Otzarot-Article

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ). מֵבִיא בַּעַל הַטּוּרִים: "לֹא הִזְכִּיר אֶת מֹשֶׁה בְּזוֹ הַפָּרָשָׁה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַחֻמָּשׁ, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵין פָּרָשָׁה שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בָּהּ, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם שֶׁאָמַר 'מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ', וְקִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה וְנִתְקַיֵּם בָּזֶה". לְלַמְּדֵנוּ עַד כַּמָּה כֹּחוֹ שֶׁל דִּבּוּר.

לְפָנֵינוּ סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ לָנוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁל דִּבּוּר, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר וּלְרַסֵּן אֶת הַפֶּה.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי חֲבֵרוֹת צְעִירוֹת, בְּלִי שׁוּם לַחַץ בְּעִנְיַן הַשִּׁדּוּכִים, אַךְ מִשּׁוּם מָה הֶחְלִיטָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת וּשְׁמָהּ בַּתְיָה, שֶׁחֲבֶרְתָּהּ כְּבָר מַמָּשׁ מַתְאִימָה לְהִתְאָרֵס, וּבְכָל פַּעַם הָיְתָה מוֹצֵאת עָלֶיהָ "סִימָנִים" שֶׁהַיּוֹם הִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְאָרֵס.

בַּתְּחִלָּה זֶה הָיָה רַק מִין צְחוֹק, אֲבָל בַּהֶמְשֵׁךְ זֶה מַמָּשׁ הִטְרִיד וְהֵצִיק, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד אָמְרָה הַחֲבֵרָה לְבַתְיָה: "בַּסּוֹף אֲנִי אֶתְאָרֵס וְאַתְּ תִּשָּׁאֲרִי בַּבַּיִת עִם שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת".

בַּתְיָה לֹא קָלְטָה אֶת הַגּוֹרָלִיּוּת שֶׁבַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, וְהִיא הִמְשִׁיכָה לִצְחֹק: "כֵּן, כֵּן, אַתְּ תִּתְאָרְסִי וַאֲנִי אַלְבִּין, אֵיזֶה תֵּאוּר!"

לְיָמִים הִתְאָרְסָה הַחֲבֵרָה עִם הַמְּיֹעָד לָהּ, וּבַתְיָה נִכְנְסָה גַּם הִיא לִתְקוּפַת הַשִּׁדּוּכִים. הֻצַּע לָהּ שִׁדּוּךְ שֶׁנִּרְאֶה מַתְאִים בְּיוֹתֵר וְהוּא הִתְקַדֵּם בְּקֶצֶב מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן, אֶלָּא שֶׁבַּיּוֹם בּוֹ הָיוּ אֲמוּרִים לִסְגֹּר ווֹרְט יָרַד הַשִּׁדּוּךְ בְּאֹרַח פֶּלֶא. הַשַּׁדְכָנִים הִצִּיעוּ הַצָּעוֹת אֲחֵרוֹת, חֵלֶק מֵהֶן מַתְאִימוֹת יוֹתֵר וְחֵלֶק פָּחוֹת, אֲבָל אַף אַחַת לֹא הִגִּיעָה לִידֵי גְּמָר.

עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר. הַחֲבֵרוֹת שֶׁנִּשְּׂאוּ בָּזוֹ אַחַר זוֹ כְּבָר מְטֻפָּלוֹת בִּילָדִים, וּבַתְיָה עֲדַיִן מַמְתִּינָה. הַמַּצָּב בַּבַּיִת נַעֲשָׂה מָתוּחַ, וְיוֹם אֶחָד קָרְאָה הָאֵם לְבַתְיָה וּבִמְלֹא הָרְגִישׁוּת אָמְרָה לָהּ: "אַתְּ בְּוַדַּאי שָׂמָה לֵב שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לַשִּׁדּוּכִים שֶׁלָּךְ אֵינוֹ מִתְנַהֵל בְּאֹפֶן רָגִיל. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּעַכֵּב. אוּלַי פָּגַעַתְּ בְּמִישֶׁהוּ?"

