Otzarot-Article

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כט-מה) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁלֹּא שָׂרַר שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ. "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּם" (סוֹטָה יז.). וּבְבֵיתוֹ, לָהֲטָה הָאֵשׁ בְּכָל עֻזָּהּ. לִחְיוֹת יַחְדָּו אִי אֶפְשָׁר הָיָה, וּלְהִפָּרֵד, לֹא אָבְתָה גַּם כֵּן. שָׁמַע אֶת שִׁמְעוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זצ"ל, וְהֶחְלִיט לַעֲלוֹת וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ, שֶׁאִשְׁתּוֹ תַּסְכִּים לְגֵט. עָלָה, וְרָאָה אֶת חֲצַר הַבַּיִת מְלֵאָה בַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים, מִכָּל שִׁכְבוֹת-הָעָם. כֻּלָּם מַמְתִּינִים בְּקֹצֶר רוּחַ לְתוֹרָם, נִכְנָסִים מִתּוֹךְ אֲרֶשֶׁת מְצוּקָה - וְיוֹצְאִים בִּתְחוּשַׁת רְוָחָה. הִמְתִּין עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ, נִכְנַס וְרָאָה אֶת פְּנֵי הַצַּדִּיק, וּמֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת הֵחֵל לִבְכּוֹת בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ.

נָתַן בּוֹ הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו הַטּוֹבוֹת וּשְׁאָלוֹ: "מַה לְּךָ, בְּנִי? מַה בַּקָּשָׁתְךָ?"

עָנָה וְאָמַר: "בַּקָּשָׁתִי, שֶׁיְּבָרְכֵנִי רַבֵּנוּ, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה!"...

מַה קָּרָה כָּאן? כֵּיצַד הָפְכָה בַּקָּשָׁה לְגֵט - לְבַקָּשָׁה לִתְשׁוּבָה? נִתָּן לְהָבִין זֹאת מִסִּפּוּר בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה-כב) הַקָּשׁוּר לְפַרְשָׁתֵנוּ:

כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ הַיְּוָנִים לִבְזֹז אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, פָּחֲדוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ. מֶה עָשׂוּ? שִׁחֲדוּ יְהוּדִי פּוֹחֵז וּפוֹרֵק עֹל, וּשְׁמוֹ יוֹסֵף מְשִׁיתָא, שֶׁיִּכָּנֵס, וּמַה שֶּׁיּוֹצִיא רִאשׁוֹנָה - יִהְיֶה שֶׁלּוֹ. נִכְנַס וְהוֹצִיא אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב.

אָמְרוּ לוֹ: "מְנוֹרָה זוֹ נָאָה לַמֶּלֶךְ! הִכָּנֵס שׁוּב, וּמַה שֶּׁתּוֹצִיא עַתָּה יִהְיֶה שֶׁלְּךָ".

אָמַר: "לֹא דַּי שֶׁהִכְעַסְתִּי אֶת בּוֹרְאִי פַּעַם אַחַת, אַכְעִיסֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה?", וְסֵרֵב!

פִּתּוּהוּ בְּהַבְטָחוֹת וְלֹא הִתְפַּתָּה. אִיְּמוּ עָלָיו - וְלֹא פָּחַד.

הֵבִיאוּ שֻׁלְחָן שֶׁל נַגָּרִים וְהִתְחִילוּ לְנַסְּרוֹ. וְהָיָה מְצַעֵק וְאוֹמֵר: "וַי לִי, וַי לִי, שֶׁהִכְעַסְתִּי אֶת בּוֹרְאִי".

שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ זצ"ל: הֲלֹא הוּא הָיָה פּוֹחֵחַ וְהוֹלֵל, שֶׁהִסְכִּים לִבְזֹז אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית ה'. וְכֵיצַד זֶה הָפַךְ בְּרֶגַע אֶחָד לִהְיוֹת לְקָדוֹשׁ, הַמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה'?! וּתְשׁוּבָתוֹ: אוֹתָהּ שְׁהִיָּה שֶׁל רֶגַע קָט בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, הָפְכָה אוֹתוֹ לְאָדָם אַחֵר! מִפּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל - לְנֶעֱקָד עַל קִדּוּשׁ ה'!!!

אַף בְּסִפּוּרֵנוּ דִּלְעֵיל, בְּמִקְרֶה זֶה וּבְרַבִּים כְּמוֹתוֹ, הִגִּיעוּ אֲנָשִׁים לְסַפֵּר עַל צָרוֹתֵיהֶם הָאִישִׁיּוֹת, הַפְּעוּטוֹת. אַךְ בִּרְאוֹתָם אֶת הַצַּדִּיק, אֶת זִיו-הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרֶה עָלָיו, הָפְכוּ לִהְיוֹת לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, בַּעֲלֵי הַשָּׂגוֹת אֲחֵרוֹת, זַכּוֹת וּמְרוֹמָמוֹת!

