Otzarot-Article

"וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (יט-ל) חוֹבָה גְּדוֹלָה מֻטֶּלֶת עַל הַמִּתְפַּלְּלִים וְעַל הַלּוֹמְדִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת, לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל נִקְיוֹנוֹ שֶׁל בֵּית אֱלֹקֵינוּ. לֹא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁאָנוּ שׁוֹמְרִים עַל נִקְיוֹן בֵּיתֵנוּ הַפְּרָטִי.

מִי שֶׁגָּדַל עַל עֶרְכֵי חִנּוּךְ נְכוֹנִים יוֹדֵעַ, שֶׁהַיְּסוֹד בְּחִנּוּךְ הוּא שֶׁהַמְחַנֵּךְ יֵלֵךְ בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא לְהַנְחִיל לְבָנָיו וּלְתַלְמִידָיו. אֶת הַדֻּגְמָא הַמְּאַלֶּפֶת לְכָךְ נִתָּן לִלְמֹד מִבְּנֵי עֵדוֹת הַמִּזְרָח, הַמְהַלְּכִים בְּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹתֵיהֶם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאֵינָם עוֹשִׂים שָׁם דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הָיוּ עוֹשִׂים בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. וְהַהַנְהָגָה הַזּוֹ מַשְׁפִּיעָה עַל בְּנֵיהֶם אַף שֶׁלִּפְעָמִים מְדֻבָּר בְּבָנִים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת...

סִפֵּר אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד: "פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְבֵית כְּנֶסֶת סְפָרַדִּי בְּמוֹשָׁב מְרֻחָק מְאֹד בִּמְרוֹם הַגָּלִיל, וּמִכֵּיוָן שֶׁנּוֹתְרוּ מִסְפַּר דַּקּוֹת עַד לִתְפִלַּת מִנְחָה, הוֹצֵאתִי גְּמָרָא מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים וְהִתְחַלְתִּי לִלְמֹד. וּכְדַרְכִּי בַּבַּיִת יָשַׁבְתִּי בִּתְנוּחָה שֶׁל רֶגֶל עַל רֶגֶל. לֹא עָבְרָה שְׁנִיָּה וּשְׁנֵי מִתְפַּלְּלִים זִנְּקוּ לְעֶבְרִי, מַמָּשׁ כָּךְ, וְצָעֲקוּ עָלַי: "אֵיפֹה אַתָּה נִמְצָא, בְּבֵית מַרְזֵחַ?! אֵיךְ הִנָּךְ מֵעֵז לָשֶׁבֶת בְּצוּרָה כָּזוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת?!"

"לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ מַעֲשֶׂה זֶה לְעוֹלָם", מְסַיֵּם הָאַבְרֵךְ. "לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת רְאָיָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵהַגְּעָרָה שֶׁגָּעֲרוּ בִּי, כְּדֵי לְלַמֵּד עַל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁהֵם מַעֲנִיקִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֲנִי פּוֹגֵעַ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל מְקוֹם הַתְּפִלָּה שֶׁלָּהֶם, וְהַזִּנּוּק שֶׁהֵם עָשׂוּ לְעֶבְרִי הִמְחִישׁ יוֹתֵר מִכֹּל כִּי פָּגַעְתִּי בְּצִפּוֹר נַפְשָׁם".

הַנְהָגָה כָּזֹאת נוֹבַעַת מֵחִנּוּךְ שֶׁקִּבְּלוּ הַמְּעִירִים מִגִּיל יַנְקוּת, כְּשֶׁאֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם הִלְּכוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְהִקְנוּ תְּחוּשָׁה זֹאת גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

זֶה גַּם הַהֶסְבֵּר לָאַבְּסוּרְד הַמַּתְמִיהַּ, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים לִפְעָמִים בָּחוּר צָעִיר מֵעֵדוֹת הַמִּזְרָח שֶׁזָּנַח אֶת מָסֹרֶת אֲבוֹתָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת, ה' יִשְׁמְרֶנּוּ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְנָס פַּעַם אַחַת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בְּשִׁנּוּי מַהוּתִי שֶׁחָל בּוֹ. הוּא יְנַשֵּׁק אֶת הַמְּזוּזָה בְּרֶגֶשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה, יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו וְלֹא יְשׂוֹחֵחַ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים.

