Otzarot-Article

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" (כה-כב) הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּמְדַבֶּרֶת אֶל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אֲבָל נִדְמֶה שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד דּוֹר שֶׁפָּסוּק זֶה הָיָה לְגַבָּיו אַקְטוּאָלִי כָּל כָּךְ. "כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי תּוֹרָה יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה, עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת. דָּבָר אַחֵר, מִתְרוֹצְצִים וּמְרִיבִים זֶה עִם זֶה עַל נַחֲלַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת". שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים שֶׁהֵם אֶחָד.

אִם נִתְבּוֹנֵן, הֲרֵי נֶחְרַד וְנִבָּהֵל: אָנוּ מְחַנְּכִים אֶת יְלָדֵינוּ, אוֹצָרֵנוּ הַיָּקָר מִכֹּל, עֲמֵלִים לְמַעֲנָם יוֹמָם וָלֵיל וְרוֹצִים בַּעֲבוּרָם רַק טוֹב. וְהִנֵּה, עִם כָּל רְצוֹנֵנוּ הַטּוֹב "מִתְרוֹצְצִים הַנְּעָרִים", כִּבְעֹנֶשׁ כַּף הַקֶּלַע, רַחֲמָנָא לִצְלָן. בְּבָתִּים כֹּה רַבִּים מְשַׁמְּשִׁים אוֹר וְחֹשֶׁךְ בְּעִרְבּוּבְיָה. שׁוֹלְחִים אֶת הַיֶּלֶד לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, לְשִׁעוּר שֶׁל אוֹר וְזֹהַר, מִטְעָן רוּחָנִי נֶהְדָּר. וּמִן הַמִּרְקַע - גַּם מִן הַמַּקְלֵט - נִפְלָטִים דִּבְרֵי אֶרֶס, לֵיצָנוּת, הוֹלֵלוּת, אַף זִמָּה וּכְפִירָה. וְהַנֶּפֶשׁ הָרַכָּה קוֹלֶטֶת הַכֹּל, וּמִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבָּהּ "יַעֲקֹב" וְ"עֵשָׂו" וּמְרִיבִים עַל נַחֲלַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת.

מַה יִנְחַל יֶלֶד זֶה, אֵיזֶה עוֹלָם יְבַצֵּר לְעַצְמוֹ, אֵיזֶה עוֹלָם יִבְנֶה בְּקִרְבּוֹ?!

וּבֶאֱמֶת, כְּשֶׁשָּׂמִים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הַשְׁוָאָה? בַּכַּף הָאַחַת - עוֹלָם שֶׁל אֱמוּנָה נִפְלָאָה, שֶׁל מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, שֶׁל מַעֲמַד הַר סִינַי, דּוֹרוֹת שֶׁל רַבָּנִים וְדַיָּנִים, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים. עוֹלָם שֶׁל כָּל הַקָּדוֹשׁ וְהַיָּקָר לָנוּ, עוֹלָם נִפְלָא וּמֵאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, עוֹלָם שֶׁל אוֹצְרוֹת רוּחַ שֶׁלֹּא יְסֻלְּאוּ בְּפָז. וּמוּלוֹ, עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה? - עוֹלָם שֶׁל רֶפֶשׁ וְזֻהֲמָה, שֶׁל קַלּוּת וּקְלָלָה, שֶׁל נִאוּץ וּנְבָלָה, שֶׁל חַיֵּי שָׁעָה תְּלוּשִׁים שֶׁאַחֲרִיתָם חֲרָטָה.

"וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי", לָמָּה לִי לְגַדֵּל יֶלֶד בֵּין קְצָווֹת מְנֻגָּדִים, מַדּוּעַ לְקָרְעוֹ בֵּין הַחִיּוּב וְהַשְּׁלִילָה, הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ, הַטָּהֳרָה וְהַטֻּמְאָה? "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'". לִשְׁאֹל אֶת הָרַב, לִשְׁאֹל דַּעַת תּוֹרָה, אֵיךְ לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִם עַצְמוֹ וְעִם מוֹרַשְׁתּוֹ, אֵיךְ לְהַקְנוֹת לוֹ חִנּוּךְ שָׁרְשִׁי וְלִשְׁאֹב עֲבוּרוֹ מִן הַמַּעְיָן הַנִּצְחִי!

כַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב סָאגִיס זַצַ"ל שֶׁנָּסַע בִּשְׁלִיחוּת רַבּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה הַלֵּוִי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל קוּשְׁטָא, לַעֲרֹךְ מַגְבִּית לְנִשּׂוּאֵי כַּלָּה יְתוֹמָה. הִגִּיעַ לָעִיר יוֹמְלִיק וְהִכְרִיז שֶׁיִּדְרֹשׁ לִפְנֵי הַקָּהָל בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. אַךְ, מַעֲשֶׂה שָׂטָן, קִרְקָס בָּא לָעִיר וְהִצִּיג אֶת נִפְלְאוֹתָיו. כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ טְרוּדִים יְהוּדֵי הָעִיר בְּפַרְנָסָתָם וּמָתַי יֶחֱזוּ בְּלַהֲטוּטֵי הַקִּרְקָס? רָכְשׁוּ כַּרְטִיסִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנָהֲרוּ אֶל הַקִּרְקָס בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם...

הִגִּיעַ רַבִּי יַעֲקֹב לִדְרֹשׁ בִּפְנֵי קֹמֶץ זְקֵנִים. מַגְבִּית, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲרֹךְ בְּקִרְבָּם... עָמַד וְדָרַשׁ בִּפְנֵיהֶם דְּבָרִים מְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְלִבּוֹ דַּוָּי עַל מַטְּרַת הַבִּקּוּר שֶׁהֻחְמְצָה.

לִפְנוֹת עֶרֶב שָׁבוּ פּוֹקְדֵי הַקִּרְקָס וּבָאוּ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית.

אָמַר לָהֶם: "לֹא אֲוַתֵּר עַל דְּרָשָׁתִי, אַךְ מַבְטִיחַ אֲנִי שֶׁלֹּא אַעֲכֵּב אֶתְכֶם"...

נֵאוֹתוּ לִשְׁמֹעַ.

פָּתַח וְאָמַר: "מוֹרִי וְרַבִּי שְׁלָחַנִי לְהַכְנִיס כַּלָּה יְתוֹמָה לַחֻפָּה, בְּעֶזְרַתְכֶם. רוֹאֶה אֲנִי כַּמָּה צָדַק, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִּבְּרָה מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ! הַשַּׁבָּת קְרוּיָה כַּלָּה, 'בּוֹאִי כַּלָּה, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה'. וְכָאן בַּקְּהִלָּה - יְתוֹמָה הִיא! כִּי בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹתָהּ יוֹם קְדֻשָּׁה וְהִתְעַלּוּת, לִמּוּד תּוֹרָה וַהֲלָכָה, הֲלַכְתֶּם לַקִּרְקָס! אֵינִי מְדַבֵּר עַל הַשָּׁעָה שֶׁהִפְסַדְתֶּם, שֶׁבִּמְקוֹם לְהִתְעַלּוֹת בַּתּוֹרָה חֲזִיתֶם בְּלַהֲטוּטֵי לֵיצָן... אֲבָל שְׁעַת לִמּוּד הִיא קִנְיַן נֶצַח, וּמַה הִרְוַחְתֶּם אַתֶּם, עִם אֵיזֶה קִנְיָן חֲזַרְתֶּם, בְּמַה הִתְעַלֵּיתֶם?! לַגּוֹיִים אֵין תּוֹרָה, אֵין שַׁבָּת, אֵין עוֹלָם הַבָּא, יֵשׁ לָהֶם אֵפוֹא קִרְקָס. אֲבָל לָכֶם?!

הַכַּלָּה הַיְּתוֹמָה מְמָרֶרֶת בְּבִכְיָהּ. עֲזוּבָה וְגַלְמוּדָה"...

גָאוּ הַכֹּל בִּבְכִיָּה גַּם כֵּן וְהִפְצִירוּ בְּרַבִּי יַעֲקֹב שֶׁיִּשָּׁאֵר עִמָּם לְלַמְּדָם וּלְהַנְחוֹתָם. עַל אֲתָר אִרְגְּנוּ מִשְׁלַחַת שֶׁהֵבִיאָה לְקוּשְׁטָא אֶת דְּמֵי הַכְנָסַת הַכַּלָּה כְּמוֹ גַּם הֵבִיאָה מִשָּׁם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁהָפַךְ אֶת יוֹמְלִיק לִמְקוֹם תּוֹרָה! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, אַהֲבַת חַיִּים)

