Otzarot-Article

"וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו" (כז-כז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: "בִּקְּשׁוּ שֶׁאֹמַר דִּבְרֵי חִזּוּק לִפְנֵי הָאֲסִירִים בְּכֶלֶא רַמְלָה. הִגַּעְתִּי. מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אֵין זֶה הַקָּהָל שֶׁאֲנִי רָגִיל לִדְרֹשׁ לְפָנָיו... אֵינִי מַכִּיר אוֹתָם אִישִׁית, אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לִי הָיוּ שָׁם כַּמָּה שֶׁטּוֹב שֶׁהֵם מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָג וּבְרִיחַ... בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל הָאִישׁ שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְגוֹב הָאֲרָיוֹת. אָמַר לְעַצְמוֹ: מִצַּד אֶחָד, טוֹב שֶׁהָאֲרָיוֹת סְגוּרִים בַּכְּלוּב שֶׁלָּהֶם. מִצַּד שֵׁנִי, חֲבָל שֶׁאֲנִי לֹא נִמְצָא מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. כָּךְ הִרְגַּשְׁתִּי גַּם אֲנִי.

פָּתַחְתִּי וְאָמַרְתִּי: אַחִים יְקָרִים, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ יִצְחָק אָבִינוּ לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו, דָּחֲקָה רִבְקָה בְּיַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁיִּכָּנֵס בִּמְקוֹמוֹ וְיִטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת. וּכְדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת יִצְחָק שֶׁעֵשָׂו הוּא הָעוֹמֵד לְפָנָיו, הִלְבִּישָׁה אֶת יַעֲקֹב בְּבִגְדֵי עֵשָׂו שֶׁהָיוּ עִמָּהּ בַּבַּיִת. וְנֶאֱמַר: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'", וְהֶעֱנִיק לוֹ יִצְחָק אֶת הַבְּרָכוֹת. וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו", אַל תִּקְרִי בְּגָדָיו אֶלָּא בּוֹגְדָיו (סַנְהֶדְרִין לז.).

מָה אוֹמְרִים לָנוּ כָּאן? אַגִּיד לָכֶם פֵּרוּשׁ נִפְלָא: יִצְחָק אָבִינוּ לֹא חָפֵץ לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו. בְּוַדַּאי יָדַע שֶׁהוּא אִישׁ שָׂדֶה בַּטְלָן וּמֻפְקָר, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים. הוּא רָצָה לְבָרֵךְ אֶת הַבֵּן שֶׁיָּקִים עַם עוֹבֵד ה', הָעָם הַנִּפְלָא בָּעוֹלָם. וְהַגְּמָרָא מוֹרָה (בָּבָא בָּתְרָא קלג:) שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר נַחֲלָה גַּם מִבֵּן רָשָׁע לְבֵן צַדִּיק, כִּי מִי יוֹדֵעַ מִי יִהְיוּ הַנְּכָדִים, יֵשׁ הַפְתָּעוֹת בַּחַיִּים. וְהוֹאִיל וְעֵשָׂו בְּכוֹר, אוּלַי יִהְיוּ צֶאֱצָאָיו צַדִּיקִים וּרְאוּיִים לִבְרָכָה. קִבְּלָה רִבְקָה אִמֵּנוּ נְבוּאָה (תַּרְגּוּם בְּרֵאשִׁית כז-יג) שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִוָּצֵר מִצֶּאֱצָאֵי עֵשָׂו, וְעַל יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת.

בָּא יַעֲקֹב לִפְנֵי אָבִיו, וְיִצְחָק אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ מִי יִהְיוּ צֶאֱצָאָיו. וְיֵשׁ פִּתְגָּם יָדוּעַ: חָזְקָהּ שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת נִמְדַּד בַּחֻלְיָה הַחַלָּשָׁה שֶׁבָּהּ. מִתְבּוֹנֵן יִצְחָק אָבִינוּ, וְרוֹאֶה שֶׁגַּם הַבּוֹגְדִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נִפְלָאִים. "רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן". גַּם כְּשֶׁלְּבוּשִׁים הֵם בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וְעוֹשִׂים כְּמַעֲשָׂיו, "יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא" (סַנְהֶדְרִין מד.), וְגַם בִּהְיוֹתָם בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, הֵם "מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים" (שַׁבָּת צז.).

צְרִיכִים הֱיִיתֶם לִרְאוֹת אֵיךְ נָצְצוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל הָאֲסִירִים, אֵיךְ בָּלְעוּ בִּשְׁקִיקָה כָּל מִלָּה. לְלִבָּם דִּבַּרְתִּי וַעֲלֵיהֶם!

