Otzarot-Article

"לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר" (יא-מז). כַּאֲשֶׁר הַגָּאוֹן רַבִּי עֲזַרְיָה בָּסִיס זַצַ"ל הִגִּיעַ לְכִתָּה ה', אָבִיו הַגָּאוֹן רַבִּי יִחְיָא בָּסִיס זַצַ"ל, רָאָה אֶת הַסַּכָּנוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁאָרְבוּ לִצְעִירֵי הַצֹּאן בְּרֹאשׁ הָעַיִן, לָכֵן לְקָחוֹ עַל גַּבֵּי חֲמוֹר אֶל עִיר הַתּוֹרָה בְּנֵי בְּרַק וְלֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּחְבּוּרָה הַצִּבּוּרִית, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת עֵינָיו. אָבִיו הֱבִיאוֹ אֶל הַמְּחַנֵּךְ הַדָּגוּל, הָרַב יְהוֹשֻׁעַ שַׁקְלָאר כְּשֶׁהוּא עָטוּף בְּטַלִּית וְהִפְקִידוֹ בְּיָדָיו.

כְּבָר בְּגִיל 19 נִבְחַן עַל כָּל "יוֹרֶה דֵּעָה"! הוּא עָנָה בְּשֶׁטֶף עַל שְׁאֵלוֹת הַבּוֹחֵן, הִתְחִיל מִדִּבְרֵי הַ'טּוּר' וְהַ'בֵּית יוֹסֵף', וְצִטֵּט קְטָעִים שְׁלֵמִים שֶׁל הַשַּׁ"ךְ וְהַטַּ"ז. הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַבּוֹחֵן, הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱנִיק תְּעוּדָה לְבָחוּר כֹּה צָעִיר, לָכֵן גָּעַר בּוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת שֶׁאַתָּה מֵבִין מָה אַתָּה אוֹמֵר! זו לֹא חָכְמָה לִקְרֹא לִי אֶת הַסֵּפֶר בְּעַל פֶּה". וְהַבָּחוּר הֵחֵל לְחַדֵּד וּלְבָאֵר אֶת חִלּוּקֵי הַשִּׁיטוֹת, מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה עִם הַנָּפְקָא מִינּוֹת לַהֲלָכָה...

בְּעֵת לִמּוּדָיו בִּישִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז', נִכְנַס עַכְבָּר אֶל סִיר הַחַמִּין וְשָׁם מָצָא אֶת מוֹתוֹ. אֲנִינֵי הַטַּעַם מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מֵהַסִּיר, בֵּינוֹנִיִּים שֶׁבָּהֶם סָבְרוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׂקִּיּוֹת הַ"קּוּקִי" שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַּסִּיר, וְהַיְרֵאִים שֶׁבָּהֶם חָשְׁשׁוּ לָגַעַת בָּאֹכֶל.

שָׁאֲלוּ אֶת רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל מָה הַדִּין, וְהוּא עָנָה: "אֲנִי רֹאשׁ יְשִׁיבָה, שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה יֵשׁ לִשְׁאֹל מוֹרֵה הוֹרָאָה, לֹא אוֹתִי". הַתַּלְמִידִים עָמְדוּ נְבוֹכִים. "אֶת מִי נִשְׁאַל?"

אָמַר לָהֶם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: "יֵשׁ לָנוּ בָּחוּר תֵּימָנִי מִוַּעַד רְבִיעִי, עֲזַרְיָה בָּסִיס שְׁמוֹ, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בְּהוֹרָאָה וְלִסְמֹךְ בְּהֶחְלֵט עַל הַהוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ!"

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְכַהֵן כְּרַב בְּרֹאשׁ הָעַיִן, הָיוּ חֵלֶק מִבַּעֲלֵי הָאִיטְלִיזִים מוֹכְרִים בְּשַׂר טְרֵפָה אוֹ בָּשָׂר שֶׁלֹּא מְנֻקָּר מֵחֵלֶב, שֶׁאִסּוּרוֹ בְּכָרֵת. כַּאֲשֶׁר הָרַב הָלַךְ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּפְסִיקוּ לְהַכְשִׁיל אֶת הָרַבִּים, הֵנִיף אֶחָד מֵהֶם אֶת סַכִּינוֹ כְּלַפָּיו וְאִיֵּם עָלָיו, אוּלָם הָרַב לֹא נִרְתַּע מִמֶּנּוּ, וְאַט אַט סָגַר אֶת הַפְּרָצוֹת וּבִצֵּר אֶת חוֹמוֹת הַכַּשְׁרוּת בָּעִיר.

