Otzarot-Article

"אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" (ג-יד) תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ" (קִדּוּשִׁין ל). הֵיכָן רוֹכְשִׁים תֹּאַר כָּזֶה, וּמַה כַּוָּנַת הַכִּנּוּי "מְנֻוָּל"? נִפְסַע עִם הַיֵּצֶר הָרָע הָרִאשׁוֹן, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וְאָז נוּכַל לְהָבִין אֶת הַכִּנּוּי "מְנֻוָּל זֶה". כְּשֶׁיָּצָא הַנָּחָשׁ לַדֶּרֶךְ - לְהַחְטִיא אֶת אָדָם וְחַוָּה - לֹא הָלַךְ לָאָדָם. הַנָּחָשׁ יָדַע הֵיטֵב כִּי אִם יַתְחִיל מֵהָאָדָם עַצְמוֹ - יִכָּשֵׁל. לָכֵן הָלַךְ סְחוֹר-סְחוֹר. לְהֵיכָן הָלַךְ? לְעֵבֶר בֵּיתָהּ שֶׁל חַוָּה. וְלָמָּה דַּוְקָא אֵלֶיהָ? כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַיּוֹתֵר בְּטוּחָה. וּמַדּוּעַ? הָרַמְבַּ"ם ז"ל גִּלָּה לָנוּ אֶת סוֹד הָעִנְיָן: אִסּוּר הָאֲכִילָה מֵעֵץ הַדַּעַת נֶאֱמַר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת הָאִסּוּר לְחַוָּה, הַיְנוּ, לְגַבֵּי חַוָּה הָיָה הָאִסּוּר בְּגֶדֶר "תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה" בִּלְבַד, מִפִּי בַּעֲלָהּ, אָדָם הָרִאשׁוֹן. קַל יוֹתֵר לְהַכְשִׁיל אָדָם שֶׁלְּגַבָּיו הָאִסּוּר הוּא בִּכְלַל "אֱמוּנַת חֲכָמִים". הַנָּחָשׁ, שֶׁהִתְאַמֵּץ לִפְרֹץ סֶדֶק בְּחוֹמַת הַיִּרְאָה, קָדַח בֶּ"אֱמוּנַת חֲכָמִים", שָׁם הֵחֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ לִפְתֹּחַ פֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט. הָעִרְעוּר הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הָיָה עַל יְסוֹד הָאֱמוּנָה - אֱמוּנַת חֲכָמִים. הַיֵּצֶר הָרָע עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה, בְּסַבְלָנוּת, פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה. הֵם חָטְאוּ, הוּא הִצְלִיחַ - וּמֶה הָיָה אַחַר כָּךְ? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁאַל אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן: "אַיֶּכָּה?". מַסְבִּירִים רַבּוֹתֵינוּ: "אַיֶּכָּה, אֶתְמוֹל הָיִיתָ צוֹפֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ - וְעַכְשָׁו מָה?!". כְּלוֹמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל לֹא נִכְנַס עִמּוֹ לְוִכּוּחִים 'כֵּן אָכַלְתִּי - לֹא אָכַלְתִּי'. אֵין צֹרֶךְ לָדוּן וּלְהִתְוַכֵּחַ, רַק תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה אַתָּה נִמְצָא עַכְשָׁו, לְאַחַר הַחֵטְא... "אַיֶּכָּה"!! תִּרְאֶה לְהֵיכָן הִגַּעְתָּ וְתָבִין לְבַד שֶׁזּוֹ תּוֹצָאָה שֶׁל עֲבֵרָה. ר' אִיד - אוֹמְרִים לָאָדָם - תַּבִּיט עַל הַלִּמּוּד שֶׁלְּךָ, עַל הַתְּפִלָּה, עַל הַחֵשֶׁק לְקַיֵּם מִצְווֹת, תִּרְאֶה אֵיךְ הֵם יָרְדוּ פְּלָאִים... וְאָז לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהִתְוַכֵּחַ 'כֵּן חָטָאתָ - לֹא חָטָאתָ'. מַקְשָׁה הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין כט): אֶת הָאָדָם שָׁאֲלוּ: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ", אֶת הָאִשָּׁה שָׁאֲלוּ "מַה זֹּאת עָשִׂית". וּמַדּוּעַ לֹא שָׁאֲלוּ אֶת הַנָּחָשׁ "לָמָּה עָשִׂיתָ זֹאת?". מֵהַנָּחָשׁ לֹא בִּקְּשׁוּ הֶסְבֵּרִים. מַדּוּעַ? עוֹנִים חֲזַ"ל: "אֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית", וְכִלְשׁוֹן רָשִׁ"י: "מִכָּאן, שֶׁאֵין מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית". כְּלוֹמַר, לְמֵסִית וּמַדִּיחַ לֹא נוֹתְנִים כָּל דֶּרֶךְ לְהִצְטַדֵּק. מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא וּמְבַקֶּשֶׁת לָדַעַת, מַה יָּכוֹל הָיָה הַנָּחָשׁ לַעֲנוֹת אִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ, וּמְגַלָּה לָנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי שַׂמְלַאי: הַנָּחָשׁ הָיָה צוֹחֵק וְאוֹמֵר: 'אוֹתִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים?! שַׁאֲלוּ נָא אוֹתָם, אֶת הַשּׁוֹטִים שֶׁשָּׁמְעוּ לִי. דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד - דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים?! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לֹא לֶאֱכֹל, וְהֵם הִתְיַחֲסוּ לִדְבָרַי?!'. מֵהָרֶגַע שֶׁפִּתּוּיוֹ הִשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ, כְּשֶׁהַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים, הוּא מַתְחִיל לְגַחֵךְ לְעַצְמוֹ: 'תִּרְאוּ אֵיךְ סִדַּרְתִּי כָּאן אֶת הָעִנְיָנִים'... וְכַאֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֵלָיו בִּתְלוּנוֹת, 'לָמָּה עָשִׂיתָ כָּךְ?', הוּא יַעֲנֶה: 'מָה, אוֹתִי רוֹצִים אַתֶּם לְהַעֲנִישׁ?! דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד - דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? אִם הֵם שׁוֹטִים - אֵין זוֹ אַשְׁמָתִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם "לֹא", וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם "כֵּן". מִי אָמַר לָהֶם לִשְׁמֹעַ לִי?'... בְּעִנְיָן זֶה סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: יוֹם אֶחָד יָרַדְתִּי לַתְּפִלָּה, וּפָגַשׁ אוֹתִי יְהוּדִי פְּלוֹנִי: "רַבִּי יַעֲקֹב, הַאִם יֵשׁ לְךָ כְּתֹבֶת שֶׁל אֵיזֶה גְּמַ"ח?" הֵשַׁבְתִּי לוֹ בַּאֲדִיבוּת: "בְּבַקָּשָׁה, שָׁמַעְתִּי שֶׁלִּיהוּדִי אַלְמוֹנִי יֵשׁ גְּמַ"ח". הוּא הִזְמִין תּוֹר, נִכְנַס לַמַּלְוֶה וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי שָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ"... (מִפָּרָשַׁת 'בְּרֵאשִׁית' נִהְיָה פָּרָשַׁת 'וַיִּשְׁלַח'... אֲנִי שָׁלַחְתִּי). חָלְפָה תְּקוּפָה. וַיְהִי הַיּוֹם, צָהֳרַיִם בָּהִיר אֶחָד פָּסַעְתִּי לְתֻמִּי בְּדַרְכִּי לִתְפִלַּת מִנְחָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמַן, וְהִנֵּה מַגִּיעַ אֵלַי יְהוּדִי בְּרִיצָה וְאוֹמֵר: "רַבִּי יַעֲקֹב, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ הַרְבֵּה זְמַן". "נוּ, מַה קָּרָה?" "אַתָּה זוֹכֵר שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֵלַי יְהוּדִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ הַלְוָאָה חֲשׁוּבָה? וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ, נָתַתִּי לוֹ... הַסּוֹף הָיָה כַּמּוּבָן, שֶׁהַצֶּ'ק הָרִאשׁוֹן חָזַר, הַצֶּ'ק הַשֵּׁנִי חָזַר, הַצֶּ'ק הַשְּׁלִישִׁי חָזַר..." בְּקִצּוּר, הַמַּלְוֶה - שֶׁחָשַׁב שֶׁאֲנִי