בַּתְיָה סִפְּרָה בְּבוּשָׁה אֵיךְ הֵצִיקָה לַחֲבֶרְתָּהּ וְשֶׁזּוֹ קִלְּלָה אוֹתָהּ שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ יַלְבִּינוּ. הָאֵם נִרְעֲשָׁה מַמָּשׁ, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הִשִּׂיגָה אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן וְהִתְקַשְּׁרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֶׁל בַּתְיָה, הִתְנַצְּלָה בִּשְׁמָהּ וּבִקְּשָׁה שֶׁתִּמְחַל לַחֲבֶרְתָּהּ עַל הָעָוֶל שֶׁגָּרְמָה לָהּ.

"זֶה בְּסֵדֶר, אֲנִי סוֹלַחַת," הֵגִיבָה הַחֲבֵרָה, "הַיּוֹם אֵין כְּבָר שׁוּם מַשְׁמָעוּת לְמַה שֶּׁהָיָה אָז. ה' יַעֲזֹר וּבַתְיָה תִּמְצָא בְּקָרוֹב אֶת הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלָּהּ, שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיַן עֲדֵי עַד".

זֶהוּ, הָאִיּוּם הוּסַר. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ יָמִים בִּלְבַד הִתְאָרְסָה בַּתְיָה. עִם מִי? עִם הַשִּׁדּוּךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁהֻצַּע לָהּ. כֵּן, זֶה שֶׁיָּרַד בְּאֹרַח פֶּלֶא וּבְאֹרַח פֶּלֶא עָלָה שׁוּב.

מַעֲשֶׂה נוֹסָף בְּאוֹתוֹ עִנְיָן מוּבָא בַּסֵּפֶר 'וְזֹאת לִיהוּדָה':

פַּעַם נֶעֶרְכוּ הַפְגָּנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם נֶגֶד בְּנִיַּת בְּרֵכָה מְעֹרֶבֶת. הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל שֶׁהָיָה אָז רַ"מ בִּישִׁיבַת 'פּוֹרָת יוֹסֵף', בָּא לְהַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַ"ל שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְאָמַר לוֹ שֶׁרָאוּי שֶׁבַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה יֵלְכוּ לַהַפְגָּנָה. אָמַר לוֹ הָרַב עֲטִיָּה: הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּשְׁטָרָה עֲלוּלָה לְהַכּוֹת בְּחָזְקָה, הַאִם אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּחוּרִים לְשָׁם?

אָמַר לוֹ הָרַב צַדְקָה: רְאוּיָה הִיא קְדֻשַּׁת עַם יִשְׂרָאֵל וּכְדַאי לִסְבֹּל בִּשְׁבִילָהּ. שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב עֲטִיָּה: וְאִם הָיָה מְדֻבָּר בַּבֵּן שֶׁלְּךָ, הַאִם גַּם אָז הָיִיתָ מְדַבֵּר כָּךְ?

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נֶעֶרְכָה הַפְגָּנָה וְהַבֵּן שֶׁל ר' יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל הֻכָּה וְנֶעֱצַר. כְּשֶׁבָּאוּ לְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְאָבִיו, אָמַר: יָדַעְתִּי זֹאת מֵהַבֹּקֶר, הָוֵי כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַשַּׁלִּיט.

נִלְמַד מִכָּל זֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה, וּמִתּוֹךְ דִּבּוּר נָעִים וְחִיּוּבִי נִזְכֶּה לְהִתְבָּרֵךְ וּלְבָרֵךְ אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל.

מְסֻפָּר עַל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִבְּלָאזוֹ'ב זצוק"ל: בְּהַגִּיעוֹ פַּעַם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת בְּרִית מִילָה שֶׁהֻזְמַן אֵלֶיהָ, שָׂמַח לִפְגֹּשׁ שָׁם אֶת רֵעֵהוּ הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִבּוֹיָאן זצוק"ל, שֶׁהֻזְמַן אַף הוּא לְהִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה.

בַּעַל הַבְּרִית שֶׁרָאָה לְפָנָיו אֶת שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, לֹא יָדַע לְהָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, לְמִי יְכַבֵּד בַּסַּנְדְּקָאוּת?

