Otzarot-Article

"הַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (לז-כד) מִצַּד אֶחָד הָאֱמוּנָה מֻטְבַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּכָל אָדָם, בְּלֹא סָפֵק. מִצַּד שֵׁנִי בָּא הַחֻרְבָּן עַל שֶׁלֹּא הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם "אִישׁ מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה". לֹא מוּבָן, אִם מְקַנֶּנֶת הִיא בָּנוּ, מַה יֵּשׁ לְבַקְּשָׁהּ?

אֶת בֵּאוּר הַדְּבָרִים מָצִינוּ בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "יִשְׂמַח משֶׁה" (פָּרָשַׁת נִצָּבִים): "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה..." (מִשְׁלֵי כ-ה). תַּמְצִית דְּבָרָיו, שֶׁבְּכָל מָקוֹם מְצוּיִים מַיִם. לִפְעָמִים הֵם גְּלוּיִים וְלִפְעָמִים - מִתַּחַת לִפְנֵי הַקַּרְקַע. לִפְעָמִים חוֹפְרִים מְעַט וּמַגִּיעִים אֲלֵיהֶם, וְלִפְעָמִים יֵשׁ לַחְפֹּר לָעֹמֶק עַד שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָם. כָּךְ יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁנְּהָרוֹת הָאֱמוּנָה שׁוֹטְפִים אֶצְלָם עַל פְּנֵי חוּצוֹת, מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. וְיֵשׁ שֶׁבִּיגִיעָה מוּעֶטֶת, בַּחֲפִירָה קַלָּה, יַגִּיעוּ לִבְאֵר הַמַּיִם הַחַיִּים. אַךְ יֵשׁ שֶׁרִגְשׁוֹתֵיהֶם צְפוּנִים וַחֲתוּמִים, חֲבוּיִים יוֹתֵר, וַעֲלֵיהֶם לַחְפֹּר בִּיגִיעָה, כְּדֵי לִדְלוֹת וּלְהַעֲלוֹת אֱמוּנָה אֶל פְּנֵי הַשֶּׁטַח: "וְאִישׁ תְּבוּנָה, יִדְלֶנָּה".

אֲבָל עֲלֵיהֶם לָדַעַת, וּבְלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק, שֶׁאוֹצַר הָאֱמוּנָה אָכֵן צָפוּן וּמְצַפֶּה לְגִלּוּיוֹ. וְכָךְ פֵּרֵשׁ הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל (רַמָתַיִם צוֹפִים, פֶּרֶק ג' אוֹת י"ב) אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עַל הַכָּתוּב: "... תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה... תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא" (מִשְׁלֵי ב ד-ה). מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאִבֵּד מַרְגָּלִית, מַה הוּא עוֹשֶׂה? מַשְׁלִיךְ אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְכוֹבֵר הַחוֹל בִּכְבָרָה עַד שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַמַּרְגָּלִית (תַּנְחוּמָא וַיֵּשֶׁב א).

מַה הוֹסִיף הַמִּדְרָשׁ בִּמְשָׁלוֹ?

וּבֵאֵר: אָדָם הַמְּשַׁעֵר שֶׁיִּמְצָא אוֹצָר בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, מַתְחִיל לַחְפֹּר בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁחוֹפֵר וְאֵינוֹ מוֹצֵא, מִתְיָאֵשׁ וְעוֹזֵב. כִּי אוּלַי הֻטְעָה, וְאוּלַי כְּבָר מְצָאוֹ מִישֶׁהוּ לְפָנָיו. אֲבָל אִם הוּא בְּעַצְמוֹ אִבֵּד בַּמָּקוֹם, כָּאן וְעַכְשָׁו, מַרְגָּלִית, יוֹדֵעַ הוּא בְּלִי סָפֵק שֶׁאִם יְחַפֵּשׂ - גַּם יִמְצָא. עַל כֵּן, לֹא יַחֲסֹךְ כָּל טֹרַח וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁיָּשׁוּב וְיִזְכֶּה בָּהּ.

