Otzarot-Article

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (א-א) הַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ חֶסֶד וְסוֹפָהּ חֶסֶד. בְּפָרָשָׁתֵנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּפַר לְאָדָם בְּגַן עֵדֶן בְּגָדִים, וּבְפָרָשַׁת "וְזֹאת הַבְּרָכָה", הַחוֹתֶמֶת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, נֶאֱמַר: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'... וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

חֶסֶד הוּא אֶחָד מִשְּׁלוֹשֶׁת עַמּוּדֵי הָעוֹלָם (אָבוֹת א-ב), וְהוּא מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא (פֵּאָה א-א).

לְאַחַר הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה יוֹסֵף כַּהַנְמָן זַצַ"ל, פָּתַח מוֹסָד לְיַלְדֵי הַשּׁוֹאָה, הַנִּקְרָא "בָּתֵּי אָבוֹת", וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרָם. לְאַחַר מִכֵּן, יִסֵּד אֶת יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז'. הוּא הִתְקַשָּׁה לְהַחֲזִיק מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית אֶת שְׁנֵי הַמּוֹסָדוֹת הַלָּלוּ, לָכֵן יִעֲצוּ לוֹ לִסְגֹּר אֶחָד מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁחָלִילָה לֹא יִקְרְסוּ שְׁנֵי הַמּוֹסָדוֹת גַּם יַחַד.

אָמַר לָהֶם הָרַב: מוֹרִי וְרַבִּי, מָרָן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, אָמַר לִי פַּעַם: "דַּע לְךָ! תּוֹרָה בְּלִי חֶסֶד – אֵין לָהּ קִיּוּם! אִם תִּרְצֶה לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, תַּקְדִּים וְתִפְתַּח מוֹסָד שֶׁל חֶסֶד, כִּי הַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ חֶסֶד וְסוֹפָהּ חֶסֶד", לָכֵן אֲנִי מֻכְרָח לְהַחֲזִיק אֶת שְׁנֵי הַמּוֹסָדוֹת הַלָּלוּ, כִּי אֶחָד מַחֲזִיק אֶת הַשֵּׁנִי.

בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ לַמּוֹסָד יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר שֶׁאִבֵּד אֶת שְׁנֵי הוֹרָיו בַּשּׁוֹאָה. הַיֶּלֶד הָיָה מֻפְנָם. לְאַחַר כָּל אֲרוּחָה הָיָה שׁוֹמֵר בְּכִיסוֹ כַּמָּה פְּרוּסוֹת לֶחֶם, שֶׁמָּא מָחָר לֹא יִהְיֶה... הַיֶּלֶד לֹא הִסְכִּים לְהִתְרַחֵץ וּלְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדָיו. בְּנַפְשׁוֹ הָיָה חַי עֲדַיִן תַּחַת אֵימַת הַמַּחֲנוֹת.

אֵם הַבַּיִת שֶׁל הַמּוֹסָד, הַגְּבֶרֶת מוּנְק ע"ה, טִפְּחָה כָּל יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לַמּוֹסָד בְּחֹם וּבְאַהֲבָה, אַךְ לַמְרוֹת כָּל שִׁדּוּלֶיהָ בְּמַמְתַּקִּים וּבִפְרָסִים שׁוֹנִים, הַיֶּלֶד סֵרַב לְהִתְרַחֵץ.

הַגְּבֶרֶת מוּנְק רָאֲתָה שֶׁאֵין בְּרֵרָה, לָכֵן הִכְנִיסָה לַתְּמוּנָה אֶת הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', שֶׁהָיָה הָ"אַבָּא" שֶׁל כָּל יַלְדֵי הַמּוֹסָד. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה נוֹהֵג לְחַלֵּק לַיְלָדִים כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁיִּקְנוּ לְעַצְמָם דִּבְרֵי מְתִיקָה לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְדָאַג לָהֶם כְּמוֹ לִילָדָיו, אַךְ גַּם הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְהִתְרַחֵץ וּלְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדָיו.

בְּלֵית בְּרֵרָה, הִכְנִיס הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' אֶת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל לַתְּמוּנָה. הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', הַגְּב' מוּנְק וְהַיֶּלֶד נִכְנְסוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ עִם גְּדוֹל הַדּוֹר מַה לַּעֲשׂוֹת בַּנִּדּוֹן.