הוּא נִגַּשׁ אֵפוֹא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אֶל שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּשְׁבוּ יַחְדָּיו וְשׂוֹחֲחוּ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת כְּדַרְכָּם שֶׁל צַדִּיקִים, וְאָמַר שֶׁהֱיוֹת וּשְׁנֵיהֶם חֲשׁוּבִים מְאֹד לְפָנָיו, אֵין הוּא יוֹדֵעַ לְהַכְרִיעַ לְמִי לָתֵת הַסַּנְדְּקָאוּת, וְלָכֵן יַחְלִיטוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם מִי בֵּינֵיהֶם יִהְיֶה הַסַּנְדָּק.

הַצַּדִּיקִים הִסְתּוֹדְדוּ בֵּינֵיהֶם דַּקּוֹת אֲחָדוֹת, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְעַקֵּשׁ לְכַבֵּד אֶת רֵעֵהוּ. כָּל אֶחָד טָעַן שֶׁחֲבֵרוֹ חָשׁוּב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְלוֹ יָאֶה כִּבּוּד זֶה. לְפֶתַע קָם הָרַבִּי מִבְּלָאז'וֹב וְאָמַר אֶל הָרַבִּי מִבּוֹיָאן: "הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁסִּדּוּר קִדּוּשִׁין גַּם הוּא כִּבּוּד חָשׁוּב, אִם כֵּן קְחוּ אַתֶּם אֵפוֹא אֶת הַסַּנְדְּקָאוּת - וַאֲנִי אֶקַּח אֶת הַסִּדּוּר קִדּוּשִׁין".

הַכֹּל נַעֲנוּ בְּבַת שְׂחוֹק לְשֵׁמַע דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ, כִּי כְּבָר הָיָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וְאִלּוּ הָרַךְ הַנִּמּוֹל זֶה עַתָּה נוֹלָד, אַךְ הָרַבִּי מִבּוֹיָאן קִבֵּל אֶת דְּבָרָיו בִּרְצִינוּת, וְשִׁמֵּשׁ בַּסַּנְדְּקָאוּת בְּאוֹתָהּ בְּרִית.

וְהִנֵּה לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הֶאֱרִיךְ הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִבְּלָאז'וֹב יָמִים רַבִּים, וְנִפְטַר בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְגִיל מֵאָה שָׁנִים, וּבְהַגִּיעַ עֵת חֻפָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַבֵּן הָיָה הָרַבִּי מִבְּלָאז'וֹב הַמְּסַדֵּר קִדּוּשִׁין בְּחֻפָּתוֹ, לְשִׂמְחַת לֵב כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁזָּכְרוּ הֵיטֵב אֶת דְּבָרָיו בִּבְרִית הַמִּילָה.

בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר לְמַעְלָה מִגִּיל שְׁמוֹנִים אָמַר פַּעַם לָאָדָם שֶׁהִזְמִינוֹ לִבְרִית מִילָה וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ: "לֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אֶל הַבְּרִית, אָבוֹא בְּלִי נֶדֶר לַבַּר מִצְוָה". וְאָכֵן, כַּעֲבוֹר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת הַבַּר מִצְוָה כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ.

