Otzarot-Article

"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (א-יג) בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת קָמוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל דַּיָּנִים וְרַבָּנִים, אֲשֶׁר בְּנוֹסָף לִגְדֻלָּתָם בַּתּוֹרָה הָיוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בְּכָל מִלֵּי דְּעַלְמָא, וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיהֶם. גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁעַל יָדָם רָאוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתֵנוּ וּבִינָתֵנוּ לְעֵינֵי הָעַמִּים.

כָּזֶה הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא חֲמַאוּוִי, שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּרַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל חָלֵבּ, בַּאֲרָם צוֹבָא. לֹא יְהוּדִים בִּלְבַד בָּאוּ לְהִתְדַּיֵּן בְּפָנָיו. שֶׁמַע חָכְמָתוֹ פָּשַׁט אֶל בֵּין הַנָּכְרִים, וְגַם גּוֹיִים רַבִּים נָהֲרוּ לְבֵיתוֹ, לִשְׁטֹחַ לְפָנָיו אֶת בְּעָיוֹתֵיהֶם וְלִשְׁמֹעַ לַעֲצָתוֹ. אֶחָד מֵהֶם הָיָה מֻסְלְמִי נִכְבָּד שֶׁעוֹלָמוֹ עָמַד לְהֵחָרֵב עָלָיו. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

הוּא בָּא לְבֵיתוֹ וּבִקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ כּוֹס קָפֶה, שֶׁיִּשְׁתֵּהוּ לְצַד פְּרוּסַת הָעֻגָּה. הֲכָנַת הַקָּפֶה אָרְכָה זְמַן מְמֻשָּׁךְ מִדַּי וְהוּא קָצַף וְרָגַז. הֵחֵל לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה, וְהִכְרִיז, שֶׁאִם יְסַיֵּם אֶת אֲכִילַת הָעֻגָּה לִפְנֵי שֶׁהַקָּפֶה יִהְיֶה מוּכָן - הֲרֵי הִיא מְגֹרֶשֶׁת!

כִּירַת הַפֶּחָמִים הִתְחַמְּמָה לְאִטָּהּ, בַּעַל הַבַּיִת סִיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה, וְהַקָּפֶה אֵינוֹ מוּכָן... לְפִי חֻקֵּי הָאִיסְלָם, נִכְנְסוּ הַגֵּרוּשִׁין לְתָקְפָּם. יֶתֶר עַל כֵּן, לְפִי חֻקֵּי הָאִיסְלָם אָסוּר לוֹ לָשׁוּב וּלְשֵׂאתָהּ לְאַחַר גֵּרוּשֶׁיהָ, אִם לֹא תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר וִיגָרְשֶׁנָּה... רָץ אֶת הַקָּאדִי, פָּנָה אֶל הַשֵּׁיךְ, וְהֵם לֹא מָצְאוּ כָּל דֶּרֶךְ לְהַחְזִיר אֶת הָאִשָּׁה...

"רַק דֶּרֶךְ אַחַת לְפָנֶיךָ", אָמְרוּ לוֹ, "לִפְנוֹת אֶל רַבָּם שֶׁל הַיְהוּדִים, הוּא בְּחָכְמָתוֹ פּוֹתֵר כָּל בְּעָיָה סְבוּכָה".

נִגַּשׁ הָעַרְבִי אֶל רַבִּי עֶזְרָא, וְסִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ.

לְהַפְתָּעָתוֹ, שְׁאָלוֹ הָרַב: "הַאִם הָעוּגָה הָיְתָה סְפוֹגִית אוֹ קָשָׁה?"

עָנָה: "נֻקְשָׁה הָיְתָה אֲבָל מַה פֵּשֶׁר הַשְּׁאֵלָה?"

אָמַר הָרַב: "אִם כָּךְ, בְּוַדַּאי נָפְלוּ מִמֶּנָּה פֵּרוּרִים בִּמְקוֹם אֲכִילָתְךָ..."

חִיּוּךְ רָחָב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו. רָץ לְבֵיתוֹ וּמָצָא כַּמָּה פֵּרוּרִים עַל הָרִצְפָּה בִּמְקוֹם אֲכִילָתוֹ.

"מַהֲרִי", אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, "הֲכִינִי אֶת כּוֹס הַקָּפֶה לִפְנֵי שֶׁאֹכַל פֵּרוּרִים אַחֲרוֹנִים אֵלּוּ..." וּכְבוֹד שָׁמַיִם הִתְקַדֵּשׁ לְעֵינֵי הָעָם שֶׁשָּׁמְעוּ עַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַב.

הָרוֹצֶה לְקַבֵּל מֻשָּׂג עַל טִרְחָתוֹ שֶׁל רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, יִתְבּוֹנֵן בְּסֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ חַיִּים פַלַאגִ'י זַצַ"ל. אַךְ הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ - וְהָמוֹן קִדֵּם פָּנָיו, לְדִינֵי תּוֹרָה וּלְבוֹרְרֻיּוֹת, לְהִתְיַעֲצֻיּוֹת וְלִשְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה, וְהוּא קִבֵּל אֶת פְּנֵי כֻּלָּם בְּסַבְלָנוּת וּבִמְאוֹר פָּנִים, שָׁמַע וְשָׁקַל, פָּסַק וְיָעַץ, הוֹרָה וּבֵרַךְ. רַק כַּאֲשֶׁר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם הָלַךְ, הֻגַּשׁ לְפָנָיו הַתַּבְשִׁיל.

וְאָז נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, מִישֶׁהוּ בָּא.

וְהָרַב, בְּטִבְעִיּוּת, הוֹרָה לְסַלֵּק אֶת הַצַּלַּחַת, כְּאִלּוּ סִיֵּם זֶה עַתָּה לֶאֱכֹל.

שָׁאַל הַלָּה אֶת שְׁאֵלָתוֹ, קִבֵּל תְּשׁוּבָה, וְהַצַּלַּחַת שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ.

וְכָךְ הָיְתָה מוּבֵאת וּמְסֻלֶּקֶת, מֻגֶּשֶׁת וּמוּסֶרֶת. עַד שֶׁהִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, אִישׁ לֹא בָּא, וְהָרַב סִיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הַתַּבְשִׁיל שֶׁהִתְקָרֵר בֵּינְתַיִם וְטַעְמוֹ פָּג.

כְּשֶׁסִּיֵּם לֶאֱכֹל, תָּמַהּ: "אֵיךְ זֶה שֶׁאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ בְּאֶמְצַע?"

גִּלָּה בְּנוֹ אֶת הַסּוֹד: אִשָּׁה אַחַת בָּאָה וּבִקְּשָׁה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. אֲבָל אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאַתָּה אוֹכֵל, וְשֶׁתָּבוֹא בַּשֵּׁנִית.

"מִי הָאִשָּׁה?" שָׁאַל הָרַב.

"אַחַת מִקְּצֵה הָעִיר. וּשְׁאֵלָה קְטַנָּה לָהּ בְּדִינֵי כַּשְׁרוּת".

קָם הָרַב, לָבַשׁ אֶת גְּלִימָתוֹ וְאָמַר לִבְנוֹ: "בּוֹא, נֵלֵךְ!"

"לְאָן?" שָׁאַל הַבֵּן.

"אֶל הָאִשָּׁה", עָנָה הָרַב. "אַתָּה - כְּדֵי לְהִתְנַצֵּל בְּפָנֶיהָ. וַאֲנִי - כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָתָהּ..."