מַדּוּעַ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהָאֶחָד דַּרְכּוֹ סְלוּלָה וְהָאַחֵר דַּרְכּוֹ קָשָׁה וּמְיַסֶּרֶת? זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁלְּפִתְרוֹנָהּ נִדְרָשׁ אֹפֶק רָחָב מִשֶּׁלָּנוּ, הֲבָנַת הַנְּשָׁמוֹת וְיִעוּדֵיהֶן, וְעִנְיָנָהּ נִרְמָז בְּדִבְרֵי ה' אֶל אִיּוֹב (שְׁמוֹת רַבָּה מ-ג). "אִם אַתָּה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה אֵיפָתְךָ, אַתָּה מִתְוַכֵּחַ עִמִּי". דַּי לָנוּ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁזֶּה יִעוּדָן וְעַל כָּךְ שְׂכָרָן, וּלְפוּם צַעֲרָן אַגְרָן, וְיֵדְעוּ נֶאֱמָנָה שֶׁבְּסוֹף הַיְגִיעָה יַגִּיעוּ לִמְקוֹר הַמַּיִם הַחַיִּים וְיִדְלוּ מִמֵּי הָאֱמוּנָה; יִשְׁאֲבוּ בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנוֹת הַיְשׁוּעָה. מִבְּחִינָה זוֹ שָׁפִיר מַצָּבָן מֵאוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁמִּשְׁבֶּצֶת הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלָּהֶן הִיא בְּעֹנִי אוֹ בְּיִסּוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹתָהּ.

יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת שֶׁבְּעֶטְיָהּ יֵשׁ לַעֲמֹל וְלַחְשׂף אֶת מַעְיְנוֹת הָאֱמוּנָה. יֵשׁ מִי שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם יוֹתֵר, וְעָלָיו לִקְדֹּחַ וְלַחְפֹּר בְּאֵר כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מֵי הַתְּהוֹם. לְעִתִּים קַלָּה הַחֲפִירָה, וּלְעִתִּים דּוֹרֶשֶׁת חֲצִיבָה בַּסֶּלַע. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינָה שֶׁל "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ... בִּימֵי אַבְרָהָם... סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" (בְּרֵאשִׁית כו-טו). אַבְרָהָם חָצַב מַעְיְנוֹת אֱמוּנָה. בָּאוּ הַפְּלִשְׁתִּים, בַּדְרָנִים וְלֵיצָנִים (שֶׁזּוֹ מַהוּתָם. ע"ז יט.), וְסָתְמוּ מַעְיְנוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלְּבָבוֹת. בָּאָה תַּרְבּוּת קַלָּה וּקְלוֹקֶלֶת, לוֹעֶגֶת וּמַכְפִּישָׁה, וְכִבְּתָה כָּל זִיק קֹדֶשׁ. בְּמִקְרֶה כָּזֶה, יֵשׁ לְפַנּוֹת אֶת הֶעָפָר, לְנַקּוֹת אֶת הַסְּתִימָה, לָתֵת לַמַּיִם הַחַיִּים מוֹצָא, כְּבַתְּחִלָּה.

וּלְרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל הָיָה עַל כָּךְ מָשָׁל נִפְלָא:

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁתַּדְּכוֹת, נֶעֱרָכִים הַנִּשּׂוּאִין בְּעִירָהּ שֶׁל הַכַּלָּה. אֲבָל, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, פְּעָמִים רַבּוֹת מִתְעוֹרֶרֶת מְרִיבָה גַּם עַל רֶקַע זֶה. כָּל מִשְׁפָּחָה מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ מְיֻחֶסֶת וְנִכְבָּדָה מֵרְעוּתָהּ, אוֹ עֲנֵפָה וּמְרֻבַּת אֻכְלוּסִין מֵחֲבֶרְתָּהּ, וּמַדּוּעַ תְּוַתֵּר וְתִטַּלְטֵל וְתָחוּשׁ זָרָה. בְּמִקְרִים כָּאֵלּוּ אֵין מָנוֹס מֵהַחְלָטָה לַעֲרֹךְ אֶת הַנִּשּׂוּאִין בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, בָּעִיר אוֹ בַּיִּשּׁוּב הַנִּמְצָאִים בְּמֶרְחָק שָׁוֶה, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. מַזְמִינִים מְקוֹמוֹת בְּאַכְסַנְיָה, מִתְאָרְחִים בְּבָתֵּי מַכָּרִים וְעוֹרְכִים אֶת הַנִּשּׂוּאִין בְּאוּלַם שְׂמָחוֹת אוֹ בַּחֲדַר הָאֹכֶל שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן.