הָרַב זַצַ"ל דָּאַג גַּם לְבַצֵּר אֶת חוֹמוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשַּׁבָּת. הָיְתָה חֲנוּת אַחַת שֶׁנִקְרְאָה: "שַׁבַּזִּינְגוֹף" בִּרְחוֹב "שַׁבַּזִּי" בָּעִיר. בַּלֵּילוֹת הָיוּ מִתְקַבְּצִים שָׁם נְעָרִים וּנְעָרוֹת וְהַדָּבָר גָּרַם לְחֹסֶר צְנִיעוּת וּלמַכְשֵׁלוֹת רַבּוֹת. הָרַב נִגַּשׁ אֶל בַּעַל הַמָּקוֹם כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹל, אַךְ נַעֲנָה בְּסֵרוּב. לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ הִזְהִיר אֶת בַּעַל הַחֲנוּת: "הַמָּקוֹם הַזֶּה נִקְרָא עַל שֵׁם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבַּזִּי זַצַ"ל, אַתֶּם מִתְעַסְּקִים אִתּוֹ - הוּא לֹא יִשְׁתֹּק לָכֶם!"

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, פָּרְצָה שְׂרֵפָה, וְהַמָּקוֹם נִשְׂרַף כָּלִיל...

בְּרֹאשׁ הָעַיִן הָיְתָה רֶשֶׁת שִׁוּוּק מְפֻרְסֶמֶת שֶׁפָּתְחָה אֶת שְׁעָרֶיהָ גַּם בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. הָרַב קָרָא לַצִּבּוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת תְּפִלָּה וּמְחָאָה וְלִקְרֹא תְּהִלִּים בְּסָמוּךְ לַמָּקוֹם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. כָּךְ נַעֲשָׂה כַּמָּה שַׁבָּתוֹת, אַךְ ללֹא הוֹעִיל.

