Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'" (ו-ב) מַה פֵּשֶׁר הָאֲמִירָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּפָסוּק זֶה, 'אֲנִי ה''? בֵּאוּר לְכָךְ נוּכַל לִמְצֹא עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הָיָה זֶה לִפְנֵי שָׁנִים, בִּשְׁנַת תשמ"ט. מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית, אֲשֶׁר הָיְתָה בְּדַרְכָּהּ מִבֵּיתָהּ שֶׁבְּלוֹנְדוֹן לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, הִמְתִּינָה לְנַהַג הַמּוֹנִית שֶׁיִּקַּח אוֹתָהּ אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה. וְאָכֵן, הַנֶּהָג – יִשְׂרְאֵלִי לְשֶׁעָבַר – הִגִּיעַ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן, אוּלָם לֹא חָלְפָה אֶלָּא שָׁעָה קַלָּה מֵאָז הֵחֵלָּה הַנְּסִיעָה, וּלְפֶתַע נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מוּזָרִים מִכִּוּוּן הַצְּמִיגִים. הִתְבָּרֵר, כִּי אֵרַע תֶּקֶר בְּאַחַד הַצְּמִיגִים, מַה שֶּׁגָּרַם לְעִכּוּב מַשְׁמָעוּתִי.

הַנֶּהָג עָצַר בַּצַּד, הֶחֱלִיף אֶת הַצָּמִיג הַתָּקוּל בַּצָּמִיג הָרֶזֶרְבִי, וְהִמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה. מִפְלַס לַחֲצָם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר חָשְׁשׁוּ לְהַחְמִיץ אֶת הַטִּיסָה – עָלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע. אוּלָם לְאַחַר שָׁעָה, נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע שׁוּב הַקּוֹלוֹת הַמּוּזָרִים... לֹא יֵאָמֵן: תֶּקֶר נוֹסָף הִתְגַּלָּה, הַפַּעַם – בְּצָמִיג אַחֵר... כָּעֵת, כְּבָר לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַנֶּהָג צָמִיג נוֹסָף, כָּךְ שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה כִּי אִם לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַגַּלְגַּל הַתָּקוּל, וּלְהִתְקַדֵּם רַגְלִי אֶל הַפַּנְצֶ'רִיָּה הַקְּרוֹבָה, שֶׁלְּמַרְבֵּה הַמַּזָּל – הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר דַּקּוֹת הֲלִיכָה...

בֵּינְתַיִם, בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִבִּיטוּ בַּשָּׁעוֹן וְהֵבִינוּ הֵיטֵב אֶת מַשְׁמָעוּת הָעִכּוּב. הֵם נִסּוּ לְחַפֵּשׂ מוֹנִית אַחֶרֶת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עִמָּהּ אֶת דַּרְכָּם, אַךְ לַשָּׁוְא... כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מַעֲשֵׂה שָׂטָן, אֲפִלּוּ מוֹנִית אַחַת לֹא חָלְפָה בַּמָּקוֹם!

בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶאֶלְצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהַמְתִּין עַד שׁוּבוּ שֶׁל הַנֶּהָג, כְּשֶׁהֵם מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ בְּלִבָּם בְּרַשְׁלָנוּת... "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה הָיָה מַצָּבָם שֶׁל הַצְּמִיגִים גָּרוּעַ... הֲרֵי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁשְּׁנֵי צְמִיגִים תְּקִינִים יִנָּזְקוּ סְתָם כָּךְ, בְּמַהֲלַךְ נְסִיעָה אַחַת תְּמִימָה!" הֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה.

