Otzarot-Article

"אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה" (לא-ד) יָרוֹן - מוּסִיקַאי, מַלְחִין וּמְשׁוֹרֵר, מְיַסֵּד לַהֲקָה - נָסַע לְהוֹדוּ בְּגִיל שְׁלֹשִׁים בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה. הִתְכַּוֵּן לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמוּסִיקָה הוֹדִית וּבְשִׁירָה הוֹדִית קְלָאסִית... נָסַע לְוָרֶנְסִי שֶׁעַל שְׂפַת נְהַר הַגַּנְגֵּס, וּבִקֵּשׁ לְהִמָּנוֹת עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל גְּדוֹל הַמֻּמְחִים הַהוֹדִים, מָאסְטֵר מִירְשָׁה בֵּן הַתִּשְׁעִים. נִבְחַן וְהִתְקַבֵּל. בִּתּוֹ שֶׁל הַמָּאסְטֵר, שֶׁהִיא גַּם מַזְכִּירָתוֹ, הוֹרְתָה לוֹ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לְ'טֶקֶס הַחֲנִיכָה': יֵשׁ לִקְנוֹת אָרִיג לִגְלִימַת סָארִי, לְהָבִיא מַקְלוֹת קְטֹרֶת וְזֵר פְּרָחִים... הַמּוֹרֶה הַיָּשִׁישׁ הִתְעַטֵּף בַּסָארִי הֶחָדָשׁ, עִטֵּר בְּזֵר הַפְּרָחִים אֶת צַוַּאר 'אָלַת הַמּוּסִיקָה' מְרֻבַּת הַזְּרוֹעוֹת, הִקְטִיר לְפָנֶיהָ אֶת הַקְּטֹרֶת, וְאָמַר לְתַלְמִידוֹ: "עַכְשָׁו, בֹּא וְנִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ".

"נוֹתַרְתִּי הָלוּם!", מְסַפֵּר יָרוֹן, "גָּדַלְתִּי בְּבַיִת חִלּוֹנִי, אָבִי מְנַהֵל בֵּית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי, לֹא קִיַּמְתִּי מִצְווֹת, לֹא פָּקַדְתִּי אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֶאֱלִיל, לְפֶסֶל? זֹאת לֹא! הֲרֵי יְהוּדִי אֲנִי!"

"לָמָּה אֵינְךָ מִשְׁתַּחֲוֶה?" שָׁאַל הַמָּאסְטֵר בְּקוֹלוֹ הַחוֹרֵק, "לֹא נוּכַל לְהַתְחִיל לִלְמֹד לִפְנֵי כֵן!"

"אִם כָּךְ, אֲוַתֵּר עַל הַלִּמּוּד", עָנָה יָרוֹן. "אֲבָל שְׁאֵלָה לִי לִכְבוֹדוֹ".

"שְׁאַל", חָרַק הַקּוֹל.

"כְּבוֹדוֹ... מַאֲמִין בַּפֶּסֶל הַזֶּה?!"

עֵינֵי הַמָּאסְטֵר הִצְטַעֲפוּ: "אָבִי הִקְטִיר לוֹ קְטֹרֶת, סָבִי הִקְטִיר לוֹ קְטֹרֶת. אַב סָבִי הִקְטִיר לוֹ קְטֹרֶת. אֲנִי מַקְטִיר, בִּתִּי מַקְטִירָה, נֶכְדִי יַקְטִיר"...

יָרוֹן נִדְהַם בַּשֵּׁנִית, הוּא קִבֵּל תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ. הַמָּאסְטֵר הַקָּשִׁישׁ אֵינוֹ מַאֲמִין בַּהֲבָלָיו אֲבָל מְשַׁמֵּר הוּא מָסֹרֶת, בְּגָאוֹן וּבְתַקִּיפוּת. אַף מוּכָן לְהַפְסִיד בַּעֲבוּר אֲדִיקוּתוֹ תַּלְמִיד עַתִּיר מָמוֹן. 'וַאֲנִי...', חָשַׁב יָרוֹן, 'מַה יּוֹדֵעַ אֲנִי עַל מוֹרַשְׁתִּי, מַה מְּשַׁמֵּר אֲנִי מִמֶּנָּה, מַה מּוּכָן אֲנִי לְהַקְרִיב לְמַעֲנָהּ?'

וְהוּא שָׁב אָרְצָה וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, לְדַת הָאֱמֶת, לְחֻקֵּי הָאֱלֹקִים וּלְתוֹרָתוֹ.

