Otzarot-Article

"בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (יד-ב). רַבֵּנוּ הַ"שִּׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל הִסְבִּיר, שֶׁהַכֹּהֵן יוֹצֵא לִקְרַאת הַמְּצֹרָע - כְּדֵי לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד. הַמְּצֹרָע נִשְׁלַָח מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וּמִתְבַּזֶּה בָּרַבִּים, לָכֵן חַיָּבִים לְהוֹכִיחַ לוֹ קֳבָל עַם וְעֵדָה שֶׁלֹּא נִדְחֶה חָלִילָה, וְהַכֹּהֵן יוֹצֵא אֵלָיו לְכַבְּדוֹ.

צָפוּן כָּאן לֶקַח עָצוּם. אָמְנָם הַמְּצֹרָע נֶעֱנַשׁ בַּעֲווֹנוֹ, עַל גַּבְהוּת הָרוּחַ וְלָשׁוֹן הָרַע, וּשְׁאָר הָעֲווֹנוֹת הַמְּנוּיִים בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (ערכין טז.). אֲבָל גַּם כְּשֶׁמַּעֲנִישִׁים - יֵשׁ לְאוֹתֵת שֶׁאֵין זוֹ דְּחִיָּה, אֶלָּא "לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת". אַדְּרַבָּה, יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ, וּמַעֲנִיקִים לוֹ כָּבוֹד.

גַּם כַּאֲשֶׁר מִרְיָם הַנְּבִיאָה נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת עַל שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ מֹשֶׁה, חָלַק לָהּ כְּלַל יִשְׂרָאֵל אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם", עַד שֶׁהִתְרַפְּאָה. עַמּוּד הֶעָנָן עָמַד בִּמְקוֹמוֹ, הַשְּׁכִינָה הִמְתִּינָה לָהּ כְּדֵי לַחְלֹק לָהּ כָּבוֹד.

גַּם כַּאֲשֶׁר הָיָה רָעָב מְמֻשָּׁךְ וַהֲמוֹנִים מֵתוּ כְּעֹנֶשׁ עַל הֲרִיגַת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְהַפְּגִיעָה בַּגִּבְעוֹנִים בִּימֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ שָׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף, בָּאָה הַתְּשׁוּבָה: "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים". "אֶל שָׁאוּל" - שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה, "וְאֶל בֵּית הַדָּמִים" - עַל שֶׁהָרַג אֶת הַגִּבְעוֹנִים. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יבמות עח:) שֶׁדַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הֻזְכַּר עֲווֹן שָׁאוּל וְנֶעֶנְשׁוּ עָלָיו - נֶאֱמַר גַּם שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה, וְנִתְבַּע כְּבוֹדוֹ. לוֹמַר שֶׁקָּדוֹשׁ וּמְרוֹמָם הָיָה, גַּם אִם הָיְתָה עָלָיו תְּבִיעָה.

גַּם כְּשֶׁאָנוּ כּוֹעֲסִים וְאַף מַעֲנִישִׁים, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁלֹל מִכֹּל וָכֹל וְלֹא לִפְסֹל לְגַמְרֵי, לֹא לִדְחוֹת אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל. אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עִם הָעֹנֶשׁ - לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד!

הַסִּפּוּר הַבָּא מוּבָא בְּסֵפֶר 'מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה' מֵאֵת הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין:

מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁהֵחֵל לִלְמֹד בִּישִׁיבָה קְטַנָּה, וּמִיָּד בַּתְּחִלָּה נִתְקַל בִּקְשָׁיִים. לֹא הָיוּ אֵלּוּ קְשָׁיִים רְצִינִיִּים, אַךְ בְּהֶעְדֵּר תְּשׂוּמֶת לֵב תָּפְחוּ הַבְּעָיוֹת, הָפְכוּ לְמַשְׁמָעוּתִיּוֹת וְגָרְרוּ תּוֹפָעוֹת לֹא רְצוּיוֹת כְּמוֹ יְרִידָה בַּמּוֹטִיבַצְיָה, פְּעָרִים לִמּוּדִיִּים וּקְשָׁיִים חֶבְרָתִיִּים, עַד שֶׁלְּאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים הַבָּחוּר עָזַב אֶת הַיְּשִׁיבָה וְחָזַר לַבַּיִת. "לֹא רוֹצֶה לִלְמֹד, לֹא רוֹצֶה לְנַסּוֹת, לֹא רוֹצֶה מִסְגֶּרֶת חִלּוּפִית, לֹא רוֹצֶה כְּלוּם!" קָרָא בְּסַעֲרַת הַלֵּב.