לְאַחַר זְמַן מָה, חָזַר הַנֶּהָג וּבְיָדוֹ הַצָּמִיג הַמְתֻקָּן, וְהַנְּסִיעָה הִמְשִׁיכָה. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִסּוּ לִשְׁמֹר עַל מַצַּב רוּחַ אוֹפְּטִימִי, אֶלָּא שֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא הִתְנַהֲלָה כְּתִקְנָהּ... לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל חֲרִיקָה, וּבְעִקְבוֹתָיו – קוֹל נֶפֶץ... הִתְבָּרֵר, כִּי מַשָּׂאִית שֶׁנָּסְעָה לִפְנֵי הַמּוֹנִית בָּלְמָה פִּתְאוֹמִית, מַה שֶּׁגָּרַם לְכַמָּה אֲבָנִים מִמִּטְעָנָהּ לִפֹּל בְּעָצְמָה עַל הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית בַּמּוֹנִית, וּלְנַפְּצָהּ לִרְסִיסִים... מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת, נֵאוֹת בַּעַל הַמּוֹנִית לְהַמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה עַל אַף שֶׁהַשִּׁמְשָׁה שְׁבוּרָה, אוּלָם לֹא וִתֵּר בְּשׁוּם אֹפֶן עַל עֲצִירָה לְטוֹבַת הַחְלָפַת פְּרָטִים עִם נַהַג הַמַּשָּׂאִית, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִתְבֹּעַ מֵחֶבְרַת הַבִּטּוּחַ אֶת תִּקּוּן הַנֶּזֶק, תַּהֲלִיךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת יְקָרוֹת.

הַאִם יֵשׁ עֲדַיִן סִכּוּי לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן וּלְהַסְפִּיק אֶת הַטִּיסָה? הַדֵּעוֹת שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיוּ חֲלוּקוֹת...

הַנֶּהָג הֵבִין לְלִבָּם שֶׁל הַנּוֹסְעִים, עַל אַף שֶׁיָּדַע הֵיטֵב כִּי אֵין לוֹ כָּל אַשְׁמָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הָאֵרוּעִים הַמּוּזָרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ זֶה עַתָּה. מִתּוֹךְ רָצוֹן כֵּן לְסַיֵּעַ – הֶחְלִיט לַעֲקֹף אֶת הַתְּנוּעָה הָעֵרָה שֶׁהִתְנַהֲלָה בַּכְּבִישִׁים לְאִטָּהּ, בְּאֶמְצָעוּת נְסִיעָה בְּנָתִיב צְדָדִי, הַמְיֹעָד בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם לְרִכְבֵי חֵרוּם בִּלְבַד. הוּא קִוָּה, כִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ יוּכַל לַחֲסֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, וּלְהַגְדִּיל אֶת סִכּוּיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן, גַּם אִם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

הוּא חָשַׁב לְהוֹעִיל, וְנִמְצָא בְּיָדוֹ הַהֶפֶךְ... לְאַחַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ – נִשְׁמַע קוֹל כְּרִיזָה, הַמּוֹרֶה לַמּוֹנִית לַעֲצֹר בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ. מִתְבָּרֵר, כִּי שׁוֹטֵר שֶׁהִבְחִין בִּנְסִיעָתוֹ בַּנָּתִיב הָאָסוּר לַנְּסִיעָה – הֶחְלִיט לַעֲצֹר אוֹתוֹ, כְּדֵי לִרְשֹׁם לְחוֹבָתוֹ דּוּ"חַ תְּנוּעָה בִּסְכוּם בִּלְתִּי מְבֻטָּל.

בְּרֶגַע זֶה, סְכוּם הַדּוּ"חַ הָיָה מַשְׁמָעוּתִי פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הָעִכּוּב שֶׁנִּגְרַם בִּגְלָלוֹ... תַּחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְשֶׁל הַנֶּהָג – לֹא הוֹעִילוּ. הַשּׁוֹטֵר הִתְעַקֵּשׁ לְעַכֵּב אֶת הַנֶּהָג בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת תְּמִימוֹת, עַד שֶׁמָּסַר לְיָדוֹ אֶת הַדּוּ"חַ וְאִפְשֵׁר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אַחֲרֵי מַסַּע הַתְּלָאוֹת, הִגִּיעוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה, אוּלָם כְּבָר הָיָה בָּרוּר כִּי אֵין טַעַם לְהִכָּנֵס. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, אֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל דֶּלְפֵּק חֶבְרַת הַתְּעוּפָה, שָׁם שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַצְּפוּיָה: "הַטִּיסָה כְּבָר הִמְרִיאָה! אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת!"