בְּלִי שֶׁשָּׁמַע הָמוּ בְּמוֹחוֹ פְּסוּקֵי הַנֵּצַח וְהִדְהֲדָה זַעֲקָתוֹ שֶׁל הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ: "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים! וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ - בְּלֹוא יוֹעִיל... שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת!" (יִרְמְיָה ב-יא, יב). הַגּוֹיִם, לְהַבְדִּיל, דְּבֵקִים בְּמָסֹרְתָּם, גֵּאִים בְּהַבְלֵיהֶם, מְשַׁמְּרִים אֶת מוֹרַשְׁתָּם. אַף אִם מֻפְרֶכֶת הִיא בַּעֲלִיל, לֹא יְמִירוּהָ. וְעַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָחַל תּוֹרַת אֱמֶת - חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים, מוֹרֶשֶׁת נֶצַח, אוֹצְרוֹת רוּחַ בִּלְתִּי נִדְלִים - כְּלוּם יִתְנַכֵּר לְמוֹרַשְׁתּוֹ?! "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי", מַמְשִׁיךְ יִרְמְיָהוּ וְקוֹבֵל, "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (יִרְמְיָה ב-יג).

בְּכָל אֶרֶץ בָּעוֹלָם פְּטוּרִים לוֹמְדֵי הַדָּת מִגִיּוּס. גַּם בַּזְּמַן שֶׁאַרְצוֹת הַבְּרִית נִלְחֲמָה בַּנָּאצִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְגַם כְּשֶׁהָיְתָה שְׁקוּעָה בְּמִלְחֶמֶת וִיאֶטְנַם, נִפְטְרוּ בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת מֵחוֹבַת הַגִּיּוּס. מִשּׁוּם מָה, בּוֹחֲרִים 'קַבַּרְנִיטֵי הַמְּדִינָה' לְהַעֲתִיק מֵהַמַּעֲצָמָה הַגְּדוֹלָה אֶת הַכִּעוּר וְהַשְּׁחִיתוּת, אֶת הַהִסְתָּאֲבוּת וְהַהִתְבַּהֲמוּת. אַךְ אִם יֵשׁ בָּהּ תַּקָּנָה רְאוּיָה, אִם מְצַיֶּנֶת הִיא אֶת הָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם עַל שְׁטָרוֹתֶיהָ, אִם מְאַפְשֶׁרֶת הִיא לִמּוּד דָת בְּלֹא הַגְבָּלָה - מַעֲלִימִים הֵם מִכָּךְ עַיִן.

אִם גֵּאִים הָיִינוּ בְּמוֹרַשְׁתֵנוּ, אִם הָיְתָה הַמָּסֹרֶת הָעַתִּיקָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְנַכְּלִים לִבְנֵי הַיְּשִׁיבוֹת אֶלָּא לְהֵפֶךְ! הַצָּבָא הָיָה מְמַמֵּן אֶת הַלִּמּוּדִים בַּיְּשִׁיבוֹת, הָיָה רוֹאֶה בָּהֶם אֶת הַבְטָחַת שְׁלוֹמָם שֶׁל הַחַיָּלִים וּמְשִׂימָהּ לְאוּמִית מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה!

וּמִנַּיִן לָנוּ זֹאת? מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלֶיהָ בַּפָּרָשָׁה: "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת... תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא". וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: "לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי". הִנֵּה כִּי כֵן, נִשְׁלַח גַּם שֵׁבֶט לֵוִי וְגַם הַשֵּׁבֶט הַמְקֻדָּשׁ לַעֲבוֹדַת ה' שָׁלַח נְצִיגִים לְמִלְחֶמֶת הַמִּצְוָה. אָמְנָם רֹב הַשֵּׁבֶט - עֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶלֶף אִישׁ - נִשְׁאַר לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לג-י), אָמְנָם אֶלֶף בִּלְבַד גֻּיְּסוּ. אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף... צָבָא". כַּיָּדוּעַ, הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מִלְּבַד שֵׁבֶט לֵוִי, וְאִם גֻּיְּסוּ אֶלֶף אִישׁ גַּם מִבְּנֵי לֵוִי הֲרֵי הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חַיָּלִים! מַדּוּעַ הֻזְכְּרוּ אֵפוֹא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בִּלְבַד?

וְעָנָה עַל כָּךְ הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "גּוּר אַרְיֵה": שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיוּ חֲלוּצִים אֶלָּא עִם אֲרוֹן הַבְּרִית הָיוּ". וְכֵן כָּתַב הָרַב "בְּאֵר בַּשָּׂדֶה" זַצַ"ל: "הָאֶלֶף שֶׁל שֵׁבֶט לֵוִי, לֹא לַמִּלְחָמָה שְׁלָחָם אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם".