זוֹהִי גַּדְלוּתָם שֶׁל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעַלִּים מִכֹּחַ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּלְוַאי שֶׁנִּלְמַד שֶׁמֶץ מִגַּדְלוּתָם וְנֵלֵךְ בְּדַרְכָּם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשפ"ג
	מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית – לְרוּם הַמַּעֲלָה!
	"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (א-יג) בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת קָמוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל דַּיָּנִים וְרַבָּנִים, אֲשֶׁר בְּנוֹסָף לִגְדֻלָּתָם בַּתּוֹרָה הָיוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בְּכָל מִלֵּי דְּעַלְמָא, וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיהֶם. גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁעַל יָדָם רָאוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתֵנוּ וּבִינָתֵנוּ לְעֵינֵי הָעַמִּים. כָּזֶה הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא חֲמַאוּוִי, שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּרַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל חָלֵבּ, בַּאֲרָם צוֹבָא. לֹא יְהוּדִים בִּלְבַד בָּאוּ לְהִתְדַּיֵּן בְּפָנָיו. שֶׁמַע חָכְמָתוֹ פָּשַׁט אֶל בֵּין הַנָּכְרִים, וְגַם גּוֹיִים רַבִּים נָהֲרוּ לְבֵיתוֹ, לִשְׁטֹחַ לְפָנָיו אֶת בְּעָיוֹתֵיהֶם וְלִשְׁמֹעַ לַעֲצָתוֹ. אֶחָד מֵהֶם הָיָה מֻסְלְמִי נִכְבָּד שֶׁעוֹלָמוֹ עָמַד לְהֵחָרֵב עָלָיו. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: הוּא בָּא לְבֵיתוֹ וּבִקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ כּוֹס קָפֶה, שֶׁיִּשְׁתֵּהוּ לְצַד פְּרוּסַת הָעֻגָּה. הֲכָנַת הַקָּפֶה אָרְכָה זְמַן מְמֻשָּׁךְ מִדַּי וְהוּא קָצַף וְרָגַז. הֵחֵל לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה, וְהִכְרִיז, שֶׁאִם יְסַיֵּם אֶת אֲכִילַת הָעֻגָּה לִפְנֵי שֶׁהַקָּפֶה יִהְיֶה מוּכָן - הֲרֵי הִיא מְגֹרֶשֶׁת! כִּירַת הַפֶּחָמִים הִתְחַמְּמָה לְאִטָּהּ, בַּעַל הַבַּיִת סִיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה, וְהַקָּפֶה אֵינוֹ מוּכָן... לְפִי חֻקֵּי הָאִיסְלָם, נִכְנְסוּ הַגֵּרוּשִׁין לְתָקְפָּם. יֶתֶר עַל כֵּן, לְפִי חֻקֵּי הָאִיסְלָם אָסוּר לוֹ לָשׁוּב וּלְשֵׂאתָהּ לְאַחַר גֵּרוּשֶׁיהָ, אִם לֹא תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר וִיגָרְשֶׁנָּה... רָץ אֶת הַקָּאדִי, פָּנָה אֶל הַשֵּׁיךְ, וְהֵם לֹא מָצְאוּ כָּל דֶּרֶךְ לְהַחְזִיר אֶת הָאִשָּׁה... "רַק דֶּרֶךְ אַחַת לְפָנֶיךָ", אָמְרוּ לוֹ, "לִפְנוֹת אֶל רַבָּם שֶׁל הַיְהוּדִים, הוּא בְּחָכְמָתוֹ פּוֹתֵר כָּל בְּעָיָה סְבוּכָה". נִגַּשׁ הָעַרְבִי אֶל רַבִּי עֶזְרָא, וְסִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ. לְהַפְתָּעָתוֹ, שְׁאָלוֹ הָרַב: "הַאִם הָעוּגָה הָיְתָה סְפוֹגִית אוֹ קָשָׁה?" עָנָה: "נֻקְשָׁה הָיְתָה אֲבָל