Otzarot-Article

"וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה" (לב-ד) פָּרָשָׁה עֲגוּמָה הִיא פָּרָשַׁת עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל, אַךְ כִּשְׁאַר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה לֹא נִכְתְּבָה, אֶלָּא כְּדֵי לְהָפִיק אֶת לְקָחֶיהָ. וּכְכָל פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה, אֵין סוֹף לַלְּקָחִים שֶׁאֶפְשָׁר וְשֶׁצָּרִיךְ לְהָפִיק.

פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד: עֲרֵמוֹת תַּכְשִׁיטִים וּכְלֵי זָהָב נִמְסְרוּ לְאַהֲרֹן, וְהֻשְׁלְכוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, הֻתְּכוּ בּוֹ. וְהִנֵּה הֵגִיחַ מִן הַכּוּר עֵגֶל עָשׂוּי זָהָב, מְקַרְטֵעַ וּפוֹעֶה. "וַיֵּצֵא הָעֵגֶל גּוֹעֶה". כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר וְאֵיךְ אֵרַע הַפֶּלֶא? רַשִׁ"י מְגַלֶּה אֶת הָרָז: "כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ הַזָּהָב לָאֵשׁ בַּכּוּר, בָּאוּ מְכַשְּׁפֵי עֶרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם, וְעָשׂוּהוּ בִּכְשָׁפִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִיכָה הָיָה שָׁם... וְהָיָה בְּיָדוֹ שֵׁם וְטַס שֶׁכָּתַב בּוֹ משֶׁה "עֲלֵה שׁוֹר", לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִתּוֹךְ הַנִּילוּס. וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר, וְיָצָא הָעֵגֶל. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב, רג.) אָמְרוּ, שֶׁכָּל מְכַשְּׁפֵי מִצְרַיִם הִסְתַּפְּחוּ עִם הָעֵרֶב-רַב, וּבְרֹאשָׁם שְׁנֵי בְּנֵי בִּלְעָם - יוֹנוּס וְיַמְבָּרוֹס. וְאָמְרוּ בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר (קמב.), שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָדַע שֶׁאֵין תּוֹכָם כְּבָרָם וּדְבֵקִים הֵם בְּכֹחוֹת הָרַע, לְפִיכָךְ הָיוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד פּוֹלְטִים אוֹתָם. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ נִתְמַלְּאוּ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, וְהֶחְלִיטוּ לְהַחֲטִיא אֶת הָעָם בָּעֲבוֹדָה זָרָה וּלְהָסִיר מֵהֶם אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וּפָעֲלוּ בְּכִשְׁפֵיהֶם לִיצוֹר אֶת הָעֵגֶל וּלְהַחְדִּיר בּוֹ חַיּוּת, כְּדֵי לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ.

וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ, אִם כֵּן, נִטְפְּלוּ הֵם לְאַהֲרֹן? מַדּוּעַ נִקְהֲלוּ עָלָיו, וּמַדּוּעַ רָצוּ שֶׁהוּא וְדַוְקָא הוּא יַעֲשֶׂה עֲבוּרָם אֶת הָעֵגֶל? הֲלֹא אִם כְּבָר הִצְלִיחוּ לְהַתְסִיס אֶת הָעָם וְאִם הָיוּ הַכְּשָׁפִים בְּיָדָם, מִי מָנַע מֵהֶם לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה וְלִיצוֹר בְּעַצְמָם עֵגֶל מַסֵּכָה?! יוֹתֵר מִכָּךְ, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ב-קצב:) מְבֹאָר, שֶׁאִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן מוֹרֶה לָהֶם לְהַנִּיחַ אֶת הַזָּהָב עַל הָאָרֶץ, הָיוּ הַכְּשָׁפִים שֶׁלָּהֶם מִתְפּוֹגְגִים, וְאַהֲרֹן טָעָה כַּאֲשֶׁר לָקַח אֶת הַזָּהָב מִיָּדָם בְּצוּרָה בִּלְתִּי אֶמְצָעִית. הֱוֵה אוֹמֵר, שֶׁאוֹתָם מְכַשְּׁפִים בְּעֶצֶם הִסְתַּכְּנוּ כַּאֲשֶׁר פָּנוּ לְאַהֲרֹן, כִּי הָיָה עָלוּל לְבַטֵּל אֶת כִּשְׁפֵיהֶם וּלְהָפֵר אֶת עֲצָתָם. אִם כֵּן, מַדּוּעַ פָּנוּ אֵלָיו?

הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק, מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, עָנָה עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, וְאֵלֶּה דְּבָרָיו: הַכְּלָל 'דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה' הוּא תְּנַאי לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְאַחַת מִמַּשְׁמָעֻיּוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא קַבָּלַת מָרוּתָם שֶׁל הַהוֹרִים, שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, שֶׁל הַמּוֹרִים וְהָרַבָּנִים. בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא עִרְבּוּבְיָה, בִּטּוּל סַמְכוּת הַזְּקֵנִים, זִלְזוּל בִּכְבוֹד הַהוֹרִים, הִתְעַלְּמוּת מִדִּבְרֵי הָרַבָּנִים - דַּע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַנְדְּרָלָמוּסְיָה וּפְרִיצַת גְּדֵרוֹת. וּבְהֶכְרֵחַ יָבִיא מַצַּב זֶה לִרְמִיסַת כָּל קֹדֶשׁ וְלִפְרִיקַת כָּל עֹל. עַל כֵּן הִדְגִּישׁ משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת הַמְרַגְּלִים, בָּאוּ לְפָנָיו בְּעִרְבּוּבְיָה: "יְלָדִים דּוֹחֲפִים אֶת הַזְּקֵנִים וּזְקֵנִים דּוֹחֲפִים אֶת הָרָאשִׁים" (רַשִׁ"י, דְּבָרִים א-כב) וְהָיָה זֶה סִימָן לְקַלְקָלָה וְאוֹת לָאָסוֹן שֶׁהֵמִיטוּ הַמְרַגְּלִים.

בַּסֵּפֶר "בְּלַבַּת אֵשׁ" מְסֻפָּר, שֶׁבַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִחַנְצִ'ין זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי צַדִּיקֵי פּוֹלִין לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה, הָיָה מִקְוֵה טָהֳרָה, וַהֲמוֹן הַחֲסִידִים בִּקְּשׁוּ לִטְבֹּל בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ אֶל הַצַּדִּיק. בְּרַם, חֲזָקָה הָיְתָה עֲלֵיהֶם פְּקוּדָתוֹ: אֵין לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה לִפְנֵי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהָרַבִּי. וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה הָיְתָה לְכָל דּוֹרֵשׁ וּבְחֵפֶץ לֵב. תָּמְהוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הַצַּדִּיק: "אִם מַרְשֶׁה הוּא לְכֻלָּם, מַדּוּעַ יֵשׁ לָבוֹא לְפָנָיו וְלִטּוֹל רְשׁוּת?"

עָנָה וְאָמַר: "כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מֵרַבּוֹתַי: כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סַמְכוּת וָרֹאשׁ, הַשָּׂטָן הוֹפֵךְ שָׁם לְרֹאשׁ וּלְבַעַל הַסַּמְכוּת".

וְנַחְזֹר לְעִנְיָנֵנוּ. לְפִיכָךְ - אָמַר הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק - לֹא הִסְתַּפְּקוּ חַרְטֻמֵּי הָעֵרֶב-רַב בְּכָךְ שֶׁהָעֵגֶל יֵעָשֶׂה וְשֶׁרֹב הָעָם יִנְהֶה אַחֲרָיו. לֹא וָלֹא. הֵם לֹא רָצוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר בָּעָם אָדָם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לוֹמַר שֶׁיָּדָיו נְקִיּוֹת וְשֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּחֶטְאָם; לֹא רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּעָם צַדִּיקִים יוֹתֵר מֵהֶם, שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהוֹדוֹת בְּעֶלְיוֹנוּתָם הַמּוּסָרִית וְיֵאָלְצוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵיהֶם. לְפִיכָךְ צָרוּ עַל אַהֲרֹן וְחוּר, וּלְפִיכָךְ סַקְּלוּ אֶת חוּר וְהִכְרִיחוּ אֶת אַהֲרֹן לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּם.