כְּלוֹמַר, אֲפִילוּ שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֶלֶף בִּלְבַד, גִּיּוּס סִמְלִי שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲחוּזִים, לֹא חֻיְּלוּ אֵלֶּה לַצָּבָא אֶלָּא הִתְבַּקְּשׁוּ לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל.

וְאָנוּ - הֲלֹא נְשַׁמֵּר מָסֹרֶת בַּת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה?!

וְכַיָּדוּעַ, לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הֵם "שֵׁבֶט לֵוִי" שֶׁל הָעָם לְדוֹרוֹתָיו (רַמְבַּ"ם, סוֹף שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל) וּבִזְכוּתָם מֻשָּׂג הַבִּטָּחוֹן וְנוֹחֲלִים נִצָּחוֹן. "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם", עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה בִּזְכוּת שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (מַכּוֹת י.). בִּזְכוּתָם אֵין הָאוֹיֵב יָכוֹל לִגְבֹּר. "וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן", נִשְׁבַּר עֻלּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ הַמּוּאָרִים בְּנֵרוֹת שֶׁמֶן, לְאוֹרָם שָׁקְדוּ תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים לֵילוֹת כְּיָמִים עַל לִמּוּדָם (סַנְהֶדְרִין צד:). הֲבָנָה זוֹ הָיְתָה מֻשְׁרֶשֶת בְּעַמֵּנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּלְעוֹבְדֵי ה' נִתַּן חֵלֶק בָּרֹאשׁ בִּשְׁלַל הַמִּלְחָמָה (שְׁמוּאֵל א ל-כה וּבַמַּלְבִּי"ם), מִתּוֹךְ הַכָּרָה כִּי רַק בִּזְכוּתָם הִתְאַפְשֵׁר הַנִּצָּחוֹן.

וּמִכָּאן, מִן הַמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי וְהַצִּבּוּרִי - אֵלֵינוּ.

גַּם בָּנוּ יֵשׁ בְּחִינַת הַשְּׁבָטִים כֻּלָּם. כָּל שֵׁבֶט וְיִחוּדוֹ, סְגֻלָּתוֹ וְכֹחוֹ, וְשֵׁבֶט לֵוִי בִּכְלָלָם - שֵׁבֶט עֲבוֹדַת ה' וְהַנְחָלַת הַתּוֹרָה, הַשֵּׁבֶט שֶׁלֹּא נָחַל נַחֲלָה אֶלָּא הִקְדִּישׁ עַצְמוֹ לְבוֹרְאוֹ. וְהַכַּוָּנָה, כַּמּוּבָן, לִשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּמִנְיָן בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּלְשָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וְהִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּר תּוֹרָה.

הַאִם שׁוֹמְרִים אָנוּ מִכָּל מִשְׁמָר עַל עַצְמָאוּתוֹ שֶׁל שֵׁבֶט לֵוִי וּמוֹנְעִים אֶת גִּיּוּסוֹ לַמִּלְחָמָה?! וְשֶׁמָּא אוֹמְרִים אָנוּ 'בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לָמָּה לֹא?! יַעַמְדוּ לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ'. אֲבָל בִּשְׁעַת גִּיּוּס, בְּעֵת לַחַץ וְהֶכְרֵחַ, נְגַיֵּס שָׁעָה זוֹ, נִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת תְּפִלָּה חֲטוּפָה, נְדַלֵּג עַל שִׁעוּר תּוֹרָה...