וּמִכָּאן - אֵלֵינוּ: הֲלֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת קָרוּי בְּפִי הַנָּבִיא "מִקְדָּשׁ מְעַט" (יְחֶזְקֵאל יא-טז), וְאִם כֵּן, כְּנִיסָה בִּשְׁעָרָיו חַיֶּבֶת לְחוֹלֵל מַשֶּׁהוּ בְּלֵב הָאָדָם. אִם יוֹסֵף מְשִׁיתָא הָפַךְ בְּרֶגַע קָט מִפּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל לְקָדוֹשׁ וּלְמוֹסֵר נֶפֶשׁ, מָה אִתָּנוּ?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשפ"ג
	מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית – לְרוּם הַמַּעֲלָה!
	"בִגְדֵי קֹדֶשׁ" (כח-ב) בְּגָדָיו שֶׁל אָדָם - קֹדֶשׁ הֵם, וְיֵשׁ בְּנִקְיוֹנָם כְּדֵי לְרַמֵּז עַל כָּל מִדּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כט-מה) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁלֹּא שָׂרַר שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ. "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּם" (סוֹטָה יז.). וּבְבֵיתוֹ, לָהֲטָה הָאֵשׁ בְּכָל עֻזָּהּ. לִחְיוֹת יַחְדָּו אִי אֶפְשָׁר הָיָה, וּלְהִפָּרֵד, לֹא אָבְתָה גַּם כֵּן. שָׁמַע אֶת שִׁמְעוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זצ"ל, וְהֶחְלִיט לַעֲלוֹת וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ, שֶׁאִשְׁתּוֹ תַּסְכִּים לְגֵט. עָלָה, וְרָאָה אֶת חֲצַר הַבַּיִת מְלֵאָה בַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים, מִכָּל שִׁכְבוֹת-הָעָם. כֻּלָּם מַמְתִּינִים בְּקֹצֶר רוּחַ לְתוֹרָם, נִכְנָסִים מִתּוֹךְ אֲרֶשֶׁת מְצוּקָה - וְיוֹצְאִים בִּתְחוּשַׁת רְוָחָה. הִמְתִּין עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ, נִכְנַס וְרָאָה אֶת פְּנֵי הַצַּדִּיק, וּמֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת הֵחֵל לִבְכּוֹת בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ. נָתַן בּוֹ הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו הַטּוֹבוֹת וּשְׁאָלוֹ: "מַה לְּךָ, בְּנִי? מַה בַּקָּשָׁתְךָ?" עָנָה וְאָמַר: "בַּקָּשָׁתִי, שֶׁיְּבָרְכֵנִי רַבֵּנוּ, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה!"... מַה קָּרָה כָּאן? כֵּיצַד הָפְכָה בַּקָּשָׁה לְגֵט - לְבַקָּשָׁה לִתְשׁוּבָה? נִתָּן לְהָבִין זֹאת מִסִּפּוּר בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה-כב) הַקָּשׁוּר לְפַרְשָׁתֵנוּ: כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ הַיְּוָנִים לִבְזֹז אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, פָּחֲדוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ. מֶה עָשׂוּ? שִׁחֲדוּ יְהוּדִי פּוֹחֵז וּפוֹרֵק עֹל, וּשְׁמוֹ יוֹסֵף מְשִׁיתָא, שֶׁיִּכָּנֵס, וּמַה שֶּׁיּוֹצִיא רִאשׁוֹנָה - יִהְיֶה שֶׁלּוֹ. נִכְנַס וְהוֹצִיא אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב. אָמְרוּ לוֹ: "מְנוֹרָה זוֹ נָאָה לַמֶּלֶךְ! הִכָּנֵס שׁוּב, וּמַה שֶּׁתּוֹצִיא עַתָּה יִהְיֶה שֶׁלְּךָ". אָמַר: "לֹא דַּי שֶׁהִכְעַסְתִּי אֶת בּוֹרְאִי פַּעַם אַחַת, אַכְעִיסֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה?", וְסֵרֵב! פִּתּוּהוּ בְּהַבְטָחוֹת וְלֹא הִתְפַּתָּה. אִיְּמוּ עָלָיו - וְלֹא פָּחַד. הֵבִיאוּ שֻׁלְחָן שֶׁל נַגָּרִים וְהִתְחִילוּ לְנַסְּרוֹ. וְהָיָה מְצַעֵק וְאוֹמֵר: "וַי לִי, וַי לִי, שֶׁהִכְעַסְתִּי אֶת בּוֹרְאִי". שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ זצ"ל: הֲלֹא הוּא הָיָה פּוֹחֵחַ וְהוֹלֵל, שֶׁהִסְכִּים לִבְזֹז אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית ה'. וְכֵיצַד זֶה הָפַךְ בְּרֶגַע אֶחָד לִהְיוֹת לְקָדוֹשׁ, הַמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה'?! וּתְשׁוּבָתוֹ: אוֹתָהּ שְׁהִיָּה שֶׁל רֶגַע קָט בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, הָפְכָה אוֹתוֹ לְאָדָם אַחֵר! מִפּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל - לְנֶעֱקָד עַל קִדּוּשׁ ה'!!! אַף בְּסִפּוּרֵנוּ דִּלְעֵיל, בְּמִקְרֶה זֶה וּבְרַבִּים כְּמוֹתוֹ, הִגִּיעוּ אֲנָשִׁים לְסַפֵּר עַל צָרוֹתֵיהֶם הָאִישִׁיּוֹת, הַפְּעוּטוֹת. אַךְ בִּרְאוֹתָם אֶת הַצַּדִּיק, אֶת זִיו-הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרֶה עָלָיו, הָפְכוּ לִהְיוֹת לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, בַּעֲלֵי הַשָּׂגוֹת אֲחֵרוֹת, זַכּוֹת וּמְרוֹמָמוֹת! וּמִכָּאן - אֵלֵינוּ: הֲלֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת קָרוּי בְּפִי הַנָּבִיא "מִקְדָּשׁ מְעַט" (יְחֶזְקֵאל יא-טז), וְאִם כֵּן, כְּנִיסָה בִּשְׁעָרָיו חַיֶּבֶת לְחוֹלֵל מַשֶּׁהוּ בְּלֵב הָאָדָם. אִם יוֹסֵף מְשִׁיתָא הָפַךְ בְּרֶגַע קָט מִפּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל לְקָדוֹשׁ וּלְמוֹסֵר נֶפֶשׁ, מָה אִתָּנוּ?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)