Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (כה-א). הַגָּאוֹן בַּעַל "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל, מִגּוּרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א, דָּרַשׁ אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר: "לֵאמֹר" - הוּא לְשׁוֹן רוֹמְמוּת וּמַעֲלָה נִשְׂגָּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, וַה' הֶאֱמִירְךָ", לְשׁוֹן צַמֶּרֶת וַאֲמִיר עֵץ. כְּלוֹמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל רוֹמְמוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא "בְּהַר סִינַי" - בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ שָׁם. וְ"סִינַי" בְּגִימַטְרִיָּה "סֻלָּם", שֶׁהַמִּצְווֹת הֵן כְּסֻלָּם שֶׁעַל יָדוֹ עוֹלֶה הָאָדָם מַעְלָה מַעְלָה, דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, עַד לְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְזוֹכֶה לְכָל הַהַצְלָחוֹת, הָרוּחָנִיּוֹת וְהַגַּשְׁמִיּוֹת, הֵן הָאָדָם הַיָּחִיד, וְהֵן הַכְּלָל כֻּלּוֹ.

הַמַּשְׁפִּיעַ הָרַב יוֹאֵל רָאטָה סִפֵּר מַעֲשֶׂה מַדְהִים שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנָיו מִמְּנַהֵל תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּאַחַת הַקְּהִלּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית: "בְּתַלְמוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הַרְבֵּה יְלָדִים טוֹבִים, אַךְ מֵעַל כֻּלָּם יֵשׁ שְׁנֵי אַחִים בּוֹלְטִים בִּמְיֻחָד, אֲשֶׁר אֵין אָדָם שֶׁלֹּא מִתְפַּעֵל מֵהֶם.

"הֵם מִתְנַהֲגִים הִתְנַהֲגוּת מוֹפְתִית שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, מִתְפַּלְּלִים בְּשִׂמְחָה, בִּנְעִימוּת וּבְכַוָּנָה. בַּעֲלֵי מִדּוֹת, וְגוֹמְלֵי חֶסֶד מְיֻחָדִים בְּמִינָם, מְנֻמָּסִים וּמַצְלִיחִים בַּלִּמּוּדִים, בְּרָמָה אַחַת מֵעַל כֻּלָּם. בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ מִתְרַשֵּׁם הַמְּלַמֵּד שֶׁלָּהֶם מֵאֲצִילוּת נַפְשָׁם וּמִמִּדּוֹתֵיהֶם.

מָה הַסּוֹד שֶׁלָּהֶם? הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיּוֹדֵעַ הַמְּלַמֵּד עַל אוֹתָם יְלָדִים, אוֹתוֹ הוּא שׁוֹמֵר בְּסוֹד, הוּא כִּי אִמָּא שֶׁלָּהֶם הִנָּהּ גִּיֹּרֶת שֶׁהִתְגַּיְּרָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. אֶלָּא שֶׁדַּוְקָא יְדִיעָה זוֹ גּוֹרֶמֶת לִפְלִיאָה רַבָּתִי כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. הֲרֵי הַכֹּל יְדוּעִים כַּמָּה בְּדוֹר כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ צְרִיכִים סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה וְרַחֲמֵי שָׁמַיִם עֲצוּמִים לִזְכּוֹת שֶׁהַיֶּלֶד יִגְדַּל בְּצוּרָה טוֹבָה, לַמְרוֹת כָּל הַפִּתּוּיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת. כַּמָּה תְּפִלּוֹת וְחֶסֶד ה' צָרִיךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לַעֲבֹר אֶת תַּלְמוּד הַתּוֹרָה, הַיְּשִׁיבָה הַקְּטַנָּה וְהַגְּדוֹלָה בְּהַצְלָחָה, כָּךְ שֶׁיַּגִּיעַ לַחֲתֻנָּה כְּבֶן תּוֹרָה - זוֹ מַתָּנָה עֲצוּמָה שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לָהּ. קַל וָחֹמֶר, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁל גֵּרִים, הַמִּשְׁתַּלְּבִים בְּצוּרָה כֹּה מֻפְלָאָה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה חֲסִידִי. יְלָדִים שֶׁקָּשֶׁה לִרְאוֹת אֲפִלּוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲרֵדִיּוֹת הַטּוֹבוֹת.

הֶחְלִיט הַמְּלַמֵּד כִּי הוּא חַיָּב פַּעַם אַחַת לִשְׁאֹל אֶת הָאִמָּא כֵּיצַד זָכְתָה לִילָדִים שֶׁכָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.

יוֹם אֶחָד, הִגִּיעָה הָאִמָּא לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהַמְּלַמֵּד בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר אִתָּהּ. הוּא פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ כִּי הוּא דּוֹרֵשׁ לָדַעַת מָה הַסּוֹד שֶׁל יְלָדֶיהָ, בִּפְרָט שֶׁהֵם בָּאִים מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל גֵּרִים. הָאִמָּא הִשְׁתַּתְּקָה לְרֶגַע וְאָמְרָה: "יֵשׁ לִי סוֹד גָּדוֹל שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְגַלּוֹת. אֲנִי אָמְנָם גִּיֹּרֶת כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים, אַךְ שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָּלוּ שֶׁלּוֹמְדִים אֶצְלְךָ הִנָּם עֲדַיִן גּוֹיִים גְּמוּרִים. הֵם נוֹלְדוּ לִי כְּשֶׁעֲדַיִן הָיִיתִי גּוֹיָה, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אִתִּי אֶל חַיֵּי הַיַּהֲדוּת".

הַמְלַמֵּד הָיָה בְּהֶלֶם מֻחְלָט וְהִשְׁתַּתֵּק. "בְּעוֹד שָׁנִים בּוֹדְדוֹת, כְּשֶׁהֵם יַגִּיעוּ לְגִיל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה", הִמְשִׁיכָה הָאֵם וְסִפְּרָה, "אָנוּ אֲמוּרִים לְהַכְנִיס אוֹתָם לְחֶדֶר וְלִשְׁאֹל אוֹתָם שְׁאֵלָה מַפְתִּיעָה וְגוֹרָלִית עַד מְאֹד, אוֹתָהּ מְחַיֶּבֶת הַהֲלָכָה לִשְׁאֹל יֶלֶד גּוֹי בְּמַצָּב כְּמוֹ זֶה: יְלָדַי הַיְּקָרִים, הַאִם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים, אוֹ לֹא? וְדַע לְךָ", אָמְרָה הָאִמָּא וּפָרְצָה בִּבְכִי, "שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ מְפַחֶדֶת מֵהַיּוֹם הַזֶּה. אֲנִי מַמָּשׁ רוֹעֶדֶת מֵהַיּוֹם הַזֶּה, בּוֹ יִשְׁאֲלוּ אוֹתָם אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת. הֲרֵי זְכוּתָם הַמְּלֵאָה לִבְחֹר לִהְיוֹת גּוֹיִים גְּמוּרִים וְלַעֲזֹב אֶת הַיַּהֲדוּת. לָכֵן אֲנִי עוֹשָׂה הַכֹּל, אֲבָל הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁהַמִּצְווֹת, הַשַּׁבָּת, הַתְּפִלּוֹת וְכָל דָּבָר הַקָּשׁוּר לַיַּהֲדוּת, יִהְיֶה הֲכִי כֵּיף בָּעוֹלָם וַהֲכִי נָעִים וְאָהוּב. אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָם הַאִם הֵם רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים, וְהֵם יָשִׁיבוּ: 'מָה?! אֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת יְהוּדִי?! אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת גּוֹי?! לָמָּה לֹא אֲמַרְתֶּם לִי מִקֹּדֶם, אֲנִי בּוֹרֵחַ מִכָּאן, מִכָּל הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַסֵּבֶל וְהַקֹּשִׁי בַּמִּצְווֹת. בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צָרִיךְ אֶת כָּל הַצְּעָקוֹת בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת? מַה לִּי וְלַלַּחַץ הַזֶּה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי הַשַּׁבָּת? לָמָּה לִי לִחְיוֹת עִם כָּל הַהֶעָרוֹת, שֶׁאוֹמְרִים לִי לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁמַּכְרִיחִים אוֹתִי, וְשֶׁמַּעֲנִישִׁים אוֹתִי שֶׁאֵינֶנִּי לוֹמֵד טוֹב?'