דְּבָרִים אֵלֶּה מְאִירִים לְפֶתַע בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת מַסֶּכֶת הַהַשְׁמָצוֹת וְהָעֲלִילוֹת, אֶת מַסַּע הַהַכְפָּשׁוֹת הַשִּׁיטָתִי שֶׁנֶּעֱרָךְ כָּל הַשָּׁנִים נֶגֶד הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית. מְבִינִים אָנוּ לְפֶתַע מַדּוּעַ נִטְפֶּלֶת הַתִּקְשֹׁרֶת בְּקוֹלוֹת תְּרוּעָה לְכָל דָּתִי שֶׁסָּרַח, גַּם אִם יוֹדְעִים הֵם שֶׁאֵינוֹ מְיַצֵּג אֶת הַכְּלָל, שֶׁהוּא שׁוּלִי וְחָרִיג, וְשֶׁהַחֶבְרָה הַחֲרֵדִית מוֹקִיעָה אוֹתוֹ וּמְקִיאָה אוֹתוֹ. מְבִינִים אָנוּ מַדּוּעַ מַבְלִיטִים הֵם כָּל חֲשָׁד וְצֵל חֲשָׁד אִם אַךְ מִתְיַחֲסִים הֵם לַצִּבּוּר הַדָּתִי, וּמַדּוּעַ מְצַיְּנִים הֵם אֶת הַכִּפָּה אוֹ הַצִּיצִית... תָּמִיד חָשַׁבְנוּ שֶׁהַשִּׂנְאָה מְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנָם, שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַסַּע הַפְחָדָה וְשִׁסּוּי, מַסַּע הַכְפָּשָׁה וְדֶמוֹנִיזַצְיָה. אַךְ מִסְתַּבֵּר כִּי חָשַׁדְנוּ בִּכְשֵׁרִים... הֵם פָּשׁוּט אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִגְזָר שֶׁהַחַיִּים בּוֹ יָפִים וּשְׁלֵוִים, שֶׁאֵין בּוֹ פְּשִׁיעָה וַאֲלִימוּת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִנּוּךְ לַעֲרָכִים וּלְהַעֲרָכָה, כָּבוֹד לַהוֹרִים וְלַמּוֹרִים. מְנַסִּים לְשַׁיֵּךְ אוֹתָנוּ בְּכֹחַ לַאֲוִירַת הַפְּשִׁיעָה וְהַשְּׁלִילָה, לְשַׁכְנֵעַ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ כְּמוֹתָם.

