Otzarot-Article

הַתְּפִלָּה שֶׁהִשְׁפִּיעָה שֶׁלֹּא לְהִתְנַתֵּק מִשּׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת

"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (כג-ט) מֵאָז וּמֵעוֹלָם, הִקְפִּידוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל טָהֳרָתָם כַּשֶּׁמֶן הַצָּף מֵעַל כָּל מַשְׁקֶה, וְלֹא הִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִים בְּנִשּׂוּאֵי תַּעֲרֹבֶת. לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, בְּיָמֵינוּ, יַהֲדוּת הַתְּפוּצוֹת עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי מַשְׁבֵּר חָמוּר שֶׁל נִשּׂוּאֵי תַּעֲרֹבֶת, "נִשּׂוּאִין" רֶפוֹרְמִים וְאֶזְרָחִיִּים. הָאֲחוּזִים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר נִרְשָׁמִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

בְּאֶחָד מִבִּקּוּרָיו שֶׁל הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זַצַ"ל, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, הוּא הִתְאָרַח בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. בְּמַהֲלַךְ הַבִּקּוּר, הִבְחִין הָרַב שֶׁפָּנָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הֶעָשִׁיר נְפוּלוֹת, וְהֵבִין שֶׁדְּבַר מָה מֵעִיק עַל לִבּוֹ הַטּוֹב. נִסָּה הָרַב לְדוֹבֵב אוֹתוֹ לְסַפֵּר לוֹ עַל הַמּוּעָקָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ, אַךְ בַּעַל הַבַּיִת הִתְחַמֵּק. "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר, וְחוּץ מִזֶּה - אֵינִי רוֹצֶה לְצַעֵר אֶת הָרַב לְחִנָּם..."

הֵשִׁיב הָרַב: "אַדְּרַבָּה, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, לִמֵּד אוֹתָנוּ כִּי 'דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה' (משלי יב-כה), סַפֵּר נָא לִי וְיִרְוַח לְךָ".

"בֵּן יָחִיד יֵשׁ לִי" - הִתְחִיל בַּעַל הַבַּיִת לְסַפֵּר - "בָּחוּר מֻצְלָח וְכִשְׁרוֹנִי, שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הַיֻּקְרָתִית בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ. הוּא לֹא אִכְזֵב וְסִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בְּהִצְטַיְּנוּת, אַךְ לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם הוּא סִפֵּר לִי שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְחַתֵּן".

"נוּ, מָה הַבְּעָיָה? בָּרוּךְ ה'!" שָׁאַל הָרַב בִּתְמִיהָה.

"הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַכַּלָּה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ יְהוּדִיָּה", סִפֵּר בַּעַל הַבַּיִת בִּכְאֵב. "כָּל הַנְּכָדִים שֶׁלִּי יִהְיוּ גּוֹיִים!!! כֵּיצַד אוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בָּעֵינַיִם שֶׁל הוֹרַי הַמְּנוֹחִים בְּבוֹא הָעֵת? הֲרֵי הוּא כּוֹרֵת אֶת כָּל הַשּׁוֹשֶׁלֶת שֶׁלָּנוּ מֵהָעָם הַיְּהוּדִי! וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?!" דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ לִזְלֹג מֵעֵינָיו שֶׁל הָאָב הַכָּאוּב. "הַאִם נִסִּיתֶם לִפְנוֹת לְאֵיזֶה רַב שֶׁיְּדַבֵּר אֶל לִבּוֹ?" שָׁאַל הָרַב בִּדְאָגָה. "אֶת כָּל מִי שֶׁיָּכֹלְנוּ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו - כְּבָר שָׁלַחְנוּ, שׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר. הָעִנְיָן נִרְאֶה כְּבָר אָבוּד".

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, נִכְנַס הַבֵּן הַבַּיְתָה. "תֹּאמַר נָא לְבִנְךָ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בִּיחִידוּת, רַק חָמֵשׁ דַּקּוֹת".

הָאָב פָּנָה אֶל הַבֵּן, אַךְ זֶה הִתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ: "נִמְאָס לִי מִכָּל הָרַבָּנִים שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אֵלַי!! מַה יּוֹסִיף לִי עוֹד מִישֶׁהוּ שֶׁיַּטִּיף לִי מוּסָר?"

