֵקוֹת... הֵשִׁיבָה הָעוֹבֶדֶת בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "הֲרֵי קָבַעְתָּ חֹק בַּל יַעֲבֹר, שֶׁבְּמִשְׂרָד זֶה הָעוֹבְדִים אֵינָם פּוֹנִים לְעוֹבְדוֹת הַמִּשְׂרָד בִּשְׁמָן הַפְּרָטִי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, לֹא בִּקְרִי וְלֹא בִּכְתִיב. וְכָאן הִבְחַנְתִּי בְּמַשֶּׁהוּ מוּזָר שֶׁלֹּא מַתְאִים לַסִּגְנוֹן שֶׁלָּכֶם, הוּא פָּנָה אֵלַי בִּשְׁמִי הַפְּרָטִי! הַסִּגְנוֹן הָיָה זֵהֶה בְּדִיּוּק, אַךְ הַפְּנִיָּה אֵלַי בִּשְׁמִי הַפְּרָטִי עוֹרְרָה בִּי חֲשָׁד גָּדוֹל מְאֹד, מַשֶּׁהוּ לֹא "הֵרִיחַ טוֹב", וְלָכֵן חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ לִבְדֹּק"... לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁמִּי שֶׁעוֹמֵד כְּמוֹ חוֹמָה בְּצוּרָה וְשׁוֹמֵר עַל כָּל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַסְּיָגִים שֶׁקָּבְעוּ חַכְמֵי הַדּוֹר, זוֹכֶה לִבְרָכָה וְהַצְלָחָה, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצְאִים חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים, לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע פַּרְנָסָה מְלֹא חָפְנַיִם. סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים - הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ מְאֻשָּׁר הוּא מִי שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ. עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)