וְלֹא הִשְׂכַּלְנוּ לְהָבִין, שֶׁמִּלְּבַד הַהֶפְסֵד כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, נִגְרָם הֶפְסֵד מַקִּיף יוֹתֵר וְכוֹלֵל יוֹתֵר. כִּי הַצְלָחָתֵנוּ בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם, מִכֹּחַ אוֹתָן שָׁעוֹת הִיא נוֹבַעַת. שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹת הַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְתַלְמוּד תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִחוּץ לַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ עֲמִידָה אֵיתָנָהּ בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים, בִּזְכוּת הַשָּׁעָה הַמֻּקְדֶּשֶׁת לְתוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויצא תשפ"ג
	מַסְפִּיקָה מַחֲשָׁבָה טוֹבָה!
	"אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה" (לא-ד) יָרוֹן - מוּסִיקַאי, מַלְחִין וּמְשׁוֹרֵר, מְיַסֵּד לַהֲקָה - נָסַע לְהוֹדוּ בְּגִיל שְׁלֹשִׁים בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה" (לא-ד) יָרוֹן - מוּסִיקַאי, מַלְחִין וּמְשׁוֹרֵר, מְיַסֵּד לַהֲקָה - נָסַע לְהוֹדוּ בְּגִיל שְׁלֹשִׁים בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה. הִתְכַּוֵּן לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמוּסִיקָה הוֹדִית וּבְשִׁירָה הוֹדִית קְלָאסִית... נָסַע לְוָרֶנְסִי שֶׁעַל שְׂפַת נְהַר הַגַּנְגֵּס, וּבִקֵּשׁ לְהִמָּנוֹת עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל גְּדוֹל הַמֻּמְחִים הַהוֹדִים, מָאסְטֵר מִירְשָׁה בֵּן הַתִּשְׁעִים. נִבְחַן וְהִתְקַבֵּל. בִּתּוֹ שֶׁל הַמָּאסְטֵר, שֶׁהִיא גַּם מַזְכִּירָתוֹ, הוֹרְתָה לוֹ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לְ'טֶקֶס הַחֲנִיכָה': יֵשׁ לִקְנוֹת אָרִיג לִגְלִימַת סָארִי, לְהָבִיא מַקְלוֹת קְטֹרֶת וְזֵר פְּרָחִים... הַמּוֹרֶה הַיָּשִׁישׁ הִתְעַטֵּף בַּסָארִי הֶחָדָשׁ, עִטֵּר בְּזֵר הַפְּרָחִים אֶת צַוַּאר 'אָלַת הַמּוּסִיקָה' מְרֻבַּת הַזְּרוֹעוֹת, הִקְטִיר לְפָנֶיהָ אֶת הַקְּטֹרֶת, וְאָמַר לְתַלְמִידוֹ: "עַכְשָׁו, בֹּא וְנִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ". "נוֹתַרְתִּי הָלוּם!", מְסַפֵּר יָרוֹן, "גָּדַלְתִּי בְּבַיִת חִלּוֹנִי, אָבִי מְנַהֵל בֵּית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי, לֹא קִיַּמְתִּי מִצְווֹת, לֹא פָּקַדְתִּי אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֶאֱלִיל, לְפֶסֶל? זֹאת לֹא! הֲרֵי יְהוּדִי אֲנִי!" "לָמָּה אֵינְךָ מִשְׁתַּחֲוֶה?" שָׁאַל הַמָּאסְטֵר בְּקוֹלוֹ הַחוֹרֵק, "לֹא נוּכַל לְהַתְחִיל לִלְמֹד לִפְנֵי כֵן!" "אִם כָּךְ, אֲוַתֵּר עַל הַלִּמּוּד", עָנָה יָרוֹן. "אֲבָל שְׁאֵלָה לִי לִכְבוֹדוֹ". "שְׁאַל", חָרַק הַקּוֹל. "כְּבוֹדוֹ... מַאֲמִין בַּפֶּסֶל הַזֶּה?!" עֵינֵי הַמָּאסְטֵר הִצְטַעֲפוּ: "אָבִי הִקְטִיר לוֹ קְטֹרֶת, סָבִי הִקְטִיר לוֹ קְטֹרֶת. אַב סָבִי הִקְטִיר לוֹ קְטֹרֶת. אֲנִי מַקְטִיר, בִּתִּי מַקְטִירָה, נֶכְדִי יַקְטִיר"... יָרוֹן נִדְהַם בַּשֵּׁנִית, הוּא קִבֵּל תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ. הַמָּאסְטֵר הַקָּשִׁישׁ אֵינוֹ מַאֲמִין בַּהֲבָלָיו אֲבָל מְשַׁמֵּר הוּא מָסֹרֶת, בְּגָאוֹן וּבְתַקִּיפוּת. אַף מוּכָן לְהַפְסִיד בַּעֲבוּר אֲדִיקוּתוֹ תַּלְמִיד עַתִּיר מָמוֹן. 