גָּרַמְתִּי לוֹ אֶת כָּל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ - הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר בְּאָזְנַי מִתּוֹךְ צַעַר: "כְּבָר אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֵינִי מוֹצֵא אֶת הַלּוֹוֶה. פַּעַם הוּא יָשֵׁן וּפַעַם הוּא לֹא בַּבַּיִת... הַיּוֹם בַּבֹּקֶר פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ, בָּרוּךְ ה', פָּנִים אֶל פָּנִים. רָאִיתִי אוֹתוֹ בָּרְחוֹב, רַצְתִּי אַחֲרָיו וְשָׁאַלְתִּי מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא: 'ר' אִיד, שְׁמַע נָא, כְּשֶׁצֶּ'ק רִאשׁוֹן וְצֶ'ק שֵׁנִי חָזְרוּ - סָלַחְתִּי, הִתְרַגַּלְתִּי לְהָבִין לְרַחֲשֵׁי לִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים הַנִּקְלָעִים לְמַצָּב קָשֶׁה וּמְבַקְּשִׁים דְּחִיָּה. אֲבָל אַתָּה - הֲרֵי עָבַרְתָּ כָּל גְּבוּל! לָמָּה כָּל הַצֶּ'קִים שֶׁלְּךָ חוֹזְרִים, וּמָתַי תִּפְרַע אֶת הַהַלְוָאָה? אֵין לִי כֶּסֶף מְיֻתָּר, וְעַתָּה אֲנִי זָקוּק נוֹאָשׁוֹת לְמָמוֹן זֶה שֶׁאֶצְלְךָ'. כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ בִּכְאֵב. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי, מַה הוּא עָנָה לִי? לֹא תַּאֲמִין! הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּחִיּוּךְ לְמֶחֱצָה וְהִפְטִיר: 'מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַלְווֹת לִי?!'. שָׁמַעְתָּ תְּשׁוּבָה שֶׁל לוֹוֶה? חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב. 'מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַלְווֹת לִי?!'..." אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי: הַמַּלְוֶה חָשַׁב שֶׁלַּלּוֹוֶה הַזֶּה ("לוֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם") יֵשׁ זְכוּת יוֹצְרִים עַל הָרַעְיוֹן. לֹא! הוּא לֹא הָרִאשׁוֹן עִם הַנֻּסָּח הַמְּחֻצָּף הַזֶּה. הָיָה מִי שֶׁקָּדַם לוֹ: "הַנָּחָשׁ". וּכְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ, הַיֵּצֶר הָרָע מְפַתֶּה וְסוֹחֵף אֶת הָאָדָם לִמְעַרְבֹּלֶת, וּכְשֶׁהַיָּדִיד טוֹבֵעַ, צוֹחֵק הוּא מִמֶּנּוּ מְלֹא הַפֶּה: "מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר אַחֶרֶת"... זֶה נִקְרָא "מְנֻוָּל" - שֶׁקֶר בִּשְׁלֵמוּת! שַׁקְרָן בְּמַהוּתוֹ! הַיֵּצֶר נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא הֶחָבֵר הַטּוֹב שֶׁל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם. וּבַסּוֹף? - מַשְׁלִיךְ אוֹתָם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. שְׁמַעְתֶּם עַל אוֹתוֹ שַׁקְרָן שֶׁשְּׁאָלוּהוּ: "הַאִם אַתָּה שַׁקְרָן?". מִשֶּׁהֵשִׁיב בְּחִיּוּב, בִּקְּשׁוּהוּ: "תַּגִּיד דְּבַר שֶׁקֶר וְנִתֵּן לְךָ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים". מִיָּד אָמַר: "הֲרֵי אֲמַרְתֶּם עֶשְׂרִים". הוּא מְשַׁקֵּר לְלֹא מַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, כִּי זוֹ הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ - שֶׁקֶר וְעַרְמוּמִיּוּת. "מְנֻוָּל זֶה"! (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	פסח תשפ"ב
	תִּקּוּן "אֶחָד" לְכָל הַבָּנִים
