Otzarot-Article

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים... אֵין עוֹד" (ד-לט) מֵרוֹץ הַחַיִּים, הָרִיצָה אַחֲרֵי הַפַּרְנָסָה, הַמַּחֲלוֹת, הַפִּגּוּעִים וְתַעֲלוּלֵי הַפּוֹלִיטִיקָה לְמִי שֶׁעוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם, מַשְׁכִּיחִים מֵרַבִּים מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַבְּסִיסִית, הָאֵיתָנָה, שֶׁעִמָּהּ חַיָּבִים לִצְעֹד. שׁוֹכְחִים, כִּי בְּיָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אָנוּ, וְכָל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכֵּנוּ, כָּל עֲלִיָּה וּמִכְשׁוֹל, רֶוַח אוֹ הֶפְסֵד, מַחֲלָה אוֹ בְּרִיאוּת - אֵינָם בָּאִים אֶלָּא מִגְּזֵרַת מֶלֶךְ. בִּרְצוֹנוֹ... אוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ.

לֹא הַשָּׁעוֹת הַנּוֹסָפוֹת מְבִיאוֹת פַּרְנָסָה, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא – חָלִילָה – הַגְּזֵלוֹת אוֹ הַגְּנֵבוֹת הַקְּטַנּוֹת.

יֵשׁ סִפּוּר מֻפְלָא עַל יְהוּדִי עָנִי מֵאַחַת הָעֲיָרוֹת בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁגִּדֵּל תִּשְׁעָה יְלָדִים בְּדַחֲקוּת נוֹרָאָה. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה מְקַבֵּל מַעֲטָפָה עִם מִסְפַּר שִׁטְרוֹת כֶּסֶף מִבְּנֵי דּוֹדָיו הָאֲמִידִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בָּעִיר הַגְּדוֹלָה רַבַּאט. הַלָּלוּ עָסְקוּ בְּמִסְחָר וּבְתַעֲשִׂיָּה, וּמִפַּעַם לְפַעַם שָׁלְחוּ לְבֶן דּוֹדָם הַדָּחוּק כַּסְפֵּי צְדָקָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹר אֶת הַחַגִּים בְּשָׁלוֹם. בְּשָׁנָה אַחַת, הִתְקָרְבוּ חַגֵּי תִּשְׁרֵי, וְהַמַּעֲטָפָה טֶרֶם הִגִּיעָה. יוֹם רָדַף יוֹם, וְלָרָשׁ אֵין כֹּל. רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּפֶּתַח, וּלְאַחֲרָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים וְחַג הַסֻּכּוֹת...

הַיְּהוּדִי הִבִּיט בְּצִפִּיָּה מִדֵּי יוֹם עַל דַּוָּר הַסּוֹחֵב מִכְתָּבִים, מַעֲטָפוֹת וַחֲבִילוֹת, אֲבָל לֹא קִבֵּל עֲדַיִן מַעֲטָפָה מִבְּנֵי דּוֹדָיו מֵרַבַּאט.

בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית הוּא שָׁמַע כַּמָּה מֵעֲנִיֵּי הָעִיר הַמְסַפְּרִים זֶה לָזֶה עַל צְדָקוֹת וּמַתָּנוֹת נָאוֹת שֶׁקִּבְּלוּ בַּדֹּאַר הַמְּקוֹמִי, וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ מִקִּנְאָה. "כַּנִּרְאֶה שָׁכְחוּ אוֹתִי בְּנֵי דּוֹדַי. הֵם עֲסוּקִים בְּשֶׁלָּהֶם, וַאֲנִי כָּאן תָּקוּעַ בָּעֲיָרָה הַקְּטַנָּה, בְּקֹשִׁי מַרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת בְּיוֹם... כֵּיצַד אוּכַל לִקְנוֹת עוֹפוֹת, בָּשָׂר, דָּגִים וִירָקוֹת לִסְעוּדוֹת הֶחָג הָרַבּוֹת?"

בְּעוֹד שָׁבוּעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהַחֲרָדָה הֵחֵלָּה קוֹנָה שְׁבִיתָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הֶחָשׁ שֶׁנִּזְנַח וְנִשְׁכַּח... עַד שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁעָסוּק תָּדִיר בִּלְהַכְשִׁיל יְהוּדִים תְּמִימִים, הֵחֵל לְנַקֵּר בְּרֹאשׁוֹ.