'וַאֲנִי...', חָשַׁב יָרוֹן, 'מַה יּוֹדֵעַ אֲנִי עַל מוֹרַשְׁתִּי, מַה מְּשַׁמֵּר אֲנִי מִמֶּנָּה, מַה מּוּכָן אֲנִי לְהַקְרִיב לְמַעֲנָהּ?' וְהוּא שָׁב אָרְצָה וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, לְדַת הָאֱמֶת, לְחֻקֵּי הָאֱלֹקִים וּלְתוֹרָתוֹ. בְּלִי שֶׁשָּׁמַע הָמוּ בְּמוֹחוֹ פְּסוּקֵי הַנֵּצַח וְהִדְהֲדָה זַעֲקָתוֹ שֶׁל הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ: "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים! וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ - בְּלֹוא יוֹעִיל... שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת!" (יִרְמְיָה ב-יא, יב). הַגּוֹיִם, לְהַבְדִּיל, דְּבֵקִים בְּמָסֹרְתָּם, גֵּאִים בְּהַבְלֵיהֶם, מְשַׁמְּרִים אֶת מוֹרַשְׁתָּם. אַף אִם מֻפְרֶכֶת הִיא בַּעֲלִיל, לֹא יְמִירוּהָ. וְעַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָחַל תּוֹרַת אֱמֶת - חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים, מוֹרֶשֶׁת נֶצַח, אוֹצְרוֹת רוּחַ בִּלְתִּי נִדְלִים - כְּלוּם יִתְנַכֵּר לְמוֹרַשְׁתּוֹ?! "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי", מַמְשִׁיךְ יִרְמְיָהוּ וְקוֹבֵל, "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (יִרְמְיָה ב-יג). בְּכָל אֶרֶץ בָּעוֹלָם פְּטוּרִים לוֹמְדֵי הַדָּת מִגִיּוּס. גַּם בַּזְּמַן שֶׁאַרְצוֹת הַבְּרִית נִלְחֲמָה בַּנָּאצִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְגַם כְּשֶׁהָיְתָה שְׁקוּעָה בְּמִלְחֶמֶת וִיאֶטְנַם, נִפְטְרוּ בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת מֵחוֹבַת הַגִּיּוּס. מִשּׁוּם מָה, בּוֹחֲרִים 'קַבַּרְנִיטֵי הַמְּדִינָה' לְהַעֲתִיק מֵהַמַּעֲצָמָה הַגְּדוֹלָה אֶת הַכִּעוּר וְהַשְּׁחִיתוּת, אֶת הַהִסְתָּאֲבוּת וְהַהִתְבַּהֲמוּת. אַךְ אִם יֵשׁ בָּהּ תַּקָּנָה רְאוּיָה, אִם מְצַיֶּנֶת הִיא אֶת הָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם עַל שְׁטָרוֹתֶיהָ, אִם מְאַפְשֶׁרֶת הִיא לִמּוּד דָת בְּלֹא הַגְבָּלָה - מַעֲלִימִים הֵם מִכָּךְ עַיִן. אִם גֵּאִים הָיִינוּ בְּמוֹרַשְׁתֵנוּ, אִם הָיְתָה הַמָּסֹרֶת הָעַתִּיקָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְנַכְּלִים לִבְנֵי הַיְּשִׁיבוֹת אֶלָּא לְהֵפֶךְ! הַצָּבָא הָיָה מְמַמֵּן אֶת הַלִּמּוּדִים בַּיְּשִׁיבוֹת, הָיָה רוֹאֶה בָּהֶם אֶת הַבְטָחַת שְׁלוֹמָם שֶׁל הַחַיָּלִים וּמְשִׂימָהּ לְאוּמִית מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה! וּמִנַּיִן לָנוּ זֹאת? מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלֶיהָ בַּפָּרָשָׁה: "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת... תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא". וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: "לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי". הִנֵּה כִּי כֵן, נִשְׁלַח גַּם שֵׁבֶט לֵוִי וְגַם הַשֵּׁבֶט הַמְקֻדָּשׁ לַעֲבוֹדַת ה' שָׁלַח נְצִיגִים לְמִלְחֶמֶת הַמִּצְוָה. אָמְנָם רֹב הַשֵּׁבֶט - עֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶלֶף אִישׁ - נִשְׁאַר לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לג-י), אָמְנָם אֶלֶף בִּלְבַד גֻּיְּסוּ. אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף... צָבָא". כַּיָּדוּעַ, הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מִלְּבַד שֵׁבֶט לֵוִי, וְאִם גֻּיְּסוּ אֶלֶף אִישׁ גַּם מִבְּנֵי לֵוִי הֲרֵי הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חַיָּלִים! מַדּוּעַ הֻזְכְּרוּ אֵפוֹא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בִּלְבַד? וְעָנָה עַל כָּךְ הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "גּוּר אַרְיֵה": שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיוּ חֲלוּצִים אֶלָּא עִם אֲרוֹן הַבְּרִית הָיוּ". וְכֵן כָּתַב הָרַב "בְּאֵר בַּשָּׂדֶה" זַצַ"ל: "הָאֶלֶף שֶׁל שֵׁבֶט