	"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל" (ג-ו) הַסִּפּוּר יָדוּעַ לְכֻלָּם "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" (ג-יד) תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ" (קִדּוּשִׁין ל). הֵיכָן רוֹכְשִׁים תֹּאַר כָּזֶה, וּמַה כַּוָּנַת הַכִּנּוּי "מְנֻוָּל"? נִפְסַע עִם הַיֵּצֶר הָרָע הָרִאשׁוֹן, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וְאָז נוּכַל לְהָבִין אֶת הַכִּנּוּי "מְנֻוָּל זֶה". כְּשֶׁיָּצָא הַנָּחָשׁ לַדֶּרֶךְ - לְהַחְטִיא אֶת אָדָם וְחַוָּה - לֹא הָלַךְ לָאָדָם. הַנָּחָשׁ יָדַע הֵיטֵב כִּי אִם יַתְחִיל מֵהָאָדָם עַצְמוֹ - יִכָּשֵׁל. לָכֵן הָלַךְ סְחוֹר-סְחוֹר. לְהֵיכָן הָלַךְ? לְעֵבֶר בֵּיתָהּ שֶׁל חַוָּה. וְלָמָּה דַּוְקָא אֵלֶיהָ? כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַיּוֹתֵר בְּטוּחָה. וּמַדּוּעַ? הָרַמְבַּ"ם ז"ל גִּלָּה לָנוּ אֶת סוֹד הָעִנְיָן: אִסּוּר הָאֲכִילָה מֵעֵץ הַדַּעַת נֶאֱמַר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת הָאִסּוּר לְחַוָּה, הַיְנוּ, לְגַבֵּי חַוָּה הָיָה הָאִסּוּר בְּגֶדֶר "תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה" בִּלְבַד, מִפִּי בַּעֲלָהּ, אָדָם הָרִאשׁוֹן. קַל יוֹתֵר לְהַכְשִׁיל אָדָם שֶׁלְּגַבָּיו הָאִסּוּר הוּא בִּכְלַל "אֱמוּנַת חֲכָמִים". הַנָּחָשׁ, שֶׁהִתְאַמֵּץ לִפְרֹץ סֶדֶק בְּחוֹמַת הַיִּרְאָה, קָדַח בֶּ"אֱמוּנַת חֲכָמִים", שָׁם הֵחֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ לִפְתֹּחַ פֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט. הָעִרְעוּר הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הָיָה עַל יְסוֹד הָאֱמוּנָה - אֱמוּנַת חֲכָמִים. הַיֵּצֶר הָרָע עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה, בְּסַבְלָנוּת, פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה. הֵם חָטְאוּ, הוּא הִצְלִיחַ - וּמֶה הָיָה אַחַר כָּךְ? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁאַל אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן: "אַיֶּכָּה?". מַסְבִּירִים רַבּוֹתֵינוּ: "אַיֶּכָּה, אֶתְמוֹל הָיִיתָ צוֹפֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ - וְעַכְשָׁו מָה?!". כְּלוֹמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל לֹא נִכְנַס עִמּוֹ לְוִכּוּחִים 'כֵּן אָכַלְתִּי - לֹא אָכַלְתִּי'. אֵין צֹרֶךְ לָדוּן וּלְהִתְוַכֵּחַ, רַק תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה אַתָּה נִמְצָא עַכְשָׁו, לְאַחַר הַחֵטְא... "אַיֶּכָּה"!! תִּרְאֶה לְהֵיכָן הִגַּעְתָּ וְתָבִין לְבַד שֶׁזּוֹ תּוֹצָאָה שֶׁל עֲבֵרָה. ר' אִיד - אוֹמְרִים לָאָדָם - תַּבִּיט עַל הַלִּמּוּד שֶׁלְּךָ, עַל הַתְּפִלָּה, עַל הַחֵשֶׁק לְקַיֵּם מִצְווֹת, תִּרְאֶה אֵיךְ הֵם יָרְדוּ פְּלָאִים... וְאָז לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהִתְוַכֵּחַ 'כֵּן חָטָאתָ - לֹא חָטָאתָ'. מַקְשָׁה הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין כט): אֶת הָאָדָם שָׁאֲלוּ: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ", אֶת הָאִשָּׁה שָׁאֲלוּ "מַה זֹּאת עָשִׂית". וּמַדּוּעַ לֹא שָׁאֲלוּ אֶת הַנָּחָשׁ "לָמָּה