מִי שֶׁלֹּא נָשַׁם אֲבַק דְּרָכִים, לֹא יִשְׁאַף אֲוִיר פְּסָגוֹת

"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה" (ח-ד) שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶצְבַּע לְפִי שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְזֶה" (רש"י). אַחַד הַכֵּלִים הַמֻּרְכָּבִים לְיִצּוּר, הָיָה הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה. הָיוּ בַּמְּנוֹרָה פְּרָטִים רַבִּים, מֻרְכָּבִים וַעֲדִינִים, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהֵעָשׂוֹת בְּפִסּוּל מְיֻחָד מִמִּקְשָׁה אַחַת שֶׁל זָהָב. בְּשֶׁל כָּךְ, הִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּבְנִיָּתָהּ, וְלָכֵן הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּיצַד הַמְּנוֹרָה צְרִיכָה לְהֵרָאוֹת.

הִקְשָׁה הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זַצַ"ל: מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֵּיצַד הַמְּנוֹרָה אֲמוּרָה לְהֵרָאוֹת? הֲרֵי מִמֵּילָא בַּסּוֹף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִשְׁלִיךְ אֶת הַזָּהָב לָאֵשׁ, וְהַמְּנוֹרָה נֶעֶשְׂתָה מֵאֵלֶיהָ!

וְתֵרֵץ, שֶׁאָכֵן לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה קָשֶׁה לַהֲכִינָהּ, אֲבָל הָיְתָה לוֹ בְּעָיָה נוֹסֶפֶת: הוּא כְּלָל לֹא יָדַע לְמַה לִּשְׁאֹף, כֵּיצַד לְהַתְחִיל בִּכְלָל אֶת בְּנִיָּתָהּ... לָכֵן הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת צוּרַת הַמְּנוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע קֹדֶם מַה לִּרְצוֹת וּלְמַה לִּשְׁאֹף. לְאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה וְיָדַע לְמַה צָּרִיךְ לְהַגִּיעַ, הָיָה לוֹ רָצוֹן לְהָכִין אֶת הַמְּנוֹרָה כִּדְרִישַׁת ה' יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס שֶׁהַמְּנוֹרָה נִבְנְתָה לְבַד – כִּי הָיָה לוֹ רָצוֹן!

יוֹצֵא אִם כֵּן, כָּתַב "הַשְּׂפַת אֱמֶת", שֶׁרְצוֹן הַלֵּב הוּא כְּבָר תְּחִלַּת הָעֲשִׂיָּה! עַל יְדֵי כֹּחַ הָרָצוֹן, הָאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְגָבְהֵי מְרוֹמִים, לְהֶשֵּׂגִים שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן טִבְעִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הָרָצוֹן, וְלָכֵן מְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ וְעוֹזֵר לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁמֵּעַל לְכֹחוֹתָיו. בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ (ב"ב י:).

כָּךְ בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן – אִם תִּרְצֶה וְתִשְׁאַף, תַּתְחִיל וְאָז ה' יִתְבָּרַךְ יְסַיֵּעַ בַּעַדְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מגילה ו) "יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ – תַּאֲמִין". אִם תִּרְצֶה וְתִתְיַגֵּעַ – בַּסּוֹף תַּצְלִיחַ!

סִפֵּר מְזַכֵּה הָרַבִּים, הַגָּאוֹן רַבִּי אַרְיֵה שֶׁכְטֵר זַצַ"ל: פַּעַם, כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל, שֶׁהָיָה כְּבָר בְּאַחֲרִית יָמָיו, מָצָא אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת נְעוּלָה. הַ"חֲזוֹן אִישׁ" נָח בְּאוֹתָהּ עֵת עַל הַמִּטָּה בְּמִרְפֶּסֶת בֵּיתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִבְחִין בּוֹ, אָמַר לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס פְּנִימָה דֶּרֶךְ הַמִּרְפֶּסֶת. כְּשֶׁנִּסָּה הָרַב שֶׁכְטֵר לַעֲלוֹת, נִתְפְּסוּ בְּגָדָיו בְּגֶדֶר הַתַּיִל שֶׁהָיְתָה שָׁם, וְהוּא הָיָה חַיָּב לָרֶדֶת. כָּךְ נִסָּה לַעֲלוֹת כַּמָּה פְּעָמִים וְחָזַר עַל עִקְבוֹתָיו, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִצְלִיחַ.