כַּאֲשֶׁר שָׁאַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" אֶת הַיֶּלֶד מַדּוּעַ הוּא מְסָרֵב לְהִתְרַחֵץ, נִפְרְצוּ לְפֶתַע חוֹמוֹת הַהֲגַנָּה שֶׁל הַיֶּלֶד וְהוּא עָנָה בִּכְאֵב: "בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְפַּשַּׁטְתִּי, לָקְחוּ לִי אֶת הַבְּגָדִים וְהִשְׁאִירוֹ אוֹתִי עִם הַפִּּיגָ'מָה הַמְפֻסְפֶּסֶת! אֵין לִי הוֹרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ לִי עַל הַבְּגָדִים, לָכֵן אֵינִי מוּכָן לְהוֹרִיד אוֹתָם!!!"

הַנּוֹכְחִים שָׁתְקוּ בְּתַדְהֵמָה, הֵם הִתְקַשּׁוּ לִרְאוֹת אֶת חֹסֶר הָאֵמוּן שֶׁהַיֶּלֶד הָאֻמְלָל מַרְגִּישׁ.

פָּנָה אֵלָיו הַ"חֲזוֹן אִישׁ" וְאָמַר: "אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁגְּבֶרֶת מוּנְק תִּשְׁמֹר בִּשְׁבִילְךָ עַל הַבְּגָדִים".

"אֵינִי מַאֲמִין לָהּ!" עָנָה הַיֶּלֶד.

"אוּלַי הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' יִשְׁמֹר לְךָ עַל הַבְּגָדִים?" נִסָּה הַ"חֲזוֹן אִישׁ".

"גַּם לוֹ אֵינֶנִּי מַאֲמִין".

"אָז אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁאֶשְׁמֹר בְּעַצְמִי עַל בְּגָדֶיךָ. אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא שִׁקַּרְתִּי!" הִבְטִיחוֹ הַ"חֲזוֹן אִישׁ".

הַיֶּלֶד הִסְתַּכֵּל עַל הָרַב בְּמַבָּט חַשְׁדָן, אַךְ לְבַסּוֹף הִסְכִּים.

הוּא נִכְנַס לַחֶדֶר וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁיָּצָא, הוֹרָה לַ"חֲזוֹן אִישׁ": "רֶבֶּ'ה, שְׁמֹר לִי עַל הַבְּגָדִים! זוֹ הַצִּיצִית, אֵלּוּ הַמִּכְנָסַיִם וְאֵלּוּ הַחֻלְצָה וְהַגַּרְבַּיִם"...

"וַדַּאי, אֲנִי אֶשְׁמֹר לְךָ עַל הַכֹּל, אַל תִּדְאַג", חִיֵּךְ אֵלָיו הַ"חֲזוֹן אִישׁ".

כַּאֲשֶׁר יָצָא הַיֶּלֶד עִם גְּבֶרֶת מוּנְק לַפְּנִימִיָּה לְהִתְקַלֵּחַ, פָּרְצוּ הַ"חֲזוֹן אִישׁ" וְהָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' בְּבֶכִי.

הַ"חֲזוֹן אִישׁ" הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלָיו, הוּא לָקַח יַחַד עִם הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' גִּיגִית מְלֵאָה בְּמַיִם, וְיַחַד הֵם כִּבְּסוּ אֶת בְּגָדָיו הַמְטֻנָּפִים שֶׁל הַיֶּלֶד. הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שִׁפְשֵׁף אֶת הַחֻלְצָה בְּסַבּוֹן, וְהָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' שִׁפְשֵׁף אֶת הַמִּכְנָסַיִם...

כְּשֶׁהַיֶּלֶד חָזַר, נָקִי וּמְצֻחְצָח, הוּא שָׁאַל בִּדְאָגָה: "אֵיפֹה הַבְּגָדִים שֶׁלִּי?"

"הִנֵּה פֹּה, הֵם מֻנָּחִים לְיִבּוּשׁ", הֵשִׁיב הַ"חֲזוֹן אִישׁ". "כִּבַּסְנוּ לְךָ אֶת הַבְּגָדִים, תִּישַׁן אֶצְלִי הַלַּיְלָה, וּמָחָר כְּבָר תּוּכַל לִלְבֹּשׁ אוֹתָם שׁוּב". מַנְהִיג הַדּוֹר, סָגַר אֶת הַגְּמָרָא וְעָמַל בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה כְּדֵי לְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו שֶׁל יֶלֶד יָתוֹם...

עָבְרוּ שָׁנִים, הַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַתֵּן, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים הָפַךְ לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם וְאַף זָכָה לִלְמֹד בְּכוֹלֵל "חֲזוֹן אִישׁ".

