Otzarot-Article

"וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (יב-ח) דָּבָר מְזַעְזֵעַ מָצִינוּ בְּפֵרוּשׁ הֶחָסִיד רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זצ"ל, מִמְּגֹרְשֵׁי סְפָרַד, עַל מַסֶּכֶת אָבוֹת. עֲצִימַת עֵינַיִם לֹא תּוֹעִיל, כְּדַאי שֶׁנִּהְיֶה מוּדָעִים לַסַּכָּנָה, וְנֵדַע לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנָּה.

הַמִּשְׁנָה מוֹדִיעָה, כִּי "כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם" (אָבוֹת ד-ה). חִלּוּל הַשֵּׁם הוּא הָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. עַל הַנּוֹרָאוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת יָכוֹל הָאָדָם לְכַפֵּר עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, מַעֲלַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִים. אַךְ לַעֲווֹן חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין דַּי בְּכָל אֵלּוּ, וְאֵין מִתְכַּפֵּר אֶלָּא בְּיִסּוּרֵי מִיתָה, חָלִילָה - אוֹ אִם יַרְבֶּה בִּפְעֻלּוֹת לְקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם.

וְהִנֵּה, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים, יָדַעְנוּ מַה הוּא: אָדָם הַמַּכְפִּישׁ אֶת שֵׁם הַיַּהֲדוּת בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ נָאָה לְשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, ה' יִשְׁמְרֵנוּ. אֲבָל מִי יוֹדֵעַ מַה הוּא חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר? וְהִנֵּה, הֶחָסִיד יַעֲבֵץ הִסְבִּיר זֹאת: הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ - הוּא הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר! וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁאִם אוֹתוֹ חָבֵר יִכָּנֵס לְפֶתַע, יִשְׁתַּתֵּק הַמְסַפֵּר. הֱוֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי הֶחָבֵר, מִתְבַּיֵּשׁ הוּא. וּמִפְּנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. לֹא בִּכְדִי הִמְשִׁילוּ בִּגְמָרָא עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע לַעֲבוֹדָה זָרָה – כִּי עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה כָּפְרוּ בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא, וּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע אַף הוּא כֵּן: יָרֵא הוּא פֶּן חֲבֵרוֹ יִשְׁמַע אֶת דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָרֵא מֵהַבּוֹרֵא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו. מְחַלֵּל הוּא אֵפוֹא שֵׁם שָׁמַיִם בְּסֵתֶר לִבּוֹ, וַעֲלוּלִים לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי, חָלִילָה, אִם לֹא יָשׁוּב בּוֹ מִדַּרְכּוֹ.

חֲבֵרִים, לֹא לְקַטְרֵג בָּאנוּ וְלֹא לְהוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר. רַק לְהָפִיק לֶקַח וּלְשַׁפֵּר דֶּרֶךְ. לָדַעַת שֶׁהַבּוֹרֵא צוֹפֶה וּמַאֲזִין, מְלוֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. עַל כֵּן, חוֹבָתֵנוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמֵנוּ גַּם אִם יֵשׁ לָנוּ כַּעַס וְהַקְפָּדָה כְּלַפֵּי מִישֶׁהוּ. עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל לְשׁוֹנֵנוּ וּבְכָךְ נָקֵל עַל עַצְמֵנוּ.

יוֹם אֶחָד בְּשִׁעוּר חֶבְרָה, בִּקְּשָׁה הַמּוֹרָה מִתַּלְמִידוֹתֶיהָ לְהָבִיא אִתָּן בַּיּוֹם שֶׁלַּמָּחֳרָת שַׂקִּית נַיְלוֹן וְשַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.

לְמָחֳרָת, כְּשֶׁהֵבִיאוּ הַתַּלְמִידוֹת שַׂקִּית נַיְלוֹן וְשַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, הֵטִילָה עֲלֵיהֶן הַמּוֹרָה מְשִׂימָה: "עַל כָּל מִי שֶׁעָשָׂה לָכֶן מַשֶּׁהוּ בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים וְלֹא סְלַחְתֶּן לוֹ עַל כָּךְ, בַּחֲרוּ תַּפּוּחַ אֲדָמָה אֶחָד, רִשְׁמוּ עָלָיו אֶת שֵׁם הָאָדָם וְהַכְנִיסוּ לְשַׂקִּית הַנַּיְלוֹן".