אֲבָל אֲנַחְנוּ - לֹא! וְעַל אַפָּם וַחֲמָתָם שֶׁל אוֹתוֹ קֹמֶץ מַכְפִּישִׁים הַשּׁוֹלֵט בַּתִּקְשֹׁרֶת הַכְּלָלִית, נִשָּׁאֵר טְהוֹרִים יוֹתֵר, טוֹבִים יוֹתֵר וּמְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	קדושים תשפ"ב
	יַחַד - בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה" (לב-ד) פָּרָשָׁה עֲגוּמָה הִיא פָּרָשַׁת עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל, אַךְ כִּשְׁאַר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה לֹא נִכְתְּבָה, אֶלָּא כְּדֵי לְהָפִיק אֶת לְקָחֶיהָ. וּכְכָל פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה, אֵין סוֹף לַלְּקָחִים שֶׁאֶפְשָׁר וְשֶׁצָּרִיךְ לְהָפִיק. פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד: עֲרֵמוֹת תַּכְשִׁיטִים וּכְלֵי זָהָב נִמְסְרוּ לְאַהֲרֹן, וְהֻשְׁלְכוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, הֻתְּכוּ בּוֹ. וְהִנֵּה הֵגִיחַ מִן הַכּוּר עֵגֶל עָשׂוּי זָהָב, מְקַרְטֵעַ וּפוֹעֶה. "וַיֵּצֵא הָעֵגֶל גּוֹעֶה". כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר וְאֵיךְ אֵרַע הַפֶּלֶא? רַשִׁ"י מְגַלֶּה אֶת הָרָז: "כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ הַזָּהָב לָאֵשׁ בַּכּוּר, בָּאוּ מְכַשְּׁפֵי עֶרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם, וְעָשׂוּהוּ בִּכְשָׁפִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִיכָה הָיָה שָׁם... וְהָיָה בְּיָדוֹ שֵׁם וְטַס שֶׁכָּתַב בּוֹ משֶׁה "עֲלֵה שׁוֹר", לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִתּוֹךְ הַנִּילוּס. וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר, וְיָצָא הָעֵגֶל. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב, רג.) אָמְרוּ, שֶׁכָּל מְכַשְּׁפֵי מִצְרַיִם הִסְתַּפְּחוּ עִם הָעֵרֶב-רַב, וּבְרֹאשָׁם שְׁנֵי בְּנֵי בִּלְעָם - יוֹנוּס וְיַמְבָּרוֹס. וְאָמְרוּ בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר (קמב.), שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָדַע שֶׁאֵין תּוֹכָם כְּבָרָם וּדְבֵקִים הֵם בְּכֹחוֹת הָרַע, לְפִיכָךְ הָיוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד פּוֹלְטִים אוֹתָם. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ נִתְמַלְּאוּ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, וְהֶחְלִיטוּ לְהַחֲטִיא אֶת הָעָם בָּעֲבוֹדָה זָרָה וּלְהָסִיר מֵהֶם אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וּפָעֲלוּ בְּכִשְׁפֵיהֶם לִיצוֹר אֶת הָעֵגֶל וּלְהַחְדִּיר בּוֹ חַיּוּת, כְּדֵי לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ. וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ, אִם כֵּן, נִטְפְּלוּ הֵם לְאַהֲרֹן? מַדּוּעַ נִקְהֲלוּ עָלָיו, וּמַדּוּעַ רָצוּ שֶׁהוּא וְדַוְקָא הוּא יַעֲשֶׂה עֲבוּרָם אֶת הָעֵגֶל? הֲלֹא אִם כְּבָר הִצְלִיחוּ לְהַתְסִיס אֶת הָעָם וְאִם הָיוּ הַכְּשָׁפִים בְּיָדָם, מִי מָנַע מֵהֶם לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה וְלִיצוֹר בְּעַצְמָם עֵגֶל מַסֵּכָה?! יוֹתֵר מִכָּךְ, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ב-קצב:) מְבֹאָר, שֶׁאִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן מוֹרֶה לָהֶם לְהַנִּיחַ אֶת הַזָּהָב עַל הָאָרֶץ, הָיוּ הַכְּשָׁפִים שֶׁלָּהֶם מִתְפּוֹגְגִים, וְאַהֲרֹן טָעָה כַּאֲשֶׁר לָקַח אֶת הַזָּהָב מִיָּדָם בְּצוּרָה בִּלְתִּי אֶמְצָעִית. הֱוֵה אוֹמֵר, שֶׁאוֹתָם מְכַשְּׁפִים בְּעֶצֶם הִסְתַּכְּנוּ כַּאֲשֶׁר פָּנוּ לְאַהֲרֹן, כִּי הָיָה עָלוּל לְבַטֵּל אֶת כִּשְׁפֵיהֶם וּלְהָפֵר אֶת עֲצָתָם. אִם כֵּן, מַדּוּעַ פָּנוּ אֵלָיו? הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק, מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, עָנָה עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, וְאֵלֶּה דְּבָרָיו: הַכְּלָל 'דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה' הוּא תְּנַאי לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְאַחַת מִמַּשְׁמָעֻיּוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא קַבָּלַת מָרוּתָם שֶׁל הַהוֹרִים, שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, שֶׁל הַמּוֹרִים וְהָרַבָּנִים. בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא עִרְבּוּבְיָה, בִּטּוּל סַמְכוּת הַזְּקֵנִים, זִלְזוּל בִּכְבוֹד הַהוֹרִים, הִתְעַלְּמוּת