בְּאֵין סֵדֶר יוֹם קָבוּעַ, נִסָּה אֶת מַזָּלוֹ בְּנִקּוּי דִּירוֹת. הָיָה זֶה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, וּמִן הַשָּׁמַיִם גִּלְגְּלוּ שֶׁאֶת הַמּוֹדָעָה שֶׁתָּלָה הַבָּחוּר, רָאָה הָרַב חַיִּים יִשְׂרָאֵל שְׁטֶרְן מִקִּרְיַת וִיזְ'נִיץ בִּבְנֵי בְּרַק. הָרַב שְׁטֶרְן וְרַעְיָתוֹ הִתְקַשְּׁרוּ לַבָּחוּר וּבִקְּשׁוּ שֶׁיָּבוֹא לְנַקּוֹת אֶת בֵּיתָם. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם קָלְטוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּבָחוּר שֶׁעָזַב אֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַיְּשִׁיבָתִית, וְלָכֵן הֶעֱנִיקוּ לוֹ יַחַס שׁוֹנֶה וְחַם בִּמְיֻחָד. הֵם הִגִּישׁוּ לוֹ כּוֹס קָפֶה וְעוּגָה טְעִימָה, בִּלְבָבִיּוּת וּבִמְאוֹר פָּנִים, וְתוֹךְ כְּדֵי פָּנָה הָרַב שְׁטֶרְן לְזוּגָתוֹ וְאָמַר לָהּ בִּפְנֵי הַבָּחוּר: "אָהּ, אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לָנוּ שֶׁבַּחוּר יְשִׁיבָה מְסַדֵּר לָנוּ אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד הַפֶּסַח".

וּמֵאָז, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַמִּשְׁפָּחָה, קָלְטוּ אָזְנָיו הוֹרָאוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַע עַד עַתָּה בְּבָתִּים אֲחֵרִים: "אַל תִּגְרֹר אֶת הָרָהִיט הַכָּבֵד, אֵין זֶה מַתְאִים לְבֶן יְשִׁיבָה", אוֹ "אַל תְּנַקֶּה אֶת הַשֵּׁרוּתִים, אַתָּה בָּחוּר שֶׁמַּגִּיעַ מֵהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה, וְאֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה".

מִדֵּי שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ: "תָּנוּחַ קְצָת, אֵינְךָ צָרִיךְ לַעֲבֹד כֹּה קָשֶׁה", וְכָל הָעֵת הִשְׁמִיעוּ בְּאָזְנָיו מַחְמָאוֹת עַל עֲבוֹדָתוֹ הַמְּסוּרָה וְהַיְּעִילָה. "לְאַחַר שֶׁנִּקִּיתָ אֶת הַחֶדֶר, הַמָּקוֹם כָּל כָּךְ מַבְרִיק, אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵעַצְמְךָ אֶת הַכִּשּׁוּרִים הַמֻּצְלָחִים הַטְּמוּנִים בְּךָ", אָמְרוּ לוֹ.

הוֹרֵי הַבָּחוּר לְפֶתַע הִבְחִינוּ שֶׁהוּא הֵחֵל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה עִם בָּרָק בָּעֵינַיִם. בְּלִבּוֹ נִצַּת הַזִּיק, וְהוּא הֵחֵל לָקוּם מֻקְדָּם יוֹתֵר בְּטַעֲנָה שֶׁעַתָּה יֵשׁ לוֹ סִבָּה לָקוּם. הוּא אַף חָזַר לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּמִנְיָן "כִּי כָּךְ הָרַב שְׁטֶרְן עוֹשֶׂה, וְגַם אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מְוַתֶּרֶת עַל הַתְּפִלָּה". הוּא הֵחֵל לְסַיֵּעַ גַּם בַּבַּיִת לְהוֹרָיו, וְחָזַר וְאָמַר בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁזּוּג הַזְּקֵנִים שֶׁבְּבֵיתָם הוּא עוֹבֵד מַעֲרִיכִים וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ. "הַסַּבְתָּא הַזּוֹ מַאֲמִינָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁאֲנִי הוּא הַבָּחוּר הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר", הָיָה אוֹמֵר לְאִמּוֹ בְּכָל בֹּקֶר.