אָמַר לוֹ הַ"חֲזוֹן אִישׁ": "אֵלּוּ הֵם יְמֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי בָּעוֹלָם הַזֶּה – עָלָיו לְנַסּוֹת שׁוּב וָשׁוּב, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַל בְּ'קוֹצִים' הַמַּפְרִיעִים לוֹ לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת. אִם הָאָדָם לֹא יִתְפַּעֵל מֵהַמַּפְרִיעִים וְיִתְאַמֵּץ לְהַמְשִׁיךְ בְּעַקְשָׁנוּת, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יַצְלִיחַ!" (מעשה איש).

יֵשׁ כָּאן חִזּוּק גָּדוֹל לְכָל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁלֹּא יֹאמַר: "זֶה בִּכְלָל לֹא בִּשְׁבִילִי", "זֶה לֹא לַכֹּחוֹת שֶׁלִּי..." אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹף לִגְדוֹלוֹת, וַה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ לְהַשְׁלִים אֶת הַמְּשִׂימָה.

"רָצוֹן" - אוֹתִיּוֹת "צִנּוֹר", כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֶל ה', לְהִתְחַזֵּק, לָדַעַת יוֹתֵר תּוֹרָה, וְלַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוֹת - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲנִיק לוֹ כֹּחוֹת וְשֶׁפַע מִצִּנּוֹרוֹת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלּוֹ מִמָּרוֹם!

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁהַדָּת בִּשְׁבִילָם הוּא מֵעֵין פוֹלְקְלוֹר יְהוּדִי, חֲוָיָה יְהוּדִית, וְתוּ לֹא. בַּחֲנֻכָּה הֵם מַדְלִיקִים נֵרוֹת שַׁעֲוָה צִבְעוֹנִיִּים, בְּפוּרִים מִתְחַפְּשִׂים וְשׁוֹלְחִים מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת לַחֲבֵרִים, בְּשַׁבָּת עוֹשִׂים קִדּוּשׁ וְאוֹכְלִים אֲרוּחָה חֲגִיגִית יַחַד עִם כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּבְט"וּ בִּשְׁבָט מִתְעַנְּגִים עַל פֵּרוֹת בִּשְׁלַל טְעָמִים... אֲבָל מָה עִם לִמּוּד תּוֹרָה?

לֹא כְּלוּם!!! זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִילָם. קָשֶׁה, אֵין זְמַן, עֲיֵפִים וּמַרְגִּישִׁים שֶׁכְּבָר יוֹדְעִים הַכֹּל...

וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, "וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד" (אבות ב-ה), אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה, יָכוֹל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִצְוָה, אֲבָל בְּעֶצֶם עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ. וּכְבָר כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ זַצַ"ל, בְּסִפְרוֹ "יַעֲרוֹת דְּבַשׁ[יכ1] ", שֶׁאֵין מְצִיאוּת שֶׁאָדָם יִנָּצֵל מֵאִסּוּרֵי שַׁבָּת, אִם לֹא יִלְמַד אֶת הִלְכוֹת שַׁבָּת לְפָחוֹת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנָה לַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ (ישעיה נח-א) וְצִוָּהוּ: "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ לג:): "הַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשְּׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּזְדוֹנוֹת. "וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם" - אֵלּוּ עַמֵּי אֲרָצוֹת שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּשְׁגָגוֹת.

אִם כֵּן, לִכְאוֹרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צָדְקוּ בְּטַעֲנָתָם. הֵם רָצוּ לְהִשָּׁאֵר בְּמִצְרַיִם וּלְהַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל דָּגִים בְּ"חִנָּם" - חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת, וְכָךְ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיהֶם תְּבִיעוֹת וְהַקְפָּדוֹת, שֶׁהֲרֵי רַק עִם הַצַּדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה (יבמות קכא:).

עָנָה עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיָאן זַצַ"ל, בְּמָשָׁל:

בִּהְיוֹתִי יֶלֶד, נִכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה כְּרוּחַ סְעָרָה. דָּחַפְתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְכוֹס שֶׁעָמְדָה עָלָיו נָפְלָה וְנִשְׁבְּרָה. אִמִּי נָזְפָה בִּי בִּצְעָקוֹת: "כָּךְ לֹא נִכְנָסִים הַבַּיְתָה!! בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ לְךָ עֵינַיִם?!"