מִדִּבְרֵי הָרַבָּנִים - דַּע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַנְדְּרָלָמוּסְיָה וּפְרִיצַת גְּדֵרוֹת. וּבְהֶכְרֵחַ יָבִיא מַצַּב זֶה לִרְמִיסַת כָּל קֹדֶשׁ וְלִפְרִיקַת כָּל עֹל. עַל כֵּן הִדְגִּישׁ משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת הַמְרַגְּלִים, בָּאוּ לְפָנָיו בְּעִרְבּוּבְיָה: "יְלָדִים דּוֹחֲפִים אֶת הַזְּקֵנִים וּזְקֵנִים דּוֹחֲפִים אֶת הָרָאשִׁים" (רַשִׁ"י, דְּבָרִים א-כב) וְהָיָה זֶה סִימָן לְקַלְקָלָה וְאוֹת לָאָסוֹן שֶׁהֵמִיטוּ הַמְרַגְּלִים. בַּסֵּפֶר "בְּלַבַּת אֵשׁ" מְסֻפָּר, שֶׁבַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִחַנְצִ'ין זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי צַדִּיקֵי פּוֹלִין לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה, הָיָה מִקְוֵה טָהֳרָה, וַהֲמוֹן הַחֲסִידִים בִּקְּשׁוּ לִטְבֹּל בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ אֶל הַצַּדִּיק. בְּרַם, חֲזָקָה הָיְתָה עֲלֵיהֶם פְּקוּדָתוֹ: אֵין לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה לִפְנֵי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהָרַבִּי. וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה הָיְתָה לְכָל דּוֹרֵשׁ וּבְחֵפֶץ לֵב. תָּמְהוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הַצַּדִּיק: "אִם מַרְשֶׁה הוּא לְכֻלָּם, מַדּוּעַ יֵשׁ לָבוֹא לְפָנָיו וְלִטּוֹל רְשׁוּת?" עָנָה וְאָמַר: "כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מֵרַבּוֹתַי: כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סַמְכוּת וָרֹאשׁ, הַשָּׂטָן הוֹפֵךְ שָׁם לְרֹאשׁ וּלְבַעַל הַסַּמְכוּת". וְנַחְזֹר לְעִנְיָנֵנוּ. לְפִיכָךְ - אָמַר הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק - לֹא הִסְתַּפְּקוּ חַרְטֻמֵּי הָעֵרֶב-רַב בְּכָךְ שֶׁהָעֵגֶל יֵעָשֶׂה וְשֶׁרֹב הָעָם יִנְהֶה אַחֲרָיו. לֹא וָלֹא. הֵם לֹא רָצוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר בָּעָם אָדָם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לוֹמַר שֶׁיָּדָיו נְקִיּוֹת וְשֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּחֶטְאָם; לֹא רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּעָם צַדִּיקִים יוֹתֵר מֵהֶם, שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהוֹדוֹת בְּעֶלְיוֹנוּתָם הַמּוּסָרִית וְיֵאָלְצוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵיהֶם. לְפִיכָךְ צָרוּ עַל אַהֲרֹן וְחוּר, וּלְפִיכָךְ סַקְּלוּ אֶת חוּר וְהִכְרִיחוּ אֶת אַהֲרֹן לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּם. דְּבָרִים אֵלֶּה מְאִירִים לְפֶתַע בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת מַסֶּכֶת הַהַשְׁמָצוֹת וְהָעֲלִילוֹת, אֶת מַסַּע הַהַכְפָּשׁוֹת הַשִּׁיטָתִי שֶׁנֶּעֱרָךְ כָּל הַשָּׁנִים נֶגֶד הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית. מְבִינִים אָנוּ לְפֶתַע מַדּוּעַ נִטְפֶּלֶת הַתִּקְשֹׁרֶת בְּקוֹלוֹת תְּרוּעָה לְכָל דָּתִי שֶׁסָּרַח, גַּם אִם יוֹדְעִים הֵם שֶׁאֵינוֹ מְיַצֵּג אֶת הַכְּלָל, שֶׁהוּא שׁוּלִי וְחָרִיג, וְשֶׁהַחֶבְרָה הַחֲרֵדִית מוֹקִיעָה אוֹתוֹ וּמְקִיאָה אוֹתוֹ. מְבִינִים אָנוּ מַדּוּעַ מַבְלִיטִים הֵם כָּל חֲשָׁד וְצֵל חֲשָׁד אִם אַךְ מִתְיַחֲסִים הֵם לַצִּבּוּר הַדָּתִי, וּמַדּוּעַ מְצַיְּנִים הֵם אֶת הַכִּפָּה אוֹ הַצִּיצִית... תָּמִיד חָשַׁבְנוּ שֶׁהַשִּׂנְאָה מְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנָם, שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַסַּע הַפְחָדָה וְשִׁסּוּי, מַסַּע הַכְפָּשָׁה וְדֶמוֹנִיזַצְיָה. אַךְ מִסְתַּבֵּר כִּי חָשַׁדְנוּ בִּכְשֵׁרִים... הֵם פָּשׁוּט אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִגְזָר שֶׁהַחַיִּים בּוֹ יָפִים וּשְׁלֵוִים, שֶׁאֵין בּוֹ פְּשִׁיעָה וַאֲלִימוּת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִנּוּךְ לַעֲרָכִים וּלְהַעֲרָכָה, כָּבוֹד לַהוֹרִים וְלַמּוֹרִים. מְנַסִּים לְשַׁיֵּךְ אוֹתָנוּ בְּכֹחַ לַאֲוִירַת הַפְּשִׁיעָה וְהַשְּׁלִילָה, לְשַׁכְנֵעַ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ כְּמוֹתָם. אֲבָל אֲנַחְנוּ - לֹא! וְעַל אַפָּם וַחֲמָתָם שֶׁל אוֹתוֹ קֹמֶץ מַכְפִּישִׁים הַשּׁוֹלֵט בַּתִּקְשֹׁרֶת הַכְּלָלִית, נִשָּׁאֵר טְהוֹרִים יוֹתֵר, טוֹבִים יוֹתֵר וּמְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)