Otzarot-Article

"אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" (ד-כב) כָּתַב הַכְּלִי יָקָר: כָּל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, בְּעֹשֶׁר אוֹ בְּכָבוֹד, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (סֻכָּה נב.). וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא", כִּי לְשׁוֹן "אֲשֶׁר" יוֹרֶה עַל הַוַּדַּאי, לְפִי שֶׁנְּשִׂיאוּתוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי חֵטְא שֶׁיִּצְרוֹ גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ (כְּלִי יָקָר).

מַעֲשֶׂה בְּאַבְרֵךְ, מִתַּלְמִידֵי יְשִׁיבַת רָאדִין, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחַק. כָּאַב לִבּוֹ עַל עֲשִׁירֵי הָעָם שֶׁאֵינָם רוֹאִים בְּצַעֲרָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאֵינָם בָּאִים לְעֶזְרָתָם. פָּנָה לְחָפֵץ חַיִּים וְאָמַר: "אִלּוּ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכֵנִי בְּעשֶׁר, פּוֹתֵחַ הָיִיתִי יָדִי לְכָל מַעֲשֵׂה חֶסֶד וְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְתַקָּנַת אוּשָׁא בִּלְבַד הָיְתָה מוֹנַעַת בַּעֲדִי לְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ מִנְּכָסַי".

הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים שׁוֹמֵעַ אֶת תְּלוּנוֹתָיו וּמְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן.

גָּבַר עָלָיו עָנְיוֹ וּמְרוּדוֹ וְהֻכְרַח לַעֲסֹק לְפַרְנָסָתוֹ. הִצְלִיחַ מִסְחָרוֹ בְּיָדוֹ וְהֶעֱשִׁיר, עָבַר לְפֶטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה וְנִמְנָה עַל גְּבִירֶיהָ. נִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמָרָם זַ"ל "עֲשִׁירִים מְקַמְּצִים" (חֻלִּין מו.) וּכְכָל שֶׁגָּדַל עָשְׁרוֹ גָּדְלָה קַמְצָנוּתוֹ עַד שֶׁנּוֹדְעָה בַּשְּׁעָרִים.

כְּשֶׁנִּקְלַע הֶחָפֵץ חַיִּים לְפֶטֶרְבּוּרְג, בָּא הַלָּהּ לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. שָׂמַח בּוֹ רַבֵּנוּ וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ. הֵשִׁיב: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, רַבִּי, אֵינֶנִּי חָסֵר דָּבָר, הִנֵּנִי בָּרִיא, עָשִׁיר, עָשִׁיר בֶּן עֲשִׁירִים".

"וּמַה מִּכֹּחַ צְדָקָה?"

נֶאֱלַם הַתַּלְמִיד, וּשְׁתִיקָתוֹ זָעֲקָה. שָׁתַק רַבֵּנוּ כְּנֶגְדּוֹ וּשְׁתִיקָתוֹ הוֹכִיחָה וְתָבְעָה.

הִתְעַשֵּׁת הַתַּלְמִיד וְאָמַר: "שְׁאֵלָה לִי, רַבִּי".

אָמַר רַבֵּנוּ: "שְׁאַל".

אָמַר: "זוֹכֵר אֲנִי, כְּשֵׁם שֶׁהָרַבִּי זוֹכֵר, כֵּיצַד הִבְטַחְתִּי בְחָפְזִי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶתְעַשֵּׁר תִּהְיֶה יָדִי פְּתוּחָה לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְשֶׁבִּצְדָקָה. הִתְעַשַּׁרְתִּי, וְיָדִי קְמוּצָה כְּעוֹפֶרֶת יְצוּקָה. וְעַתָּה שְׁאֵלָה לִי, הַאִם רִמִּיתִי אֶת עַצְמִי אָז אוֹ שֶׁמָּא הִשְׁתַּנֵּיתִי כָּל כָּךְ לְרָעָה?"

נַעֲנָה רַבֵּנוּ: "אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה".

מַעֲשֶׂה בְּכַפְרִי שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר לִקְנוֹת בָּהּ אֶת הַמִּצְרָכִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ. נִכְנַס לַחֲנוּת מַכֹּלֶת וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת קֶמַח.

אָמַר הַחֶנְוָנִי: "בְּאֵיזוֹ שַׂקִּית חֲפֵצָה נַפְשֶׁךָ?"

