נצבים
תשפ"ב
 
  חֹדֶשׁ אֱלוּל יָבִיא לְשִׁפּוּר הַדֶּרֶךְ

 
  "וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) הַדָּבָר הָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר אֵירוֹפָּה טָבְעָה בְּמַבּוּל שֶׁל "דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן", וְהַיְּהוּדִים נִכְלְאוּ בְּגֶטָּאוֹת וְנִשְׁלְחוּ לְהַשְׁמָדָה

"וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) הַדָּבָר הָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר אֵירוֹפָּה טָבְעָה בְּמַבּוּל שֶׁל "דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן", וְהַיְּהוּדִים נִכְלְאוּ בְּגֶטָּאוֹת וְנִשְׁלְחוּ לְהַשְׁמָדָה. אִרְגּוּנִים שׁוֹנִים עָסְקוּ בְּהַצָּלָה, כְּכָל שֶׁהִשִּׂיגָה יָדָם. קְבוּצוֹת שֶׁל יְלָדִים וּנְעָרִים הֻבְרְחוּ דֶּרֶךְ הַגְּבוּלוֹת, חָצוּ אֲרָצוֹת וְיַמִּים, וּמִקְצָתָם אַף הִגִּיעוּ לְאַנְגְּלִיָּה, שֶׁעָמְדָה עַל נַפְשָׁהּ בְּאוֹתָם יָמִים. מְטוֹסֵי הַ"לּוּפְטְוָפֶה" זָרְעוּ הֶרֶס וְחֻרְבָּן, טִילִים שֻׁגְּרוּ, הַחַיִּים שֻׁבְּשׁוּ וְהַיֵּאוּשׁ גָּבַר. הַפְּלִישָׁה הַגֶּרְמָנִית, כָּךְ נִרְאֶה הָיָה, עָמְדָה בַּפֶּתַח, וְרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה הִבְטִיחַ לְעַמּוֹ "דָּם, יֶזַע וּדְמָעוֹת".

הַיְּלָדִים וְהַנְּעָרִים נִקְלְטוּ עַל-יְדֵי הָאִרְגּוּנִים הַשּׁוֹנִים, מֵהֶם יְהוּדִיִּים וּמֵהֶם נָכְרִיִּים. וְאַף הָאִרְגּוּנִים הַיְּהוּדִיִּים, מֵהֶם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמֵהֶם שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי זִקָּה לְדַת יִשְׂרָאֵל וּלְמוֹרַשְׁתָּהּ.

הָאִרְגּוּן הַחֲרֵדִי שֶׁטִּפֵּל בִּקְלִיטַת הַנִּצּוֹלִים, אִרְגֵּן בַּעֲבוּרָם מַחֲנֶה עִם מַדְרִיכִים וּמוֹרִים וּמְחַנְּכִים, עִם מִטְבָּח וְאֵם בַּיִת - וְכָל זֶה עָלָה כֶּסֶף, וְהַרְבֵּה כֶּסֶף. אֲחֵרִים זְקוּקִים הָיוּ לְמִשְׁפָּחוֹת אוֹמְנוֹת, בִּתְקוּפָה שֶׁבָּהּ הַיֹּקֶר הֶאֱמִיר וְהָאַבְטָלָה גָּאֲתָה, וְאַף לָהֶן הֻבְטְחוּ דְּמֵי כַּלְכָּלָה.

דָּא עָקָא, בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה שֶׁבָּהּ לֹא יָדַע אִישׁ מַה יֵּלֵד יוֹם, הִתְמַעֲטוּ הַתְּרוּמוֹת. רַבִּים יָרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם וְרַבִּים אֲחֵרִים חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הַבָּאוֹת. הִתְכַּנְּסוּ עַסְקָנֵי הַהַצָּלָה בְּבֵית רַבָּהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן וְאַב בֵּית דִּינָהּ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זצ"ל, וְדִוְּחוּ לוֹ עַל הַמַּצָּב: "רַבִּי, הַכֶּסֶף אָזַל. נֶאֱלָצִים אָנוּ לְהַפְסִיק אֶת פְּעִילוּתֵנוּ. הַנְּעָרִים יִמָּסְרוּ לַמִּסְגְּרוֹת הָאֲחֵרוֹת, שָׁם יְקַבְּלוּ מָזוֹן וּמָעוֹן אַךְ יַפְסִיקוּ לְהִתְחַנֵּךְ לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת. וְכִי מַה בִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת?!"

