Otzarot-Article

"וְנָתַתִּי פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם" (כו-ל). סִפּוּר מְזַעְזֵעַ מָצָאנוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין סג:), אַךְ יֵשׁ לְהַקְדִּים אֶת הָרֶקַע שֶׁלּוֹ: "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא!" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "שֶׁהָיָה יִצְרָם תּוֹקְפָם עַל עֲרָיוֹת, לָכֵן אָמְרוּ: נִפְרֹק כָּל עֹל תּוֹרָה מֵעָלֵינוּ, וְאַל יוֹכִיחוּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת. אֲבָל עַל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא תְּקָפָן יִצְרָם".

כַּמָּה נִפְלָא - אֵין לִיהוּדִי כָּל קֶשֶׁר עִם עֲבוֹדָה זָרָה, אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת אֵלֶיהָ. "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל", וְאֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לֵב אֶחָד - לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא תֵּרוּץ, אֲמַתְלָה, לַמַּתִּירָנוּת וְלִפְרִיקַת הָעֹל. גַּם כַּיּוֹם יֵשׁ רַבִּים כָּל כָּךְ, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, הַיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן וְיֵשׁ לִחְיוֹת אַחֶרֶת. וְחוֹשְׁבִים שֶׁאִם הֵם יַגִּידוּ: "מַה יֵּשׁ, אֲנַחְנוּ לֹא דָּתִיִּים", אָז הַכֹּל מֻתָּר...

אֲבָל, כָּאָמוּר, זוֹ רַק הַפְּתִיחָה.

מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא סִפּוּר נוֹרָא: בְּעֵת הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, עַל סַף חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, הָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְהַלֵּךְ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְלִבּוֹ דּוֹאֵב עַל חֲטָאֶיהָ וְעָנְשָׁהּ. מָצָא זַאֲטוּט נְפוּחַ כָּפָן וּמֻטָּל בָּאַשְׁפָּה, גּוֹסֵס. שְׁאָלוֹ: "מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה אַתָּה?"

עָנָהוּ: "מִמִּשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית". שְׁאָלוֹ: "כְּלוּם נִשְׁתַּיֵּר מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה?" אָמַר לוֹ: "לָאו, חוּץ מִמֶּנִּי".

נוֹרָא: יָתוֹם, עֲרִירִי. אָבִיו, אִמּוֹ, אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו, מֵתוּ בְּרָעָב. לְבַדּוֹ בָּעוֹלָם.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "אִם אֲנִי מְלַמֶּדְךָ דָּבָר שֶׁאַתָּה חַי בּוֹ, אַתָּה לָמֵד?" אֶמְסֹר לְךָ סְגֻלָּה, שֶׁתַּעֲנִיק לְךָ חַיִּים! לְגִרְסַת רַבֵּנוּ הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, הוֹצִיא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עוּגָה מֵחֵיקוֹ, הֶרְאָה אוֹתָהּ לַיֶּלֶד הַגּוֹוֵעַ בְּרָעָב וְאָמַר לוֹ: "אֱמֹר בְּכָל יוֹם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!".

מָחָה הַיֶּלֶד: "הַס, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה'!" - שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. מִיָּד הוֹצִיא הַיֶּלֶד יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ, חִבְּקָהּ וְנִשְּׁקָהּ, עַד שֶׁנִּבְקְעָה כְּרֵסוֹ בָּרָעָב, וְנָפְלָה יִרְאָתוֹ לָאָרֶץ, וְנָפַל הוּא עָלֶיהָ. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם".

וְהַשְּׁאֵלָה הִיא: כֵּיצַד אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל מְשִׁיכָה וְכָל שַׁיָּכוּת לָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וַהֲלֹא מָסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, מֵתוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא לִכְפֹּר בָּהּ. מֵתוּ תּוֹךְ כְּדֵי חִבּוּקָהּ וְנִשּׁוּקָהּ...

