Otzarot-Article

"שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (ג-ה) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: מַדּוּעַ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְהַדְגִּישׁ לְמֹשֶׁה כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד עָלָיו הִנּוֹ אַדְמַת קֹדֶשׁ? הֲלֹא אִם הוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ לְהָסִיר אֶת נְעָלָיו, וּמְצַיֵּן כִּי הַמָּקוֹם הִ‍נּוֹ אַדְמַת קֹדֶשׁ – בָּרוּר שֶׁמְּדֻבָּר בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִצָּבוֹת רַגְלָיו!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

מִנְהָגוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִקּוֹצְק זַצַ"ל הָיָה, לְהַכְרִיז בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כִּי הוּא יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וְגַם כֵּיצַד הִתְקַבְּלָה הַבַּקָּשָׁה בַּשָּׁמַיִם... חֲסִידָיו שֶׁל הָרַבִּי, מֵעוֹלָם לֹא הֵהִינוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת. אוּלָם בְּאַחַת הַשָּׁנִים הִזְדַּמֵּן לַמָּקוֹם יְהוּדִי 'מִתְנַגֵּד'. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק – נִגַּשׁ וְאָמַר לוֹ: "הָרַבִּי אָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה בִּקֵּשׁ כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים... וּבְכֵן, אַדְּרַבָּה: יֹאמַר לִי כְּבוֹדוֹ, מַה בִּקַּשְׁתִּי בִּתְפִלָּתִי?" הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "הָבָה אֲסַפֵּר לְךָ מַה בִּקַּשְׁתָּ... אַתָּה אָמַרְתָּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם... אַתָּה בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי מַכֹּלֶת, וּמִמֶּנָּה אֲנִי מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. אַךְ עֲבוֹדָתִי בַּמַּכֹּלֶת טוֹרֶדֶת אֶת מְנוּחָתִי, וְאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לִי לַעֲסֹק בְּרוּחָנִיּוּת כְּחֶפְצִי! הִנֵּה, לְדֻגְמָה, קוֹרֶה לֹא פַּעַם שֶׁבְּעִצּוּמָהּ שֶׁל עֲבוֹדָתִי אֲנִי עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, וּבְדִיּוּק אָז מַגִּיעָה לָקוֹחָה וּמְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹת סֻכָּר, מַה שֶּׁגּוֹרֵם לִי לְהִתְבַּלְבֵּל בִּתְפִלָּתִי... הִיא אָמְנָם מַמְתִּינָה עַד שֶׁאֲסַיֵּם אֶת תְּפִלָּתִי, אֲבָל אֲנִי כְּבָר אֵינֶנִּי מְרֻכָּז! אוֹ לְמָשָׁל, קוֹרֶה, שֶׁבְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד אֶת הַדַּף הַיּוֹמִי – לְפֶתַע מַגִּיעִים כַּמָּה וְכַמָּה קוֹנִים, עַד שֶׁכְּבָר לֹא נוֹתָר לִי זְמַן לְהַשְׁלִים אֶת חֹק לִמּוּדַי! אִם כֵּן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה: הַיּוֹם – אֲנִי מַרְוִיחַ עֶשְׂרִים רוּבָּלִים בְּחֹדֶשׁ... וּבְכֵן, אֲנִי מוּכָן לְהִסְתַּפֵּק אֲפִלּוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר רוּבָּלִים, וּבִלְבַד שֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף בְּלִי טְרָדוֹת וּבְלִי לְהַפְסִיד מְאוּמָה מֵעֲבוֹדָתִי הָרוּחָנִית!'"

כֹּה סִפֵּר הַצַּדִּיק, וְהָאִישׁ עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה. הֲלֹא עַל כָּךְ בְּדִיּוּק הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ!