אִם הַדָּבָר כָּךְ, אֵין עַל בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה לִדְאֹג לָאֹכֶל. לְכָל הַיּוֹתֵר יָבִיאוּ עִמָּם מְעַט עוּגוֹת בֵּיתִיּוֹת וְתִקְרֹבֶת, מִינֵי תַּרְגִּימָא וּמֶרְקָחוֹת שֶׁנִרְקְחוּ לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, וְכַמּוּבָן, יָבִיא הֶחָתָן עִמּוֹ אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין וְהַכַּלָּה אֶת שִׂמְלַת הַכַּלָּה, אוֹתָם דְּבָרִים הַמּוּכָנִים מֵרֹאשׁ שֶׁאֵין לְהַשְׁאִירָם לָרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

אַךְ מַה יִהְיֶה אִם שְׁנֵי הַצְּדָדִים עַקְשָׁנִים גְּדוֹלִים, יוֹשְׁבִים וְרוֹכְנִים עַל מַפַּת דְּרָכִים וְסַרְגֵּל מְדִידָה בְּיָדָם: עִיר זוֹ סְמוּכָה מִדַּי לְצַד הָאֶחָד, וְיִשּׁוּב זֶה כְּבָר סָמוּךְ הוּא לַצַּד הָאַחֵר. בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֵינָם מוּכָנִים לְוַתֵּר. בְּמִקְרֶה שֶׁכָּזֶה, לֹא יִהְיֶה מָנוֹס מִלִּקְבֹּעַ שֶׁהַחֲתֻנָּה תֵּעָרֵךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בְּדִיּוּק, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וּבִלְבַד שֶׁצַּד אֶחָד לֹא יָחוּשׁ נָחוּת וּמוּבָס... בְּמִקְרֶה זֶה, יֵאָלְצוּ לְהָבִיא עִמָּם הַכֹּל בַּכֹּל: שֻׁלְחָנוֹת וְסַפְסָלִים, מוֹטוֹת וְחֻפָּה, צַלָּחוֹת וְכוֹסוֹת, לֶחֶם וְיַיִן, בָּשָׂר וְדָגִים -

הַכֹּל. מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף.