"מַה לְּךָ לִדְאֹג? אִישׁ יְהוּדִי, הַיּוֹם בָּעֶרֶב הַדַּוָּר עוֹבֵר בַּשְּׁכוּנָה עִם שַׂקּוֹ הַגָּדוּשׁ בְּמַעֲטָפוֹת לַעֲנִיֵּי הָעִיר. בְּמַאֲמָץ קָטָן, עֲבֹר סָמוּךְ אֵלָיו, שְׁלֹף מַעֲטָפָה וּבְרַח עִמָּהּ. מַה שֶּׁתִּמְצָא בָּהּ יַסְפִּיק לְךָ לְכָל חַגֵּי תִּשְׁרֵי! זוֹ לֹא גְּנֵבָה!" לָחַשׁ הַיֵּצֶר הָרַע, "זוֹ רַק הִשְׁתַּדְּלוּת, וְאִם יִרְצֶה ה', אַחֲרֵי שֶׁיִּרְוַח לְךָ תַּחֲזִיר אֶת מַה שֶּׁלָּקַחְתָּ... לָמָּה לִסְבֹּל? לָמָּה לִגְרֹם צַעַר כֹּה רַב לְרַעְיָתְךָ וּלְתִשְׁעַת יְלָדֶיךָ... חַיֶּיךָ קוֹדְמִים!".

הַיֵּצֶר הַנַּכְלוּלִי יוֹדֵעַ אֶת מְלַאכְתּוֹ, וּכְשֶׁאָדָם מָצוּי בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִדְאָגוֹת, יֵשׁ לוֹ כַּר נִרְחָב לִזְרֹעַ עָלָיו אֶת זֶרַע הַפֻּרְעָנוּת. חֲצִי שָׁעָה אַחַר כָּךְ עָקַב הַיְּהוּדִי אַחֲרֵי הַדַּוָּר, הִכְנִיס יָדוֹ לְשַׂקּוֹ וְחָטַף מִשָּׁם מַעֲטָפָה עֲבַת כֶּרֶס.

"עֲצֹר!" שָׁאַג הַדַּוָּר, אַךְ הַלָּה הָיָה כְּבָר הַרְחֵק, שׁוֹעֵט בְּסִמְטָה אֲפֵלָה כְּשֶׁבְּיָדוֹ הַמַּעֲטָפָה הַמְכֻבֶּדֶת.

אַחֲרֵי 10 דַּקּוֹת רִיצָה הוּא נֶחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי כֹּתֶל שֶׁל חֻרְבָּה, פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה, וּלְשִׂמְחָתוֹ גִּלָּה בָּהּ שְׁטָרוֹת עַל סַךְ 500 לִירוֹת, סְכוּם מְכֻבָּד לְכָל הַדֵּעוֹת, יַחַד עִם מִכְתָּב: "שָׁלוֹם רַב לְךָ, בֶּן דּוֹד יָקָר, לֹא שָׁכַחְנוּ אוֹתְךָ. נְאַחֵל לְךָ מֵעָמְקָא דְּלִבָּא שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת, שָׁנָה שֶׁל בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה טוֹבָה בְּצִדָּהּ. אוֹהֲבִים מְאֹד, בְּנֵי דּוֹדְךָ. רַבַּאט".

נֶעֶתְקָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר סִפּוּרֵנוּ. הַמַּעֲטָפָה שֶׁגָּנַב הָיְתָה מְיֹעֶדֶת עֲבוּרוֹ. שָׁעָה אַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ הַשּׁוֹטְרִים לְבֵיתוֹ וְהוֹבִילוּהוּ לַשּׁוֹפֵט הַתּוֹרָן, שֶׁגָּזַר עָלָיו חֹדֶשׁ וָחֵצִי מַאֲסָר. זָעַק הַלָּה: "אֲבָל הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה מְיֹעֶדֶת עֲבוּרִי...".

"כֵּן", חִיֵּךְ הַשּׁוֹפֵט, "אָמְנָם אֶת שֶׁלְּךָ גָּנַבְתָּ, אֲבָל הַחֹק הוּא יָבֵשׁ. מִי שֶׁגּוֹנֵב מִן הַדַּוָּר מַעֲטָפָה - נִשְׁלַח לְחֹדֶשׁ וָחֵצִי בַּכֶּלֶא".

"אוֹי אוֹי!" זָעַק מְיֻדָּעֵנוּ, "אִלּוּ הָיִיתִי קְצָת יוֹתֵר סַבְלָן וְיוֹתֵר בּוֹטֵחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיִיתִי סוֹבֵל לְחִנָּם. ה' דָּאַג שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי, הַטִּפֵּשׁ, חָשַׁבְתִּי שֶׁבְּהִשְׁתַּדְּלוּת נוֹרָאָה שֶׁכָּזוֹ אָבִיא פַּת לֶחֶם לְבֵיתִי. אוֹי לִי, מַר לִי מַר, אֵיךְ נָפַלְתִּי בַּפַּח שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע?!"