שָׁאַל הָרַב: "וְאֵין כָּל מְקוֹר תְּרוּמָה לַכְּסָפִים, שׁוּם מָקוֹר??!"

נִעְנְעוּ הָעַסְקָנִים בְּרֹאשָׁם בִּשְׁלִילָה. כְּבָר פָּנוּ לְכֻלָּם, כְּבָר נִסּוּ הַכֹּל. וְאָז נִזְכַּר מִישֶׁהוּ בְּ"לוֹרְד" פְּלוֹנִי. יְהוּדִי הוּא בְּמוֹצָאוֹ, אַךְ אֵין לוֹ כָּל קֶשֶׁר עִם הַיַּהֲדוּת. אֵינוֹ שׁוֹמֵר דָּבָר, וְרַק בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הוֹרָיו פּוֹקֵד הוּא אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לַאֲמִירַת "קַדִּישׁ" רְצוּצָה. לֹא פָּנוּ אֵלָיו, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ עָשִׁיר מֻפְלָג. רָחוֹק הוּא מֵעִנְיְנֵי דָּת כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב.

בּוֹ-בַּמָּקוֹם חִיֵּג הָרַב לְאוֹתוֹ עָשִׁיר, וְקָבַע עִמּוֹ פְּגִישָׁה.

"אֲנִי בָּא בְּעִנְיָן שֶׁל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת", אָמַר הָרַב, כַּאֲשֶׁר יָשַׁב מוּל הַ"לּוֹרְד", וְסִפֵּר לוֹ עַל אִרְגּוּן הַחֶסֶד וְהַחִנּוּךְ.

הֶעָשִׁיר שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים עַד תֹּם, וְעָנָה: "אֲנִי תּוֹמֵךְ בְּאִרְגּוּנֵי הַצָּלַת נְפָשׁוֹת. אֲנִי תּוֹמֵךְ בַּצְּלָב הָאָדֹם וּבַגּ'וֹיְנְט. אֲבָל כָּאן, יִסְלַח לִי הָרַב, אֵין כָּל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת. אֶת הַיְּלָדִים הִצִּילוּ כַּאֲשֶׁר חִלְּצוּ אוֹתָם מֵהַיַּבֶּשֶׁת הַבּוֹעֶרֶת. וְאִלּוּ כָּעֵת, בְּאַנְגְּלִיָּה, אַחַת הִיא לִי הֵיכָן יִתְחַנְּכוּ".

"הַיַּהֲדוּת גּוֹרֶסֶת שֶׁחִנּוּךְ לְתוֹרָה וּלְקִיּוּם מִצְווֹת אַף הוּא בְּגֶדֶר הַצָּלַת נְפָשׁוֹת", אָמַר הָרַב, "וְאִלּוּ הִתְנַתְּקוּת מִמַּבּוּעֵי הַתּוֹרָה וּמִשְּׁמִירַת הַמִּצְווֹת הִיא בְּגֶדֶר אָבְדַּן נֶפֶשׁ".

"בִּמְחִילָה, הָרַב נִסְחָף", קָבַע הֶעָשִׁיר. "אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה פֵּשֶׁר הַמֻּנָּח 'הַצָּלַת נְפָשׁוֹת'!". הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ, הָרֵאָיוֹן תַּם וְהָרַב יָצָא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

בְּלֵיל שַׁבָּת, בְּאַחַת-עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה, צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בִּמְעוֹנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָיְתָה אֶצְלוֹ כְּיוֹם חֹל, רַחְמָנָא לִצְלַן, וְהוּא הֵרִים אֶת הָאֲפַרְכֶּסֶת.