וּתְשׁוּבַת הַגְּמָרָא: בַּתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה לָהֶם אֵלֶיהָ כָּל מְשִׁיכָה. אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִילוּ לְעָבְדָהּ, דָּבְקוּ בָּהּ, וְעַד כְּדֵי כָּךְ...

דִּבְרֵי הַגְּמָרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אַךְ עָלֵינוּ לְהָבִין: כֵּיצַד זֶה קוֹרֶה, מָה הַתַּהֲלִיךְ. אֵיךְ הוֹפֵךְ דָּבָר שֶׁאֵין לְגַבָּיו שׁוּם מְשִׁיכָה, כָּל קֶשֶׁר, לְדָבָר כֹּה מֶרְכָּזִי וּמַשְׁמָעוּתִי, שֶׁמּוּכָנִים לָמוּת עֲבוּרוֹ?

הַתְּשׁוּבָה נִתְּנָה בְּפָסוּק מְפֹרָשׁ, וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י עָלָיו: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם". וְכָתַב רַשִׁ"י: "אֱלִילִים" - לְשׁוֹן אֵל, כְּלֹא הֵם חֲשׁוּבִים. "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה" - תְּחִלָּתָם אֱלִילִים הֵם, וְאִם אַתָּה פּוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם - סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹתָם אֱלֹהוּת! אֱלוֹהַּ, לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת הוּא. יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לָקַחַת דָּבָר חֲסַר חֲשִׁיבוּת, שָׁוְא וְהֶבֶל, וְלַעֲשׂוֹתוֹ חָשׁוּב וְעִקָּרִי, מֶרְכַּז חַיָּיו.

וְאֵלּוּ דִּבְרֵי הַמְּכִילְתָּא בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי". אַף כָּאן, לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת. וְשָׁאֲלוּ: "וְכִי אֱלֹהוּת הֵם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: 'וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה'" (ישעיה לז-יט), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים'?

אֶלָּא שֶׁאֲחֵרִים (עוֹבְדֵיהֶם) קוֹרְאִים אוֹתָם אֱלֹהוּת".

הֲלֹא הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין בָּעֲבוֹדָה הַזָּרָה מַמָּשׁ, וְאֵיךְ הִתְפַּתּוּ לְהַחֲשִׁיבָהּ וּלְרוֹמְמָהּ? אֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכֹּחַ זֶה נָטוּעַ בָּאָדָם: לָקַחַת הֲבֵל הֲבָלִים, וְלִיצֹר לוֹ מָקוֹם בַּלֵּב, לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹלָם מָלֵא, לְהַקְנוֹת לוֹ חֲשִׁיבוּת וּמֶרְכָּזִיּוּת. יְסוֹד זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ לְהַכִּיר בְּכֹחַ זֶה, וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו.

וְכָל דּוֹר, וְהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה שֶׁלּוֹ. אֵלּוּ שֶׁמְּכַלִּים כֹּחָם בַּעֲבוֹדָתָם, עַד שֶׁהֵם כּוֹרְעִים מֵעֹמֶס הָעֲבוֹדָה - הָאֵינָם כְּאוֹתוֹ זַאֲטוּט?! כְּלוּם לֹא הִתְקַיֵּם בָּהֶם "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם", רַחֲמָנָא לִצְלַן?! אֵלּוּ הַשּׁוֹחֲקִים עַצְמָם לְמַעַן הַקַּרְיֶרָה, הַכָּבוֹד, הַמַּעֲמָד, הַיֻּקְרָה, הַמַּעֲלִים עַצְמָם קָרְבָּן עַל מִזְבַּח רָמַת הַחַיִּים וְהָרַאַוְתָנוּת, אֵינָם כָּמוֹהוּ?

הָבָה נִשְׁמַע לְקוֹל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. נֹאמַר דָּבָר שֶׁנִּחְיֶה בּוֹ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ, ה' אֶחָד!"

לוֹ רָאוּי לַעֲבֹד, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וְאֵין זוּלָתוֹ וְעַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת זוֹכִים לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

לְדֻגְמָא - יְהוּדִי שֶׁמְּבָרֵךְ בְּקוֹל רָם מוֹשֵׁךְ עָלָיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ הֲגַנָּה רוּחָנִית וְזוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

סִפֵּר אַבְרֵךְ סִפּוּר מִימֵי יַלְדוּתוֹ:

הָיִיתִי הַיֶּלֶד הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר בַּבַּיִת, פָּעוֹט בֶּן שְׁנָתַיִם. כֻּלָּם יָצְאוּ מֵהַבַּיִת לַלִּמּוּדִים, וְגַם אִמִּי הִתְכַּוְּנָה לָצֵאת לָעֲבוֹדָה. מִישֶׁהוּ הָיָה אָמוּר לָקַחַת אוֹתִי לַגַּנּוֹן, אֲבָל בְּאֹפֶן לֹא בָּרוּר, שָׁכְחוּ אוֹתִי.

אֶת הֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר אוֹהֶבֶת אִמִּי לְסַפֵּר. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִתְכַּוְּנָה לָצֵאת, מָזְגָה לְעַצְמָהּ כּוֹס מַיִם וּבֵרְכָהּ בְּקוֹל "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", וְהִנֵּה הִיא שׁוֹמַעַת קוֹל דַּקִּיק עוֹנֶה אַחֲרֶיהָ: אָ-מֵ-ן.

