Otzarot-Article

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (לג-א) פָּרָשַׁת מַסְעֵי סוֹקֶרֶת אֶת מַסְּעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. וְהָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל כָּתַב: "וְהִנֵּה מִכְתַּב הַמַּסָּעוֹת מִצְוַת הַשֵּׁם הִיא, לֹא נִתְגַּלָּה לָנוּ סוֹדוֹ". כְּלוֹמַר, לֹא יָדוּעַ לָנוּ מַדּוּעַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁהוּ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה בְּמָקוֹם אֶחָד וּתְקוּפָה קְצָרָה בְּמָקוֹם אַחֵר. מַדּוּעַ חָנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ וְלֹא בַּאֲחֵרִים. יוֹדְעֵי חֵ"ן אָמְרוּ, שֶׁאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם הַמַּסָּעוֹת הֵם כְּנֶגֶד שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת, וּמִי בָּא בְּסוֹד ה', מִי יוֹדֵעַ אֵלּוּ תִּקּוּנִים תִּקְּנוּ וְאֵלּוּ כַּוָּנוֹת כִּוְּנוּ...

גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ, הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי ה', נוֹסְעִים לִמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים כְּדֵי לְתַקֵּן תִּקּוּנִים וּלְיַחֵד יִחוּדִים, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע וְלֹא נוּכַל לַעֲמֹד עַל סוֹדָם.

בְּאַחַד הַיָּמִים פָּנָה אַדְמוֹ"ר הַבַּבָּא סָאלִי זַצַ"ל לְנֶאֱמַן בֵּיתוֹ ר' אֵלִיָּהוּ אַלְפָאסִי וְאָמַר לוֹ: "נִכְסְפָה נַפְשִׁי לִנְסֹעַ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי". הוּא דָּחַק בּוֹ לְהִזְדָּרֵז וּלְהָכִין אֶת הָרֶכֶב לַנְּסִיעָה, בְּהוֹסִיפוֹ בִּנְחִיצוּת: "הָבָה נִסַּע מַהֵר, פֶּן נְאַחֵר!"

אוֹתָהּ עֵת שָׁהָה בְּבֵיתוֹ בִּנְתִיבוֹת יְהוּדִי יְרוּשַׁלְמִי שֶׁבָּא לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁהָרַב מְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם הִצִּיעַ לְהַסִּיעוֹ. אוּלָם בַּקָּשָׁתוֹ לֹא נֶעֶנְתָה.

רַבֵּנוּ יָשַׁב בַּמְּכוֹנִית שֶׁשָּׂמָה אֶת פְּעָמֶיהָ לִירוּשָׁלַיִם. מִדֵּי פַּעַם שָׁאַל בְּקֹצֶר רוּחַ, "הַאִם אָנוּ מִתְקָרְבִים לְעִיר הַקֹּדֶשׁ?"

סוֹף סוֹף הִגִּיעוּ לְרַחֲבַת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, וְהַמְּלַוִּים סִיְּעוּ לוֹ לָצֵאת מִן הַמְכוֹנִית וְהִגִּישׁוּ לוֹ כִּסֵּא לָנוּחַ.

יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא אָחוּז בְּשַׂרְעַפִּים בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר. אוֹ אָז נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ, קָם מִן הַכִּסֵּא וּבִקֵּשׁ: "עִזְרוּ לִי לְהִכָּנֵס אֶל הַמְכוֹנִית, אָנוּ שָׁבִים לִנְתִיבוֹת".

הַמְלַוִּים הִשְׁתָּאוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ: "הֲרֵי רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל, הִנֵּה הוּא לְפָנֵינוּ מֶרְחַק כַּמָּה פְּסִיעוֹת. דֶּרֶךְ רְחוֹקָה עָשִׂינוּ, וְרַבֵּנוּ זֵרֵז אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ, וְעַתָּה נָשׁוּב מִבְּלִי לָגֶשֶׁת אֶל הַכֹּתֶל?"

אֲבָל הָרַב הָיָה נֶחְרָץ בְּדַעְתּוֹ: "פָּעַלְתִּי אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי וְעַתָּה עָלֵינוּ לָשׁוּב!" כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה הָיָה שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, וּבְשׁוּבוֹ לְחַדְרוֹ אָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַכֹּל יִהְיֶה עַתָּה טוֹב".

כָּאָמוּר, מִי בָּא בְּסוֹד קְדוֹשִׁים.