הִתְעוֹרֵר בּוֹ יֵצֶר הַחַמְדָּנוּת וְאָמַר: "בַּגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר".

הוֹשִׁיט לוֹ הַחֶנְוָנִי שַׂקִּית עֲנָק בְּפָנִים מְאִירוֹת, וְאָמַר: "שָׁם שַׂק הַקֶּמַח, מַלֵּא כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ".

הִתְקָרֵב הַכַּפְרִי לַשַּׂק וּמָצָא בּוֹ כַּף גְּדוֹלָה. מִלֵּא אֶת הַשַּׂקִּית כְּדֵי רֶבַע וְהִנִּיחָהּ בְּלֵב הוֹלֵם עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם אֲשֶׁר עַל הַדֶּלְפֵּק. הִכְבִּידָה הַכַּף. מִהֵר הַמּוֹכֵר וְהִנִּיחַ כְּנֶגְדָּהּ מִשְׁקָלוֹת עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה וְשָׁאַל: "רְצוֹנְךָ לְהוֹסִיף?"

לֹא סֵרֵב לַהַצָּעָה. נָתַן עוֹד שְׁתֵּי כַּפּוֹת עֲנָק, הַחֶנְוָנִי הוֹסִיף מִשְׁקָלוֹת כְּנֶגְדָּן וְשָׁאַל: "זֶהוּ?"

"אֶפְשָׁר עוֹד?" תָּמַהּ בְּחַשְׁדָנוּת.

"כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה", עָנָה הַחֶנְוָנִי בְּרֹחַב לֵב.

'נוֹתְנִים לְךָ - קַח', אָמַר הַכַּפְרִי בְּלִבּוֹ. נָטַל אֶת הַשַּׂקִּית מֵהַמֹּאזְנַיִם וּגְדָשָׁהּ עַד שְׂפָתָהּ. הִנִּיחַ הַחֶנְוָנִי מִשְׁקָלוֹת כְּנֶגְדָּהּ, וְאָמַר: "חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים".

"חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים?" נִבְעַת הַכַּפְרִי, "וַאֲנִי, לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לִקְנוֹת אֶלָּא בְּרוּבָּל אֶחָד בִּלְבַד!"

"אִי לְךָ, שׁוֹטֶה", גָּעַר בּוֹ הַחֶנְוָנִי, "מַדּוּעַ בִּזְבַּזְתָּ אֶת זְמַנִּי לָרִיק?"

"אַתָּה הוּא שֶׁהִזְמַנְתָּ אוֹתִי לְהוֹסִיף וּלְהוֹסִיף", הִתְגּוֹנֵן הַכַּפְרִי.

"הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, שׁוֹטֶה נִבְעָר אַתָּה", הֵשִׁיב הַחֶנְוָנִי, "אֵיךְ לֹא הֵבַנְתָּ שֶׁאֵין כָּאן מַתְּנוֹת חִנָּם, וּכְכָל שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לָשִׂים בְּכַף אַחַת, אַרְבֶּה אֲנִי מִשְׁקָלוֹת בַּכַּף הַשְּׁנִיָּה וְהַמְּחִיר יַעֲלֶה בְּהֶתְאֵם".

"מוּסַר הַהַשְׂכֵּל שֶׁבַּדָּבָר הוּא" - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים – "הָאָדָם רוֹדֵף אַחַר הַמָּמוֹן, מְחַפֵּשׂ עֲשִׁירוּת יְתֵרָה, מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת נְכָסִים. בְּרַם, לִמְגִנַּת לֵב אֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ וְאֵינֶנּוּ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל שֶׁכְּכָל שֶׁהוּא מַרְבֶּה לְהַטִּיל לְצַד אֶחָד, בָּהּ בַּמִּדָּה מַרְבִּים לְהִתְגַּבֵּר כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרַע כְּנֶגְדּוֹ... הֶעָנִי סָבוּר שֶׁאִם הָיָה בְּיָדוֹ כֶּסֶף הָיָה הוּא הָאָדוֹן לְכַסְפּוֹ, וְאִלּוּ הַתּוֹצָאָה הִיא, שֶׁהַכֶּסֶף - בְּהַגִּיעוֹ לְיָדוֹ - נַעֲשֶׂה אֲדוֹן לוֹ". (הח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ, הָרַב מ.מ. יָשָׁר)