זוֹ הֲלִיכָה בַּחֹשֶׁךְ. הֲלִיכָה מְסֻכֶּנֶת וְרַבַּת חַתְחַתִּים. לֹא רַבִּים הֵם הָאֲנָשִׁים הַנּוֹעָצִים בְּדַעַת תּוֹרָה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הָאִזּוּן שֶׁבֵּין הָעֲבוֹדָה, קְרִי - הַהִשְׁתַּדְּלוּת, לְבֵין הַשְּׁמִירָה עַל אֹרַח חַיִּים יְהוּדִי נוֹרְמָטִיבִי.

אָמְנָם, מֵאַחַר שֶׁדֹּחַק הַפַּרְנָסָה מָצוּי, יֵשׁ רַבִּים הַמַּאֲשִׁימִים אֶת הַמֶּמְשָׁלָה, הַמּוֹסָדוֹת וְהַפְּקִידִים, וְאוּלַי אֲפִלּוּ אֶת הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. מַדּוּעַ? כִּי קַל יוֹתֵר לְהַצְבִּיעַ עַל אֲשֵׁמִים מִחוּץ לְד' אַמּוֹתֵנוּ, מֵאֲשֶׁר לְפַשְׁפֵּשׁ בְּנִגְעֵי הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ וּלְהָבִין שֶׁנִּסָּיוֹן זֶה שֶׁל הַדֹּחַק הוּא רָצוֹן אֱלֹקִי שֶׁנַּעֲמֹד בּוֹ, כִּי יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה מַה לְּתַקֵּן; אוּלַי אֶת מִדַּת הַכַּעַס הַמְפַעְפַּעַת בָּנוּ? אוּלַי אֶת מִדַּת הַקַּמְצָנוּת הַמֻּפְלֶגֶת, אוֹ אוּלַי אֶת מִדַּת הַפַּזְרָנוּת חַסְרַת הַגְּבוּלוֹת? (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	ראש השנה תשפ"ג
	הָעֵצָה הָאֲמִתִּית לִזְכִיָּה בַּדִּין
	"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים... אֵין עוֹד" (ד-לט) מֵרוֹץ הַחַיִּים, הָרִיצָה אַחֲרֵי הַפַּרְנָסָה, הַמַּחֲלוֹת, הַפִּגּוּעִים וְתַעֲלוּלֵי הַפּוֹלִיטִיקָה לְמִי שֶׁעוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם, מַשְׁכִּיחִים מֵרַבִּים מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַבְּסִיסִית, הָאֵיתָנָה, שֶׁעִמָּהּ חַיָּבִים לִצְעֹד. שׁוֹכְחִים, כִּי בְּיָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אָנוּ, וְכָל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכֵּנוּ, כָּל עֲלִיָּה וּמִכְשׁוֹל, רֶוַח אוֹ הֶפְסֵד, מַחֲלָה אוֹ בְּרִיאוּת - אֵינָם בָּאִים אֶלָּא מִגְּזֵרַת מֶלֶךְ. בִּרְצוֹנוֹ... אוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ. לֹא הַשָּׁעוֹת הַנּוֹסָפוֹת מְבִיאוֹת פַּרְנָסָה, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא – חָלִילָה – הַגְּזֵלוֹת אוֹ הַגְּנֵבוֹת הַקְּטַנּוֹת. יֵשׁ סִפּוּר מֻפְלָא עַל יְהוּדִי עָנִי מֵאַחַת הָעֲיָרוֹת בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁגִּדֵּל תִּשְׁעָה יְלָדִים בְּדַחֲקוּת נוֹרָאָה. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה מְקַבֵּל מַעֲטָפָה עִם מִסְפַּר שִׁטְרוֹת כֶּסֶף מִבְּנֵי דּוֹדָיו הָאֲמִידִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בָּעִיר הַגְּדוֹלָה רַבַּאט. הַלָּלוּ עָסְקוּ בְּמִסְחָר וּבְתַעֲשִׂיָּה, וּמִפַּעַם לְפַעַם שָׁלְחוּ לְבֶן דּוֹדָם הַדָּחוּק כַּסְפֵּי צְדָקָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹר אֶת הַחַגִּים בְּשָׁלוֹם. בְּשָׁנָה אַחַת, הִתְקָרְבוּ חַגֵּי תִּשְׁרֵי, וְהַמַּעֲטָפָה טֶרֶם הִגִּיעָה. יוֹם רָדַף יוֹם, וְלָרָשׁ אֵין כֹּל. רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּפֶּתַח, וּלְאַחֲרָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים וְחַג הַסֻּכּוֹת... הַיְּהוּדִי הִבִּיט בְּצִפִּיָּה מִדֵּי יוֹם עַל דַּוָּר הַסּוֹחֵב מִכְתָּבִים, מַעֲטָפוֹת וַחֲבִילוֹת, אֲבָל לֹא קִבֵּל עֲדַיִן מַעֲטָפָה מִבְּנֵי דּוֹדָיו מֵרַבַּאט. בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית הוּא שָׁמַע כַּמָּה מֵעֲנִיֵּי הָעִיר הַמְסַפְּרִים זֶה לָזֶה עַל צְדָקוֹת וּמַתָּנוֹת נָאוֹת שֶׁקִּבְּלוּ בַּדֹּאַר הַמְּקוֹמִי, וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ מִקִּנְאָה. "כַּנִּרְאֶה שָׁכְחוּ אוֹתִי בְּנֵי דּוֹדַי. הֵם עֲסוּקִים בְּשֶׁלָּהֶם, וַאֲנִי כָּאן תָּקוּעַ בָּעֲיָרָה הַקְּטַנָּה, בְּקֹשִׁי מַרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת בְּיוֹם... כֵּיצַד אוּכַל לִקְנוֹת עוֹפוֹת, בָּשָׂר, דָּגִים וִירָקוֹת לִסְעוּדוֹת הֶחָג הָרַבּוֹת?" בְּעוֹד שָׁבוּעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהַחֲרָדָה הֵחֵלָּה קוֹנָה שְׁבִיתָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הֶחָשׁ שֶׁנִּזְנַח וְנִשְׁכַּח... עַד שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁעָסוּק תָּדִיר בִּלְהַכְשִׁיל יְהוּדִים תְּמִימִים, הֵחֵל לְנַקֵּר בְּרֹאשׁוֹ. "מַה לְּךָ לִדְאֹג? אִישׁ יְהוּדִי, הַיּוֹם בָּעֶרֶב הַדַּוָּר עוֹבֵר בַּשְּׁכוּנָה עִם שַׂקּוֹ הַגָּדוּשׁ בְּמַעֲטָפוֹת לַעֲנִיֵּי הָעִיר. בְּמַאֲמָץ קָטָן, עֲבֹר סָמוּךְ אֵלָיו, שְׁלֹף מַעֲטָפָה וּבְרַח עִמָּהּ. מַה שֶּׁתִּמְצָא בָּהּ יַסְפִּיק לְךָ לְכָל חַגֵּי תִּשְׁרֵי! זוֹ לֹא גְּנֵבָה!" לָחַשׁ הַיֵּצֶר הָרַע, "זוֹ רַק הִשְׁתַּדְּלוּת, וְאִם יִרְצֶה ה', אַחֲרֵי שֶׁיִּרְוַח לְךָ תַּחֲזִיר אֶת מַה שֶּׁלָּקַחְתָּ... לָמָּה לִסְבֹּל? לָמָּה לִגְרֹם צַעַר כֹּה רַב לְרַעְיָתְךָ וּלְתִשְׁעַת יְלָדֶיךָ... חַיֶּיךָ קוֹדְמִים!". הַיֵּצֶר הַנַּכְלוּלִי יוֹדֵעַ אֶת מְלַאכְתּוֹ, וּכְשֶׁאָדָם מָצוּי בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִדְאָגוֹת, יֵשׁ לוֹ כַּר נִרְחָב לִזְרֹעַ עָלָיו אֶת זֶרַע הַפֻּרְעָנוּת. חֲצִי שָׁעָה אַחַר כָּךְ עָקַב הַיְּהוּדִי אַחֲרֵי הַדַּוָּר, הִכְנִיס יָדוֹ לְשַׂקּוֹ וְחָטַף מִשָּׁם מַעֲטָפָה עֲבַת כֶּרֶס. "עֲצֹר!" שָׁאַג הַדַּוָּר, אַךְ הַלָּה הָיָה כְּבָר הַרְחֵק, שׁוֹעֵט בְּסִמְטָה אֲפֵלָה כְּשֶׁבְּיָדוֹ הַמַּעֲטָפָה הַמְכֻבֶּדֶת. אַחֲרֵי 10 דַּקּוֹת רִיצָה הוּא נֶחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי כֹּתֶל שֶׁל