אִשָּׁה חִלּוֹנִית הֶחְלִיטָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּבַעֲלָהּ מֵאֵן לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתֶיהָ. לָחֲצָה, הִתְחַנְּנָה, וְהִתְבַּצֵּר בְּעִקְשׁוּתוֹ. נָסְעָה לִנְתִיבוֹת וּבִקְּשָׁה עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁיַּמְלִיץ בַּמָּרוֹם לְהַטּוֹת לֵב בַּעְלָהּ לְטוֹבָה, לְקַבָּלַת עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. חָזְרָה, וְאֵין תְּזוּזָה, הֶחְלִיטָה לְהִתְגָּרֵשׁ. כָּךְ אֵינָהּ מוּכָנָה לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת. בַּעְלָהּ הִסְכִּים שֶׁאֵלּוּ אֵינָם חַיִּים. הָלְכָה לָרַבָּנוּת לִפְתֹּחַ תִּיק גֵּרוּשִׁין.

בַּלַּיְלָה נִגְלָה אֵלֶיהָ הַצַּדִּיק הַבַּבָּא סָאלִי זַצַ"ל: "לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. קְנִי לוֹ מָחָר טַלִּית וּתְפִילִין וְתִרְאִי פְּלָאוֹת".

לְמָחֳרָת קָנְתָה טַלִּית וּתְפִילִין, וְלֹא סִפְּרָה דָּבָר. בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי, כְּשֶׁקָּם מִשְּׁנָתוֹ, רָאָה אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְהַסִּדּוּר עַל הַשֻׁלְחָן. בְּטִבְעִיּוּת הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית, הִנִּיחַ תְּפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל.

הִסְתַּכְּלָה נִרְעֶשֶׁת וְנִרְגֶּשֶׁת.

אָמַר לָהּ: "מָה אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת כָּךְ. הַבַּבָּא סָאלִי בָּא אֵלַי בַּחֲלוֹם, וְאָמַר: לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. הִיא קָנְתָה לְךָ טַלִּית וּתְפִילִין, תַּנִּיחַ וְתִתְפַּלֵּל"...