תּוֹרָה – תְּחִלָּתָהּ חֶסֶד וְסוֹפָהּ חֶסֶד! (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)

	מקץ תשפ"ג
	לַעֲקֹר תַּרְעֹמֶת – רַק עַל יְדֵי הֲטָבָה!
	"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (א-א) הַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ חֶסֶד וְסוֹפָהּ חֶסֶד. בְּפָרָשָׁתֵנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּפַר לְאָדָם בְּגַן עֵדֶן בְּגָדִים, וּבְפָרָשַׁת "וְזֹאת הַבְּרָכָה", הַחוֹתֶמֶת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, נֶאֱמַר: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'... וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. חֶסֶד הוּא אֶחָד מִשְּׁלוֹשֶׁת עַמּוּדֵי הָעוֹלָם (אָבוֹת א-ב), וְהוּא מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא (פֵּאָה א-א). לְאַחַר הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה יוֹסֵף כַּהַנְמָן זַצַ"ל, פָּתַח מוֹסָד לְיַלְדֵי הַשּׁוֹאָה, הַנִּקְרָא "בָּתֵּי אָבוֹת", וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרָם. לְאַחַר מִכֵּן, יִסֵּד אֶת יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז'. הוּא הִתְקַשָּׁה לְהַחֲזִיק מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית אֶת שְׁנֵי הַמּוֹסָדוֹת הַלָּלוּ, לָכֵן יִעֲצוּ לוֹ לִסְגֹּר אֶחָד מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁחָלִילָה לֹא יִקְרְסוּ שְׁנֵי הַמּוֹסָדוֹת גַּם יַחַד. אָמַר לָהֶם הָרַב: מוֹרִי וְרַבִּי, מָרָן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, אָמַר לִי פַּעַם: "דַּע לְךָ! תּוֹרָה בְּלִי חֶסֶד – אֵין לָהּ קִיּוּם! אִם תִּרְצֶה לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, תַּקְדִּים וְתִפְתַּח מוֹסָד שֶׁל חֶסֶד, כִּי הַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ חֶסֶד וְסוֹפָהּ חֶסֶד", לָכֵן אֲנִי מֻכְרָח לְהַחֲזִיק אֶת שְׁנֵי הַמּוֹסָדוֹת הַלָּלוּ, כִּי אֶחָד מַחֲזִיק אֶת הַשֵּׁנִי. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ לַמּוֹסָד יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר שֶׁאִבֵּד אֶת שְׁנֵי הוֹרָיו בַּשּׁוֹאָה. הַיֶּלֶד הָיָה מֻפְנָם. לְאַחַר כָּל אֲרוּחָה הָיָה שׁוֹמֵר בְּכִיסוֹ כַּמָּה פְּרוּסוֹת לֶחֶם, שֶׁמָּא מָחָר לֹא יִהְיֶה... הַיֶּלֶד לֹא הִסְכִּים לְהִתְרַחֵץ וּלְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדָיו. בְּנַפְשׁוֹ הָיָה חַי עֲדַיִן תַּחַת אֵימַת הַמַּחֲנוֹת. אֵם הַבַּיִת שֶׁל הַמּוֹסָד, הַגְּבֶרֶת מוּנְק ע"ה, טִפְּחָה כָּל יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לַמּוֹסָד בְּחֹם וּבְאַהֲבָה, אַךְ לַמְרוֹת כָּל שִׁדּוּלֶיהָ בְּמַמְתַּקִּים וּבִפְרָסִים שׁוֹנִים, הַיֶּלֶד סֵרַב לְהִתְרַחֵץ. הַגְּבֶרֶת מוּנְק רָאֲתָה שֶׁאֵין בְּרֵרָה, לָכֵן הִכְנִיסָה לַתְּמוּנָה אֶת הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', שֶׁהָיָה הָ"אַבָּא" שֶׁל כָּל יַלְדֵי הַמּוֹסָד. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה נוֹהֵג לְחַלֵּק לַיְלָדִים כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁיִּקְנוּ לְעַצְמָם דִּבְרֵי מְתִיקָה לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְדָאַג לָהֶם כְּמוֹ לִילָדָיו, אַךְ גַּם הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְהִתְרַחֵץ וּלְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדָיו. בְּלֵית בְּרֵרָה, הִכְנִיס הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' אֶת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל לַתְּמוּנָה. הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', הַגְּב' מוּנְק וְהַיֶּלֶד נִכְנְסוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ עִם גְּדוֹל הַדּוֹר מַה לַּעֲשׂוֹת בַּנִּדּוֹן. כַּאֲשֶׁר שָׁאַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" אֶת הַיֶּלֶד מַדּוּעַ הוּא מְסָרֵב לְהִתְרַחֵץ, נִפְרְצוּ לְפֶתַע חוֹמוֹת הַהֲגַנָּה שֶׁל הַיֶּלֶד וְהוּא עָנָה בִּכְאֵב: "בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְפַּשַּׁטְתִּי, לָקְחוּ לִי אֶת הַבְּגָדִים וְהִשְׁאִירוֹ אוֹתִי עִם הַפִּּיגָ'מָה הַמְפֻסְפֶּסֶת! אֵין לִי הוֹרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ לִי עַל הַבְּגָדִים, לָכֵן אֵינִי מוּכָן לְהוֹרִיד אוֹתָם!!!" הַנּוֹכְחִים שָׁתְקוּ בְּתַדְהֵמָה, הֵם הִתְקַשּׁוּ לִרְאוֹת אֶת חֹסֶר הָאֵמוּן שֶׁהַיֶּלֶד הָאֻמְלָל מַרְגִּישׁ. פָּנָה אֵלָיו הַ"חֲזוֹן אִישׁ" וְאָמַר: "אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁגְּבֶרֶת מוּנְק תִּשְׁמֹר בִּשְׁבִילְךָ עַל הַבְּגָדִים". "אֵינִי מַאֲמִין לָהּ!" עָנָה הַיֶּלֶד. "אוּלַי הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' יִשְׁמֹר לְךָ עַל הַבְּגָדִים?" נִסָּה הַ"חֲזוֹן אִישׁ". "גַּם לוֹ אֵינֶנִּי מַאֲמִין". "אָז אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁאֶשְׁמֹר בְּעַצְמִי עַל בְּגָדֶיךָ. אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא שִׁקַּרְתִּי!" הִבְטִיחוֹ הַ"חֲזוֹן אִישׁ". הַיֶּלֶד הִסְתַּכֵּל עַל הָרַב בְּמַבָּט חַשְׁדָן, אַךְ לְבַסּוֹף הִסְכִּים. הוּא נִכְנַס לַחֶדֶר וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁיָּצָא, הוֹרָה לַ"חֲזוֹן אִישׁ": "רֶבֶּ'ה, שְׁמֹר לִי עַל הַבְּגָדִים! זוֹ הַצִּיצִית, אֵלּוּ הַמִּכְנָסַיִם וְאֵלּוּ הַחֻלְצָה וְהַגַּרְבַּיִם"... "וַדַּאי, אֲנִי אֶשְׁמֹר לְךָ עַל הַכֹּל, אַל תִּדְאַג", חִיֵּךְ אֵלָיו הַ"חֲזוֹן אִישׁ". כַּאֲשֶׁר יָצָא הַיֶּלֶד עִם גְּבֶרֶת מוּנְק לַפְּנִימִיָּה לְהִתְקַלֵּחַ, פָּרְצוּ הַ"חֲזוֹן אִישׁ" וְהָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' בְּבֶכִי. הַ"חֲזוֹן אִישׁ" הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלָיו, הוּא לָקַח יַחַד עִם הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' גִּיגִית מְלֵאָה בְּמַיִם, וְיַחַד הֵם כִּבְּסוּ אֶת בְּגָדָיו הַמְטֻנָּפִים שֶׁל הַיֶּלֶד. הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שִׁפְשֵׁף אֶת הַחֻלְצָה בְּסַבּוֹן, וְהָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' שִׁפְשֵׁף אֶת הַמִּכְנָסַיִם... כְּשֶׁהַיֶּלֶד חָזַר, נָקִי וּמְצֻחְצָח, הוּא שָׁאַל בִּדְאָגָה: "אֵיפֹה הַבְּגָדִים שֶׁלִּי?" "הִנֵּה פֹּה, הֵם מֻנָּחִים לְיִבּוּשׁ", הֵשִׁיב הַ"חֲזוֹן אִישׁ". "כִּבַּסְנוּ לְךָ אֶת הַבְּגָדִים, תִּישַׁן אֶצְלִי הַלַּיְלָה, וּמָחָר כְּבָר תּוּכַל לִלְבֹּשׁ אוֹתָם שׁוּב". מַנְהִיג הַדּוֹר, סָגַר אֶת הַגְּמָרָא וְעָמַל בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה כְּדֵי לְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו שֶׁל יֶלֶד יָתוֹם... עָבְרוּ שָׁנִים, הַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַתֵּן, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים הָפַךְ לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם וְאַף זָכָה לִלְמֹד בְּכוֹלֵל "חֲזוֹן אִישׁ". תּוֹרָה – תְּחִלָּתָהּ חֶסֶד וְסוֹפָהּ חֶסֶד! (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)