"וּבְכֵן, מַה הֻחְלַט שָׁם לְמַעְלָה? הַאִם הַתְּפִלָּה הִתְקַבְּלָה?" בִּקֵּשׁ כָּעֵת לְבָרֵר, וְהַצַּדִּיק הֵשִׁיב:

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵשִׁיב לְךָ וְאָמַר: 'אַדְּרַבָּה... תַּמְשִׁיךְ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ עַד כֹּה... כָּךְ זֶה טוֹב! גַּם אִם בְּפֹעַל אַתָּה לוֹמֵד פָּחוֹת וּמִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנָה מַסְפֶּקֶת – כָּךְ אֲנִי רוֹצֶה אֶת עֲבוֹדָתְךָ: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּתְאַמֵּץ, שֶׁתִּתְמוֹדֵד, שֶׁתִּתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים וּתְנַצֵּחַ!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי הָאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת רָמוֹת וְנִשָּׂאוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה – מִכָּל מָקוֹם וּמִכָּל מַצָּב שֶׁבָּהֶם הוּא נִמְצָא. אֵין מְצַפִּים מֵהָאָדָם לִהְיוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֵּרַב בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי. יוֹתֵר מִכָּךְ: לִפְעָמִים, דַּוְקָא מִתּוֹךְ מַצָּבוֹ הַנָּמוּךְ, יָכוֹל הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִפְסָגוֹת רָמוֹת יוֹתֵר וּלְקַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ בִּשְׁלֵמוּת!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים':

בִּדְבָרָיו אֶל מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמְּדוֹ, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא, בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁבָּהּ הוּא עוֹמֵד, תָּמִיד – הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד עָלָיו כָּעֵת, בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה, הִנּוֹ אַדְמַת קֹדֶשׁ! הָאָדָם אֵינוֹ נִדְרָשׁ לִהְיוֹת מִי שֶׁאֵינוֹ... הוּא גַּם אֵינוֹ נִדְרָשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת מְצִיאוּת חַיָּיו... הַצִּפִּיָּה כְּלַפָּיו הִנָּהּ רַק לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כְּפִי הַיְכוֹלוֹת בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי, וּמִכָּאן, מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדוֹת רַגְלָיו – הוּא יָכוֹל לְהַעְפִּיל לַמַּדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְלַעֲשׂוֹת אֶת מְקוֹמוֹ לְאַדְמַת קֹדֶשׁ! (לְלַמֶּדְךָ)

