Otzarot-Article

"כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (לֵב-ט) לוֹמְדִים מִכָּאן בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא בָּלָק יב) כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְהִמָּנַע מִלְּלַמֵּד עֲלֵיהֶם חוֹבָה וְקִטְרוּג. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּחַר לְעַצְמוֹ נַחֲלָה, וְעָמַד אֶחָד וְאָמַר עָלֶיהָ דִּבְרֵי גְּנַאי, כְּלוּם יֵשׁ לוֹ חַיִּים? וְאָנוּ נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ וּסְגֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ", וְנֶאֱמַר: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה".

אַחַת הֶעָרִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ. יְהוּדִי אֶחָד יָצָא בְּרִכְבּוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, בְּדַרְכּוֹ לְעִיר אַחֶרֶת שֶׁבְּאוֹתָהּ מְדִינָה. בִּנְסִיעָתוֹ חָלַף דֶּרֶךְ אִטְלִיז עֲנָק, שֶׁהָיָה בֵּית עֵסֶק גָּדוֹל שֶׁמָּכְרוּ בּוֹ בְּשַׂר טְרֵפָה, בְּסִיטוֹנָאוּת וְלִיחִידִים. רֶגֶל יְהוּדִי מֵעוֹלָם לֹא דָּרְכָה בְּמָקוֹם מְגֹעָל זֶה!

לְהַפְתָּעָתוֹ וּלְחֶרְדָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, רָאָה אֶת מְכוֹנִיתוֹ שֶׁל שְׁכֵנוֹ הַקַּצָּב, מַחֲנוּת הַבָּשָׂר הַקְּטַנָּה וְהַכְּשֵׁרָה שֶׁבְּעִירוֹ, חוֹנֶה עַל יָד הָאִטְלִיז הָעֲנָק. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, רָאָה גַּם אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ - הַקַּצָּב הָעִירוֹנִי, יוֹצֵא מֵהָאִטְלִיז וְנִכְנַס אֵלָיו, מִסְתּוֹבֵב שָׁם כְּמוֹ בֶּן בַּיִת!

עֵינָיו חָשְׁכוּ וְלִבּוֹ הֵחֵל לִפְעֹם בְּחָזְקָה. הַאֻמְנָם הוּא רוֹאֶה נָכוֹן?! הֲיִתָּכֵן שֶׁהַקַּצָב הַשְּׁכוּנָתִי שֶׁבְּעִירוֹ מְנַהֵל עֲסָקִים עִם אִטְלִיז טָרֵף זֶה?! כְּשֶׁחָזַר לְעִירוֹ, פִּרְסֵם אֶת הָעִנְיָן. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אַנְשֵׁי הָעִיר, הִדִּירוּ רַגְלֵיהֶם מַחֲנוּת הַבָּשָׂר שֶׁבַּשְּׁכוּנָה, וְהַקַּצָּב הַשְּׁכוּנָתִי הִתְבַּיֵּשׁ לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְהַקַּצָּב לָקָה בְּלִבּוֹ מֵרֹב צַעַר וּבוּשָׁה, וּלְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה נִפְטַר בְּקִצּוּר יָמִים וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אַלְמָנָה וִיתוֹמִים לְלֹא מִשְׁעָן וּמַשְׁעֵנָה, לְלֹא פַּרְנָסָה, כְּשֶׁהַנִּדּוּי וְהַחֵרֶם רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם לְכָל מָקוֹם.

חָלְפָה תְּקוּפָה, וְהִנֵּה נִצְרַךְ הַיְּהוּדִי לִנְסֹעַ שׁוּב בַּכְּבִישׁ הַבֵּין עִירוֹנִי, וּלְפֶתַע סוֹבְבָה הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה וְקָרָה תֶּקֶר בִּשְׁנֵי גַּלְגַּלֵּי מְכוֹנִיתוֹ, בְּדִיּוּק כְּשֶׁעָבַר עַל יַד הָאִטְלִיז הַטָּרֵף.

הַיְּהוּדִי יָצָא מֵרִכְבּוֹ שֶׁנֶּעֱצַר בְּפֶתַח הָאִטְלִיז, כְּשֶׁהוּא נִסְעָר, עַצְבָּנִי וְאוֹבַד עֵצוֹת. מַה יַּעֲשֶׂה כָּעֵת?! מְכוֹנִיתוֹ תְּקוּעָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, עָלָיו לְהַזְמִין גְּרָר שֶׁיִּגְרֹר אוֹתָהּ לַמּוּסָךְ. הֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ מַכְשִׁיר פֶּלֶאפוֹן, נֶאֱלַץ בְּלֵית בְּרֵרָה לְהִכָּנֵס אֶל הָאִטְלִיז, וּלְבַקֵּשׁ מִבַּעַל הָעֵסֶק הַגּוֹי לְבַצֵּעַ כַּמָּה שִׂיחוֹת טֵלֵפוֹן דְּחוּפוֹת מֵחֲנוּתוֹ.