לֵוִי, לֹא לַמִּלְחָמָה שְׁלָחָם אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם". כְּלוֹמַר, אֲפִילוּ שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֶלֶף בִּלְבַד, גִּיּוּס סִמְלִי שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲחוּזִים, לֹא חֻיְּלוּ אֵלֶּה לַצָּבָא אֶלָּא הִתְבַּקְּשׁוּ לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל. וְאָנוּ - הֲלֹא נְשַׁמֵּר מָסֹרֶת בַּת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה?! וְכַיָּדוּעַ, לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הֵם "שֵׁבֶט לֵוִי" שֶׁל הָעָם לְדוֹרוֹתָיו (רַמְבַּ"ם, סוֹף שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל) וּבִזְכוּתָם מֻשָּׂג הַבִּטָּחוֹן וְנוֹחֲלִים נִצָּחוֹן. "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם", עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה בִּזְכוּת שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (מַכּוֹת י.). בִּזְכוּתָם אֵין הָאוֹיֵב יָכוֹל לִגְבֹּר. "וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן", נִשְׁבַּר עֻלּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ הַמּוּאָרִים בְּנֵרוֹת שֶׁמֶן, לְאוֹרָם שָׁקְדוּ תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים לֵילוֹת כְּיָמִים עַל לִמּוּדָם (סַנְהֶדְרִין צד:). הֲבָנָה זוֹ הָיְתָה מֻשְׁרֶשֶת בְּעַמֵּנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּלְעוֹבְדֵי ה' נִתַּן חֵלֶק בָּרֹאשׁ בִּשְׁלַל הַמִּלְחָמָה (שְׁמוּאֵל א ל-כה וּבַמַּלְבִּי"ם), מִתּוֹךְ הַכָּרָה כִּי רַק בִּזְכוּתָם הִתְאַפְשֵׁר הַנִּצָּחוֹן. וּמִכָּאן, מִן הַמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי וְהַצִּבּוּרִי - אֵלֵינוּ. גַּם בָּנוּ יֵשׁ בְּחִינַת הַשְּׁבָטִים כֻּלָּם. כָּל שֵׁבֶט וְיִחוּדוֹ, סְגֻלָּתוֹ וְכֹחוֹ, וְשֵׁבֶט לֵוִי בִּכְלָלָם - שֵׁבֶט עֲבוֹדַת ה' וְהַנְחָלַת הַתּוֹרָה, הַשֵּׁבֶט שֶׁלֹּא נָחַל נַחֲלָה אֶלָּא הִקְדִּישׁ עַצְמוֹ לְבוֹרְאוֹ. וְהַכַּוָּנָה, כַּמּוּבָן, לִשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּמִנְיָן בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּלְשָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וְהִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּר תּוֹרָה. הַאִם שׁוֹמְרִים אָנוּ מִכָּל מִשְׁמָר עַל עַצְמָאוּתוֹ שֶׁל שֵׁבֶט לֵוִי וּמוֹנְעִים אֶת גִּיּוּסוֹ לַמִּלְחָמָה?! וְשֶׁמָּא אוֹמְרִים אָנוּ 'בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לָמָּה לֹא?! יַעַמְדוּ לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ'. אֲבָל בִּשְׁעַת גִּיּוּס, בְּעֵת לַחַץ וְהֶכְרֵחַ, נְגַיֵּס שָׁעָה זוֹ, נִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת תְּפִלָּה חֲטוּפָה, נְדַלֵּג עַל שִׁעוּר תּוֹרָה... וְלֹא הִשְׂכַּלְנוּ לְהָבִין, שֶׁמִּלְּבַד הַהֶפְסֵד כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, נִגְרָם הֶפְסֵד מַקִּיף יוֹתֵר וְכוֹלֵל יוֹתֵר. כִּי הַצְלָחָתֵנוּ בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם, מִכֹּחַ אוֹתָן שָׁעוֹת הִיא נוֹבַעַת. שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹת הַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְתַלְמוּד תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִחוּץ לַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ עֲמִידָה אֵיתָנָהּ בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים, בִּזְכוּת הַשָּׁעָה הַמֻּקְדֶּשֶׁת לְתוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)