Otzarot-Article

בַּסֵּפֶר "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" מָצָאנוּ אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף צְבִי זצ"ל, שֶׁהִגִּיעַ לְגֶ'רְבָּא וְשָׁהָה בָּהּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמְּפֻרְסָם לִתְהִלָּה, וּבְצֵאתוֹ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּפָרַץ בִּבְכִי סוֹעֵר: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, רַחֵם נָא! אֵיךְ יוּכְלוּ בָּנֶיךָ לְהִתְקַיֵּם בְּשָׁנָה שְׁחוּנָה, בָּהּ לֹא תֵּרֵד אַף טִפַּת גֶּשֶׁם אַחַת!"

נִרְעֲשׁוּ הַשּׁוֹמְעִים, וְהֶחָכָם כָּפַל דְּבָרָיו בַּחֲרָדָה: "אַף לֹא טִפָּה אַחַת"!

אֵימָה נָפְלָה עַל הַקָּהָל, עוֹד זָכְרוּ אֶת נוֹרְאוֹת שְׁנַת הַבַּצֹּרֶת הָאַחֲרוֹנָה בָּהּ חָרְבוּ בְּאֵרוֹת הַמַּיִם וּמְחִירֵי הַתְּבוּאָה הֶאֱמִירוּ, הֲמוֹנֵי נְפוּחֵי כָּפָן נָפְחוּ נִשְׁמָתָם בְּיִסּוּרִים מְמֻשָּׁכִים, וְהַכֹּל הִדַּלְדְּלוּ וְיָרְדוּ פְּלָאִים.

"אַף לֹא טִפָּה אַחַת!" זָעַק הֶחָכָם, וְהַכֹּל הִתְעוֹרְרוּ לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, לְהַעְתִּיר וְלִבְכּוֹת וּלְנַסּוֹת לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

כָּךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב וַאֲנָחָה, וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הִרְבּוּ בִּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה הַמַּעֲבִירִים אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, עָצַר הֶחָכָם וְנָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם. עָצְרוּ הַכֹּל, וְהִמְתִּינוּ בִּדְרִיכוּת. נָשָׂא הֶחָכָם כַּפָּיו לַמָּרוֹם, וְקָרָא בְּתִמָּהוֹן: "מַה זֹּאת, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם גָּמַרְתָּ אֹמֶר לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם?!

נֶאֶנְקוּ הַכֹּל בִּרְוָחָה, וְנָתְנוּ תּוֹדָה לְבוֹרְאָם. וְאָכֵן, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה יָרְדוּ גְּשָׁמִים כֹּה מְרֻבִּים עַד שֶׁהַיָּם עָלָה וְהֵצִיף אֶת הַחוֹף, וְהָיוּ מְשַׁיְּטִים מִטְּרִיפּוֹלִי וְעַד לַשּׁוּק שֶׁבְּגֶ'רְבָּא בְּרַפְסוֹדוֹת וּבְסִירוֹת.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (ר"ה טז:): "כָּל שָׁנָה שֶׁהִיא רָשָׁה (עֲנִיָּה וְדַלָּה) בִּתְחִלָּתָהּ (כְּלוֹמַר שֶׁהָאָדָם מַכְנִיעַ בָּהּ לִבּוֹ בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים כְּעָנִי וָרָשׁ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ) - מִתְעַשֶּׁרֶת בְּסוֹפָהּ"!

נֵדַע, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ. חַיֵּינוּ וְאָשְׁרֵנוּ, אֹשֶׁר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, וְהָעָם כֻּלּוֹ. בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה, שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה. נִתְחַנֵּן וּנְבַקֵּשׁ - וּנְקַבֵּל כָּל טוֹבָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	וארא תשפ"ג
	הַהַשְׁוָאָה מְחַדֶּדֶת!
	בַּסֵּפֶר "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" מָצָאנוּ אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף צְבִי זצ"ל, שֶׁהִגִּיעַ לְגֶ'רְבָּא וְשָׁהָה בָּהּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמְּפֻרְסָם לִתְהִלָּה, וּבְצֵאתוֹ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּפָרַץ בִּבְכִי סוֹעֵר: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, רַחֵם נָא! אֵיךְ יוּכְלוּ בָּנֶיךָ לְהִתְקַיֵּם בְּשָׁנָה שְׁחוּנָה, בָּהּ לֹא תֵּרֵד אַף טִפַּת גֶּשֶׁם אַחַת!" נִרְעֲשׁוּ הַשּׁוֹמְעִים, וְהֶחָכָם כָּפַל דְּבָרָיו בַּחֲרָדָה: "אַף לֹא טִפָּה אַחַת"! אֵימָה נָפְלָה עַל הַקָּהָל, עוֹד זָכְרוּ אֶת נוֹרְאוֹת שְׁנַת הַבַּצֹּרֶת הָאַחֲרוֹנָה בָּהּ חָרְבוּ בְּאֵרוֹת הַמַּיִם וּמְחִירֵי הַתְּבוּאָה הֶאֱמִירוּ, הֲמוֹנֵי נְפוּחֵי כָּפָן נָפְחוּ נִשְׁמָתָם בְּיִסּוּרִים מְמֻשָּׁכִים, וְהַכֹּל הִדַּלְדְּלוּ וְיָרְדוּ פְּלָאִים. "אַף לֹא טִפָּה אַחַת!" זָעַק הֶחָכָם, וְהַכֹּל הִתְעוֹרְרוּ לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, לְהַעְתִּיר וְלִבְכּוֹת וּלְנַסּוֹת לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. כָּךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב וַאֲנָחָה, וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הִרְבּוּ בִּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה הַמַּעֲבִירִים אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, עָצַר הֶחָכָם וְנָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם. עָצְרוּ הַכֹּל, וְהִמְתִּינוּ בִּדְרִיכוּת. נָשָׂא הֶחָכָם כַּפָּיו לַמָּרוֹם, וְקָרָא בְּתִמָּהוֹן: "מַה זֹּאת, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם גָּמַרְתָּ אֹמֶר לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם?! נֶאֶנְקוּ הַכֹּל בִּרְוָחָה, וְנָתְנוּ תּוֹדָה לְבוֹרְאָם. וְאָכֵן, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה יָרְדוּ גְּשָׁמִים כֹּה מְרֻבִּים עַד שֶׁהַיָּם עָלָה וְהֵצִיף אֶת הַחוֹף, וְהָיוּ מְשַׁיְּטִים מִטְּרִיפּוֹלִי וְעַד לַשּׁוּק שֶׁבְּגֶ'רְבָּא בְּרַפְסוֹדוֹת וּבְסִירוֹת. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (ר"ה טז:): "כָּל שָׁנָה שֶׁהִיא רָשָׁה (עֲנִיָּה וְדַלָּה) בִּתְחִלָּתָהּ (כְּלוֹמַר שֶׁהָאָדָם מַכְנִיעַ בָּהּ לִבּוֹ בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים כְּעָנִי וָרָשׁ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ) - מִתְעַשֶּׁרֶת בְּסוֹפָהּ"! נֵדַע, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ. חַיֵּינוּ וְאָשְׁרֵנוּ, אֹשֶׁר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, וְהָעָם כֻּלּוֹ. בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה, שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה. נִתְחַנֵּן וּנְבַקֵּשׁ - וּנְקַבֵּל כָּל טוֹבָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)