מָה עוֹשִׂים כָּעֵת? הַאִם חוֹזְרִים בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה? בְּעוֹד בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עוֹמְדִים נְבוֹכִים, הִתְגַּיֵּס נַהַג הַמּוֹנִית לְעֶזְרָתָם. בְּעֶזְרַת קְשָׁרִים אִישִׁיִּים שֶׁהִפְעִיל – עָלָה בְּיָדוֹ לִדְאֹג לָהֶם לְמָקוֹם בְּטִיסָה אַחֶרֶת, שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְהַמְרִיא כְּשָׁעָה מְאֻחָר יוֹתֵר. הַשִּׁנּוּי הָיָה כָּרוּךְ בַּעֲלוּת מְסֻיֶּמֶת, אוּלָם כִּכְלוֹת הַכֹּל – הָיָה זֶה הָרַע בְּמִעוּטוֹ.

בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה פָּרְקוּ אֶת מִטַּלְטְלֵיהֶם מֵהָרֶכֶב, וְנִפְרְדוּ מֵהַנֶּהָג אֲפִלּוּ מִבְּלִי לוֹמַר תּוֹדָה. הֵם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים, כִּי הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהִשְׁקִיעַ לְמַעֲנָם – אֵינָם מְהַוִּים אֲפִלּוּ פִּצּוּי הוֹלֵם לַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם. גַּם הַנֶּהָג לֹא אָמַר מְאוּמָה. הוּא הֵבִין אֶת תְּחוּשָׁתָם הַקָּשָׁה שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְיָצָא לְדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה – מִבְּלִי לִדְרֹשׁ אֲפִלּוּ תַּשְׁלוּם בַּעֲבוּר הַנְּסִיעָה.

בַּדֶּרֶךְ, הֶאֱזִין הַנֶּהָג לַחֲדָשׁוֹת, וּלְפֶתַע - לֹא יֵאָמֵן: הוּא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַקַּרְיָן מְדַוֵּחַ עַל אֵרוּעַ חָרִיג שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּרְגָעִים אֵלּוּ: מָטוֹס שֶׁהִמְרִיא מִלּוֹנְדוֹן לְאַרְצוֹת הַבְּרִית הִתְפּוֹצֵץ מֵעַל הָעִיר לוּקַרְבִּי! לֹא הָיָה מָקוֹם לְסָפֵק: הָיָה מְדֻבָּר בַּמָּטוֹס שֶׁאֵלָיו הָיוּ אֲמוּרִים בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַעֲלוֹת בְּדַרְכָּם לְאַרְצוֹת הַבְּרִית!

לֹא הָיוּ נִצּוֹלִים מֵהַהִתְפּוֹצְצוּת. כָּל נוֹסְעֵי הַמָּטוֹס נֶהֶרְגוּ, וּבְלִי סָפֵק, גַּם גּוֹרָלָם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיָה זֵהֶה, אִלּוּ הָיוּ מִצְטָרְפִים אֶל הַטִּיסָה. רַק בִּזְכוּת שַׁרְשֶׁרֶת הָאֵרוּעִים הַחֲרִיגִים, אֲשֶׁר נִרְאוּ לִפְנֵי כֵן כְּמַעֲשֵׂה שָׂטָן – נִצְּלוּ חַיֶּיהָ שֶׁל מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה! לֹא מַעֲשֵׂה שָׂטָן הָיָה כָּאן – אֶלָּא נֵס הַצָּלָה שֶׁל מַמָּשׁ!

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְעִתִּים מְאֹרָע מְסֻיָּם נִרְאָה לְעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ יֵשׁ בּוֹ עֹל וְחֹסֶר צֶדֶק, אוּלָם הַסִּבָּה הַיְחִידָה לְכָךְ הִיא רַק מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת הַתְּמוּנָה הַמְּלֵאָה! אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים אֶת הַתְּמוּנָה בִּרְאִיָּה רְחָבָה יוֹתֵר – הָיִינוּ מְבִינִים שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְהָאֵ-ל תָּמִים פָּעֳלוֹ!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת מָצִינוּ בַּפָּסוּק (ה-כב): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי". כְּלוֹמַר: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ טָעַן, כִּי הַתּוֹצָאָה הַמִּיָּדִית שֶׁל שְׁלִיחוּתוֹ – הָיְתָה רָעָה עֲבוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל טַעֲנָה זוֹ וְאָמַר לוֹ: 'אֲנִי ה''!