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ! הוּא הָרַב הָרָאשִׁי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִתְאָרֵחַ אֶצְלִי, אַל נָא תִּגְרֹם לִי בּוּשָׁה נוֹסֶפֶת – הָרַב בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר אִתְּךָ בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד!" הִתְחַנֵּן הָאָב. לְבַסּוֹף הִסְכִּים הַבֵּן, בִּתְנַאי שֶׁזֶּה לֹא יִקַּח יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ דַּקּוֹת.

נִכְנַס הַבֵּן לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ שָׁהָה הָרַב, בְּעוֹד שְׁנֵי הוֹרָיו מַמְתִּינִים בַּחוּץ נִרְגָּשִׁים כְּשֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשׁוֹת תְּפִלָּה לַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים. הֵם יָדְעוּ שֶׁזּוֹ הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה. חָמֵשׁ דַּקּוֹת חָלְפוּ, אַךְ הַבֵּן לֹא יָצָא... כַּעֲבוֹר כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת, יָצָא הַבֵּן כְּשֶׁפָּנָיו רַכּוֹת יוֹתֵר. הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן קָרָה. הַבֵּן נִשֵּׁק אֶת יְדֵי אָבִיו וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁהוּא עוֹזֵב אֶת הַכַּלָּה הַגּוֹיָה שֶׁלּוֹ!!!

חִבְּקוּ הַהוֹרִים אֶת בְּנָם כְּשֶׁדְּמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת אֶת פְּנֵיהֶם. "הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ וְאֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ!" הוֹדוּ הַהוֹרִים לָרַב בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "מָה אוּכַל לִגְמֹל לָרַב לְאוֹת תּוֹדָה?" שָׁאַל הָאָב בְּהַעֲרָצָה. "מְאוּמָה", חִיֵּךְ הָרַב. "אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל דִּבַּרְתִּי אֶל לִבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת". "לֹא בָּא בַּחֶשְׁבּוֹן! אֵינִי יָכוֹל לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה!" הָאָב הוֹצִיא אֶת פִּנְקַס הַהַמְחָאוֹת שֶׁלּוֹ וְכָתַב לוֹ הַמְחָאָה עַל סַךְ מִילְיוֹן דּוֹלָר(!!!).

הָרַב הוֹדָה לוֹ וְאָמַר שֶׁהוּא מַעֲרִיךְ אֶת זֶה מְאֹד, אַךְ לֹא לָקַח אֶת הַתְּרוּמָה. "אָז אוּלַי לְפָחוֹת תִּתְרֹם אֶת הַכֶּסֶף לְאֵיזוֹ יְשִׁיבָה בְּיִשְׂרָאֵל?" הִצִּיעַ הָאָב. "אִם תִּרְצֶה, תּוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעַצְמְךָ", עָנָה לוֹ הָרַב.

מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָרַב, הָרַב שְׁמוּאֵל זַעַפְרָנִי, שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ בַּמָּקוֹם, שָׁאַל אֶת הָרַב מְאֻחָר יוֹתֵר, מַדּוּעַ סֵרַב לָקַחַת סְכוּם כֹּה גָּדוֹל לְפָחוֹת לְמַעַן יְשִׁיבָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ עֲבוּר מַטְרוֹת צְדָקָה אֲחֵרוֹת.