וְהַנִּמְשָׁל: בְּיָמִים עָבָרוּ גָּדֵל הַנַּעַר בִּסְבִיבָה חֲרֵדִית, קָלַט אֶת הַדִּינִים בַּבַּיִת וּבַחֶבְרָה, שָׁמַע שִׁעוּרֵי תּוֹרָה עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה וְלֹא עָמַד בִּפְנֵי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים. אֲזַי הִצְטַמְצְמָה חוֹבַת הַחִנּוּךְ לְתוֹסֶפֶת שְׁלֵמוּת וְהִדּוּר בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת. כְּמוֹ חִנּוּךְ לְיֶתֶר כַּוָּנָה, לִזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה. כְּאוֹתָן פַּרְפְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ מוּבָאוֹת לַשִּׂמְחָה. אַךְ בְּיָמֵינוּ, שֶׁהַכֹּל נִפְרַץ וְהָרְחוֹב מֻשְׁחָת, וְהַנִּסְיוֹנוֹת רַבִּים וְסוֹחֲפִים, מִתְרַחֶבֶת חוֹבַת הַחִנּוּךְ גַּם לַיְּסוֹדוֹת הַבְּסִיסִיִּים, שֶׁיְּהֵא הַבֵּן מֻשְׁרָשׁ בָּהֶם הַשְׁרָאָה אֵיתָנָהּ. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	מטות תשפ"ב
	עֵץ הַדָּגִים
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "הַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (לז-כד) מִצַּד אֶחָד הָאֱמוּנָה מֻטְבַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּכָל אָדָם, בְּלֹא סָפֵק. מִצַּד שֵׁנִי בָּא הַחֻרְבָּן עַל שֶׁלֹּא הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם "אִישׁ מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה". לֹא מוּבָן, אִם מְקַנֶּנֶת הִיא בָּנוּ, מַה יֵּשׁ לְבַקְּשָׁהּ? אֶת בֵּאוּר הַדְּבָרִים מָצִינוּ בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "יִשְׂמַח משֶׁה" (פָּרָשַׁת נִצָּבִים): "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה..." (מִשְׁלֵי כ-ה). תַּמְצִית דְּבָרָיו, שֶׁבְּכָל מָקוֹם מְצוּיִים מַיִם. לִפְעָמִים הֵם גְּלוּיִים וְלִפְעָמִים - מִתַּחַת לִפְנֵי הַקַּרְקַע. לִפְעָמִים חוֹפְרִים מְעַט וּמַגִּיעִים אֲלֵיהֶם, וְלִפְעָמִים יֵשׁ לַחְפֹּר לָעֹמֶק עַד שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָם. כָּךְ יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁנְּהָרוֹת הָאֱמוּנָה שׁוֹטְפִים אֶצְלָם עַל פְּנֵי חוּצוֹת, מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. וְיֵשׁ שֶׁבִּיגִיעָה מוּעֶטֶת, בַּחֲפִירָה קַלָּה, יַגִּיעוּ לִבְאֵר הַמַּיִם הַחַיִּים. אַךְ יֵשׁ שֶׁרִגְשׁוֹתֵיהֶם צְפוּנִים וַחֲתוּמִים, חֲבוּיִים יוֹתֵר, וַעֲלֵיהֶם לַחְפֹּר בִּיגִיעָה, כְּדֵי לִדְלוֹת וּלְהַעֲלוֹת אֱמוּנָה אֶל פְּנֵי הַשֶּׁטַח: "וְאִישׁ תְּבוּנָה, יִדְלֶנָּה". אֲבָל עֲלֵיהֶם לָדַעַת, וּבְלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק, שֶׁאוֹצַר הָאֱמוּנָה אָכֵן צָפוּן וּמְצַפֶּה לְגִלּוּיוֹ. וְכָךְ פֵּרֵשׁ הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל (רַמָתַיִם צוֹפִים, פֶּרֶק ג' אוֹת י"ב) אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עַל הַכָּתוּב: "... תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה... תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא" (מִשְׁלֵי ב ד-ה). מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאִבֵּד מַרְגָּלִית, מַה הוּא עוֹשֶׂה? מַשְׁלִיךְ אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְכוֹבֵר הַחוֹל