וְאֵיזוֹ תְּשׁוּבָה יֵשׁ בְּכָךְ?

הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאוֹתִיּוֹת שֵׁם 'הֲוָיָה' – מוֹרוֹת עַל 'הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵשִׁיב לְמֹשֶׁה, וְאוֹמֵר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, כָּךְ: "אַתָּה, מֹשֶׁה, רוֹאֶה רַק אֶת הַהֹוֶה... וְהַהֹוֶה – אָכֵן נִרְאֶה רַע! אוּלָם אֲנִי, אֲנִי נִמְצָא בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד וּבַהֹוֶה, וְרוֹאֶה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַשָּׁלֵם... לְפִיכָךְ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין כָּאן רַע כְּלָל, אֶלָּא טוֹבָה בִּלְבַד!

וְאָכֵן, אִם נִתְבּוֹנֵן, נִוָּכַח שֶׁקְּשִׁי הַשִּׁעְבּוּד – הָיָה לְטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל! שֶׁכֵּן עַם יִשְׂרָאֵל נִדְרָשׁ לַעֲבֹר סֵבֶל רַב שֶׁל שִׁעְבּוּד לִזְמַן אָרֹךְ כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ וְיוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהַסִּבָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל "הָרַע" לְיִשְׂרָאֵל, וְהִקְשָׁה אֶת הַשִּׁעְבּוּד – לֹא הָיְתָה כְּדֵי לְהָרַע לָהֶם, אֶלָּא כְּדֵי לְהֵיטִיב לָהֶם: לְקַצֵּר לָהֶם אֶת זְמַן הַשִּׁעְבּוּד בִּזְכוּת הַקֹּשִׁי, וְלָתֵת לָהֶם מִיָּד אֶת תּוֹרָתוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)