הִסְבִּיר לוֹ הָרַב אֶת הַסִּבָּה וְאָמַר: "לִפְנֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי עִם הַבֵּן, הִתְפַּלַּלְתִּי לַה' שֶׁדְּבָרַי יִכָּנְסוּ אֶל לִבּוֹ, שֶׁכֵּן רַבִּים נִסּוּ וְלֹא הִצְלִיחוּ. לְאַחַר שֶׁהוֹכַחְתִּי אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְבּוֹלֵל וְלֹא יְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, הוּא קִבֵּל אֶת הַדְּבָרִים וְהִבְטִיחַ לִי שֶׁלֹּא יְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִשּׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת הַמְפֹאֶרֶת שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שַׁיָּךְ. אִם הָיִיתִי לוֹקֵחַ מֵאָבִיו טוֹבַת הֲנָאָה כָּלְשֶׁהִי, אֲפִלּוּ אִם הָיִיתִי רַק בּוֹחֵר לְמִי לְהַעֲבִיר אֶת הַכֶּסֶף, תּוֹכַחְתִּי כְּבָר לֹא תִּהְיֶה טְהוֹרָה דַּיָּהּ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם הִיא תַּמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל לִבּוֹ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן כֹּה קָשֶׁה!" (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	ראה תשפ"ב
	תָּלוּי אֵיךְ מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה
	הַתְּפִלָּה שֶׁהִשְׁפִּיעָה שֶׁלֹּא לְהִתְנַתֵּק מִשּׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (כג-ט) מֵאָז וּמֵעוֹלָם, הִקְפִּידוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל טָהֳרָתָם כַּשֶּׁמֶן הַצָּף מֵעַל כָּל מַשְׁקֶה, וְלֹא הִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִים בְּנִשּׂוּאֵי תַּעֲרֹבֶת. לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, בְּיָמֵינוּ, יַהֲדוּת הַתְּפוּצוֹת עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי מַשְׁבֵּר חָמוּר שֶׁל נִשּׂוּאֵי תַּעֲרֹבֶת, "נִשּׂוּאִין" רֶפוֹרְמִים וְאֶזְרָחִיִּים. הָאֲחוּזִים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר נִרְשָׁמִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאֶחָד מִבִּקּוּרָיו שֶׁל הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זַצַ"ל, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, הוּא הִתְאָרַח בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. בְּמַהֲלַךְ הַבִּקּוּר, הִבְחִין הָרַב שֶׁפָּנָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הֶעָשִׁיר נְפוּלוֹת, וְהֵבִין שֶׁדְּבַר מָה מֵעִיק עַל לִבּוֹ הַטּוֹב. נִסָּה הָרַב לְדוֹבֵב אוֹתוֹ לְסַפֵּר לוֹ עַל הַמּוּעָקָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ, אַךְ בַּעַל הַבַּיִת הִתְחַמֵּק. "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר, וְחוּץ מִזֶּה - אֵינִי רוֹצֶה לְצַעֵר אֶת הָרַב לְחִנָּם..." הֵשִׁיב הָרַב: "אַדְּרַבָּה, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, לִמֵּד אוֹתָנוּ כִּי 'דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה' (משלי יב-כה), סַפֵּר נָא לִי וְיִרְוַח לְךָ". "בֵּן יָחִיד יֵשׁ לִי" - הִתְחִיל בַּעַל הַבַּיִת לְסַפֵּר - "בָּחוּר מֻצְלָח וְכִשְׁרוֹנִי, שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הַיֻּקְרָתִית בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ. הוּא לֹא אִכְזֵב וְסִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בְּהִצְטַיְּנוּת, אַךְ לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם הוּא סִפֵּר לִי שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְחַתֵּן". "נוּ, מָה הַבְּעָיָה? בָּרוּךְ ה'!" שָׁאַל הָרַב בִּתְמִיהָה. "הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַכַּלָּה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ יְהוּדִיָּה", סִפֵּר בַּעַל הַבַּיִת בִּכְאֵב. "כָּל הַנְּכָדִים שֶׁלִּי יִהְיוּ גּוֹיִים!!! כֵּיצַד אוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בָּעֵינַיִם שֶׁל הוֹרַי הַמְּנוֹחִים בְּבוֹא הָעֵת? הֲרֵי הוּא כּוֹרֵת אֶת כָּל הַשּׁוֹשֶׁלֶת שֶׁלָּנוּ מֵהָעָם הַיְּהוּדִי! וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?!" דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ לִזְלֹג מֵעֵינָיו שֶׁל הָאָב הַכָּאוּב. "הַאִם נִסִּיתֶם לִפְנוֹת לְאֵיזֶה רַב שֶׁיְּדַבֵּר אֶל לִבּוֹ?" שָׁאַל הָרַב בִּדְאָגָה. "אֶת כָּל מִי שֶׁיָּכֹלְנוּ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו - כְּבָר שָׁלַחְנוּ, שׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר. הָעִנְיָן נִרְאֶה כְּבָר