"אֲנִי כָּל כָּךְ מְפַחֶדֶת שֶׁהֵם יַרְגִּישׁוּ כָּכָה, וְלָכֵן אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּכָל כֹּחִי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טוֹב בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת, שֶׁהֵם יֵהָנוּ מֵהַתְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם יַרְגִּישׁוּ שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי שָׁוֶה וַהֲכִי יָקָר בָּעוֹלָם. וְגַם כְּשֶׁאֲנִי מִתְרַגֶּזֶת וְרוֹצָה לִכְעֹס עֲלֵיהֶם, אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת עַצְמִי וְנִזְכֶּרֶת: הִנֵּה כְּבָר מַגִּיעַ הַיּוֹם הַנּוֹרָא וְהַגָּדוֹל שֶׁל הַבְּחִירָה הַאִם לִהְיוֹת יְהוּדִי אוֹ לֹא. לָכֵן אֲנִי עוֹשָׂה הַכֹּל בִּשְׁבִיל לִגְרֹם לָהֶם לְהַרְגִּישׁ שֶׁלִּהְיוֹת יְהוּדִי זֶה הֲכִי הֲכִי. אֲנִי מְסַדֶּרֶת אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת מֻקְדָּם בְּרֹגַע וּבַהֲנָאָה, מַדְלִיקָה נֵרוֹת עִם אוֹר בָּעֵינַיִם, וְשָׁרָה שִׁירֵי שַׁבָּת בְּאֹשֶׁר רַב.

"זֶה הַסּוֹד שֶׁלִּי", חָתְמָה הָאֵם, "אֲנִי שְׂמֵחָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַמַּחְמָאָה שֶׁהַיְּלָדִים אָכֵן מַרְגִּישִׁים זֹאת וְחַיִּים אֶת הַתְּפִלָּה, הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּאֹשֶׁר. סִימָן שֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לְהַחְלִיט לִהְיוֹת יְהוּדִים..."

מַמְשִׁיךְ הָרַב יוֹאֵל רָאטָה וְאוֹמֵר: "הַמַּעֲשֶׂה הַמַּדְהִים הַזֶּה הִפְעִים אוֹתִי נוֹרָא וְנָתַן לִי לִמּוּד עֲנָק לַחַיִּים שֶׁל כֻּלָּנוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה רַק גִּיֹּרֶת צְרִיכָה לַחְשֹׁב כָּכָה? הֲרֵי כָּל אַבָּא וְאִמָּא יְהוּדִים צְרִיכִים לַחְשֹׁב כָּךְ. נָכוֹן, אַף בֵּית דִּין לֹא הוֹלֵךְ יוֹם אֶחָד לִשְׁאֹל אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ הַאִם יִרְצוּ לִהְיוֹת יְהוּדִים, אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָעֲלוּלִים לִשְׁאֹל אוֹתָם אֶת זֶה.

וּמִי הֵם? הֶחָבֵר הַלֹּא כָּל כָּךְ טוֹב, הַשָּׁכֵן שֶׁאֵינוֹ חַי בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה... עֲלוּלִים הֵם לִתְפֹּס אֶת הַיֶּלֶד וְלִשְׁ‍אֹל אוֹתוֹ: מַה לְּךָ לְהִשָּׁאֵר דָּתִי, בּוֹא 'תַּעֲשֶׂה חַיִּים', וְהַיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ וְצָרִיךְ בְּתוֹךְ לִבּוֹ לְהַחְלִיט מַה יְּהֵא עֲתִידוֹ.