וְאָז שָׁאַלְתִּי: אֵינִי מֵבִין. אִם זֹאת רָצְתָה הַתּוֹרָה לוֹמַר, לָמָּה בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ?! מַדּוּעַ לֹא כָּתְבָה בְּפֵרוּשׁ, "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בּוֹגְדָיו", כַּמָּה נִפְלָאִים הַבּוֹגְדִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל?!

מִיַּד הוּעֲמוּ הָעֵינַיִם וְקָדְרוּ הַפָּנִים. הִמְתִּינוּ בַּחֲשָׁשׁ לַתְּשׁוּבָה.

וְאָמַרְתִּי: כִּי זֹאת רָצְתָה הַתּוֹרָה לוֹמַר, שֶׁנֵּדַע וְנַפְנִים: הַ"בְּגִידָה" אֵצֶל הַיְּהוּדִי אֵינָהּ אֶלָּא כְּ"בֶגֶד". וַאֲפִילוּ לֹא בֶּגֶד שֶׁלּוֹ אֶלָּא "בִּגְדֵי עֵשָׂו הַחֲמוּדוֹת", עֵשָׂו חוֹמֵד בְּגָדִים שֶׁכָּאֵלּוּ. אֲבָל אֵצֶל הַיְהוּדִים "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם" (בְּרֵאשִׁית מט-ה), אוּמָנוּת זוֹ חָמָס הִיא בְּיֶדְכֶם מֵעֵשָׂו (רַשִׁ"י). פִּשְׁטוּ אֵפוֹא בְּגָדִים שְׁאוּלִים אֵלֶּה וְחִזְרוּ לְעַצְמִיּוּתְכֶם, לְטָהֳרַתְכֶם, לָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁלָּכֶם.

אֵיךְ זָרְחוּ הָעֵינַיִם, שִׁבְעָתַיִם, אֵיךְ זָהֲרוּ הַפָּנִים בְּחִיּוּךְ.

וְכִסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲלֵיהֶם בִּלְבַד הִתְכַּוַּנְתִּי? וְאָנוּ, הַאֵין אָנוּ מִתְוַדִּים בַּמִּלִּים "בָּגַדְנוּ"?! אֲבָל אֵין בְּגִידָתֵנוּ אֶלָּא מַעֲטֶה חִיצוֹנִי וְשָׁאוּל, וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ג-ד): "הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ, וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת!". (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	וארא תשפ"ב
	אַבָּא! רוֹצִים גְּאֻלָּה!
	"וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (כב-יג) הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, פָּתַח בְּסִפּוּר בְּבוֹאוֹ לְהַסְבִּיר עִנְיַן הָעֲקֵדָה "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו" (כז-כז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: "בִּקְּשׁוּ שֶׁאֹמַר דִּבְרֵי חִזּוּק לִפְנֵי הָאֲסִירִים בְּכֶלֶא רַמְלָה. הִגַּעְתִּי. מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אֵין זֶה הַקָּהָל שֶׁאֲנִי רָגִיל לִדְרֹשׁ לְפָנָיו... אֵינִי מַכִּיר אוֹתָם אִישִׁית, אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לִי הָיוּ שָׁם כַּמָּה שֶׁטּוֹב שֶׁהֵם מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָג וּבְרִיחַ... בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל הָאִישׁ שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְגוֹב הָאֲרָיוֹת. אָמַר לְעַצְמוֹ: מִצַּד אֶחָד, טוֹב שֶׁהָאֲרָיוֹת סְגוּרִים בַּכְּלוּב שֶׁלָּהֶם. מִצַּד שֵׁנִי, חֲבָל שֶׁאֲנִי לֹא נִמְצָא מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. כָּךְ הִרְגַּשְׁתִּי גַּם אֲנִי. פָּתַחְתִּי וְאָמַרְתִּי: אַחִים יְקָרִים, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ יִצְחָק אָבִינוּ לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו, דָּחֲקָה רִבְקָה בְּיַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁיִּכָּנֵס בִּמְקוֹמוֹ וְיִטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת. וּכְדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת יִצְחָק שֶׁעֵשָׂו הוּא הָעוֹמֵד לְפָנָיו, הִלְבִּישָׁה אֶת יַעֲקֹב בְּבִגְדֵי עֵשָׂו שֶׁהָיוּ עִמָּהּ בַּבַּיִת. וְנֶאֱמַר: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'", וְהֶעֱנִיק לוֹ יִצְחָק אֶת הַבְּרָכוֹת. וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו", אַל תִּקְרִי בְּגָדָיו אֶלָּא בּוֹגְדָיו (סַנְהֶדְרִין לז.). מָה אוֹמְרִים לָנוּ כָּאן? אַגִּיד לָכֶם פֵּרוּשׁ נִפְלָא: יִצְחָק אָבִינוּ לֹא חָפֵץ לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו. בְּוַדַּאי יָדַע שֶׁהוּא אִישׁ שָׂדֶה בַּטְלָן וּמֻפְקָר, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים. הוּא רָצָה לְבָרֵךְ אֶת הַבֵּן שֶׁיָּקִים עַם עוֹבֵד ה', הָעָם הַנִּפְלָא בָּעוֹלָם. וְהַגְּמָרָא מוֹרָה (בָּבָא בָּתְרָא קלג:) שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר נַחֲלָה גַּם מִבֵּן רָשָׁע לְבֵן צַדִּיק, כִּי מִי יוֹדֵעַ מִי יִהְיוּ הַנְּכָדִים, יֵשׁ הַפְתָּעוֹת בַּחַיִּים. וְהוֹאִיל וְעֵשָׂו בְּכוֹר, אוּלַי יִהְיוּ צֶאֱצָאָיו צַדִּיקִים וּרְאוּיִים לִבְרָכָה. קִבְּלָה רִבְקָה אִמֵּנוּ נְבוּאָה (תַּרְגּוּם בְּרֵאשִׁית כז-יג) שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִוָּצֵר מִצֶּאֱצָאֵי עֵשָׂו, וְעַל יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת. בָּא יַעֲקֹב לִפְנֵי אָבִיו, וְיִצְחָק אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ מִי יִהְיוּ צֶאֱצָאָיו. וְיֵשׁ פִּתְגָּם יָדוּעַ: חָזְקָהּ שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת נִמְדַּד בַּחֻלְיָה הַחַלָּשָׁה שֶׁבָּהּ. מִתְבּוֹנֵן יִצְחָק אָבִינוּ, וְרוֹאֶה שֶׁגַּם הַבּוֹגְדִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נִפְלָאִים. "רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן". גַּם כְּשֶׁלְּבוּשִׁים הֵם בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וְעוֹשִׂים כְּמַעֲשָׂיו, "יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא" (סַנְהֶדְרִין מד.), וְגַם בִּהְיוֹתָם בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, הֵם "מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים" (שַׁבָּת צז.). צְרִיכִים הֱיִיתֶם לִרְאוֹת אֵיךְ נָצְצוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל הָאֲסִירִים, אֵיךְ בָּלְעוּ בִּשְׁקִיקָה כָּל מִלָּה. לְלִבָּם דִּבַּרְתִּי וַעֲלֵיהֶם! וְאָז שָׁאַלְתִּי: אֵינִי מֵבִין. אִם זֹאת רָצְתָה הַתּוֹרָה לוֹמַר, לָמָּה בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ?! מַדּוּעַ לֹא כָּתְבָה בְּפֵרוּשׁ, "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בּוֹגְדָיו", כַּמָּה נִפְלָאִים הַבּוֹגְדִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל?! מִיַּד הוּעֲמוּ הָעֵינַיִם וְקָדְרוּ הַפָּנִים. הִמְתִּינוּ בַּחֲשָׁשׁ לַתְּשׁוּבָה. וְאָמַרְתִּי: כִּי זֹאת רָצְתָה הַתּוֹרָה לוֹמַר, שֶׁנֵּדַע וְנַפְנִים: הַ"בְּגִידָה" אֵצֶל הַיְּהוּדִי אֵינָהּ אֶלָּא כְּ"בֶגֶד". וַאֲפִילוּ לֹא בֶּגֶד שֶׁלּוֹ אֶלָּא "בִּגְדֵי עֵשָׂו הַחֲמוּדוֹת", עֵשָׂו חוֹמֵד בְּגָדִים שֶׁכָּאֵלּוּ. אֲבָל אֵצֶל הַיְהוּדִים "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם" (בְּרֵאשִׁית מט-ה), אוּמָנוּת זוֹ חָמָס הִיא בְּיֶדְכֶם מֵעֵשָׂו (רַשִׁ"י). פִּשְׁטוּ אֵפוֹא בְּגָדִים שְׁאוּלִים אֵלֶּה וְחִזְרוּ לְעַצְמִיּוּתְכֶם, לְטָהֳרַתְכֶם, לָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁלָּכֶם. אֵיךְ זָרְחוּ הָעֵינַיִם, שִׁבְעָתַיִם, אֵיךְ זָהֲרוּ הַפָּנִים בְּחִיּוּךְ. וְכִסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲלֵיהֶם בִּלְבַד הִתְכַּוַּנְתִּי? וְאָנוּ, הַאֵין אָנוּ מִתְוַדִּים בַּמִּלִּים "בָּגַדְנוּ"?! אֲבָל אֵין בְּגִידָתֵנוּ אֶלָּא מַעֲטֶה חִיצוֹנִי וְשָׁאוּל, וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ג-ד): "הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ, וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת!". (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)