בְּשַׁבָּת אַחַת, הָרַב הוֹרָה לַצִּבּוּר לַעֲשׂוֹת שֶׁבַע הַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַחֲנוּת תּוֹךְ כְּדֵי אֲמִירַת "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת". הַקּוֹנִים וְהַבְּעָלִים מִלְּאוּ פִּיהֶם שְׂחוֹק כְּשֶׁהִבְחִינוּ שֶׁצִּבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים חָגִים סְבִיבָם וְקוֹרְאִים תְּהִלִּים, אוּלָם כְּבָר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ, שְׁנַיִם מִבַּעֲלֵי הַחֲנוּת עָבְרוּ תְּאוּנָה, וְהַשְּׁלִישִׁי חָלָה וּבָא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילָתוֹ, מִתְחַנֵּן שֶׁהָרַב יִסְלַח לוֹ וּמִתְחַיֵּב שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ אֶת הַמָּקוֹם יוֹתֵר בְּשַׁבָּת! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	שמות תשפ"ב
	בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ – יֵשׁ לִפְעֹל בְּלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת!
	"לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר" (יא-מז). כַּאֲשֶׁר הַגָּאוֹן רַבִּי עֲזַרְיָה בָּסִיס זַצַ"ל הִגִּיעַ לְכִתָּה ה', אָבִיו הַגָּאוֹן רַבִּי יִחְיָא בָּסִיס זַצַ"ל, רָאָה אֶת הַסַּכָּנוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁאָרְבוּ לִצְעִירֵי הַצֹּאן בְּרֹאשׁ הָעַיִן, לָכֵן לְקָחוֹ עַל גַּבֵּי חֲמוֹר אֶל עִיר הַתּוֹרָה בְּנֵי בְּרַק וְלֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּחְבּוּרָה הַצִּבּוּרִית, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת עֵינָיו. אָבִיו הֱבִיאוֹ אֶל הַמְּחַנֵּךְ הַדָּגוּל, הָרַב יְהוֹשֻׁעַ שַׁקְלָאר כְּשֶׁהוּא עָטוּף בְּטַלִּית וְהִפְקִידוֹ בְּיָדָיו. כְּבָר בְּגִיל 19 נִבְחַן עַל כָּל "יוֹרֶה דֵּעָה"! הוּא עָנָה בְּשֶׁטֶף עַל שְׁאֵלוֹת הַבּוֹחֵן, הִתְחִיל מִדִּבְרֵי הַ'טּוּר' וְהַ'בֵּית יוֹסֵף', וְצִטֵּט קְטָעִים שְׁלֵמִים שֶׁל הַשַּׁ"ךְ וְהַטַּ"ז. הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַבּוֹחֵן, הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱנִיק תְּעוּדָה לְבָחוּר כֹּה צָעִיר, לָכֵן גָּעַר בּוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת שֶׁאַתָּה מֵבִין מָה אַתָּה אוֹמֵר! זו לֹא חָכְמָה לִקְרֹא לִי אֶת הַסֵּפֶר בְּעַל פֶּה". וְהַבָּחוּר הֵחֵל לְחַדֵּד וּלְבָאֵר אֶת חִלּוּקֵי הַשִּׁיטוֹת, מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה עִם הַנָּפְקָא מִינּוֹת לַהֲלָכָה... בְּעֵת לִמּוּדָיו בִּישִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז', נִכְנַס עַכְבָּר אֶל סִיר הַחַמִּין וְשָׁם מָצָא אֶת מוֹתוֹ. אֲנִינֵי הַטַּעַם מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מֵהַסִּיר, בֵּינוֹנִיִּים שֶׁבָּהֶם סָבְרוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׂקִּיּוֹת הַ"קּוּקִי" שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַּסִּיר, וְהַיְרֵאִים שֶׁבָּהֶם חָשְׁשׁוּ לָגַעַת בָּאֹכֶל. שָׁאֲלוּ אֶת רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל מָה הַדִּין, וְהוּא עָנָה: "אֲנִי רֹאשׁ יְשִׁיבָה, שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה יֵשׁ לִשְׁאֹל מוֹרֵה הוֹרָאָה, לֹא אוֹתִי". הַתַּלְמִידִים עָמְדוּ נְבוֹכִים. "אֶת מִי נִשְׁאַל?" אָמַר לָהֶם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: "יֵשׁ לָנוּ בָּחוּר תֵּימָנִי מִוַּעַד רְבִיעִי, עֲזַרְיָה בָּסִיס שְׁמוֹ, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בְּהוֹרָאָה וְלִסְמֹךְ בְּהֶחְלֵט עַל הַהוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ!" כְּשֶׁהִגִּיעַ לְכַהֵן כְּרַב בְּרֹאשׁ הָעַיִן, הָיוּ חֵלֶק מִבַּעֲלֵי הָאִיטְלִיזִים מוֹכְרִים בְּשַׂר טְרֵפָה אוֹ בָּשָׂר שֶׁלֹּא מְנֻקָּר מֵחֵלֶב, שֶׁאִסּוּרוֹ בְּכָרֵת. כַּאֲשֶׁר הָרַב הָלַךְ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּפְסִיקוּ לְהַכְשִׁיל אֶת הָרַבִּים, הֵנִיף אֶחָד מֵהֶם אֶת סַכִּינוֹ כְּלַפָּיו וְאִיֵּם עָלָיו, אוּלָם הָרַב לֹא נִרְתַּע מִמֶּנּוּ, וְאַט אַט סָגַר אֶת הַפְּרָצוֹת וּבִצֵּר אֶת חוֹמוֹת הַכַּשְׁרוּת בָּעִיר. הָרַב זַצַ"ל דָּאַג גַּם לְבַצֵּר אֶת חוֹמוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשַּׁבָּת. הָיְתָה חֲנוּת אַחַת שֶׁנִקְרְאָה: "שַׁבַּזִּינְגוֹף" בִּרְחוֹב "שַׁבַּזִּי" בָּעִיר. בַּלֵּילוֹת הָיוּ מִתְקַבְּצִים שָׁם נְעָרִים וּנְעָרוֹת וְהַדָּבָר גָּרַם לְחֹסֶר צְנִיעוּת וּלמַכְשֵׁלוֹת רַבּוֹת. הָרַב נִגַּשׁ אֶל בַּעַל הַמָּקוֹם כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹל, אַךְ נַעֲנָה בְּסֵרוּב. לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ הִזְהִיר אֶת בַּעַל הַחֲנוּת: "הַמָּקוֹם הַזֶּה נִקְרָא עַל שֵׁם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבַּזִּי זַצַ"ל, אַתֶּם מִתְעַסְּקִים אִתּוֹ - הוּא לֹא יִשְׁתֹּק לָכֶם!" לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, פָּרְצָה שְׂרֵפָה, וְהַמָּקוֹם נִשְׂרַף כָּלִיל... בְּרֹאשׁ הָעַיִן הָיְתָה רֶשֶׁת שִׁוּוּק מְפֻרְסֶמֶת שֶׁפָּתְחָה אֶת שְׁעָרֶיהָ גַּם בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. הָרַב קָרָא לַצִּבּוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת תְּפִלָּה וּמְחָאָה וְלִקְרֹא תְּהִלִּים בְּסָמוּךְ לַמָּקוֹם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. כָּךְ נַעֲשָׂה כַּמָּה שַׁבָּתוֹת, אַךְ ללֹא הוֹעִיל. בְּשַׁבָּת אַחַת, הָרַב הוֹרָה לַצִּבּוּר לַעֲשׂוֹת שֶׁבַע הַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַחֲנוּת תּוֹךְ כְּדֵי אֲמִירַת "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת". הַקּוֹנִים וְהַבְּעָלִים מִלְּאוּ פִּיהֶם שְׂחוֹק כְּשֶׁהִבְחִינוּ שֶׁצִּבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים חָגִים סְבִיבָם וְקוֹרְאִים תְּהִלִּים, אוּלָם כְּבָר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ, שְׁנַיִם מִבַּעֲלֵי הַחֲנוּת עָבְרוּ תְּאוּנָה, וְהַשְּׁלִישִׁי חָלָה וּבָא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילָתוֹ, מִתְחַנֵּן שֶׁהָרַב יִסְלַח לוֹ וּמִתְחַיֵּב שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ אֶת הַמָּקוֹם יוֹתֵר בְּשַׁבָּת! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)