הַגּוֹי הִסְכִּים לְסַיֵּעַ לוֹ בְּחֵפֶץ לֵב, וְהַשִּׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ: "מְעַנְיֵן, אַתָּה כְּבָר הַיְּהוּדִי הַשֵּׁנִי שֶׁרִכְבּוֹ נִתְקַע בְּפֶתַח חֲנוּתִי. לֹא מִזְּמַן, לִפְנֵי כְּשָׁנָה בְּעֵרֶךְ, הָיָה כָּאן יְהוּדִי נוֹסָף שֶׁנִּתְקַע כָּמוֹךָ".

לִשְׁאֵלַת הָאִישׁ הַאִם יָדוּעַ לוֹ מִי הָיָה אוֹתוֹ יְהוּדִי, עָנָה הַגּוֹי שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ חֲנוּת בָּשָׂר קְטַנָּה בְּאַחַת הֶעָרִים הַיְּהוּדִיּוֹת. "אַף הוּא הָיָה לְלֹא פֶּלֶאפוֹן, וְנִכְנַס כָּאן, כָּמוֹךָ, כְּדֵי לְהַזְמִין גְּרָר", סִיֵּם הַגּוֹי.

נִסָּה הָאִישׁ לִבְדֹּק עִם הַגּוֹי מַהוּ הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ קָרָה הַמִּקְרֶה, הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵשׁ בְּדִיּוּק בְּיוֹם שֶׁעָבַר בִּנְסִיעָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת בִּכְבִישׁ זֶה, וְרָאָה אֶת הַקַּצָּב מִסְתּוֹבֵב בָּאִטְלִיז.

הִתְבָּרֵר, שֶׁלֹּא לְעִסְקֵי בְּשַׂר טְרֵפָה נִכְנַס הַקַּצָּב לָאִטְלִיז, כְּפִי שֶׁחָשַׁב הַיְּהוּדִי. אִם כֵּן, חֲנוּת הַבָּשָׂר שֶׁבַּשְּׁכוּנָה כְּשֵׁרָה הָיְתָה לִמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, וּתְעוּדַת הַהֶכְשֵׁר שֶׁהִתְנוֹסְסָה בָּהּ נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית.

הָאִישׁ נִשְׁבַּר לְגַמְרֵי. הִתְבָּרֵר לוֹ לְמַפְרֵעַ שֶׁהָרַס לְחִנָּם אֶת פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב, וְגָרַם לְמוֹתוֹ בְּטֶרֶם עֵת. הוּא הִתְנַכֵּל לְבֶן אָדָם יָשָׁר וְהָגוּן עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ, וְהוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע שֶׁל חוֹטֵא וּמַחֲטִיא. הוּא הָיָה נִסְעָר מְאֹד וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב צַעַר וַחֲרָטָה. בַּצַּר לוֹ, הָלַךְ לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר לְהַמְצִיא לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, כֵּיצַד יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. הָרַבָּנִים הוֹרוּ לוֹ, רֵאשִׁית, לַעֲלוֹת אֶל קֶבֶר הַקַּצָּב עִם מִנְיַן אֲנָשִׁים, וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִקֶּרֶב לֵב עַל גֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁגָּרַם לוֹ בְּשׁוֹגֵג. וְשֵׁנִית, לִדְאֹג לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר קִלְקֵל לְמִשְׁפַּחַת הַקַּצָּב, וּלְהָקִים קֶרֶן לְפַרְנָסַת הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא מְקוֹר פַּרְנָסָה עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם. הַיְּהוּדִי, שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם, בִּצַּע אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלָיו, וּמֵאָז הוֹלֵךְ הוּא מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְסַפֵּר בָּרַבִּים אֶת סִפּוּרוֹ הַמְצַמְרֵר.

עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָדַעַת אֶת גֹּדֶל הַזְּהִירוּת הַנִּצְרֶכֶת בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לֹא לְמַהֵר לְהַחְלִיט גַּם בְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה פָּשׁוּט וּבָרוּר, וְלָדוּן לְכַף זְכוּת. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים, הָרַב גַּמְלִיאֵל רַבִּינוֹבִיץ)

	שופטים תשפ"ב
	כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹפֵט וְשׁוֹטֵר
	"כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (לֵב-ט) לוֹמְדִים מִכָּאן בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא בָּלָק יב) כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְהִמָּנַע מִלְּלַמֵּד עֲלֵיהֶם חוֹבָה וְקִטְרוּג. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּחַר לְעַצְמוֹ נַחֲלָה, וְעָמַד אֶחָד וְאָמַר עָלֶיהָ דִּבְרֵי גְּנַאי, כְּלוּם יֵשׁ לוֹ חַיִּים? וְאָנוּ נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ וּסְגֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ", וְנֶאֱמַר: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה". אַחַת הֶעָרִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ. יְהוּדִי אֶחָד יָצָא בְּרִכְבּוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, בְּדַרְכּוֹ לְעִיר אַחֶרֶת שֶׁבְּאוֹתָהּ מְדִינָה. בִּנְסִיעָתוֹ חָלַף דֶּרֶךְ אִטְלִיז עֲנָק, שֶׁהָיָה בֵּית עֵסֶק גָּדוֹל שֶׁמָּכְרוּ בּוֹ בְּשַׂר טְרֵפָה, בְּסִיטוֹנָאוּת וְלִיחִידִים. רֶגֶל יְהוּדִי מֵעוֹלָם לֹא דָּרְכָה בְּמָקוֹם מְגֹעָל זֶה! לְהַפְתָּעָתוֹ וּלְחֶרְדָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, רָאָה אֶת מְכוֹנִיתוֹ שֶׁל שְׁכֵנוֹ הַקַּצָּב, מַחֲנוּת הַבָּשָׂר הַקְּטַנָּה וְהַכְּשֵׁרָה שֶׁבְּעִירוֹ, חוֹנֶה עַל יָד הָאִטְלִיז הָעֲנָק. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, רָאָה גַּם אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ - הַקַּצָּב הָעִירוֹנִי, יוֹצֵא מֵהָאִטְלִיז וְנִכְנַס אֵלָיו, מִסְתּוֹבֵב שָׁם כְּמוֹ בֶּן בַּיִת! עֵינָיו חָשְׁכוּ וְלִבּוֹ הֵחֵל לִפְעֹם בְּחָזְקָה. הַאֻמְנָם הוּא רוֹאֶה נָכוֹן?! הֲיִתָּכֵן שֶׁהַקַּצָב הַשְּׁכוּנָתִי שֶׁבְּעִירוֹ מְנַהֵל עֲסָקִים עִם אִטְלִיז טָרֵף זֶה?! כְּשֶׁחָזַר לְעִירוֹ, פִּרְסֵם אֶת הָעִנְיָן. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אַנְשֵׁי הָעִיר, הִדִּירוּ רַגְלֵיהֶם מַחֲנוּת הַבָּשָׂר שֶׁבַּשְּׁכוּנָה, וְהַקַּצָּב הַשְּׁכוּנָתִי הִתְבַּיֵּשׁ לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְהַקַּצָּב לָקָה בְּלִבּוֹ מֵרֹב צַעַר וּבוּשָׁה, וּלְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה נִפְטַר בְּקִצּוּר יָמִים וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אַלְמָנָה וִיתוֹמִים לְלֹא מִשְׁעָן וּמַשְׁעֵנָה, לְלֹא פַּרְנָסָה, כְּשֶׁהַנִּדּוּי וְהַחֵרֶם רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם לְכָל מָקוֹם. חָלְפָה תְּקוּפָה, וְהִנֵּה נִצְרַךְ הַיְּהוּדִי לִנְסֹעַ שׁוּב בַּכְּבִישׁ הַבֵּין עִירוֹנִי, וּלְפֶתַע סוֹבְבָה הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה וְקָרָה תֶּקֶר בִּשְׁנֵי גַּלְגַּלֵּי מְכוֹנִיתוֹ, בְּדִיּוּק כְּשֶׁעָבַר עַל יַד הָאִטְלִיז הַטָּרֵף. הַיְּהוּדִי יָצָא מֵרִכְבּוֹ שֶׁנֶּעֱצַר בְּפֶתַח הָאִטְלִיז, כְּשֶׁהוּא נִסְעָר, עַצְבָּנִי וְאוֹבַד עֵצוֹת. מַה יַּעֲשֶׂה כָּעֵת?! מְכוֹנִיתוֹ תְּקוּעָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, עָלָיו לְהַזְמִין גְּרָר שֶׁיִּגְרֹר אוֹתָהּ לַמּוּסָךְ. הֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ מַכְשִׁיר פֶּלֶאפוֹן, נֶאֱלַץ בְּלֵית בְּרֵרָה לְהִכָּנֵס אֶל הָאִטְלִיז, וּלְבַקֵּשׁ מִבַּעַל הָעֵסֶק הַגּוֹי לְבַצֵּעַ כַּמָּה שִׂיחוֹת טֵלֵפוֹן דְּחוּפוֹת מֵחֲנוּתוֹ. הַגּוֹי הִסְכִּים לְסַיֵּעַ לוֹ בְּחֵפֶץ לֵב, וְהַשִּׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ: "מְעַנְיֵן, אַתָּה כְּבָר הַיְּהוּדִי הַשֵּׁנִי שֶׁרִכְבּוֹ נִתְקַע בְּפֶתַח חֲנוּתִי. לֹא מִזְּמַן, לִפְנֵי כְּשָׁנָה בְּעֵרֶךְ, הָיָה כָּאן יְהוּדִי נוֹסָף שֶׁנִּתְקַע כָּמוֹךָ". לִשְׁאֵלַת הָאִישׁ הַאִם יָדוּעַ לוֹ מִי הָיָה אוֹתוֹ יְהוּדִי, עָנָה הַגּוֹי שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ חֲנוּת בָּשָׂר קְטַנָּה בְּאַחַת הֶעָרִים הַיְּהוּדִיּוֹת. "אַף הוּא הָיָה לְלֹא פֶּלֶאפוֹן, וְנִכְנַס כָּאן, כָּמוֹךָ, כְּדֵי לְהַזְמִין גְּרָר", סִיֵּם הַגּוֹי. נִסָּה הָאִישׁ לִבְדֹּק עִם הַגּוֹי מַהוּ הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ קָרָה הַמִּקְרֶה, הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵשׁ בְּדִיּוּק בְּיוֹם שֶׁעָבַר בִּנְסִיעָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת בִּכְבִישׁ זֶה, וְרָאָה אֶת הַקַּצָּב מִסְתּוֹבֵב בָּאִטְלִיז. הִתְבָּרֵר, שֶׁלֹּא לְעִסְקֵי בְּשַׂר טְרֵפָה נִכְנַס הַקַּצָּב לָאִטְלִיז, כְּפִי שֶׁחָשַׁב הַיְּהוּדִי. אִם כֵּן, חֲנוּת הַבָּשָׂר שֶׁבַּשְּׁכוּנָה כְּשֵׁרָה הָיְתָה לִמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, וּתְעוּדַת הַהֶכְשֵׁר שֶׁהִתְנוֹסְסָה בָּהּ נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית. הָאִישׁ נִשְׁבַּר לְגַמְרֵי. הִתְבָּרֵר לוֹ לְמַפְרֵעַ שֶׁהָרַס לְחִנָּם אֶת פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב, וְגָרַם לְמוֹתוֹ בְּטֶרֶם עֵת. הוּא הִתְנַכֵּל לְבֶן אָדָם יָשָׁר וְהָגוּן עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ, וְהוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע שֶׁל חוֹטֵא וּמַחֲטִיא. הוּא הָיָה נִסְעָר מְאֹד וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב צַעַר וַחֲרָטָה. בַּצַּר לוֹ, הָלַךְ לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר לְהַמְצִיא לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, כֵּיצַד יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. הָרַבָּנִים הוֹרוּ לוֹ, רֵאשִׁית, לַעֲלוֹת אֶל קֶבֶר הַקַּצָּב עִם מִנְיַן אֲנָשִׁים, וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִקֶּרֶב לֵב עַל גֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁגָּרַם לוֹ בְּשׁוֹגֵג. וְשֵׁנִית, לִדְאֹג לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר קִלְקֵל לְמִשְׁפַּחַת הַקַּצָּב, וּלְהָקִים קֶרֶן לְפַרְנָסַת הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא מְקוֹר פַּרְנָסָה עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם. הַיְּהוּדִי, שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם, בִּצַּע אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלָיו, וּמֵאָז הוֹלֵךְ הוּא מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְסַפֵּר בָּרַבִּים אֶת סִפּוּרוֹ הַמְצַמְרֵר. עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָדַעַת אֶת גֹּדֶל הַזְּהִירוּת הַנִּצְרֶכֶת בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לֹא לְמַהֵר לְהַחְלִיט גַּם בְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה פָּשׁוּט וּבָרוּר, וְלָדוּן לְכַף זְכוּת. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים, הָרַב גַּמְלִיאֵל רַבִּינוֹבִיץ)