עָשִׂיתָ זֹאת?". מֵהַנָּחָשׁ לֹא בִּקְּשׁוּ הֶסְבֵּרִים. מַדּוּעַ? עוֹנִים חֲזַ"ל: "אֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית", וְכִלְשׁוֹן רָשִׁ"י: "מִכָּאן, שֶׁאֵין מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית". כְּלוֹמַר, לְמֵסִית וּמַדִּיחַ לֹא נוֹתְנִים כָּל דֶּרֶךְ לְהִצְטַדֵּק. מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא וּמְבַקֶּשֶׁת לָדַעַת, מַה יָּכוֹל הָיָה הַנָּחָשׁ לַעֲנוֹת אִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ, וּמְגַלָּה לָנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי שַׂמְלַאי: הַנָּחָשׁ הָיָה צוֹחֵק וְאוֹמֵר: 'אוֹתִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים?! שַׁאֲלוּ נָא אוֹתָם, אֶת הַשּׁוֹטִים שֶׁשָּׁמְעוּ לִי. דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד - דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים?! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לֹא לֶאֱכֹל, וְהֵם הִתְיַחֲסוּ לִדְבָרַי?!'. מֵהָרֶגַע שֶׁפִּתּוּיוֹ הִשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ, כְּשֶׁהַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים, הוּא מַתְחִיל לְגַחֵךְ לְעַצְמוֹ: 'תִּרְאוּ אֵיךְ סִדַּרְתִּי כָּאן אֶת הָעִנְיָנִים'... וְכַאֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֵלָיו בִּתְלוּנוֹת, 'לָמָּה עָשִׂיתָ כָּךְ?', הוּא יַעֲנֶה: 'מָה, אוֹתִי רוֹצִים אַתֶּם לְהַעֲנִישׁ?! דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד - דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? אִם הֵם שׁוֹטִים - אֵין זוֹ אַשְׁמָתִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם "לֹא", וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם "כֵּן". מִי אָמַר לָהֶם לִשְׁמֹעַ לִי?'... בְּעִנְיָן זֶה סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: יוֹם אֶחָד יָרַדְתִּי לַתְּפִלָּה, וּפָגַשׁ אוֹתִי יְהוּדִי פְּלוֹנִי: "רַבִּי יַעֲקֹב, הַאִם יֵשׁ לְךָ כְּתֹבֶת שֶׁל אֵיזֶה גְּמַ"ח?" הֵשַׁבְתִּי לוֹ בַּאֲדִיבוּת: "בְּבַקָּשָׁה, שָׁמַעְתִּי שֶׁלִּיהוּדִי אַלְמוֹנִי יֵשׁ גְּמַ"ח". הוּא הִזְמִין תּוֹר, נִכְנַס לַמַּלְוֶה וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי שָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ"... (מִפָּרָשַׁת 'בְּרֵאשִׁית' נִהְיָה פָּרָשַׁת 'וַיִּשְׁלַח'... אֲנִי שָׁלַחְתִּי). חָלְפָה תְּקוּפָה. וַיְהִי הַיּוֹם, צָהֳרַיִם בָּהִיר אֶחָד פָּסַעְתִּי לְתֻמִּי בְּדַרְכִּי לִתְפִלַּת מִנְחָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמַן, וְהִנֵּה מַגִּיעַ אֵלַי יְהוּדִי בְּרִיצָה וְאוֹמֵר: "רַבִּי יַעֲקֹב, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ הַרְבֵּה זְמַן". "נוּ, מַה קָּרָה?" "אַתָּה זוֹכֵר שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֵלַי יְהוּדִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ הַלְוָאָה חֲשׁוּבָה? וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ, נָתַתִּי לוֹ... הַסּוֹף הָיָה כַּמּוּבָן, שֶׁהַצֶּ'ק הָרִאשׁוֹן חָזַר, הַצֶּ'ק הַשֵּׁנִי חָזַר, הַצֶּ'ק הַשְּׁלִישִׁי