	חיי שרה תשפ"ג
	בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אָדָם לַמָּקוֹם
	"שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (ג-ה) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: מַדּוּעַ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְהַדְגִּישׁ לְמֹשֶׁה כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד עָלָיו הִנּוֹ אַדְמַת קֹדֶשׁ? הֲלֹא אִם הוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ לְהָסִיר אֶת נְעָלָיו, וּמְצַיֵּן כִּי הַמָּקוֹם הִ‍נּוֹ אַדְמַת קֹדֶשׁ – בָּרוּר שֶׁמְּדֻבָּר בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִצָּבוֹת רַגְלָיו! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: מִנְהָגוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִקּוֹצְק זַצַ"ל הָיָה, לְהַכְרִיז בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כִּי הוּא יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וְגַם כֵּיצַד הִתְקַבְּלָה הַבַּקָּשָׁה בַּשָּׁמַיִם... חֲסִידָיו שֶׁל הָרַבִּי, מֵעוֹלָם לֹא הֵהִינוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת. אוּלָם בְּאַחַת הַשָּׁנִים הִזְדַּמֵּן לַמָּקוֹם יְהוּדִי 'מִתְנַגֵּד'. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק – נִגַּשׁ וְאָמַר לוֹ: "הָרַבִּי אָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה בִּקֵּשׁ כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים... וּבְכֵן, אַדְּרַבָּה: יֹאמַר לִי כְּבוֹדוֹ, מַה בִּקַּשְׁתִּי בִּתְפִלָּתִי?" הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "הָבָה אֲסַפֵּר לְךָ מַה בִּקַּשְׁתָּ... אַתָּה אָמַרְתָּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם... אַתָּה בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי מַכֹּלֶת, וּמִמֶּנָּה אֲנִי מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. אַךְ עֲבוֹדָתִי בַּמַּכֹּלֶת טוֹרֶדֶת אֶת מְנוּחָתִי, וְאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לִי לַעֲסֹק בְּרוּחָנִיּוּת כְּחֶפְצִי! הִנֵּה, לְדֻגְמָה, קוֹרֶה לֹא פַּעַם שֶׁבְּעִצּוּמָהּ שֶׁל עֲבוֹדָתִי אֲנִי עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, וּבְדִיּוּק אָז מַגִּיעָה לָקוֹחָה וּמְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹת סֻכָּר, מַה שֶּׁגּוֹרֵם לִי לְהִתְבַּלְבֵּל בִּתְפִלָּתִי... הִיא אָמְנָם מַמְתִּינָה עַד שֶׁאֲסַיֵּם אֶת תְּפִלָּתִי, אֲבָל אֲנִי כְּבָר אֵינֶנִּי מְרֻכָּז! אוֹ לְמָשָׁל, קוֹרֶה, שֶׁבְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד אֶת הַדַּף הַיּוֹמִי – לְפֶתַע מַגִּיעִים כַּמָּה וְכַמָּה קוֹנִים, עַד שֶׁכְּבָר לֹא נוֹתָר לִי זְמַן לְהַשְׁלִים אֶת חֹק לִמּוּדַי! אִם כֵּן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה: הַיּוֹם – אֲנִי מַרְוִיחַ עֶשְׂרִים רוּבָּלִים בְּחֹדֶשׁ... וּבְכֵן, אֲנִי מוּכָן לְהִסְתַּפֵּק אֲפִלּוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר רוּבָּלִים, וּבִלְבַד שֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף בְּלִי טְרָדוֹת וּבְלִי לְהַפְסִיד מְאוּמָה מֵעֲבוֹדָתִי הָרוּחָנִית!'" כֹּה סִפֵּר הַצַּדִּיק, וְהָאִישׁ עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה. הֲלֹא עַל כָּךְ בְּדִיּוּק הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ! "וּבְכֵן, מַה הֻחְלַט שָׁם לְמַעְלָה? הַאִם הַתְּפִלָּה הִתְקַבְּלָה?" בִּקֵּשׁ כָּעֵת לְבָרֵר, וְהַצַּדִּיק הֵשִׁיב: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵשִׁיב לְךָ וְאָמַר: 'אַדְּרַבָּה... תַּמְשִׁיךְ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ עַד כֹּה... כָּךְ זֶה טוֹב! גַּם אִם בְּפֹעַל אַתָּה לוֹמֵד פָּחוֹת וּמִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנָה מַסְפֶּקֶת – כָּךְ אֲנִי רוֹצֶה אֶת עֲבוֹדָתְךָ: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּתְאַמֵּץ, שֶׁתִּתְמוֹדֵד, שֶׁתִּתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים וּתְנַצֵּחַ!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי הָאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת רָמוֹת וְנִשָּׂאוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה – מִכָּל מָקוֹם וּמִכָּל מַצָּב שֶׁבָּהֶם הוּא נִמְצָא. אֵין מְצַפִּים מֵהָאָדָם לִהְיוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֵּרַב בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי. יוֹתֵר מִכָּךְ: לִפְעָמִים, דַּוְקָא מִתּוֹךְ מַצָּבוֹ הַנָּמוּךְ, יָכוֹל הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִפְסָגוֹת רָמוֹת יוֹתֵר וּלְקַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ בִּשְׁלֵמוּת! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים': בִּדְבָרָיו אֶל מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמְּדוֹ, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא, בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁבָּהּ הוּא עוֹמֵד, תָּמִיד – הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד עָלָיו כָּעֵת, בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה, הִנּוֹ אַדְמַת קֹדֶשׁ! הָאָדָם אֵינוֹ נִדְרָשׁ לִהְיוֹת מִי שֶׁאֵינוֹ... הוּא גַּם אֵינוֹ נִדְרָשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת מְצִיאוּת חַיָּיו... הַצִּפִּיָּה כְּלַפָּיו הִנָּהּ רַק לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כְּפִי הַיְכוֹלוֹת בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי, וּמִכָּאן, מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדוֹת רַגְלָיו – הוּא יָכוֹל לְהַעְפִּיל לַמַּדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְלַעֲשׂוֹת אֶת מְקוֹמוֹ לְאַדְמַת קֹדֶשׁ! (לְלַמֶּדְךָ)