מַה פֵּשֶׁר הַשְּׁאֵלָה?" אָמַר הָרַב: "אִם כָּךְ, בְּוַדַּאי נָפְלוּ מִמֶּנָּה פֵּרוּרִים בִּמְקוֹם אֲכִילָתְךָ..." חִיּוּךְ רָחָב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו. רָץ לְבֵיתוֹ וּמָצָא כַּמָּה פֵּרוּרִים עַל הָרִצְפָּה בִּמְקוֹם אֲכִילָתוֹ. "מַהֲרִי", אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, "הֲכִינִי אֶת כּוֹס הַקָּפֶה לִפְנֵי שֶׁאֹכַל פֵּרוּרִים אַחֲרוֹנִים אֵלּוּ..." וּכְבוֹד שָׁמַיִם הִתְקַדֵּשׁ לְעֵינֵי הָעָם שֶׁשָּׁמְעוּ עַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַב. הָרוֹצֶה לְקַבֵּל מֻשָּׂג עַל טִרְחָתוֹ שֶׁל רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, יִתְבּוֹנֵן בְּסֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ חַיִּים פַלַאגִ'י זַצַ"ל. אַךְ הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ - וְהָמוֹן קִדֵּם פָּנָיו, לְדִינֵי תּוֹרָה וּלְבוֹרְרֻיּוֹת, לְהִתְיַעֲצֻיּוֹת וְלִשְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה, וְהוּא קִבֵּל אֶת פְּנֵי כֻּלָּם בְּסַבְלָנוּת וּבִמְאוֹר פָּנִים, שָׁמַע וְשָׁקַל, פָּסַק וְיָעַץ, הוֹרָה וּבֵרַךְ. רַק כַּאֲשֶׁר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם הָלַךְ, הֻגַּשׁ לְפָנָיו הַתַּבְשִׁיל. וְאָז נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, מִישֶׁהוּ בָּא. וְהָרַב, בְּטִבְעִיּוּת, הוֹרָה לְסַלֵּק אֶת הַצַּלַּחַת, כְּאִלּוּ סִיֵּם זֶה עַתָּה לֶאֱכֹל. שָׁאַל הַלָּה אֶת שְׁאֵלָתוֹ, קִבֵּל תְּשׁוּבָה, וְהַצַּלַּחַת שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ. וְכָךְ הָיְתָה מוּבֵאת וּמְסֻלֶּקֶת, מֻגֶּשֶׁת וּמוּסֶרֶת. עַד שֶׁהִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, אִישׁ לֹא בָּא, וְהָרַב סִיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הַתַּבְשִׁיל שֶׁהִתְקָרֵר בֵּינְתַיִם וְטַעְמוֹ פָּג. כְּשֶׁסִּיֵּם לֶאֱכֹל, תָּמַהּ: "אֵיךְ זֶה שֶׁאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ בְּאֶמְצַע?" גִּלָּה בְּנוֹ אֶת הַסּוֹד: אִשָּׁה אַחַת בָּאָה וּבִקְּשָׁה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. אֲבָל אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאַתָּה אוֹכֵל, וְשֶׁתָּבוֹא בַּשֵּׁנִית. "מִי הָאִשָּׁה?" שָׁאַל הָרַב. "אַחַת מִקְּצֵה הָעִיר. וּשְׁאֵלָה קְטַנָּה לָהּ בְּדִינֵי כַּשְׁרוּת". קָם הָרַב, לָבַשׁ אֶת גְּלִימָתוֹ וְאָמַר לִבְנוֹ: "בּוֹא, נֵלֵךְ!" "לְאָן?" שָׁאַל הַבֵּן. "אֶל הָאִשָּׁה", עָנָה הָרַב. "אַתָּה - כְּדֵי לְהִתְנַצֵּל בְּפָנֶיהָ. וַאֲנִי - כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָתָהּ..." זוֹהִי גַּדְלוּתָם שֶׁל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעַלִּים מִכֹּחַ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּלְוַאי שֶׁנִּלְמַד שֶׁמֶץ מִגַּדְלוּתָם וְנֵלֵךְ בְּדַרְכָּם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)