הִמְשִׁיכוּ יַחְדָּיו, וְשִׁנּוּ אָרְחוֹת הַבַּיִת. הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְהַיּוֹם הוּא בַּר אוֹרְיָן (מַעֲשֵׂה נִסִּים, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	מקץ תשפ"ג
	לַעֲקֹר תַּרְעֹמֶת – רַק עַל יְדֵי הֲטָבָה!
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (לג-א) פָּרָשַׁת מַסְעֵי סוֹקֶרֶת אֶת מַסְּעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. וְהָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל כָּתַב: "וְהִנֵּה מִכְתַּב הַמַּסָּעוֹת מִצְוַת הַשֵּׁם הִיא, לֹא נִתְגַּלָּה לָנוּ סוֹדוֹ". כְּלוֹמַר, לֹא יָדוּעַ לָנוּ מַדּוּעַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁהוּ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה בְּמָקוֹם אֶחָד וּתְקוּפָה קְצָרָה בְּמָקוֹם אַחֵר. מַדּוּעַ חָנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ וְלֹא בַּאֲחֵרִים. יוֹדְעֵי חֵ"ן אָמְרוּ, שֶׁאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם הַמַּסָּעוֹת הֵם כְּנֶגֶד שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת, וּמִי בָּא בְּסוֹד ה', מִי יוֹדֵעַ אֵלּוּ תִּקּוּנִים תִּקְּנוּ וְאֵלּוּ כַּוָּנוֹת כִּוְּנוּ... גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ, הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי ה', נוֹסְעִים לִמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים כְּדֵי לְתַקֵּן תִּקּוּנִים וּלְיַחֵד יִחוּדִים, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע וְלֹא נוּכַל לַעֲמֹד עַל סוֹדָם. בְּאַחַד הַיָּמִים פָּנָה אַדְמוֹ"ר הַבַּבָּא סָאלִי זַצַ"ל לְנֶאֱמַן בֵּיתוֹ ר' אֵלִיָּהוּ אַלְפָאסִי וְאָמַר לוֹ: "נִכְסְפָה נַפְשִׁי לִנְסֹעַ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי". הוּא דָּחַק בּוֹ לְהִזְדָּרֵז וּלְהָכִין אֶת הָרֶכֶב לַנְּסִיעָה, בְּהוֹסִיפוֹ בִּנְחִיצוּת: "הָבָה נִסַּע מַהֵר, פֶּן נְאַחֵר!" אוֹתָהּ עֵת שָׁהָה בְּבֵיתוֹ בִּנְתִיבוֹת יְהוּדִי יְרוּשַׁלְמִי שֶׁבָּא לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁהָרַב מְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם הִצִּיעַ לְהַסִּיעוֹ. אוּלָם בַּקָּשָׁתוֹ לֹא נֶעֶנְתָה. רַבֵּנוּ יָשַׁב בַּמְּכוֹנִית שֶׁשָּׂמָה אֶת פְּעָמֶיהָ לִירוּשָׁלַיִם. מִדֵּי פַּעַם שָׁאַל בְּקֹצֶר רוּחַ, "הַאִם אָנוּ מִתְקָרְבִים לְעִיר הַקֹּדֶשׁ?" סוֹף סוֹף הִגִּיעוּ לְרַחֲבַת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, וְהַמְּלַוִּים סִיְּעוּ לוֹ לָצֵאת מִן הַמְכוֹנִית וְהִגִּישׁוּ לוֹ כִּסֵּא לָנוּחַ. יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא אָחוּז בְּשַׂרְעַפִּים בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר. אוֹ אָז נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ, קָם מִן הַכִּסֵּא וּבִקֵּשׁ: "עִזְרוּ לִי לְהִכָּנֵס אֶל הַמְכוֹנִית, אָנוּ שָׁבִים לִנְתִיבוֹת". הַמְלַוִּים הִשְׁתָּאוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ: "הֲרֵי רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל, הִנֵּה הוּא לְפָנֵינוּ מֶרְחַק כַּמָּה פְּסִיעוֹת. דֶּרֶךְ רְחוֹקָה עָשִׂינוּ, וְרַבֵּנוּ זֵרֵז אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ, וְעַתָּה נָשׁוּב מִבְּלִי לָגֶשֶׁת אֶל הַכֹּתֶל?" אֲבָל הָרַב הָיָה נֶחְרָץ בְּדַעְתּוֹ: "פָּעַלְתִּי אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי וְעַתָּה עָלֵינוּ לָשׁוּב!" כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה הָיָה שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, וּבְשׁוּבוֹ לְחַדְרוֹ אָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַכֹּל יִהְיֶה עַתָּה טוֹב". כָּאָמוּר, מִי בָּא בְּסוֹד קְדוֹשִׁים. אִשָּׁה חִלּוֹנִית הֶחְלִיטָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּבַעֲלָהּ מֵאֵן לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתֶיהָ. לָחֲצָה, הִתְחַנְּנָה, וְהִתְבַּצֵּר בְּעִקְשׁוּתוֹ. נָסְעָה לִנְתִיבוֹת וּבִקְּשָׁה עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁיַּמְלִיץ בַּמָּרוֹם לְהַטּוֹת לֵב בַּעְלָהּ לְטוֹבָה, לְקַבָּלַת עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. חָזְרָה, וְאֵין תְּזוּזָה, הֶחְלִיטָה לְהִתְגָּרֵשׁ. כָּךְ אֵינָהּ מוּכָנָה לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת. בַּעְלָהּ הִסְכִּים שֶׁאֵלּוּ אֵינָם חַיִּים. הָלְכָה לָרַבָּנוּת לִפְתֹּחַ תִּיק גֵּרוּשִׁין. בַּלַּיְלָה נִגְלָה אֵלֶיהָ הַצַּדִּיק הַבַּבָּא סָאלִי זַצַ"ל: "לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. קְנִי לוֹ מָחָר טַלִּית וּתְפִילִין וְתִרְאִי פְּלָאוֹת". לְמָחֳרָת קָנְתָה טַלִּית וּתְפִילִין, וְלֹא סִפְּרָה דָּבָר. בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי, כְּשֶׁקָּם מִשְּׁנָתוֹ, רָאָה אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְהַסִּדּוּר עַל הַשֻׁלְחָן. בְּטִבְעִיּוּת הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית, הִנִּיחַ תְּפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל. הִסְתַּכְּלָה נִרְעֶשֶׁת וְנִרְגֶּשֶׁת. אָמַר לָהּ: "מָה אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת כָּךְ. הַבַּבָּא סָאלִי בָּא אֵלַי בַּחֲלוֹם, וְאָמַר: לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. הִיא קָנְתָה לְךָ טַלִּית וּתְפִילִין, תַּנִּיחַ וְתִתְפַּלֵּל"... הִמְשִׁיכוּ יַחְדָּיו, וְשִׁנּוּ אָרְחוֹת הַבַּיִת. הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְהַיּוֹם הוּא בַּר אוֹרְיָן (מַעֲשֵׂה נִסִּים, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)