בִּכְבָרָה עַד שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַמַּרְגָּלִית (תַּנְחוּמָא וַיֵּשֶׁב א). מַה הוֹסִיף הַמִּדְרָשׁ בִּמְשָׁלוֹ? וּבֵאֵר: אָדָם הַמְּשַׁעֵר שֶׁיִּמְצָא אוֹצָר בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, מַתְחִיל לַחְפֹּר בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁחוֹפֵר וְאֵינוֹ מוֹצֵא, מִתְיָאֵשׁ וְעוֹזֵב. כִּי אוּלַי הֻטְעָה, וְאוּלַי כְּבָר מְצָאוֹ מִישֶׁהוּ לְפָנָיו. אֲבָל אִם הוּא בְּעַצְמוֹ אִבֵּד בַּמָּקוֹם, כָּאן וְעַכְשָׁו, מַרְגָּלִית, יוֹדֵעַ הוּא בְּלִי סָפֵק שֶׁאִם יְחַפֵּשׂ - גַּם יִמְצָא. עַל כֵּן, לֹא יַחֲסֹךְ כָּל טֹרַח וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁיָּשׁוּב וְיִזְכֶּה בָּהּ. מַדּוּעַ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהָאֶחָד דַּרְכּוֹ סְלוּלָה וְהָאַחֵר דַּרְכּוֹ קָשָׁה וּמְיַסֶּרֶת? זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁלְּפִתְרוֹנָהּ נִדְרָשׁ אֹפֶק רָחָב מִשֶּׁלָּנוּ, הֲבָנַת הַנְּשָׁמוֹת וְיִעוּדֵיהֶן, וְעִנְיָנָהּ נִרְמָז בְּדִבְרֵי ה' אֶל אִיּוֹב (שְׁמוֹת רַבָּה מ-ג). "אִם אַתָּה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה אֵיפָתְךָ, אַתָּה מִתְוַכֵּחַ עִמִּי". דַּי לָנוּ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁזֶּה יִעוּדָן וְעַל כָּךְ שְׂכָרָן, וּלְפוּם צַעֲרָן אַגְרָן, וְיֵדְעוּ נֶאֱמָנָה שֶׁבְּסוֹף הַיְגִיעָה יַגִּיעוּ לִמְקוֹר הַמַּיִם הַחַיִּים וְיִדְלוּ מִמֵּי הָאֱמוּנָה; יִשְׁאֲבוּ בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנוֹת הַיְשׁוּעָה. מִבְּחִינָה זוֹ שָׁפִיר מַצָּבָן מֵאוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁמִּשְׁבֶּצֶת הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלָּהֶן הִיא בְּעֹנִי אוֹ בְּיִסּוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹתָהּ. יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת שֶׁבְּעֶטְיָהּ יֵשׁ לַעֲמֹל וְלַחְשׂף אֶת מַעְיְנוֹת הָאֱמוּנָה. יֵשׁ מִי שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם יוֹתֵר, וְעָלָיו לִקְדֹּחַ וְלַחְפֹּר בְּאֵר כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מֵי הַתְּהוֹם. לְעִתִּים קַלָּה הַחֲפִירָה, וּלְעִתִּים דּוֹרֶשֶׁת חֲצִיבָה בַּסֶּלַע. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינָה שֶׁל "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ... בִּימֵי אַבְרָהָם... סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" (בְּרֵאשִׁית כו-טו). אַבְרָהָם חָצַב מַעְיְנוֹת אֱמוּנָה. בָּאוּ הַפְּלִשְׁתִּים, בַּדְרָנִים וְלֵיצָנִים (שֶׁזּוֹ מַהוּתָם. ע"ז יט.), וְסָתְמוּ מַעְיְנוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלְּבָבוֹת. בָּאָה תַּרְבּוּת קַלָּה וּקְלוֹקֶלֶת, לוֹעֶגֶת וּמַכְפִּישָׁה, וְכִבְּתָה כָּל זִיק קֹדֶשׁ. בְּמִקְרֶה כָּזֶה, יֵשׁ לְפַנּוֹת אֶת הֶעָפָר, לְנַקּוֹת אֶת הַסְּתִימָה, לָתֵת לַמַּיִם הַחַיִּים מוֹצָא, כְּבַתְּחִלָּה. וּלְרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל הָיָה עַל כָּךְ מָשָׁל נִפְלָא: בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁתַּדְּכוֹת, נֶעֱרָכִים הַנִּשּׂוּאִין בְּעִירָהּ שֶׁל