הַפְּעֻלָּה הַיְּחִידָה שֶׁלִּשְׁמָהּ הוּא יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת תִּהְיֶה לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָנִי. וְעָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיַּחַס שֶׁמִּתְיַחֵס הָאָדָם אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, כָּךְ יִתְיַחֲסוּ לִתְפִלּוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם. אִם יְהוּדִי שׁוֹמֵר אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ לְפָחוֹת כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר שָׁם דְּבָרִים בְּטֵלִים גַּם בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה, אֲזַי יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתוֹ, וּלְכָל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו תִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה בְּהַרְבֵּה. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	וישלח תשפ"ג
	מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית – לְרוּם הַמַּעֲלָה!
	"וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (יט-ד) מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (יט-ל) חוֹבָה גְּדוֹלָה מֻטֶּלֶת עַל הַמִּתְפַּלְּלִים וְעַל הַלּוֹמְדִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת, לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל נִקְיוֹנוֹ שֶׁל בֵּית אֱלֹקֵינוּ. לֹא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁאָנוּ שׁוֹמְרִים עַל נִקְיוֹן בֵּיתֵנוּ הַפְּרָטִי. מִי שֶׁגָּדַל עַל עֶרְכֵי חִנּוּךְ נְכוֹנִים יוֹדֵעַ, שֶׁהַיְּסוֹד בְּחִנּוּךְ הוּא שֶׁהַמְחַנֵּךְ יֵלֵךְ בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא לְהַנְחִיל לְבָנָיו וּלְתַלְמִידָיו. אֶת הַדֻּגְמָא הַמְּאַלֶּפֶת לְכָךְ נִתָּן לִלְמֹד מִבְּנֵי עֵדוֹת הַמִּזְרָח, הַמְהַלְּכִים בְּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹתֵיהֶם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאֵינָם עוֹשִׂים שָׁם דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הָיוּ עוֹשִׂים בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. וְהַהַנְהָגָה הַזּוֹ מַשְׁפִּיעָה עַל בְּנֵיהֶם אַף שֶׁלִּפְעָמִים מְדֻבָּר בְּבָנִים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת... סִפֵּר אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד: "פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְבֵית כְּנֶסֶת סְפָרַדִּי בְּמוֹשָׁב מְרֻחָק מְאֹד בִּמְרוֹם הַגָּלִיל, וּמִכֵּיוָן שֶׁנּוֹתְרוּ מִסְפַּר דַּקּוֹת עַד לִתְפִלַּת מִנְחָה, הוֹצֵאתִי גְּמָרָא מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים וְהִתְחַלְתִּי לִלְמֹד. וּכְדַרְכִּי בַּבַּיִת יָשַׁבְתִּי בִּתְנוּחָה שֶׁל רֶגֶל עַל רֶגֶל. לֹא עָבְרָה שְׁנִיָּה וּשְׁנֵי מִתְפַּלְּלִים זִנְּקוּ לְעֶבְרִי, מַמָּשׁ כָּךְ, וְצָעֲקוּ עָלַי: "אֵיפֹה אַתָּה נִמְצָא, בְּבֵית מַרְזֵחַ?! אֵיךְ הִנָּךְ מֵעֵז לָשֶׁבֶת בְּצוּרָה כָּזוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת?!" "לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ מַעֲשֶׂה זֶה לְעוֹלָם", מְסַיֵּם הָאַבְרֵךְ. "לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת רְאָיָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵהַגְּעָרָה שֶׁגָּעֲרוּ בִּי, כְּדֵי לְלַמֵּד עַל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁהֵם מַעֲנִיקִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֲנִי פּוֹגֵעַ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל מְקוֹם הַתְּפִלָּה שֶׁלָּהֶם, וְהַזִּנּוּק שֶׁהֵם עָשׂוּ לְעֶבְרִי הִמְחִישׁ יוֹתֵר מִכֹּל כִּי פָּגַעְתִּי בְּצִפּוֹר נַפְשָׁם". הַנְהָגָה כָּזֹאת נוֹבַעַת מֵחִנּוּךְ שֶׁקִּבְּלוּ הַמְּעִירִים מִגִּיל יַנְקוּת, כְּשֶׁאֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם הִלְּכוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְהִקְנוּ תְּחוּשָׁה זֹאת גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. זֶה גַּם הַהֶסְבֵּר לָאַבְּסוּרְד הַמַּתְמִיהַּ, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים לִפְעָמִים בָּחוּר צָעִיר מֵעֵדוֹת הַמִּזְרָח שֶׁזָּנַח אֶת מָסֹרֶת אֲבוֹתָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת, ה' יִשְׁמְרֶנּוּ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְנָס פַּעַם אַחַת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בְּשִׁנּוּי מַהוּתִי שֶׁחָל בּוֹ. הוּא יְנַשֵּׁק אֶת הַמְּזוּזָה בְּרֶגֶשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה, יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו וְלֹא יְשׂוֹחֵחַ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים. הַפְּעֻלָּה הַיְּחִידָה שֶׁלִּשְׁמָהּ הוּא יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת תִּהְיֶה לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָנִי. וְעָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיַּחַס שֶׁמִּתְיַחֵס הָאָדָם אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, כָּךְ יִתְיַחֲסוּ לִתְפִלּוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם. אִם יְהוּדִי שׁוֹמֵר אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ לְפָחוֹת כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר שָׁם דְּבָרִים בְּטֵלִים גַּם בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה, אֲזַי יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתוֹ, וּלְכָל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו תִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה בְּהַרְבֵּה. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)