אָסְפוּ הַתַּלְמִידוֹת אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה שֶׁהֵבִיאוּ, כָּתְבוּ עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת, וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם לְשַׂקִּית הַנַּיְלוֹן – כְּפִי שֶׁהַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה. מַהֵר מְאֹד, כֻּלָּם שָׂמוּ לֵב שֶׁחֵלֶק מֵהַשַּׂקִּיּוֹת הָיוּ כְּבֵדוֹת יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרוֹת.

הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁכָּתְבוּ שֵׁמוֹת שֶׁל יְלָדוֹת מֵהַגַּן וּמִבֵּית הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִי שֶׁרָבוּ אִתָּן, אוֹ דְּמוּיוֹת אֲחֵרוֹת מֵחַיֵּיהֶן שֶׁנָּטְרוּ לָהֶן טִינָה עִם הַזְּמַן. כֻּלָּן רָשְׁמוּ שֵׁמוֹת עַל תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה וְהִכְנִיסוּ לְשַׂקִּיּוֹת הַנַּיְלוֹן הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלָּהֶן.

"כָּעֵת", אָמְרָהּ הַמּוֹרָה, "עֲלֵיכֶן לִסְחֹב אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת אִתְּכֶן לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלְכוּ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ שָׁלֵם".

כְּפִי שֶׁהוֹרְתָה הַמּוֹרָה, הַתַּלְמִידוֹת סָחֲבוּ אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת אִתָּן לְכָל מָקוֹם בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ שָׁלֵם: לְבֵית הַסֵּפֶר, לַחוּגִים, לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים וַאֲפִלּוּ אִתָּן לַמִּטָּה... כָּל אַחַת מֵהֶן הִרְגִּישָׁה אֶת כֹּבֶד הַשַּׂקִּית שֶׁלָּהּ, שֶׁהִקְשְׁתָה עָלֶיהָ לִחְיוֹת בְּנוֹחוּת.

בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ כִּנְּסָה אוֹתָן שׁוּב הַמּוֹרָה וְאָמְרָה לָהֶן: "מֵטָאפוֹרָה זוֹ מְתָאֶרֶת בַּצּוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶת הַמְּחִיר שֶׁאָנוּ מְשַׁלְּמוֹת עַל שְׁמִירַת הַכְּאֵבִים וְהַכְּעָסִים לְעַצְמֵנוּ, וְעַל גִּישָׁתֵנוּ הַשְּׁלִילִית לְמַצָּבִים שׁוֹנִים. לְעִתִּים אָנוּ חוֹשְׁבוֹת שֶׁלִּסְלֹחַ לַאֲנָשִׁים, זוֹ מַתָּנָה שֶׁאָנוּ נוֹתְנוֹת לָהֶם. עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר לְכֻלְּכֶן כִּי סְלִיחָה, זוֹ הַמַּתָּנָה שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקוֹת לְעַצְמֵנוּ - אָנוּ מְנַקּוֹת אֶת לִבֵּנוּ מִטִּינָה כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרוֹת וּשְׂמֵחוֹת יוֹתֵר".