וְאָנוּ, הַהוֹרִים שֶׁרוֹצִים שֶׁיַּלְדֵּנוּ יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' הַטּוֹבָה, הַמְּבִיאָה לְאָדָם אֹשֶׁר, הֲנָאָה וְסִפּוּק בַּחַיִּים, לֹא יוֹדְעִים מַה הוּא יַעֲנֶה. לָכֵן, הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ לִגְרֹם לוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת. עָלֵינוּ לְהַעֲבִיר לוֹ אֶת הַיַּהֲדוּת בִּמְתִיקוּת, לְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּלִי לַחַץ, בְּלִי עֲצַבִּים, בְּלִי מְרִירוּת. כִּי אִם הַיֶּלֶד מַרְגִּישׁ שֶׁשֻּׁלְחַן שַׁבָּת הוּא מִסְדָּר צְבָאִי שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר, וְיֵשׁ בּוֹ רַק צְעָקוֹת וּמְרִיבוֹת, וְאִם לֹא מִתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים כָּרָאוּי מְקַבְּלִים עֳנָשִׁים מְצַעֲרִים, אָז לָמָּה לוֹ לְהִשָּׁאֵר דָּתִי?

יֶלֶד לֹא עוֹזֵב אֶת הַדֶּרֶךְ פִּתְאֹם, הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ הִתְבַּשְּׁלָה בְּמֹחוֹ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, וּבָרֶגַע שֶׁיּוּכַל לִבְחֹר אַחֶרֶת - הוּא יַעֲשֶׂה זֹאת. גַּם אִם יַלְדְּךָ בָּחַר חָלִילָה אַחֶרֶת, עֲדַיִן נִתָּן בְּכָל רֶגַע לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן וּלְהַכְנִיס שִׂמְחָה בַּמִּצְווֹת וּבַתּוֹרָה, וְהַדָּבָר יַשְׁפִּיעַ עַל כָּל בְּנֵי הַבַּיִת וְיִתֵּן לָהֶם כֹּחַ וְהַחֹזֶק לְהַחֲזִיק בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַקְּדֻשָּׁה. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	תרומה תשפ"ב
	לַמְרוֹת הַכֹּל - סִפּוּר מֵהַחַיִּים
	"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (כה-א). הַגָּאוֹן בַּעַל "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל, מִגּוּרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א, דָּרַשׁ אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר: "לֵאמֹר" - הוּא לְשׁוֹן רוֹמְמוּת וּמַעֲלָה נִשְׂגָּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, וַה' הֶאֱמִירְךָ", לְשׁוֹן צַמֶּרֶת וַאֲמִיר עֵץ. כְּלוֹמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל רוֹמְמוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא "בְּהַר סִינַי" - בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ שָׁם. וְ"סִינַי" בְּגִימַטְרִיָּה "סֻלָּם", שֶׁהַמִּצְווֹת הֵן כְּסֻלָּם שֶׁעַל יָדוֹ עוֹלֶה הָאָדָם מַעְלָה מַעְלָה, דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, עַד לְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְזוֹכֶה לְכָל הַהַצְלָחוֹת, הָרוּחָנִיּוֹת וְהַגַּשְׁמִיּוֹת, הֵן הָאָדָם הַיָּחִיד, וְהֵן הַכְּלָל כֻּלּוֹ. הַמַּשְׁפִּיעַ הָרַב יוֹאֵל רָאטָה סִפֵּר מַעֲשֶׂה מַדְהִים שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנָיו מִמְּנַהֵל תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּאַחַת הַקְּהִלּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית: "בְּתַלְמוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הַרְבֵּה יְלָדִים