חֻרְבָּה, פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה, וּלְשִׂמְחָתוֹ גִּלָּה בָּהּ שְׁטָרוֹת עַל סַךְ 500 לִירוֹת, סְכוּם מְכֻבָּד לְכָל הַדֵּעוֹת, יַחַד עִם מִכְתָּב: "שָׁלוֹם רַב לְךָ, בֶּן דּוֹד יָקָר, לֹא שָׁכַחְנוּ אוֹתְךָ. נְאַחֵל לְךָ מֵעָמְקָא דְּלִבָּא שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת, שָׁנָה שֶׁל בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה טוֹבָה בְּצִדָּהּ. אוֹהֲבִים מְאֹד, בְּנֵי דּוֹדְךָ. רַבַּאט". נֶעֶתְקָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר סִפּוּרֵנוּ. הַמַּעֲטָפָה שֶׁגָּנַב הָיְתָה מְיֹעֶדֶת עֲבוּרוֹ. שָׁעָה אַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ הַשּׁוֹטְרִים לְבֵיתוֹ וְהוֹבִילוּהוּ לַשּׁוֹפֵט הַתּוֹרָן, שֶׁגָּזַר עָלָיו חֹדֶשׁ וָחֵצִי מַאֲסָר. זָעַק הַלָּה: "אֲבָל הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה מְיֹעֶדֶת עֲבוּרִי...". "כֵּן", חִיֵּךְ הַשּׁוֹפֵט, "אָמְנָם אֶת שֶׁלְּךָ גָּנַבְתָּ, אֲבָל הַחֹק הוּא יָבֵשׁ. מִי שֶׁגּוֹנֵב מִן הַדַּוָּר מַעֲטָפָה - נִשְׁלַח לְחֹדֶשׁ וָחֵצִי בַּכֶּלֶא". "אוֹי אוֹי!" זָעַק מְיֻדָּעֵנוּ, "אִלּוּ הָיִיתִי קְצָת יוֹתֵר סַבְלָן וְיוֹתֵר בּוֹטֵחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיִיתִי סוֹבֵל לְחִנָּם. ה' דָּאַג שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי, הַטִּפֵּשׁ, חָשַׁבְתִּי שֶׁבְּהִשְׁתַּדְּלוּת נוֹרָאָה שֶׁכָּזוֹ אָבִיא פַּת לֶחֶם לְבֵיתִי. אוֹי לִי, מַר לִי מַר, אֵיךְ נָפַלְתִּי בַּפַּח שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע?!" זוֹ הֲלִיכָה בַּחֹשֶׁךְ. הֲלִיכָה מְסֻכֶּנֶת וְרַבַּת חַתְחַתִּים. לֹא רַבִּים הֵם הָאֲנָשִׁים הַנּוֹעָצִים בְּדַעַת תּוֹרָה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הָאִזּוּן שֶׁבֵּין הָעֲבוֹדָה, קְרִי - הַהִשְׁתַּדְּלוּת, לְבֵין הַשְּׁמִירָה עַל אֹרַח חַיִּים יְהוּדִי נוֹרְמָטִיבִי. אָמְנָם, מֵאַחַר שֶׁדֹּחַק הַפַּרְנָסָה מָצוּי, יֵשׁ רַבִּים הַמַּאֲשִׁימִים אֶת הַמֶּמְשָׁלָה, הַמּוֹסָדוֹת וְהַפְּקִידִים, וְאוּלַי אֲפִלּוּ אֶת הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. מַדּוּעַ? כִּי קַל יוֹתֵר לְהַצְבִּיעַ עַל אֲשֵׁמִים מִחוּץ לְד' אַמּוֹתֵנוּ, מֵאֲשֶׁר לְפַשְׁפֵּשׁ בְּנִגְעֵי הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ וּלְהָבִין שֶׁנִּסָּיוֹן זֶה שֶׁל הַדֹּחַק הוּא רָצוֹן אֱלֹקִי שֶׁנַּעֲמֹד בּוֹ, כִּי יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה מַה לְּתַקֵּן; אוּלַי אֶת מִדַּת הַכַּעַס הַמְפַעְפַּעַת בָּנוּ? אוּלַי אֶת מִדַּת הַקַּמְצָנוּת הַמֻּפְלֶגֶת, אוֹ אוּלַי אֶת מִדַּת הַפַּזְרָנוּת חַסְרַת הַגְּבוּלוֹת? (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)