חֲבֵרִים, הַחַיִּים קְצָרִים מִכְּדֵי לְבַזְבֵּז אוֹתָם עַל טִינָה וְכַעַס. שַׁחְרְרוּ אֶת כָּל הַתְּחוּשׁוֹת הָרָעוֹת שֶׁנֶּאֶגְרוּ בְּלִבְּכֶם עִם הַשָּׁנִים וְהָקֵלּוּ עַל הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם. תְּנוּ לְעַצְמְכֶם מַתָּנָה בְּצוּרַת סְלִיחָה. תְּנַקּוּ אֶת הַלֵּב, תּוֹרִידוּ אֶת "הַשַּׂק הַכָּבֵד" וְאֶת הַמִּשְׁקָל הָעוֹדֵף הַזֶּה מֵעֲלֵיכֶם. אַתָּה תִּסְלַח לַחֲבֵרְךָ וְתִזְכֶּה שֶׁגַּם מִשָּׁמַיִם יִסְלְחוּ לְךָ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תשפ"ב
	כָּל מַעֲשֵׂה קַנָּאוּת – טָעוּן בְּחִינָה הֵיטֵב!
	"וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (יב-ח) דָּבָר מְזַעְזֵעַ מָצִינוּ בְּפֵרוּשׁ הֶחָסִיד רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זצ"ל, מִמְּגֹרְשֵׁי סְפָרַד, עַל מַסֶּכֶת אָבוֹת. עֲצִימַת עֵינַיִם לֹא תּוֹעִיל, כְּדַאי שֶׁנִּהְיֶה מוּדָעִים לַסַּכָּנָה, וְנֵדַע לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנָּה. הַמִּשְׁנָה מוֹדִיעָה, כִּי "כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם" (אָבוֹת ד-ה). חִלּוּל הַשֵּׁם הוּא הָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. עַל הַנּוֹרָאוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת יָכוֹל הָאָדָם לְכַפֵּר עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, מַעֲלַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִים. אַךְ לַעֲווֹן חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין דַּי בְּכָל אֵלּוּ, וְאֵין מִתְכַּפֵּר אֶלָּא בְּיִסּוּרֵי מִיתָה, חָלִילָה - אוֹ אִם יַרְבֶּה בִּפְעֻלּוֹת לְקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם. וְהִנֵּה, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים, יָדַעְנוּ מַה הוּא: אָדָם הַמַּכְפִּישׁ אֶת שֵׁם הַיַּהֲדוּת בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ נָאָה לְשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, ה' יִשְׁמְרֵנוּ. אֲבָל מִי יוֹדֵעַ מַה הוּא חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר? וְהִנֵּה, הֶחָסִיד יַעֲבֵץ הִסְבִּיר זֹאת: הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ - הוּא הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר! וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁאִם אוֹתוֹ חָבֵר יִכָּנֵס לְפֶתַע, יִשְׁתַּתֵּק הַמְסַפֵּר. הֱוֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי הֶחָבֵר, מִתְבַּיֵּשׁ הוּא. וּמִפְּנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. לֹא בִּכְדִי הִמְשִׁילוּ בִּגְמָרָא עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע לַעֲבוֹדָה זָרָה – כִּי עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה כָּפְרוּ בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא, וּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע אַף הוּא כֵּן: יָרֵא הוּא פֶּן חֲבֵרוֹ יִשְׁמַע אֶת דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָרֵא מֵהַבּוֹרֵא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו. מְחַלֵּל הוּא אֵפוֹא שֵׁם שָׁמַיִם בְּסֵתֶר לִבּוֹ, וַעֲלוּלִים לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי, חָלִילָה, אִם לֹא יָשׁוּב בּוֹ מִדַּרְכּוֹ. חֲבֵרִים, לֹא לְקַטְרֵג בָּאנוּ וְלֹא לְהוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר. רַק לְהָפִיק לֶקַח וּלְשַׁפֵּר דֶּרֶךְ. לָדַעַת שֶׁהַבּוֹרֵא צוֹפֶה וּמַאֲזִין, מְלוֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. עַל כֵּן, חוֹבָתֵנוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמֵנוּ גַּם אִם יֵשׁ לָנוּ כַּעַס וְהַקְפָּדָה כְּלַפֵּי מִישֶׁהוּ. עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל לְשׁוֹנֵנוּ וּבְכָךְ נָקֵל עַל עַצְמֵנוּ. יוֹם אֶחָד בְּשִׁעוּר חֶבְרָה, בִּקְּשָׁה הַמּוֹרָה מִתַּלְמִידוֹתֶיהָ לְהָבִיא אִתָּן בַּיּוֹם שֶׁלַּמָּחֳרָת שַׂקִּית נַיְלוֹן וְשַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה. לְמָחֳרָת, כְּשֶׁהֵבִיאוּ הַתַּלְמִידוֹת שַׂקִּית נַיְלוֹן וְשַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, הֵטִילָה עֲלֵיהֶן הַמּוֹרָה מְשִׂימָה: "עַל כָּל מִי שֶׁעָשָׂה לָכֶן מַשֶּׁהוּ בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים וְלֹא סְלַחְתֶּן לוֹ עַל כָּךְ, בַּחֲרוּ תַּפּוּחַ אֲדָמָה אֶחָד, רִשְׁמוּ עָלָיו אֶת שֵׁם הָאָדָם וְהַכְנִיסוּ לְשַׂקִּית הַנַּיְלוֹן". אָסְפוּ הַתַּלְמִידוֹת אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה שֶׁהֵבִיאוּ, כָּתְבוּ עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת, וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם לְשַׂקִּית הַנַּיְלוֹן – כְּפִי שֶׁהַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה. מַהֵר מְאֹד, כֻּלָּם שָׂמוּ לֵב שֶׁחֵלֶק מֵהַשַּׂקִּיּוֹת הָיוּ כְּבֵדוֹת יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרוֹת. הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁכָּתְבוּ שֵׁמוֹת שֶׁל יְלָדוֹת מֵהַגַּן וּמִבֵּית הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִי שֶׁרָבוּ אִתָּן, אוֹ דְּמוּיוֹת אֲחֵרוֹת מֵחַיֵּיהֶן שֶׁנָּטְרוּ לָהֶן טִינָה עִם הַזְּמַן. כֻּלָּן רָשְׁמוּ שֵׁמוֹת עַל תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה וְהִכְנִיסוּ לְשַׂקִּיּוֹת הַנַּיְלוֹן הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלָּהֶן. "כָּעֵת", אָמְרָהּ הַמּוֹרָה, "עֲלֵיכֶן לִסְחֹב אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת אִתְּכֶן לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלְכוּ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ שָׁלֵם". כְּפִי שֶׁהוֹרְתָה הַמּוֹרָה, הַתַּלְמִידוֹת סָחֲבוּ אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת אִתָּן לְכָל מָקוֹם בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ שָׁלֵם: לְבֵית הַסֵּפֶר, לַחוּגִים, לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים וַאֲפִלּוּ אִתָּן לַמִּטָּה... כָּל אַחַת מֵהֶן הִרְגִּישָׁה אֶת כֹּבֶד הַשַּׂקִּית שֶׁלָּהּ, שֶׁהִקְשְׁתָה עָלֶיהָ לִחְיוֹת בְּנוֹחוּת. בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ כִּנְּסָה אוֹתָן שׁוּב הַמּוֹרָה וְאָמְרָה לָהֶן: "מֵטָאפוֹרָה זוֹ מְתָאֶרֶת בַּצּוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶת הַמְּחִיר שֶׁאָנוּ מְשַׁלְּמוֹת עַל שְׁמִירַת הַכְּאֵבִים וְהַכְּעָסִים לְעַצְמֵנוּ, וְעַל גִּישָׁתֵנוּ הַשְּׁלִילִית לְמַצָּבִים שׁוֹנִים. לְעִתִּים אָנוּ חוֹשְׁבוֹת שֶׁלִּסְלֹחַ לַאֲנָשִׁים, זוֹ מַתָּנָה שֶׁאָנוּ נוֹתְנוֹת לָהֶם. עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר לְכֻלְּכֶן כִּי סְלִיחָה, זוֹ הַמַּתָּנָה שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקוֹת לְעַצְמֵנוּ - אָנוּ מְנַקּוֹת אֶת לִבֵּנוּ מִטִּינָה כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרוֹת וּשְׂמֵחוֹת יוֹתֵר". חֲבֵרִים, הַחַיִּים קְצָרִים מִכְּדֵי לְבַזְבֵּז אוֹתָם עַל טִינָה וְכַעַס. שַׁחְרְרוּ אֶת כָּל הַתְּחוּשׁוֹת הָרָעוֹת שֶׁנֶּאֶגְרוּ בְּלִבְּכֶם עִם הַשָּׁנִים וְהָקֵלּוּ עַל הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם. תְּנוּ לְעַצְמְכֶם מַתָּנָה בְּצוּרַת סְלִיחָה. תְּנַקּוּ אֶת הַלֵּב, תּוֹרִידוּ אֶת "הַשַּׂק הַכָּבֵד" וְאֶת הַמִּשְׁקָל הָעוֹדֵף הַזֶּה מֵעֲלֵיכֶם. אַתָּה תִּסְלַח לַחֲבֵרְךָ וְתִזְכֶּה שֶׁגַּם מִשָּׁמַיִם יִסְלְחוּ לְךָ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)