	נח תשפ"ג
	לִהְיוֹת בָּנִים נֶאֱמָנִים לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם
	"וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" (כה-כב) הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּמְדַבֶּרֶת אֶל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אֲבָל נִדְמֶה שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד דּוֹר שֶׁפָּסוּק זֶה הָיָה לְגַבָּיו אַקְטוּאָלִי כָּל כָּךְ. "כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי תּוֹרָה יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה, עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת. דָּבָר אַחֵר, מִתְרוֹצְצִים וּמְרִיבִים זֶה עִם זֶה עַל נַחֲלַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת". שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים שֶׁהֵם אֶחָד. אִם נִתְבּוֹנֵן, הֲרֵי נֶחְרַד וְנִבָּהֵל: אָנוּ מְחַנְּכִים אֶת יְלָדֵינוּ, אוֹצָרֵנוּ הַיָּקָר מִכֹּל, עֲמֵלִים לְמַעֲנָם יוֹמָם וָלֵיל וְרוֹצִים בַּעֲבוּרָם רַק טוֹב. וְהִנֵּה, עִם כָּל רְצוֹנֵנוּ הַטּוֹב "מִתְרוֹצְצִים הַנְּעָרִים", כִּבְעֹנֶשׁ כַּף הַקֶּלַע, רַחֲמָנָא לִצְלָן. בְּבָתִּים כֹּה רַבִּים מְשַׁמְּשִׁים אוֹר וְחֹשֶׁךְ בְּעִרְבּוּבְיָה. שׁוֹלְחִים אֶת הַיֶּלֶד לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, לְשִׁעוּר שֶׁל אוֹר וְזֹהַר, מִטְעָן רוּחָנִי נֶהְדָּר. וּמִן הַמִּרְקַע - גַּם מִן הַמַּקְלֵט - נִפְלָטִים דִּבְרֵי אֶרֶס, לֵיצָנוּת, הוֹלֵלוּת, אַף זִמָּה וּכְפִירָה. וְהַנֶּפֶשׁ הָרַכָּה קוֹלֶטֶת הַכֹּל, וּמִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבָּהּ "יַעֲקֹב" וְ"עֵשָׂו" וּמְרִיבִים עַל נַחֲלַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. מַה יִנְחַל יֶלֶד זֶה, אֵיזֶה עוֹלָם יְבַצֵּר לְעַצְמוֹ, אֵיזֶה עוֹלָם יִבְנֶה בְּקִרְבּוֹ?! וּבֶאֱמֶת, כְּשֶׁשָּׂמִים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הַשְׁוָאָה? בַּכַּף הָאַחַת - עוֹלָם שֶׁל אֱמוּנָה נִפְלָאָה, שֶׁל מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, שֶׁל מַעֲמַד הַר סִינַי, דּוֹרוֹת שֶׁל רַבָּנִים וְדַיָּנִים, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים. עוֹלָם שֶׁל כָּל הַקָּדוֹשׁ וְהַיָּקָר לָנוּ, עוֹלָם נִפְלָא וּמֵאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, עוֹלָם שֶׁל אוֹצְרוֹת רוּחַ שֶׁלֹּא יְסֻלְּאוּ בְּפָז. וּמוּלוֹ, עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה? - עוֹלָם שֶׁל רֶפֶשׁ וְזֻהֲמָה, שֶׁל קַלּוּת וּקְלָלָה, שֶׁל נִאוּץ וּנְבָלָה, שֶׁל חַיֵּי שָׁעָה תְּלוּשִׁים שֶׁאַחֲרִיתָם חֲרָטָה. "וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי", לָמָּה לִי לְגַדֵּל יֶלֶד בֵּין קְצָווֹת מְנֻגָּדִים, מַדּוּעַ לְקָרְעוֹ בֵּין הַחִיּוּב וְהַשְּׁלִילָה, הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ, הַטָּהֳרָה וְהַטֻּמְאָה? "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'". לִשְׁאֹל אֶת הָרַב, לִשְׁאֹל דַּעַת תּוֹרָה, אֵיךְ לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִם עַצְמוֹ וְעִם מוֹרַשְׁתּוֹ, אֵיךְ לְהַקְנוֹת לוֹ חִנּוּךְ שָׁרְשִׁי וְלִשְׁאֹב עֲבוּרוֹ מִן הַמַּעְיָן הַנִּצְחִי! כַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב סָאגִיס זַצַ"ל שֶׁנָּסַע בִּשְׁלִיחוּת רַבּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה הַלֵּוִי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל קוּשְׁטָא, לַעֲרֹךְ מַגְבִּית לְנִשּׂוּאֵי כַּלָּה יְתוֹמָה. הִגִּיעַ לָעִיר יוֹמְלִיק וְהִכְרִיז שֶׁיִּדְרֹשׁ לִפְנֵי הַקָּהָל בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. אַךְ, מַעֲשֶׂה שָׂטָן, קִרְקָס בָּא לָעִיר וְהִצִּיג אֶת נִפְלְאוֹתָיו. כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ טְרוּדִים יְהוּדֵי הָעִיר בְּפַרְנָסָתָם וּמָתַי יֶחֱזוּ בְּלַהֲטוּטֵי הַקִּרְקָס? רָכְשׁוּ כַּרְטִיסִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנָהֲרוּ אֶל הַקִּרְקָס בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם... הִגִּיעַ רַבִּי יַעֲקֹב לִדְרֹשׁ בִּפְנֵי קֹמֶץ זְקֵנִים. מַגְבִּית, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲרֹךְ בְּקִרְבָּם... עָמַד וְדָרַשׁ בִּפְנֵיהֶם דְּבָרִים מְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְלִבּוֹ דַּוָּי עַל מַטְּרַת הַבִּקּוּר שֶׁהֻחְמְצָה. לִפְנוֹת עֶרֶב שָׁבוּ פּוֹקְדֵי הַקִּרְקָס וּבָאוּ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית. אָמַר לָהֶם: "לֹא אֲוַתֵּר עַל דְּרָשָׁתִי, אַךְ מַבְטִיחַ אֲנִי שֶׁלֹּא אַעֲכֵּב אֶתְכֶם"... נֵאוֹתוּ לִשְׁמֹעַ. פָּתַח וְאָמַר: "מוֹרִי וְרַבִּי שְׁלָחַנִי לְהַכְנִיס כַּלָּה יְתוֹמָה לַחֻפָּה, בְּעֶזְרַתְכֶם. רוֹאֶה אֲנִי כַּמָּה צָדַק, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִּבְּרָה מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ! הַשַּׁבָּת קְרוּיָה כַּלָּה, 'בּוֹאִי כַּלָּה, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה'. וְכָאן בַּקְּהִלָּה - יְתוֹמָה הִיא! כִּי בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹתָהּ יוֹם קְדֻשָּׁה וְהִתְעַלּוּת, לִמּוּד תּוֹרָה וַהֲלָכָה, הֲלַכְתֶּם לַקִּרְקָס! אֵינִי מְדַבֵּר עַל הַשָּׁעָה שֶׁהִפְסַדְתֶּם, שֶׁבִּמְקוֹם לְהִתְעַלּוֹת בַּתּוֹרָה חֲזִיתֶם בְּלַהֲטוּטֵי לֵיצָן... אֲבָל שְׁעַת לִמּוּד הִיא קִנְיַן נֶצַח, וּמַה הִרְוַחְתֶּם אַתֶּם, עִם אֵיזֶה קִנְיָן חֲזַרְתֶּם, בְּמַה הִתְעַלֵּיתֶם?! לַגּוֹיִים אֵין תּוֹרָה, אֵין שַׁבָּת, אֵין עוֹלָם הַבָּא, יֵשׁ לָהֶם אֵפוֹא קִרְקָס. אֲבָל לָכֶם?! הַכַּלָּה הַיְּתוֹמָה מְמָרֶרֶת בְּבִכְיָהּ. עֲזוּבָה וְגַלְמוּדָה"... גָאוּ הַכֹּל בִּבְכִיָּה גַּם כֵּן וְהִפְצִירוּ בְּרַבִּי יַעֲקֹב שֶׁיִּשָּׁאֵר עִמָּם לְלַמְּדָם וּלְהַנְחוֹתָם. עַל אֲתָר אִרְגְּנוּ מִשְׁלַחַת שֶׁהֵבִיאָה לְקוּשְׁטָא אֶת דְּמֵי הַכְנָסַת הַכַּלָּה כְּמוֹ גַּם הֵבִיאָה מִשָּׁם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁהָפַךְ אֶת יוֹמְלִיק לִמְקוֹם תּוֹרָה! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, אַהֲבַת חַיִּים)