חָזַר..." בְּקִצּוּר, הַמַּלְוֶה - שֶׁחָשַׁב שֶׁאֲנִי גָּרַמְתִּי לוֹ אֶת כָּל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ - הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר בְּאָזְנַי מִתּוֹךְ צַעַר: "כְּבָר אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֵינִי מוֹצֵא אֶת הַלּוֹוֶה. פַּעַם הוּא יָשֵׁן וּפַעַם הוּא לֹא בַּבַּיִת... הַיּוֹם בַּבֹּקֶר פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ, בָּרוּךְ ה', פָּנִים אֶל פָּנִים. רָאִיתִי אוֹתוֹ בָּרְחוֹב, רַצְתִּי אַחֲרָיו וְשָׁאַלְתִּי מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא: 'ר' אִיד, שְׁמַע נָא, כְּשֶׁצֶּ'ק רִאשׁוֹן וְצֶ'ק שֵׁנִי חָזְרוּ - סָלַחְתִּי, הִתְרַגַּלְתִּי לְהָבִין לְרַחֲשֵׁי לִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים הַנִּקְלָעִים לְמַצָּב קָשֶׁה וּמְבַקְּשִׁים דְּחִיָּה. אֲבָל אַתָּה - הֲרֵי עָבַרְתָּ כָּל גְּבוּל! לָמָּה כָּל הַצֶּ'קִים שֶׁלְּךָ חוֹזְרִים, וּמָתַי תִּפְרַע אֶת הַהַלְוָאָה? אֵין לִי כֶּסֶף מְיֻתָּר, וְעַתָּה אֲנִי זָקוּק נוֹאָשׁוֹת לְמָמוֹן זֶה שֶׁאֶצְלְךָ'. כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ בִּכְאֵב. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי, מַה הוּא עָנָה לִי? לֹא תַּאֲמִין! הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּחִיּוּךְ לְמֶחֱצָה וְהִפְטִיר: 'מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַלְווֹת לִי?!'. שָׁמַעְתָּ תְּשׁוּבָה שֶׁל לוֹוֶה? חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב. 'מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַלְווֹת לִי?!'..." אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי: הַמַּלְוֶה חָשַׁב שֶׁלַּלּוֹוֶה הַזֶּה ("לוֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם") יֵשׁ זְכוּת יוֹצְרִים עַל הָרַעְיוֹן. לֹא! הוּא לֹא הָרִאשׁוֹן עִם הַנֻּסָּח הַמְּחֻצָּף הַזֶּה. הָיָה מִי שֶׁקָּדַם לוֹ: "הַנָּחָשׁ". וּכְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ, הַיֵּצֶר הָרָע מְפַתֶּה וְסוֹחֵף אֶת הָאָדָם לִמְעַרְבֹּלֶת, וּכְשֶׁהַיָּדִיד טוֹבֵעַ, צוֹחֵק הוּא מִמֶּנּוּ מְלֹא הַפֶּה: "מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר אַחֶרֶת"... זֶה נִקְרָא "מְנֻוָּל" - שֶׁקֶר בִּשְׁלֵמוּת! שַׁקְרָן בְּמַהוּתוֹ! הַיֵּצֶר נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא הֶחָבֵר הַטּוֹב שֶׁל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם. וּבַסּוֹף? - מַשְׁלִיךְ אוֹתָם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. שְׁמַעְתֶּם עַל אוֹתוֹ שַׁקְרָן שֶׁשְּׁאָלוּהוּ: "הַאִם אַתָּה שַׁקְרָן?". מִשֶּׁהֵשִׁיב בְּחִיּוּב, בִּקְּשׁוּהוּ: "תַּגִּיד דְּבַר שֶׁקֶר וְנִתֵּן לְךָ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים". מִיָּד אָמַר: "הֲרֵי אֲמַרְתֶּם עֶשְׂרִים". הוּא מְשַׁקֵּר לְלֹא מַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, כִּי זוֹ הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ - שֶׁקֶר וְעַרְמוּמִיּוּת. "מְנֻוָּל זֶה"! (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)