כַּעֲבוֹר שָׁעָה, שָׁכַח מִישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַבַּיִת לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת, וְתַרְנְגוֹל מֵהֶחָצֵר נִכְנַס אֶל הַמִּטְבָּח. הוּא עָלָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְשָׁבַר כַּמָּה כּוֹסוֹת. אִמִּי רַק אָמְרָה: "אוֹי! מִי שָׁכַח לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת?!" הִיא תָּפְסָה אֶת הַתַּרְנְגוֹל בְּיָדָהּ וְהוֹצִיאָהּ אוֹתוֹ הַחוּצָה בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים. בְּלִי כַּעַס וּבְלִי גְּעָרָה.

נֶעֱלַבְתִּי. עָלַי אִמִּי הִקְפִּידָה, וְאִלּוּ לַתַּרְנְגוֹל לֹא אָמְרָה דָּבָר! כְּשֶׁרָאֲתָה אִמִּי אֶת פַּרְצוּפִי, הֵבִינָה לְרוּחִי וְהִסְבִּירָה לִי: "הוּא בְּסַךְ הַכֹּל תַּרְנְגוֹל, אִם אֶצְעַק עָלָיו - זֶה לֹא יַעֲזֹר! אִם נַמְשִׁיךְ לְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, הוּא יַמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה וְלִשְׁבֹּר דְּבָרִים. אֲבָל מִמְּךָ אֲנִי מְצַפָּה לְיוֹתֵר!"

כְּדַאי לָנוּ לִזְכּוֹת לִהְיוֹת בְּגַן עֵדֶן, גַּם אִם בַּתְּחִלָּה יִרְבּוּ עָלֵינוּ הַתְּבִיעוֹת וְהַדִּקְדּוּקִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה בְּ"גַן עֵדֶן שֶׁל שׁוֹטִים" אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת! 

סִפֵּר הָרַב יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי זַצַ"ל: פַּעַם אַחַת, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִדְרֹשׁ לִפְנֵי אֲסִירִים בַּכֶּלֶא. אָמַרְתִּי לָהֶם: "אַתֶּם יְהוּדִים טוֹבִים! עַל הַפָּסוּק "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו" (בראשית כז-כז), דָּרְשָׁה הַגְּמָרָא (סנהדרין לז): רֵיחַ בּוֹגְדָיו שֶׁהָיָה כְּרֵיחַ גַּן עֵדֶן! (רש"י) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ" (שיר השירים א-ו). הַשַּׁחֲרוּת אֵינָהּ מֻטְבַּעַת בָּנוּ, הִיא רַק חִיצוֹנִית, וְלָכֵן הִיא חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת, אַךְ אֱמוּנָתֵנוּ חֲזָקָה וְשָׁרְשִׁית! רַחֲצוּ אֶת פְּנֵיכֶם, הִתְנַקּוּ וְלִבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי הָאֱמוּנָה! לֹא אֶתְכֶם צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב כָּאן, אֶלָּא אֶת הַמּוֹרִים שֶׁלָּכֶם, בִּגְלָלָם אַתֶּם נִמְצָאִים כָּאן!"

פַּעַם אַחֶרֶת, הִזְמִינוּ אֶת הָרַב גָּלִינְסְקִי לְדַבֵּר בִּפְנֵי תַּלְמִידִים שֶׁמְּסַיְּמִים כִּתָּה י"ב, לִפְנֵי גִּיּוּסָם לַצָּבָא. בְּסוֹף הַדְּרָשָׁה, שָׁאַל הָרַב אֶת אַחַד הַבַּחוּרִים: "מָתַי אִמָּא שֶׁלְּךָ מַדְלִיקָה נֵרוֹת?"

וְהוּא הֵשִׁיב: "כְּשֶׁיֵּשׁ הַפְסָקַת חַשְׁמַל"...

הָבָה נִתְעוֹרֵר בְּעַצְמֵנוּ, וְאָז נוּכַל גַּם לְהָעִיר אֶת אַחֵינוּ הַיְשֵׁנִים מִן הַמִּצְווֹת וּלְהַחֲזִירָם אֶל צוּר מַחֲצַבְתָּם, אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁמְּחַכֶּה לָהֶם בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת וּמְצַפֶּה שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלָיו. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַחֲזִיר אֵלָיו אֶת בָּנָיו הָאֲבוּדִים, וּשְׂכָרוֹ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם. (וְהִגַּדְתָּ)