	סוכות תשפ"ג
	אִחוּד הַדּוֹרוֹת עַל יְדֵי הַמּוֹרֶשֶׁת
	"אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" (ד-כב) כָּתַב הַכְּלִי יָקָר: כָּל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, בְּעֹשֶׁר אוֹ בְּכָבוֹד, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (סֻכָּה נב "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" (ד-כב) כָּתַב הַכְּלִי יָקָר: כָּל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, בְּעֹשֶׁר אוֹ בְּכָבוֹד, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (סֻכָּה נב.). וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא", כִּי לְשׁוֹן "אֲשֶׁר" יוֹרֶה עַל הַוַּדַּאי, לְפִי שֶׁנְּשִׂיאוּתוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי חֵטְא שֶׁיִּצְרוֹ גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ (כְּלִי יָקָר). מַעֲשֶׂה בְּאַבְרֵךְ, מִתַּלְמִידֵי יְשִׁיבַת רָאדִין, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחַק. כָּאַב לִבּוֹ עַל עֲשִׁירֵי הָעָם שֶׁאֵינָם רוֹאִים בְּצַעֲרָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאֵינָם בָּאִים לְעֶזְרָתָם. פָּנָה לְחָפֵץ חַיִּים וְאָמַר: "אִלּוּ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכֵנִי בְּעשֶׁר, פּוֹתֵחַ הָיִיתִי יָדִי לְכָל מַעֲשֵׂה חֶסֶד וְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְתַקָּנַת אוּשָׁא בִּלְבַד הָיְתָה מוֹנַעַת בַּעֲדִי לְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ מִנְּכָסַי". הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים שׁוֹמֵעַ אֶת תְּלוּנוֹתָיו וּמְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן. גָּבַר עָלָיו עָנְיוֹ וּמְרוּדוֹ וְהֻכְרַח לַעֲסֹק לְפַרְנָסָתוֹ. הִצְלִיחַ מִסְחָרוֹ בְּיָדוֹ וְהֶעֱשִׁיר, עָבַר לְפֶטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה וְנִמְנָה עַל גְּבִירֶיהָ. נִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמָרָם זַ"ל "עֲשִׁירִים מְקַמְּצִים" (חֻלִּין מו.) וּכְכָל שֶׁגָּדַל עָשְׁרוֹ גָּדְלָה קַמְצָנוּתוֹ עַד שֶׁנּוֹדְעָה בַּשְּׁעָרִים. כְּשֶׁנִּקְלַע הֶחָפֵץ חַיִּים לְפֶטֶרְבּוּרְג, בָּא הַלָּהּ לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. שָׂמַח בּוֹ רַבֵּנוּ וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ. הֵשִׁיב: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, רַבִּי, אֵינֶנִּי חָסֵר דָּבָר, הִנֵּנִי בָּרִיא, עָשִׁיר, עָשִׁיר בֶּן עֲשִׁירִים". "וּמַה מִּכֹּחַ צְדָקָה?" נֶאֱלַם הַתַּלְמִיד, וּשְׁתִיקָתוֹ זָעֲקָה. שָׁתַק רַבֵּנוּ כְּנֶגְדּוֹ וּשְׁתִיקָתוֹ הוֹכִיחָה וְתָבְעָה. הִתְעַשֵּׁת הַתַּלְמִיד וְאָמַר: "שְׁאֵלָה לִי, רַבִּי". אָמַר רַבֵּנוּ: "שְׁאַל". אָמַר: "זוֹכֵר אֲנִי, כְּשֵׁם שֶׁהָרַבִּי זוֹכֵר, כֵּיצַד הִבְטַחְתִּי בְחָפְזִי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶתְעַשֵּׁר תִּהְיֶה יָדִי פְּתוּחָה לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְשֶׁבִּצְדָקָה. הִתְעַשַּׁרְתִּי, וְיָדִי קְמוּצָה כְּעוֹפֶרֶת יְצוּקָה. וְעַתָּה שְׁאֵלָה לִי, הַאִם רִמִּיתִי אֶת עַצְמִי אָז אוֹ שֶׁמָּא הִשְׁתַּנֵּיתִי כָּל כָּךְ לְרָעָה?" נַעֲנָה רַבֵּנוּ: "אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה". מַעֲשֶׂה בְּכַפְרִי שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר לִקְנוֹת בָּהּ אֶת הַמִּצְרָכִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ. נִכְנַס לַחֲנוּת מַכֹּלֶת וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת קֶמַח. אָמַר הַחֶנְוָנִי: "בְּאֵיזוֹ שַׂקִּית חֲפֵצָה נַפְשֶׁךָ?" הִתְעוֹרֵר בּוֹ יֵצֶר הַחַמְדָּנוּת וְאָמַר: "בַּגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר". הוֹשִׁיט לוֹ הַחֶנְוָנִי שַׂקִּית עֲנָק בְּפָנִים מְאִירוֹת, וְאָמַר: "שָׁם שַׂק הַקֶּמַח, מַלֵּא כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ". הִתְקָרֵב הַכַּפְרִי לַשַּׂק וּמָצָא בּוֹ כַּף גְּדוֹלָה. מִלֵּא אֶת הַשַּׂקִּית כְּדֵי רֶבַע וְהִנִּיחָהּ בְּלֵב הוֹלֵם עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם אֲשֶׁר עַל הַדֶּלְפֵּק. הִכְבִּידָה הַכַּף. מִהֵר הַמּוֹכֵר וְהִנִּיחַ כְּנֶגְדָּהּ מִשְׁקָלוֹת עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה וְשָׁאַל: "רְצוֹנְךָ לְהוֹסִיף?" לֹא סֵרֵב לַהַצָּעָה. נָתַן עוֹד שְׁתֵּי כַּפּוֹת עֲנָק, הַחֶנְוָנִי הוֹסִיף מִשְׁקָלוֹת כְּנֶגְדָּן וְשָׁאַל: "זֶהוּ?" "אֶפְשָׁר עוֹד?" תָּמַהּ בְּחַשְׁדָנוּת. "כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה", עָנָה הַחֶנְוָנִי בְּרֹחַב לֵב. 'נוֹתְנִים לְךָ - קַח', אָמַר הַכַּפְרִי בְּלִבּוֹ. נָטַל אֶת הַשַּׂקִּית מֵהַמֹּאזְנַיִם וּגְדָשָׁהּ עַד שְׂפָתָהּ. הִנִּיחַ הַחֶנְוָנִי מִשְׁקָלוֹת כְּנֶגְדָּהּ, וְאָמַר: "חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים". "חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים?" נִבְעַת הַכַּפְרִי, "וַאֲנִי, לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לִקְנוֹת אֶלָּא בְּרוּבָּל אֶחָד בִּלְבַד!" "אִי לְךָ, שׁוֹטֶה", גָּעַר בּוֹ הַחֶנְוָנִי, "מַדּוּעַ בִּזְבַּזְתָּ אֶת זְמַנִּי לָרִיק?" "אַתָּה הוּא שֶׁהִזְמַנְתָּ אוֹתִי לְהוֹסִיף וּלְהוֹסִיף", הִתְגּוֹנֵן הַכַּפְרִי. "הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, שׁוֹטֶה נִבְעָר אַתָּה", הֵשִׁיב הַחֶנְוָנִי, "אֵיךְ לֹא הֵבַנְתָּ שֶׁאֵין כָּאן מַתְּנוֹת חִנָּם, וּכְכָל שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לָשִׂים בְּכַף אַחַת, אַרְבֶּה אֲנִי מִשְׁקָלוֹת בַּכַּף הַשְּׁנִיָּה וְהַמְּחִיר יַעֲלֶה בְּהֶתְאֵם". "מוּסַר הַהַשְׂכֵּל שֶׁבַּדָּבָר הוּא" - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים – "הָאָדָם רוֹדֵף אַחַר הַמָּמוֹן, מְחַפֵּשׂ עֲשִׁירוּת יְתֵרָה, מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת נְכָסִים. בְּרַם, לִמְגִנַּת לֵב אֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ וְאֵינֶנּוּ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל שֶׁכְּכָל שֶׁהוּא מַרְבֶּה לְהַטִּיל לְצַד אֶחָד, בָּהּ בַּמִּדָּה מַרְבִּים לְהִתְגַּבֵּר כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרַע כְּנֶגְדּוֹ... הֶעָנִי סָבוּר שֶׁאִם הָיָה בְּיָדוֹ כֶּסֶף הָיָה הוּא הָאָדוֹן לְכַסְפּוֹ, וְאִלּוּ הַתּוֹצָאָה הִיא, שֶׁהַכֶּסֶף - בְּהַגִּיעוֹ לְיָדוֹ - נַעֲשֶׂה אֲדוֹן לוֹ". (הח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ, הָרַב מ.מ. יָשָׁר)