אָבוּד". בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, נִכְנַס הַבֵּן הַבַּיְתָה. "תֹּאמַר נָא לְבִנְךָ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בִּיחִידוּת, רַק חָמֵשׁ דַּקּוֹת". הָאָב פָּנָה אֶל הַבֵּן, אַךְ זֶה הִתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ: "נִמְאָס לִי מִכָּל הָרַבָּנִים שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אֵלַי!! מַה יּוֹסִיף לִי עוֹד מִישֶׁהוּ שֶׁיַּטִּיף לִי מוּסָר?" "אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ! הוּא הָרַב הָרָאשִׁי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִתְאָרֵחַ אֶצְלִי, אַל נָא תִּגְרֹם לִי בּוּשָׁה נוֹסֶפֶת – הָרַב בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר אִתְּךָ בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד!" הִתְחַנֵּן הָאָב. לְבַסּוֹף הִסְכִּים הַבֵּן, בִּתְנַאי שֶׁזֶּה לֹא יִקַּח יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ דַּקּוֹת. נִכְנַס הַבֵּן לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ שָׁהָה הָרַב, בְּעוֹד שְׁנֵי הוֹרָיו מַמְתִּינִים בַּחוּץ נִרְגָּשִׁים כְּשֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשׁוֹת תְּפִלָּה לַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים. הֵם יָדְעוּ שֶׁזּוֹ הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה. חָמֵשׁ דַּקּוֹת חָלְפוּ, אַךְ הַבֵּן לֹא יָצָא... כַּעֲבוֹר כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת, יָצָא הַבֵּן כְּשֶׁפָּנָיו רַכּוֹת יוֹתֵר. הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן קָרָה. הַבֵּן נִשֵּׁק אֶת יְדֵי אָבִיו וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁהוּא עוֹזֵב אֶת הַכַּלָּה הַגּוֹיָה שֶׁלּוֹ!!! חִבְּקוּ הַהוֹרִים אֶת בְּנָם כְּשֶׁדְּמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת אֶת פְּנֵיהֶם. "הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ וְאֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ!" הוֹדוּ הַהוֹרִים לָרַב בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "מָה אוּכַל לִגְמֹל לָרַב לְאוֹת תּוֹדָה?" שָׁאַל הָאָב בְּהַעֲרָצָה. "מְאוּמָה", חִיֵּךְ הָרַב. "אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל דִּבַּרְתִּי אֶל לִבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת". "לֹא בָּא בַּחֶשְׁבּוֹן! אֵינִי יָכוֹל לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה!" הָאָב הוֹצִיא אֶת פִּנְקַס הַהַמְחָאוֹת שֶׁלּוֹ וְכָתַב לוֹ הַמְחָאָה עַל סַךְ מִילְיוֹן דּוֹלָר(!!!). הָרַב הוֹדָה לוֹ וְאָמַר שֶׁהוּא מַעֲרִיךְ אֶת זֶה מְאֹד, אַךְ לֹא לָקַח אֶת הַתְּרוּמָה. "אָז אוּלַי לְפָחוֹת תִּתְרֹם אֶת הַכֶּסֶף לְאֵיזוֹ יְשִׁיבָה בְּיִשְׂרָאֵל?" הִצִּיעַ הָאָב. "אִם תִּרְצֶה, תּוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעַצְמְךָ", עָנָה לוֹ הָרַב. מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָרַב, הָרַב שְׁמוּאֵל זַעַפְרָנִי, שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ בַּמָּקוֹם, שָׁאַל אֶת הָרַב מְאֻחָר יוֹתֵר, מַדּוּעַ סֵרַב לָקַחַת סְכוּם כֹּה גָּדוֹל לְפָחוֹת לְמַעַן יְשִׁיבָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ עֲבוּר מַטְרוֹת צְדָקָה אֲחֵרוֹת. הִסְבִּיר לוֹ הָרַב אֶת הַסִּבָּה וְאָמַר: "לִפְנֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי עִם הַבֵּן, הִתְפַּלַּלְתִּי לַה' שֶׁדְּבָרַי יִכָּנְסוּ אֶל לִבּוֹ, שֶׁכֵּן רַבִּים נִסּוּ וְלֹא הִצְלִיחוּ. לְאַחַר שֶׁהוֹכַחְתִּי אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְבּוֹלֵל וְלֹא יְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, הוּא קִבֵּל אֶת הַדְּבָרִים וְהִבְטִיחַ לִי שֶׁלֹּא יְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִשּׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת הַמְפֹאֶרֶת שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שַׁיָּךְ. אִם הָיִיתִי לוֹקֵחַ מֵאָבִיו טוֹבַת הֲנָאָה כָּלְשֶׁהִי, אֲפִלּוּ אִם הָיִיתִי רַק בּוֹחֵר לְמִי לְהַעֲבִיר אֶת הַכֶּסֶף, תּוֹכַחְתִּי כְּבָר לֹא תִּהְיֶה טְהוֹרָה דַּיָּהּ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם הִיא תַּמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל לִבּוֹ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן כֹּה קָשֶׁה!" (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)