מֵאָז כָּל סֵדֶר יוֹמוֹ הִשְׁתַּנָּה, וְהַפְּרִי שֶׁנָּשַׁר הֵחֵל לָשׁוּב וּלְהִתְחַבֵּר לַשָּׁרָשִׁים. אַךְ הַנֵּס הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הִתְרַחֵשׁ לְאַחַר הַפֶּסַח, כַּאֲשֶׁר הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לַחֲזֹר לַיְּשִׁיבָה שֶׁבָּהּ לָמַד. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה עָרְכוּ לוֹ אִבְחוּן מֵחָדָשׁ, וְתָמְהוּ: "הַאִם אָכֵן זֶהוּ אוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁעָזַב אֶת הַיְּשִׁיבָה בִּטְרִיקַת דֶּלֶת בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף?"

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בְּעַצְמוֹ הִתְקַשֵּׁר לַהוֹרִים, הִבִּיעַ אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ מֵהַשִּׁנּוּי הֶעָצוּם שֶׁחָל בִּבְנָם, וְהוֹדִיעַ עַל קַבָּלָתוֹ הַמְּחֻדֶּשֶׁת לַיְּשִׁיבָה. מִיָּד עִם חֲזָרָתוֹ עָשָׂה הַבָּחוּר חַיִל בְּלִמּוּדָיו וְעַד מְהֵרָה נַעֲשָׂה לְאַחַד הַבַּחוּרִים הַמּוֹבִילִים בַּיְּשִׁיבָה בִּשְׁקִידָתוֹ וּבִידִיעוֹתָיו. הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר וְהוֹסִיף: "יֵשׁ כָּאן צַוָּאָה לְדוֹרוֹת, שֶׁהַסִּבָּה הָעִקָּרִית לִנְשִׁירָתָם שֶׁל הַנְּעָרִים הִיא שֶׁהַמְּחַנְּכִים וְהַהוֹרִים לֹא הֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב הָרְאוּיָה". (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	שבועות תשפ"ב
	עֲצֹר! בְּטֶרֶם תַּעֲבֹר...
	"בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (יד-ב). רַבֵּנוּ הַ"שִּׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל הִסְבִּיר, שֶׁהַכֹּהֵן יוֹצֵא לִקְרַאת הַמְּצֹרָע - כְּדֵי לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד. הַמְּצֹרָע נִשְׁלַָח מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וּמִתְבַּזֶּה בָּרַבִּים, לָכֵן חַיָּבִים לְהוֹכִיחַ לוֹ קֳבָל עַם וְעֵדָה שֶׁלֹּא נִדְחֶה חָלִילָה, וְהַכֹּהֵן יוֹצֵא אֵלָיו לְכַבְּדוֹ. צָפוּן כָּאן לֶקַח עָצוּם. אָמְנָם הַמְּצֹרָע נֶעֱנַשׁ בַּעֲווֹנוֹ, עַל גַּבְהוּת הָרוּחַ וְלָשׁוֹן הָרַע, וּשְׁאָר הָעֲווֹנוֹת הַמְּנוּיִים בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (ערכין טז.). אֲבָל גַּם כְּשֶׁמַּעֲנִישִׁים - יֵשׁ לְאוֹתֵת שֶׁאֵין זוֹ דְּחִיָּה, אֶלָּא "לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת". אַדְּרַבָּה, יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ, וּמַעֲנִיקִים לוֹ כָּבוֹד. גַּם כַּאֲשֶׁר מִרְיָם הַנְּבִיאָה נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת עַל שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ מֹשֶׁה, חָלַק לָהּ כְּלַל יִשְׂרָאֵל אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם", עַד שֶׁהִתְרַפְּאָה. עַמּוּד הֶעָנָן עָמַד בִּמְקוֹמוֹ, הַשְּׁכִינָה הִמְתִּינָה לָהּ כְּדֵי לַחְלֹק לָהּ כָּבוֹד. גַּם כַּאֲשֶׁר הָיָה רָעָב מְמֻשָּׁךְ וַהֲמוֹנִים מֵתוּ כְּעֹנֶשׁ עַל הֲרִיגַת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְהַפְּגִיעָה בַּגִּבְעוֹנִים בִּימֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ שָׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף, בָּאָה הַתְּשׁוּבָה: "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים". "אֶל שָׁאוּל" - שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה, "וְאֶל בֵּית הַדָּמִים" - עַל שֶׁהָרַג אֶת הַגִּבְעוֹנִים. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יבמות עח:) שֶׁדַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הֻזְכַּר עֲווֹן שָׁאוּל וְנֶעֶנְשׁוּ עָלָיו - נֶאֱמַר גַּם שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה, וְנִתְבַּע כְּבוֹדוֹ. לוֹמַר שֶׁקָּדוֹשׁ וּמְרוֹמָם הָיָה, גַּם אִם הָיְתָה עָלָיו תְּבִיעָה. גַּם כְּשֶׁאָנוּ כּוֹעֲסִים וְאַף מַעֲנִישִׁים, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁלֹל מִכֹּל וָכֹל וְלֹא לִפְסֹל לְגַמְרֵי, לֹא לִדְחוֹת אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל. אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עִם הָעֹנֶשׁ - לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד! הַסִּפּוּר הַבָּא מוּבָא בְּסֵפֶר 'מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה' מֵאֵת הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁהֵחֵל לִלְמֹד בִּישִׁיבָה קְטַנָּה, וּמִיָּד בַּתְּחִלָּה נִתְקַל בִּקְשָׁיִים. לֹא הָיוּ אֵלּוּ קְשָׁיִים רְצִינִיִּים, אַךְ בְּהֶעְדֵּר תְּשׂוּמֶת לֵב תָּפְחוּ הַבְּעָיוֹת, הָפְכוּ לְמַשְׁמָעוּתִיּוֹת וְגָרְרוּ תּוֹפָעוֹת לֹא רְצוּיוֹת כְּמוֹ יְרִידָה בַּמּוֹטִיבַצְיָה, פְּעָרִים לִמּוּדִיִּים וּקְשָׁיִים חֶבְרָתִיִּים, עַד שֶׁלְּאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים הַבָּחוּר עָזַב אֶת הַיְּשִׁיבָה וְחָזַר לַבַּיִת. "לֹא רוֹצֶה לִלְמֹד, לֹא רוֹצֶה לְנַסּוֹת, לֹא רוֹצֶה מִסְגֶּרֶת חִלּוּפִית, לֹא רוֹצֶה כְּלוּם!" קָרָא בְּסַעֲרַת הַלֵּב. בְּאֵין סֵדֶר יוֹם קָבוּעַ, נִסָּה אֶת מַזָּלוֹ בְּנִקּוּי דִּירוֹת. הָיָה זֶה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, וּמִן הַשָּׁמַיִם גִּלְגְּלוּ שֶׁאֶת הַמּוֹדָעָה שֶׁתָּלָה הַבָּחוּר, רָאָה הָרַב חַיִּים יִשְׂרָאֵל שְׁטֶרְן מִקִּרְיַת וִיזְ'נִיץ בִּבְנֵי בְּרַק. הָרַב שְׁטֶרְן וְרַעְיָתוֹ הִתְקַשְּׁרוּ לַבָּחוּר וּבִקְּשׁוּ שֶׁיָּבוֹא לְנַקּוֹת אֶת בֵּיתָם. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם קָלְטוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּבָחוּר שֶׁעָזַב אֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַיְּשִׁיבָתִית, וְלָכֵן הֶעֱנִיקוּ לוֹ יַחַס שׁוֹנֶה וְחַם בִּמְיֻחָד. הֵם הִגִּישׁוּ לוֹ כּוֹס קָפֶה וְעוּגָה טְעִימָה, בִּלְבָבִיּוּת וּבִמְאוֹר פָּנִים, וְתוֹךְ כְּדֵי פָּנָה הָרַב שְׁטֶרְן לְזוּגָתוֹ וְאָמַר לָהּ בִּפְנֵי הַבָּחוּר: "אָהּ, אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לָנוּ שֶׁבַּחוּר יְשִׁיבָה מְסַדֵּר לָנוּ אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד הַפֶּסַח". וּמֵאָז, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַמִּשְׁפָּחָה, קָלְטוּ אָזְנָיו הוֹרָאוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַע עַד עַתָּה בְּבָתִּים אֲחֵרִים: "אַל