"הָלוֹ?" שָׁאַל.

הַקּוֹל מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו הָיָה מֻכָּר: "מְדַבֵּר הָרַב אַבְרַמְסְקִי, רַבָּהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן. אֲנִי מְצַלְצֵל אֵלֶיךָ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת וְחִנּוּךְ יְלָדִים לְתוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא בְּגֶדֶר פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. הַאִם זוֹ לְךָ הוֹכָחָה מַסְפֶּקֶת שֶׁמְּדֻבָּר בְּהַצָּלַת נְפָשׁוֹת?!"

הָאִישׁ נִרְעַשׁ: "כַּמָּה כֶּסֶף דָּרוּשׁ לָרַב?"

הָרַב נָקַב בַּסְּכוּם הַדָּרוּשׁ, הוֹן עָתֵק, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִגִּיעַ הַלּוֹרְד לְבֵיתוֹ, וּבְיָדוֹ הַסְּכוּם הַנָּקוּב. פְּעִילוּת הַהַצָּלָה הִמְשִׁיכָה, הַצָּלַת נְפָשׁוֹת לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת.

מְקוֹר הַהֲלָכָה הַזֹּאת בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (אֹרַח חַיִּים שו-יד): כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת עַל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת, כַּנִּלְמָד מֵהַכָּתוּב "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (יוֹמָא פה:) - כָּךְ מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת עַל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת רוּחָנִית, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ נִתּוּק מֵחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

זָכִינוּ לִהְיוֹת נְטוּעִים בְּחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, קְשׁוּרִים לַמּוֹרֶשֶׁת הַמְּאִירָה וּמְקַיְּמִים רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִים אָנוּ עַל חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד שֶׁבָּהֶם חָנַן אוֹתָנוּ אֱלֹקִים - כָּךְ עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לוֹ עַל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם זָכִינוּ.

וּכְשֵׁם שֶׁעַל הַנִּצּוֹלִים מִמַּגֵּפָה לְהוֹסִיף שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָתָם - כָּךְ עַל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לְהִנָּצֵל מִמַּגֵּפַת פְּרִיקַת הָעֹל וְהַנִּכּוּר לַמּוֹרֶשֶׁת, לְהוֹדוֹת הוֹדָאָה מְיֻחֶדֶת. כַּמָּה מֵאַחֵינוּ לֹא זָכוּ וְלֹא נָגַהּ עֲלֵיהֶם הָאוֹר?! כַּמָּה אֵינָם מוּדָעִים לְזֹהַר הָאֱמוּנָה, לְנֹעַם הַשַּׁבָּת, לְזִיו הַתְּפִלָּה, לְאוֹר הַמִּצְווֹת, לְמַבּוּעֵי הַתּוֹרָה וּלְחָכְמַת הַדּוֹרוֹת?!

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מְרַגֵּשׁ הוּא כָּל כָּךְ: אַבְרֵךְ הָלַךְ בָּרְחוֹב. אַבְרֵךְ מִן הַשּׁוּרָה, לֹא גָּאוֹן גָּדוֹל, לֹא חָרִיף וְלֹא מַבְרִיק, לֹא עִלּוּי וְלֹא גָּאוֹן. סְתָם אַבְרֵךְ.

לְפֶתַע פָּנָה אֵלָיו בָּחוּר זָר, בַּעַל תְּשׁוּבָה: "אוֹי, כַּמָּה אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ!!"

תָּמַהּ הָאַבְרֵךְ: "מְקַנֵּא בִּי? עַל מָה וְלָמָּה?! אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ בְּמַה לְּקַנֵּא"...

וְהַלָּה הֵשִׁיב: "אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹתִיּוֹת רָשִׁ"י!"...

כַּמָּה זֶה נָכוֹן. אֲנָשִׁים רַבִּים אֵינָם יוֹדְעִים לִקְרֹא אוֹתִיּוֹת רָשִׁ"י. כַּמָּה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

 
Main Page Main Page Download This Article