הַכַּלָּה. אֲבָל, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, פְּעָמִים רַבּוֹת מִתְעוֹרֶרֶת מְרִיבָה גַּם עַל רֶקַע זֶה. כָּל מִשְׁפָּחָה מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ מְיֻחֶסֶת וְנִכְבָּדָה מֵרְעוּתָהּ, אוֹ עֲנֵפָה וּמְרֻבַּת אֻכְלוּסִין מֵחֲבֶרְתָּהּ, וּמַדּוּעַ תְּוַתֵּר וְתִטַּלְטֵל וְתָחוּשׁ זָרָה. בְּמִקְרִים כָּאֵלּוּ אֵין מָנוֹס מֵהַחְלָטָה לַעֲרֹךְ אֶת הַנִּשּׂוּאִין בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, בָּעִיר אוֹ בַּיִּשּׁוּב הַנִּמְצָאִים בְּמֶרְחָק שָׁוֶה, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. מַזְמִינִים מְקוֹמוֹת בְּאַכְסַנְיָה, מִתְאָרְחִים בְּבָתֵּי מַכָּרִים וְעוֹרְכִים אֶת הַנִּשּׂוּאִין בְּאוּלַם שְׂמָחוֹת אוֹ בַּחֲדַר הָאֹכֶל שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן. אִם הַדָּבָר כָּךְ, אֵין עַל בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה לִדְאֹג לָאֹכֶל. לְכָל הַיּוֹתֵר יָבִיאוּ עִמָּם מְעַט עוּגוֹת בֵּיתִיּוֹת וְתִקְרֹבֶת, מִינֵי תַּרְגִּימָא וּמֶרְקָחוֹת שֶׁנִרְקְחוּ לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, וְכַמּוּבָן, יָבִיא הֶחָתָן עִמּוֹ אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין וְהַכַּלָּה אֶת שִׂמְלַת הַכַּלָּה, אוֹתָם דְּבָרִים הַמּוּכָנִים מֵרֹאשׁ שֶׁאֵין לְהַשְׁאִירָם לָרֶגַע הָאַחֲרוֹן. אַךְ מַה יִהְיֶה אִם שְׁנֵי הַצְּדָדִים עַקְשָׁנִים גְּדוֹלִים, יוֹשְׁבִים וְרוֹכְנִים עַל מַפַּת דְּרָכִים וְסַרְגֵּל מְדִידָה בְּיָדָם: עִיר זוֹ סְמוּכָה מִדַּי לְצַד הָאֶחָד, וְיִשּׁוּב זֶה כְּבָר סָמוּךְ הוּא לַצַּד הָאַחֵר. בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֵינָם מוּכָנִים לְוַתֵּר. בְּמִקְרֶה שֶׁכָּזֶה, לֹא יִהְיֶה מָנוֹס מִלִּקְבֹּעַ שֶׁהַחֲתֻנָּה תֵּעָרֵךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בְּדִיּוּק, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וּבִלְבַד שֶׁצַּד אֶחָד לֹא יָחוּשׁ נָחוּת וּמוּבָס... בְּמִקְרֶה זֶה, יֵאָלְצוּ לְהָבִיא עִמָּם הַכֹּל בַּכֹּל: שֻׁלְחָנוֹת וְסַפְסָלִים, מוֹטוֹת וְחֻפָּה, צַלָּחוֹת וְכוֹסוֹת, לֶחֶם וְיַיִן, בָּשָׂר וְדָגִים - הַכֹּל. מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. וְהַנִּמְשָׁל: בְּיָמִים עָבָרוּ גָּדֵל הַנַּעַר בִּסְבִיבָה חֲרֵדִית, קָלַט אֶת הַדִּינִים בַּבַּיִת וּבַחֶבְרָה, שָׁמַע שִׁעוּרֵי תּוֹרָה עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה וְלֹא עָמַד בִּפְנֵי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים. אֲזַי הִצְטַמְצְמָה חוֹבַת הַחִנּוּךְ לְתוֹסֶפֶת שְׁלֵמוּת וְהִדּוּר בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת. כְּמוֹ חִנּוּךְ לְיֶתֶר כַּוָּנָה, לִזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה. כְּאוֹתָן פַּרְפְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ מוּבָאוֹת לַשִּׂמְחָה. אַךְ בְּיָמֵינוּ, שֶׁהַכֹּל נִפְרַץ וְהָרְחוֹב מֻשְׁחָת, וְהַנִּסְיוֹנוֹת רַבִּים וְסוֹחֲפִים, מִתְרַחֶבֶת חוֹבַת הַחִנּוּךְ גַּם לַיְּסוֹדוֹת הַבְּסִיסִיִּים, שֶׁיְּהֵא הַבֵּן מֻשְׁרָשׁ בָּהֶם הַשְׁרָאָה אֵיתָנָהּ. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)