תִּגְרֹר אֶת הָרָהִיט הַכָּבֵד, אֵין זֶה מַתְאִים לְבֶן יְשִׁיבָה", אוֹ "אַל תְּנַקֶּה אֶת הַשֵּׁרוּתִים, אַתָּה בָּחוּר שֶׁמַּגִּיעַ מֵהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה, וְאֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה". מִדֵּי שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ: "תָּנוּחַ קְצָת, אֵינְךָ צָרִיךְ לַעֲבֹד כֹּה קָשֶׁה", וְכָל הָעֵת הִשְׁמִיעוּ בְּאָזְנָיו מַחְמָאוֹת עַל עֲבוֹדָתוֹ הַמְּסוּרָה וְהַיְּעִילָה. "לְאַחַר שֶׁנִּקִּיתָ אֶת הַחֶדֶר, הַמָּקוֹם כָּל כָּךְ מַבְרִיק, אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵעַצְמְךָ אֶת הַכִּשּׁוּרִים הַמֻּצְלָחִים הַטְּמוּנִים בְּךָ", אָמְרוּ לוֹ. הוֹרֵי הַבָּחוּר לְפֶתַע הִבְחִינוּ שֶׁהוּא הֵחֵל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה עִם בָּרָק בָּעֵינַיִם. בְּלִבּוֹ נִצַּת הַזִּיק, וְהוּא הֵחֵל לָקוּם מֻקְדָּם יוֹתֵר בְּטַעֲנָה שֶׁעַתָּה יֵשׁ לוֹ סִבָּה לָקוּם. הוּא אַף חָזַר לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּמִנְיָן "כִּי כָּךְ הָרַב שְׁטֶרְן עוֹשֶׂה, וְגַם אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מְוַתֶּרֶת עַל הַתְּפִלָּה". הוּא הֵחֵל לְסַיֵּעַ גַּם בַּבַּיִת לְהוֹרָיו, וְחָזַר וְאָמַר בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁזּוּג הַזְּקֵנִים שֶׁבְּבֵיתָם הוּא עוֹבֵד מַעֲרִיכִים וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ. "הַסַּבְתָּא הַזּוֹ מַאֲמִינָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁאֲנִי הוּא הַבָּחוּר הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר", הָיָה אוֹמֵר לְאִמּוֹ בְּכָל בֹּקֶר. מֵאָז כָּל סֵדֶר יוֹמוֹ הִשְׁתַּנָּה, וְהַפְּרִי שֶׁנָּשַׁר הֵחֵל לָשׁוּב וּלְהִתְחַבֵּר לַשָּׁרָשִׁים. אַךְ הַנֵּס הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הִתְרַחֵשׁ לְאַחַר הַפֶּסַח, כַּאֲשֶׁר הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לַחֲזֹר לַיְּשִׁיבָה שֶׁבָּהּ לָמַד. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה עָרְכוּ לוֹ אִבְחוּן מֵחָדָשׁ, וְתָמְהוּ: "הַאִם אָכֵן זֶהוּ אוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁעָזַב אֶת הַיְּשִׁיבָה בִּטְרִיקַת דֶּלֶת בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף?" רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בְּעַצְמוֹ הִתְקַשֵּׁר לַהוֹרִים, הִבִּיעַ אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ מֵהַשִּׁנּוּי הֶעָצוּם שֶׁחָל בִּבְנָם, וְהוֹדִיעַ עַל קַבָּלָתוֹ הַמְּחֻדֶּשֶׁת לַיְּשִׁיבָה. מִיָּד עִם חֲזָרָתוֹ עָשָׂה הַבָּחוּר חַיִל בְּלִמּוּדָיו וְעַד מְהֵרָה נַעֲשָׂה לְאַחַד הַבַּחוּרִים הַמּוֹבִילִים בַּיְּשִׁיבָה בִּשְׁקִידָתוֹ וּבִידִיעוֹתָיו. הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר וְהוֹסִיף: "יֵשׁ כָּאן צַוָּאָה לְדוֹרוֹת, שֶׁהַסִּבָּה הָעִקָּרִית לִנְשִׁירָתָם שֶׁל הַנְּעָרִים הִיא שֶׁהַמְּחַנְּכִים וְהַהוֹרִים לֹא הֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב הָרְאוּיָה". (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)