	ויגש תשפ"ג
	הַנָּחָשׁ שֶׁהִזְדַּקֵּף בִּתְנוּחָה הֶתְקֵפִית
	"וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'" (ו-ב) מַה פֵּשֶׁר הָאֲמִירָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּפָסוּק זֶה, 'אֲנִי ה''? בֵּאוּר לְכָךְ נוּכַל לִמְצֹא עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: הָיָה זֶה לִפְנֵי שָׁנִים, בִּשְׁנַת תשמ"ט. מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית, אֲשֶׁר הָיְתָה בְּדַרְכָּהּ מִבֵּיתָהּ שֶׁבְּלוֹנְדוֹן לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, הִמְתִּינָה לְנַהַג הַמּוֹנִית שֶׁיִּקַּח אוֹתָהּ אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה. וְאָכֵן, הַנֶּהָג – יִשְׂרְאֵלִי לְשֶׁעָבַר – הִגִּיעַ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן, אוּלָם לֹא חָלְפָה אֶלָּא שָׁעָה קַלָּה מֵאָז הֵחֵלָּה הַנְּסִיעָה, וּלְפֶתַע נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מוּזָרִים מִכִּוּוּן הַצְּמִיגִים. הִתְבָּרֵר, כִּי אֵרַע תֶּקֶר בְּאַחַד הַצְּמִיגִים, מַה שֶּׁגָּרַם לְעִכּוּב מַשְׁמָעוּתִי. הַנֶּהָג עָצַר בַּצַּד, הֶחֱלִיף אֶת הַצָּמִיג הַתָּקוּל בַּצָּמִיג הָרֶזֶרְבִי, וְהִמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה. מִפְלַס לַחֲצָם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר חָשְׁשׁוּ לְהַחְמִיץ אֶת הַטִּיסָה – עָלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע. אוּלָם לְאַחַר שָׁעָה, נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע שׁוּב הַקּוֹלוֹת הַמּוּזָרִים... לֹא יֵאָמֵן: תֶּקֶר נוֹסָף הִתְגַּלָּה, הַפַּעַם – בְּצָמִיג אַחֵר... כָּעֵת, כְּבָר לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַנֶּהָג צָמִיג נוֹסָף, כָּךְ שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה כִּי אִם לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַגַּלְגַּל הַתָּקוּל, וּלְהִתְקַדֵּם רַגְלִי אֶל הַפַּנְצֶ'רִיָּה הַקְּרוֹבָה, שֶׁלְּמַרְבֵּה הַמַּזָּל – הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר דַּקּוֹת הֲלִיכָה... בֵּינְתַיִם, בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִבִּיטוּ בַּשָּׁעוֹן וְהֵבִינוּ הֵיטֵב אֶת מַשְׁמָעוּת הָעִכּוּב. הֵם נִסּוּ לְחַפֵּשׂ מוֹנִית אַחֶרֶת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עִמָּהּ אֶת דַּרְכָּם, אַךְ לַשָּׁוְא... כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מַעֲשֵׂה שָׂטָן, אֲפִלּוּ מוֹנִית אַחַת לֹא חָלְפָה בַּמָּקוֹם! בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶאֶלְצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהַמְתִּין עַד שׁוּבוּ שֶׁל הַנֶּהָג, כְּשֶׁהֵם מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ בְּלִבָּם בְּרַשְׁלָנוּת... "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה הָיָה מַצָּבָם שֶׁל הַצְּמִיגִים גָּרוּעַ... הֲרֵי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁשְּׁנֵי צְמִיגִים תְּקִינִים יִנָּזְקוּ סְתָם כָּךְ, בְּמַהֲלַךְ נְסִיעָה אַחַת תְּמִימָה!" הֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה. לְאַחַר זְמַן מָה, חָזַר הַנֶּהָג וּבְיָדוֹ הַצָּמִיג הַמְתֻקָּן, וְהַנְּסִיעָה הִמְשִׁיכָה. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִסּוּ לִשְׁמֹר עַל מַצַּב רוּחַ אוֹפְּטִימִי, אֶלָּא שֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא הִתְנַהֲלָה כְּתִקְנָהּ... לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל חֲרִיקָה, וּבְעִקְבוֹתָיו – קוֹל נֶפֶץ... הִתְבָּרֵר, כִּי מַשָּׂאִית שֶׁנָּסְעָה לִפְנֵי הַמּוֹנִית בָּלְמָה פִּתְאוֹמִית, מַה שֶּׁגָּרַם לְכַמָּה אֲבָנִים מִמִּטְעָנָהּ לִפֹּל בְּעָצְמָה עַל הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית בַּמּוֹנִית, וּלְנַפְּצָהּ לִרְסִיסִים... מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת, נֵאוֹת בַּעַל הַמּוֹנִית לְהַמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה עַל אַף שֶׁהַשִּׁמְשָׁה שְׁבוּרָה, אוּלָם לֹא וִתֵּר בְּשׁוּם אֹפֶן עַל עֲצִירָה לְטוֹבַת הַחְלָפַת פְּרָטִים עִם נַהַג הַמַּשָּׂאִית, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִתְבֹּעַ מֵחֶבְרַת הַבִּטּוּחַ אֶת תִּקּוּן הַנֶּזֶק, תַּהֲלִיךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת יְקָרוֹת. הַאִם יֵשׁ עֲדַיִן סִכּוּי לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן וּלְהַסְפִּיק אֶת הַטִּיסָה? הַדֵּעוֹת שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיוּ חֲלוּקוֹת... הַנֶּהָג הֵבִין לְלִבָּם שֶׁל הַנּוֹסְעִים, עַל אַף שֶׁיָּדַע הֵיטֵב כִּי אֵין לוֹ כָּל אַשְׁמָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הָאֵרוּעִים הַמּוּזָרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ זֶה עַתָּה. מִתּוֹךְ רָצוֹן כֵּן לְסַיֵּעַ – הֶחְלִיט לַעֲקֹף אֶת הַתְּנוּעָה הָעֵרָה שֶׁהִתְנַהֲלָה בַּכְּבִישִׁים לְאִטָּהּ, בְּאֶמְצָעוּת נְסִיעָה בְּנָתִיב צְדָדִי, הַמְיֹעָד בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם לְרִכְבֵי חֵרוּם בִּלְבַד. הוּא קִוָּה, כִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ יוּכַל לַחֲסֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, וּלְהַגְדִּיל אֶת סִכּוּיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן, גַּם אִם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. הוּא חָשַׁב לְהוֹעִיל, וְנִמְצָא בְּיָדוֹ הַהֶפֶךְ... לְאַחַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ – נִשְׁמַע קוֹל כְּרִיזָה, הַמּוֹרֶה לַמּוֹנִית לַעֲצֹר בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ. מִתְבָּרֵר, כִּי שׁוֹטֵר שֶׁהִבְחִין בִּנְסִיעָתוֹ בַּנָּתִיב הָאָסוּר לַנְּסִיעָה – הֶחְלִיט לַעֲצֹר אוֹתוֹ, כְּדֵי לִרְשֹׁם לְחוֹבָתוֹ דּוּ"חַ תְּנוּעָה בִּסְכוּם בִּלְתִּי מְבֻטָּל. בְּרֶגַע זֶה, סְכוּם הַדּוּ"חַ הָיָה מַשְׁמָעוּתִי פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הָעִכּוּב שֶׁנִּגְרַם בִּגְלָלוֹ... תַּחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְשֶׁל הַנֶּהָג – לֹא הוֹעִילוּ. הַשּׁוֹטֵר הִתְעַקֵּשׁ לְעַכֵּב אֶת הַנֶּהָג בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת תְּמִימוֹת, עַד שֶׁמָּסַר לְיָדוֹ אֶת הַדּוּ"חַ וְאִפְשֵׁר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אַחֲרֵי מַסַּע הַתְּלָאוֹת, הִגִּיעוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה, אוּלָם כְּבָר הָיָה בָּרוּר כִּי אֵין טַעַם לְהִכָּנֵס. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, אֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל דֶּלְפֵּק חֶבְרַת הַתְּעוּפָה, שָׁם שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַצְּפוּיָה: "הַטִּיסָה כְּבָר הִמְרִיאָה! אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת!" מָה עוֹשִׂים כָּעֵת? הַאִם חוֹזְרִים בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה? בְּעוֹד בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עוֹמְדִים נְבוֹכִים, הִתְגַּיֵּס נַהַג הַמּוֹנִית לְעֶזְרָתָם. בְּעֶזְרַת קְשָׁרִים אִישִׁיִּים שֶׁהִפְעִיל – עָלָה בְּיָדוֹ לִדְאֹג לָהֶם לְמָקוֹם בְּטִיסָה אַחֶרֶת, שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְהַמְרִיא כְּשָׁעָה מְאֻחָר יוֹתֵר. הַשִּׁנּוּי הָיָה כָּרוּךְ בַּעֲלוּת מְסֻיֶּמֶת, אוּלָם כִּכְלוֹת הַכֹּל – הָיָה זֶה הָרַע בְּמִעוּטוֹ. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה פָּרְקוּ אֶת מִטַּלְטְלֵיהֶם מֵהָרֶכֶב, וְנִפְרְדוּ מֵהַנֶּהָג אֲפִלּוּ מִבְּלִי לוֹמַר תּוֹדָה. הֵם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים, כִּי הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהִשְׁקִיעַ לְמַעֲנָם – אֵינָם מְהַוִּים אֲפִלּוּ פִּצּוּי הוֹלֵם לַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם. גַּם הַנֶּהָג לֹא אָמַר מְאוּמָה. הוּא הֵבִין אֶת תְּחוּשָׁתָם הַקָּשָׁה שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְיָצָא לְדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה – מִבְּלִי לִדְרֹשׁ אֲפִלּוּ תַּשְׁלוּם בַּעֲבוּר הַנְּסִיעָה. בַּדֶּרֶךְ, הֶאֱזִין הַנֶּהָג לַחֲדָשׁוֹת, וּלְפֶתַע - לֹא יֵאָמֵן: הוּא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַקַּרְיָן מְדַוֵּחַ עַל אֵרוּעַ חָרִיג שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּרְגָעִים אֵלּוּ: מָטוֹס שֶׁהִמְרִיא מִלּוֹנְדוֹן לְאַרְצוֹת הַבְּרִית הִתְפּוֹצֵץ מֵעַל הָעִיר לוּקַרְבִּי! לֹא הָיָה מָקוֹם לְסָפֵק: הָיָה מְדֻבָּר בַּמָּטוֹס שֶׁאֵלָיו הָיוּ אֲמוּרִים בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַעֲלוֹת בְּדַרְכָּם לְאַרְצוֹת הַבְּרִית! לֹא הָיוּ נִצּוֹלִים מֵהַהִתְפּוֹצְצוּת. כָּל נוֹסְעֵי הַמָּטוֹס נֶהֶרְגוּ, וּבְלִי סָפֵק, גַּם גּוֹרָלָם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיָה זֵהֶה, אִלּוּ הָיוּ מִצְטָרְפִים אֶל הַטִּיסָה. רַק בִּזְכוּת שַׁרְשֶׁרֶת הָאֵרוּעִים הַחֲרִיגִים, אֲשֶׁר נִרְאוּ לִפְנֵי כֵן כְּמַעֲשֵׂה שָׂטָן – נִצְּלוּ חַיֶּיהָ שֶׁל מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה! לֹא מַעֲשֵׂה שָׂטָן הָיָה כָּאן – אֶלָּא נֵס הַצָּלָה שֶׁל מַמָּשׁ! הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְעִתִּים מְאֹרָע מְסֻיָּם נִרְאָה לְעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ יֵשׁ בּוֹ עֹל וְחֹסֶר צֶדֶק, אוּלָם הַסִּבָּה הַיְחִידָה לְכָךְ הִיא רַק מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת הַתְּמוּנָה הַמְּלֵאָה! אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים אֶת הַתְּמוּנָה בִּרְאִיָּה רְחָבָה יוֹתֵר – הָיִינוּ מְבִינִים שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְהָאֵ-ל תָּמִים פָּעֳלוֹ! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת מָצִינוּ בַּפָּסוּק (ה-כב): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי". כְּלוֹמַר: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ טָעַן, כִּי הַתּוֹצָאָה הַמִּיָּדִית שֶׁל שְׁלִיחוּתוֹ – הָיְתָה רָעָה עֲבוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל טַעֲנָה זוֹ וְאָמַר לוֹ: 'אֲנִי ה''! וְאֵיזוֹ תְּשׁוּבָה יֵשׁ בְּכָךְ? הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאוֹתִיּוֹת שֵׁם 'הֲוָיָה' – מוֹרוֹת עַל 'הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵשִׁיב לְמֹשֶׁה, וְאוֹמֵר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, כָּךְ: "אַתָּה, מֹשֶׁה, רוֹאֶה רַק אֶת הַהֹוֶה... וְהַהֹוֶה – אָכֵן נִרְאֶה רַע! אוּלָם אֲנִי, אֲנִי נִמְצָא בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד וּבַהֹוֶה, וְרוֹאֶה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַשָּׁלֵם... לְפִיכָךְ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין כָּאן רַע כְּלָל, אֶלָּא טוֹבָה בִּלְבַד! וְאָכֵן, אִם נִתְבּוֹנֵן, נִוָּכַח שֶׁקְּשִׁי הַשִּׁעְבּוּד – הָיָה לְטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל! שֶׁכֵּן עַם יִשְׂרָאֵל נִדְרָשׁ לַעֲבֹר סֵבֶל רַב שֶׁל שִׁעְבּוּד לִזְמַן אָרֹךְ כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ וְיוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהַסִּבָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל "הָרַע" לְיִשְׂרָאֵל, וְהִקְשָׁה אֶת הַשִּׁעְבּוּד – לֹא הָיְתָה כְּדֵי לְהָרַע לָהֶם, אֶלָּא כְּדֵי לְהֵיטִיב לָהֶם: לְקַצֵּר לָהֶם אֶת זְמַן הַשִּׁעְבּוּד בִּזְכוּת הַקֹּשִׁי, וְלָתֵת לָהֶם מִיָּד אֶת תּוֹרָתוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)