טוֹבִים, אַךְ מֵעַל כֻּלָּם יֵשׁ שְׁנֵי אַחִים בּוֹלְטִים בִּמְיֻחָד, אֲשֶׁר אֵין אָדָם שֶׁלֹּא מִתְפַּעֵל מֵהֶם. "הֵם מִתְנַהֲגִים הִתְנַהֲגוּת מוֹפְתִית שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, מִתְפַּלְּלִים בְּשִׂמְחָה, בִּנְעִימוּת וּבְכַוָּנָה. בַּעֲלֵי מִדּוֹת, וְגוֹמְלֵי חֶסֶד מְיֻחָדִים בְּמִינָם, מְנֻמָּסִים וּמַצְלִיחִים בַּלִּמּוּדִים, בְּרָמָה אַחַת מֵעַל כֻּלָּם. בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ מִתְרַשֵּׁם הַמְּלַמֵּד שֶׁלָּהֶם מֵאֲצִילוּת נַפְשָׁם וּמִמִּדּוֹתֵיהֶם. מָה הַסּוֹד שֶׁלָּהֶם? הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיּוֹדֵעַ הַמְּלַמֵּד עַל אוֹתָם יְלָדִים, אוֹתוֹ הוּא שׁוֹמֵר בְּסוֹד, הוּא כִּי אִמָּא שֶׁלָּהֶם הִנָּהּ גִּיֹּרֶת שֶׁהִתְגַּיְּרָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. אֶלָּא שֶׁדַּוְקָא יְדִיעָה זוֹ גּוֹרֶמֶת לִפְלִיאָה רַבָּתִי כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. הֲרֵי הַכֹּל יְדוּעִים כַּמָּה בְּדוֹר כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ צְרִיכִים סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה וְרַחֲמֵי שָׁמַיִם עֲצוּמִים לִזְכּוֹת שֶׁהַיֶּלֶד יִגְדַּל בְּצוּרָה טוֹבָה, לַמְרוֹת כָּל הַפִּתּוּיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת. כַּמָּה תְּפִלּוֹת וְחֶסֶד ה' צָרִיךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לַעֲבֹר אֶת תַּלְמוּד הַתּוֹרָה, הַיְּשִׁיבָה הַקְּטַנָּה וְהַגְּדוֹלָה בְּהַצְלָחָה, כָּךְ שֶׁיַּגִּיעַ לַחֲתֻנָּה כְּבֶן תּוֹרָה - זוֹ מַתָּנָה עֲצוּמָה שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לָהּ. קַל וָחֹמֶר, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁל גֵּרִים, הַמִּשְׁתַּלְּבִים בְּצוּרָה כֹּה מֻפְלָאָה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה חֲסִידִי. יְלָדִים שֶׁקָּשֶׁה לִרְאוֹת אֲפִלּוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲרֵדִיּוֹת הַטּוֹבוֹת. הֶחְלִיט הַמְּלַמֵּד כִּי הוּא חַיָּב פַּעַם אַחַת לִשְׁאֹל אֶת הָאִמָּא כֵּיצַד זָכְתָה לִילָדִים שֶׁכָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. יוֹם אֶחָד, הִגִּיעָה הָאִמָּא לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהַמְּלַמֵּד בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר אִתָּהּ. הוּא פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ כִּי הוּא דּוֹרֵשׁ לָדַעַת מָה הַסּוֹד שֶׁל יְלָדֶיהָ, בִּפְרָט שֶׁהֵם בָּאִים מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל גֵּרִים. הָאִמָּא הִשְׁתַּתְּקָה לְרֶגַע וְאָמְרָה: "יֵשׁ לִי סוֹד גָּדוֹל שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְגַלּוֹת. אֲנִי אָמְנָם גִּיֹּרֶת כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים, אַךְ שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָּלוּ שֶׁלּוֹמְדִים אֶצְלְךָ הִנָּם עֲדַיִן גּוֹיִים גְּמוּרִים. הֵם נוֹלְדוּ לִי כְּשֶׁעֲדַיִן הָיִיתִי גּוֹיָה, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אִתִּי