זֶה הָיִיתִי אֲנִי. אִמָּא נִדְהֲמָה כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אוֹתִי בַּבַּיִת. לֹא עָלָה בִּקְצֵה דַּעְתָּהּ שֶׁאֲנִי עֲדַיִן כָּאן. אִם לֹא שֶׁעָנִיתִי לְבִרְכָתָהּ, הָיִיתִי נִשְׁאָר לְבַדִּי כָּל הַבֹּקֶר בַּבַּיִת עִם חַלּוֹנוֹת בְּלִי סוֹרְגִים. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ... (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	אמור תשפ"ב
	הַפַּרְנָסָה קְצוּבָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה
	"וְנָתַתִּי פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם" (כו-ל). סִפּוּר מְזַעְזֵעַ מָצָאנוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין סג:), אַךְ יֵשׁ לְהַקְדִּים אֶת הָרֶקַע שֶׁלּוֹ: "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא!" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "שֶׁהָיָה יִצְרָם תּוֹקְפָם עַל עֲרָיוֹת, לָכֵן אָמְרוּ: נִפְרֹק כָּל עֹל תּוֹרָה מֵעָלֵינוּ, וְאַל יוֹכִיחוּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת. אֲבָל עַל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא תְּקָפָן יִצְרָם". כַּמָּה נִפְלָא - אֵין לִיהוּדִי כָּל קֶשֶׁר עִם עֲבוֹדָה זָרָה, אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת אֵלֶיהָ. "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל", וְאֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לֵב אֶחָד - לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא תֵּרוּץ, אֲמַתְלָה, לַמַּתִּירָנוּת וְלִפְרִיקַת הָעֹל. גַּם כַּיּוֹם יֵשׁ רַבִּים כָּל כָּךְ, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, הַיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן וְיֵשׁ לִחְיוֹת אַחֶרֶת. וְחוֹשְׁבִים שֶׁאִם הֵם יַגִּידוּ: "מַה יֵּשׁ, אֲנַחְנוּ לֹא דָּתִיִּים", אָז הַכֹּל מֻתָּר... אֲבָל, כָּאָמוּר, זוֹ רַק הַפְּתִיחָה. מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא סִפּוּר נוֹרָא: בְּעֵת הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, עַל סַף חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, הָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְהַלֵּךְ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְלִבּוֹ דּוֹאֵב עַל חֲטָאֶיהָ וְעָנְשָׁהּ. מָצָא זַאֲטוּט נְפוּחַ כָּפָן וּמֻטָּל בָּאַשְׁפָּה, גּוֹסֵס. שְׁאָלוֹ: "מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה אַתָּה?" עָנָהוּ: "מִמִּשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית". שְׁאָלוֹ: "כְּלוּם נִשְׁתַּיֵּר מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה?" אָמַר לוֹ: "לָאו, חוּץ מִמֶּנִּי". נוֹרָא: יָתוֹם, עֲרִירִי. אָבִיו, אִמּוֹ, אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו, מֵתוּ בְּרָעָב. לְבַדּוֹ בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "אִם אֲנִי מְלַמֶּדְךָ דָּבָר שֶׁאַתָּה חַי בּוֹ, אַתָּה לָמֵד?" אֶמְסֹר לְךָ סְגֻלָּה, שֶׁתַּעֲנִיק לְךָ חַיִּים! לְגִרְסַת רַבֵּנוּ הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, הוֹצִיא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עוּגָה מֵחֵיקוֹ, הֶרְאָה אוֹתָהּ לַיֶּלֶד הַגּוֹוֵעַ בְּרָעָב וְאָמַר לוֹ: "אֱמֹר בְּכָל יוֹם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!". מָחָה הַיֶּלֶד: "הַס, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה'!" - שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. מִיָּד הוֹצִיא הַיֶּלֶד יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ, חִבְּקָהּ וְנִשְּׁקָהּ, עַד שֶׁנִּבְקְעָה כְּרֵסוֹ בָּרָעָב, וְנָפְלָה יִרְאָתוֹ לָאָרֶץ, וְנָפַל הוּא עָלֶיהָ. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם". וְהַשְּׁאֵלָה הִיא: כֵּיצַד אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל מְשִׁיכָה וְכָל שַׁיָּכוּת לָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וַהֲלֹא מָסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, מֵתוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא לִכְפֹּר בָּהּ. מֵתוּ תּוֹךְ כְּדֵי חִבּוּקָהּ וְנִשּׁוּקָהּ... וּתְשׁוּבַת הַגְּמָרָא: בַּתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה לָהֶם אֵלֶיהָ כָּל מְשִׁיכָה. אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִילוּ לְעָבְדָהּ, דָּבְקוּ בָּהּ, וְעַד כְּדֵי כָּךְ... דִּבְרֵי הַגְּמָרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אַךְ עָלֵינוּ לְהָבִין: כֵּיצַד זֶה קוֹרֶה, מָה הַתַּהֲלִיךְ. אֵיךְ הוֹפֵךְ דָּבָר שֶׁאֵין לְגַבָּיו שׁוּם מְשִׁיכָה, כָּל קֶשֶׁר, לְדָבָר כֹּה מֶרְכָּזִי וּמַשְׁמָעוּתִי, שֶׁמּוּכָנִים לָמוּת עֲבוּרוֹ? הַתְּשׁוּבָה נִתְּנָה בְּפָסוּק מְפֹרָשׁ, וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י עָלָיו: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם". וְכָתַב רַשִׁ"י: "אֱלִילִים" - לְשׁוֹן אֵל, כְּלֹא הֵם חֲשׁוּבִים. "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה" - תְּחִלָּתָם אֱלִילִים הֵם, וְאִם אַתָּה פּוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם - סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹתָם אֱלֹהוּת! אֱלוֹהַּ, לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת הוּא. יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לָקַחַת דָּבָר חֲסַר חֲשִׁיבוּת, שָׁוְא וְהֶבֶל, וְלַעֲשׂוֹתוֹ חָשׁוּב וְעִקָּרִי, מֶרְכַּז חַיָּיו. וְאֵלּוּ דִּבְרֵי הַמְּכִילְתָּא בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי". אַף כָּאן, לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת. וְשָׁאֲלוּ: "וְכִי אֱלֹהוּת הֵם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: 'וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה'" (ישעיה לז-יט), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים'? אֶלָּא שֶׁאֲחֵרִים (עוֹבְדֵיהֶם) קוֹרְאִים אוֹתָם אֱלֹהוּת". הֲלֹא הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין בָּעֲבוֹדָה הַזָּרָה מַמָּשׁ, וְאֵיךְ הִתְפַּתּוּ לְהַחֲשִׁיבָהּ וּלְרוֹמְמָהּ? אֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכֹּחַ זֶה נָטוּעַ בָּאָדָם: לָקַחַת הֲבֵל הֲבָלִים, וְלִיצֹר לוֹ מָקוֹם בַּלֵּב, לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹלָם מָלֵא, לְהַקְנוֹת לוֹ חֲשִׁיבוּת וּמֶרְכָּזִיּוּת. יְסוֹד זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ לְהַכִּיר בְּכֹחַ זֶה, וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו. וְכָל דּוֹר, וְהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה שֶׁלּוֹ. אֵלּוּ שֶׁמְּכַלִּים כֹּחָם בַּעֲבוֹדָתָם, עַד שֶׁהֵם כּוֹרְעִים מֵעֹמֶס הָעֲבוֹדָה - הָאֵינָם כְּאוֹתוֹ זַאֲטוּט?! כְּלוּם לֹא הִתְקַיֵּם בָּהֶם "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם", רַחֲמָנָא לִצְלַן?! אֵלּוּ הַשּׁוֹחֲקִים עַצְמָם לְמַעַן הַקַּרְיֶרָה, הַכָּבוֹד, הַמַּעֲמָד, הַיֻּקְרָה, הַמַּעֲלִים עַצְמָם קָרְבָּן עַל מִזְבַּח רָמַת הַחַיִּים וְהָרַאַוְתָנוּת, אֵינָם כָּמוֹהוּ? הָבָה נִשְׁמַע לְקוֹל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. נֹאמַר דָּבָר שֶׁנִּחְיֶה בּוֹ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ, ה' אֶחָד!" לוֹ רָאוּי לַעֲבֹד, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וְאֵין זוּלָתוֹ וְעַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת זוֹכִים לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. לְדֻגְמָא - יְהוּדִי שֶׁמְּבָרֵךְ בְּקוֹל רָם מוֹשֵׁךְ עָלָיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ הֲגַנָּה רוּחָנִית וְזוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. סִפֵּר אַבְרֵךְ סִפּוּר מִימֵי יַלְדוּתוֹ: הָיִיתִי הַיֶּלֶד הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר בַּבַּיִת, פָּעוֹט בֶּן שְׁנָתַיִם. כֻּלָּם יָצְאוּ מֵהַבַּיִת לַלִּמּוּדִים, וְגַם אִמִּי הִתְכַּוְּנָה לָצֵאת לָעֲבוֹדָה. מִישֶׁהוּ הָיָה אָמוּר לָקַחַת אוֹתִי לַגַּנּוֹן, אֲבָל בְּאֹפֶן לֹא בָּרוּר, שָׁכְחוּ אוֹתִי. אֶת הֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר אוֹהֶבֶת אִמִּי לְסַפֵּר. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִתְכַּוְּנָה לָצֵאת, מָזְגָה לְעַצְמָהּ כּוֹס מַיִם וּבֵרְכָהּ בְּקוֹל "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", וְהִנֵּה הִיא שׁוֹמַעַת קוֹל דַּקִּיק עוֹנֶה אַחֲרֶיהָ: אָ-מֵ-ן. זֶה הָיִיתִי אֲנִי. אִמָּא נִדְהֲמָה כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אוֹתִי בַּבַּיִת. לֹא עָלָה בִּקְצֵה דַּעְתָּהּ שֶׁאֲנִי עֲדַיִן כָּאן. אִם לֹא שֶׁעָנִיתִי לְבִרְכָתָהּ, הָיִיתִי נִשְׁאָר לְבַדִּי כָּל הַבֹּקֶר בַּבַּיִת עִם חַלּוֹנוֹת בְּלִי סוֹרְגִים. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ... (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)