אֶל חַיֵּי הַיַּהֲדוּת". הַמְלַמֵּד הָיָה בְּהֶלֶם מֻחְלָט וְהִשְׁתַּתֵּק. "בְּעוֹד שָׁנִים בּוֹדְדוֹת, כְּשֶׁהֵם יַגִּיעוּ לְגִיל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה", הִמְשִׁיכָה הָאֵם וְסִפְּרָה, "אָנוּ אֲמוּרִים לְהַכְנִיס אוֹתָם לְחֶדֶר וְלִשְׁאֹל אוֹתָם שְׁאֵלָה מַפְתִּיעָה וְגוֹרָלִית עַד מְאֹד, אוֹתָהּ מְחַיֶּבֶת הַהֲלָכָה לִשְׁאֹל יֶלֶד גּוֹי בְּמַצָּב כְּמוֹ זֶה: יְלָדַי הַיְּקָרִים, הַאִם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים, אוֹ לֹא? וְדַע לְךָ", אָמְרָה הָאִמָּא וּפָרְצָה בִּבְכִי, "שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ מְפַחֶדֶת מֵהַיּוֹם הַזֶּה. אֲנִי מַמָּשׁ רוֹעֶדֶת מֵהַיּוֹם הַזֶּה, בּוֹ יִשְׁאֲלוּ אוֹתָם אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת. הֲרֵי זְכוּתָם הַמְּלֵאָה לִבְחֹר לִהְיוֹת גּוֹיִים גְּמוּרִים וְלַעֲזֹב אֶת הַיַּהֲדוּת. לָכֵן אֲנִי עוֹשָׂה הַכֹּל, אֲבָל הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁהַמִּצְווֹת, הַשַּׁבָּת, הַתְּפִלּוֹת וְכָל דָּבָר הַקָּשׁוּר לַיַּהֲדוּת, יִהְיֶה הֲכִי כֵּיף בָּעוֹלָם וַהֲכִי נָעִים וְאָהוּב. אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָם הַאִם הֵם רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים, וְהֵם יָשִׁיבוּ: 'מָה?! אֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת יְהוּדִי?! אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת גּוֹי?! לָמָּה לֹא אֲמַרְתֶּם לִי מִקֹּדֶם, אֲנִי בּוֹרֵחַ מִכָּאן, מִכָּל הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַסֵּבֶל וְהַקֹּשִׁי בַּמִּצְווֹת. בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צָרִיךְ אֶת כָּל הַצְּעָקוֹת בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת? מַה לִּי וְלַלַּחַץ הַזֶּה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי הַשַּׁבָּת? לָמָּה לִי לִחְיוֹת עִם כָּל הַהֶעָרוֹת, שֶׁאוֹמְרִים לִי לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁמַּכְרִיחִים אוֹתִי, וְשֶׁמַּעֲנִישִׁים אוֹתִי שֶׁאֵינֶנִּי לוֹמֵד טוֹב?' "אֲנִי כָּל כָּךְ מְפַחֶדֶת שֶׁהֵם יַרְגִּישׁוּ כָּכָה, וְלָכֵן אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּכָל כֹּחִי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טוֹב בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת, שֶׁהֵם יֵהָנוּ מֵהַתְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם יַרְגִּישׁוּ שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי שָׁוֶה וַהֲכִי יָקָר בָּעוֹלָם. וְגַם כְּשֶׁאֲנִי מִתְרַגֶּזֶת וְרוֹצָה לִכְעֹס עֲלֵיהֶם, אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת עַצְמִי וְנִזְכֶּרֶת: הִנֵּה כְּבָר מַגִּיעַ הַיּוֹם הַנּוֹרָא וְהַגָּדוֹל שֶׁל הַבְּחִירָה הַאִם לִהְיוֹת יְהוּדִי אוֹ לֹא. לָכֵן אֲנִי עוֹשָׂה הַכֹּל בִּשְׁבִיל לִגְרֹם לָהֶם לְהַרְגִּישׁ שֶׁלִּהְיוֹת יְהוּדִי זֶה הֲכִי הֲכִי. אֲנִי מְסַדֶּרֶת אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת מֻקְדָּם בְּרֹגַע וּבַהֲנָאָה, מַדְלִיקָה נֵרוֹת עִם אוֹר בָּעֵינַיִם, וְשָׁרָה שִׁירֵי שַׁבָּת בְּאֹשֶׁר רַב. "זֶה הַסּוֹד שֶׁלִּי", חָתְמָה הָאֵם, "אֲנִי שְׂמֵחָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַמַּחְמָאָה שֶׁהַיְּלָדִים אָכֵן מַרְגִּישִׁים זֹאת וְחַיִּים אֶת הַתְּפִלָּה, הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּאֹשֶׁר. סִימָן שֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לְהַחְלִיט לִהְיוֹת יְהוּדִים..." מַמְשִׁיךְ הָרַב יוֹאֵל רָאטָה וְאוֹמֵר: "הַמַּעֲשֶׂה הַמַּדְהִים הַזֶּה הִפְעִים אוֹתִי נוֹרָא וְנָתַן לִי לִמּוּד עֲנָק לַחַיִּים שֶׁל כֻּלָּנוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה רַק גִּיֹּרֶת צְרִיכָה לַחְשֹׁב כָּכָה? הֲרֵי כָּל אַבָּא וְאִמָּא יְהוּדִים צְרִיכִים לַחְשֹׁב כָּךְ. נָכוֹן, אַף בֵּית דִּין לֹא הוֹלֵךְ יוֹם אֶחָד לִשְׁאֹל אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ הַאִם יִרְצוּ לִהְיוֹת יְהוּדִים, אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָעֲלוּלִים לִשְׁאֹל אוֹתָם אֶת זֶה. וּמִי הֵם? הֶחָבֵר הַלֹּא כָּל כָּךְ טוֹב, הַשָּׁכֵן שֶׁאֵינוֹ חַי בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה... עֲלוּלִים הֵם לִתְפֹּס אֶת הַיֶּלֶד וְלִשְׁ‍אֹל אוֹתוֹ: מַה לְּךָ לְהִשָּׁאֵר דָּתִי, בּוֹא 'תַּעֲשֶׂה חַיִּים', וְהַיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ וְצָרִיךְ בְּתוֹךְ לִבּוֹ לְהַחְלִיט מַה יְּהֵא עֲתִידוֹ. וְאָנוּ, הַהוֹרִים שֶׁרוֹצִים שֶׁיַּלְדֵּנוּ יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' הַטּוֹבָה, הַמְּבִיאָה לְאָדָם אֹשֶׁר, הֲנָאָה וְסִפּוּק בַּחַיִּים, לֹא יוֹדְעִים מַה הוּא יַעֲנֶה. לָכֵן, הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ לִגְרֹם לוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת. עָלֵינוּ לְהַעֲבִיר לוֹ אֶת הַיַּהֲדוּת בִּמְתִיקוּת, לְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּלִי לַחַץ, בְּלִי עֲצַבִּים, בְּלִי מְרִירוּת. כִּי אִם הַיֶּלֶד מַרְגִּישׁ שֶׁשֻּׁלְחַן שַׁבָּת הוּא מִסְדָּר צְבָאִי שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר, וְיֵשׁ בּוֹ רַק צְעָקוֹת וּמְרִיבוֹת, וְאִם לֹא מִתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים כָּרָאוּי מְקַבְּלִים עֳנָשִׁים מְצַעֲרִים, אָז לָמָּה לוֹ לְהִשָּׁאֵר דָּתִי? יֶלֶד לֹא עוֹזֵב אֶת הַדֶּרֶךְ פִּתְאֹם, הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ הִתְבַּשְּׁלָה בְּמֹחוֹ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, וּבָרֶגַע שֶׁיּוּכַל לִבְחֹר אַחֶרֶת - הוּא יַעֲשֶׂה זֹאת. גַּם אִם יַלְדְּךָ בָּחַר חָלִילָה אַחֶרֶת, עֲדַיִן נִתָּן בְּכָל רֶגַע לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן וּלְהַכְנִיס שִׂמְחָה בַּמִּצְווֹת וּבַתּוֹרָה, וְהַדָּבָר יַשְׁפִּיעַ עַל כָּל בְּנֵי הַבַּיִת וְיִתֵּן לָהֶם כֹּחַ וְהַחֹזֶק לְהַחֲזִיק בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַקְּדֻשָּׁה. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)