הוּא חַי תָּמִיד עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וּתְמִימָה, וְלֹא הֶאֱמִין בְּטִבְעִיּוּת הָעוֹלָם וּבְהִסְתַּכְּלוּת אֱנוֹשִׁית שֶׁאָדָם זָקֵן הוּא קָרוֹב וְנוֹטֶה לָמוּת, רַק הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם. הֲרֵי לָנוּ עַד כַּמָּה כּוֹחוֹ שֶׁל דִּבּוּר גָּדוֹל - הַיּוֹצֵא מִפֶּה קָדוֹשׁ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	ויחי תשפ"ב
	כֹּחַ הַבְּרָכוֹת
	"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ). מֵבִיא בַּעַל הַטּוּרִים: "לֹא הִזְכִּיר אֶת מֹשֶׁה בְּזוֹ הַפָּרָשָׁה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַחֻמָּשׁ, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵין פָּרָשָׁה שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בָּהּ, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם שֶׁאָמַר 'מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ', וְקִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה וְנִתְקַיֵּם בָּזֶה". לְלַמְּדֵנוּ עַד כַּמָּה כֹּחוֹ שֶׁל דִּבּוּר. לְפָנֵינוּ סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ לָנוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁל דִּבּוּר, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר וּלְרַסֵּן אֶת הַפֶּה. מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי חֲבֵרוֹת צְעִירוֹת, בְּלִי שׁוּם לַחַץ בְּעִנְיַן הַשִּׁדּוּכִים, אַךְ מִשּׁוּם מָה הֶחְלִיטָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת וּשְׁמָהּ בַּתְיָה, שֶׁחֲבֶרְתָּהּ כְּבָר מַמָּשׁ מַתְאִימָה לְהִתְאָרֵס, וּבְכָל פַּעַם הָיְתָה מוֹצֵאת עָלֶיהָ "סִימָנִים" שֶׁהַיּוֹם הִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְאָרֵס. בַּתְּחִלָּה זֶה הָיָה רַק מִין צְחוֹק, אֲבָל בַּהֶמְשֵׁךְ זֶה מַמָּשׁ הִטְרִיד וְהֵצִיק, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד אָמְרָה הַחֲבֵרָה לְבַתְיָה: "בַּסּוֹף אֲנִי אֶתְאָרֵס וְאַתְּ תִּשָּׁאֲרִי בַּבַּיִת עִם שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת". בַּתְיָה לֹא קָלְטָה אֶת הַגּוֹרָלִיּוּת שֶׁבַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, וְהִיא הִמְשִׁיכָה לִצְחֹק: "כֵּן, כֵּן, אַתְּ תִּתְאָרְסִי וַאֲנִי אַלְבִּין, אֵיזֶה תֵּאוּר!" לְיָמִים הִתְאָרְסָה הַחֲבֵרָה עִם הַמְּיֹעָד לָהּ, וּבַתְיָה נִכְנְסָה גַּם הִיא לִתְקוּפַת הַשִּׁדּוּכִים. הֻצַּע לָהּ שִׁדּוּךְ שֶׁנִּרְאֶה מַתְאִים בְּיוֹתֵר וְהוּא הִתְקַדֵּם בְּקֶצֶב מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן, אֶלָּא שֶׁבַּיּוֹם בּוֹ הָיוּ אֲמוּרִים לִסְגֹּר ווֹרְט יָרַד הַשִּׁדּוּךְ בְּאֹרַח פֶּלֶא. הַשַּׁדְכָנִים הִצִּיעוּ הַצָּעוֹת אֲחֵרוֹת, חֵלֶק מֵהֶן מַתְאִימוֹת יוֹתֵר וְחֵלֶק פָּחוֹת, אֲבָל אַף אַחַת לֹא הִגִּיעָה לִידֵי גְּמָר. עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר. הַחֲבֵרוֹת שֶׁנִּשְּׂאוּ בָּזוֹ אַחַר זוֹ כְּבָר מְטֻפָּלוֹת בִּילָדִים, וּבַתְיָה עֲדַיִן מַמְתִּינָה. הַמַּצָּב בַּבַּיִת נַעֲשָׂה מָתוּחַ, וְיוֹם אֶחָד קָרְאָה הָאֵם לְבַתְיָה וּבִמְלֹא הָרְגִישׁוּת אָמְרָה לָהּ: "אַתְּ בְּוַדַּאי שָׂמָה לֵב שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לַשִּׁדּוּכִים שֶׁלָּךְ אֵינוֹ מִתְנַהֵל בְּאֹפֶן רָגִיל. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּעַכֵּב. אוּלַי פָּגַעַתְּ בְּמִישֶׁהוּ?" בַּתְיָה סִפְּרָה בְּבוּשָׁה אֵיךְ הֵצִיקָה לַחֲבֶרְתָּהּ וְשֶׁזּוֹ קִלְּלָה אוֹתָהּ שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ יַלְבִּינוּ. הָאֵם נִרְעֲשָׁה מַמָּשׁ, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הִשִּׂיגָה אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן וְהִתְקַשְּׁרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֶׁל בַּתְיָה, הִתְנַצְּלָה בִּשְׁמָהּ וּבִקְּשָׁה שֶׁתִּמְחַל לַחֲבֶרְתָּהּ עַל הָעָוֶל שֶׁגָּרְמָה לָהּ. "זֶה בְּסֵדֶר, אֲנִי סוֹלַחַת," הֵגִיבָה הַחֲבֵרָה, "הַיּוֹם אֵין כְּבָר שׁוּם מַשְׁמָעוּת לְמַה שֶּׁהָיָה אָז. ה' יַעֲזֹר וּבַתְיָה תִּמְצָא בְּקָרוֹב אֶת הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלָּהּ, שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיַן עֲדֵי עַד". זֶהוּ, הָאִיּוּם הוּסַר. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ יָמִים בִּלְבַד הִתְאָרְסָה בַּתְיָה. עִם מִי? עִם הַשִּׁדּוּךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁהֻצַּע לָהּ. כֵּן, זֶה שֶׁיָּרַד בְּאֹרַח פֶּלֶא וּבְאֹרַח פֶּלֶא עָלָה שׁוּב. מַעֲשֶׂה נוֹסָף בְּאוֹתוֹ עִנְיָן מוּבָא בַּסֵּפֶר 'וְזֹאת לִיהוּדָה': פַּעַם נֶעֶרְכוּ הַפְגָּנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם נֶגֶד בְּנִיַּת בְּרֵכָה מְעֹרֶבֶת. הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל שֶׁהָיָה אָז רַ"מ בִּישִׁיבַת 'פּוֹרָת יוֹסֵף', בָּא לְהַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַ"ל שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְאָמַר לוֹ שֶׁרָאוּי שֶׁבַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה יֵלְכוּ לַהַפְגָּנָה. אָמַר לוֹ הָרַב עֲטִיָּה: הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּשְׁטָרָה עֲלוּלָה לְהַכּוֹת בְּחָזְקָה, הַאִם אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּחוּרִים לְשָׁם? אָמַר לוֹ הָרַב צַדְקָה: רְאוּיָה הִיא קְדֻשַּׁת עַם יִשְׂרָאֵל וּכְדַאי לִסְבֹּל בִּשְׁבִילָהּ. שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב עֲטִיָּה: וְאִם הָיָה מְדֻבָּר בַּבֵּן שֶׁלְּךָ, הַאִם גַּם אָז הָיִיתָ מְדַבֵּר כָּךְ? בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נֶעֶרְכָה הַפְגָּנָה וְהַבֵּן שֶׁל ר' יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל הֻכָּה וְנֶעֱצַר. כְּשֶׁבָּאוּ לְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְאָבִיו, אָמַר: יָדַעְתִּי זֹאת מֵהַבֹּקֶר, הָוֵי כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַשַּׁלִּיט. נִלְמַד מִכָּל זֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה, וּמִתּוֹךְ דִּבּוּר נָעִים וְחִיּוּבִי נִזְכֶּה לְהִתְבָּרֵךְ וּלְבָרֵךְ אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. מְסֻפָּר עַל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִבְּלָאזוֹ'ב זצוק"ל: בְּהַגִּיעוֹ פַּעַם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת בְּרִית מִילָה שֶׁהֻזְמַן אֵלֶיהָ, שָׂמַח לִפְגֹּשׁ שָׁם אֶת רֵעֵהוּ הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִבּוֹיָאן זצוק"ל, שֶׁהֻזְמַן אַף הוּא לְהִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה. בַּעַל הַבְּרִית שֶׁרָאָה לְפָנָיו אֶת שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, לֹא יָדַע לְהָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, לְמִי יְכַבֵּד בַּסַּנְדְּקָאוּת? הוּא נִגַּשׁ אֵפוֹא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אֶל שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּשְׁבוּ יַחְדָּיו וְשׂוֹחֲחוּ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת כְּדַרְכָּם שֶׁל צַדִּיקִים, וְאָמַר שֶׁהֱיוֹת וּשְׁנֵיהֶם חֲשׁוּבִים מְאֹד לְפָנָיו, אֵין הוּא יוֹדֵעַ לְהַכְרִיעַ לְמִי לָתֵת הַסַּנְדְּקָאוּת, וְלָכֵן יַחְלִיטוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם מִי בֵּינֵיהֶם יִהְיֶה הַסַּנְדָּק. הַצַּדִּיקִים הִסְתּוֹדְדוּ בֵּינֵיהֶם דַּקּוֹת אֲחָדוֹת, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְעַקֵּשׁ לְכַבֵּד אֶת רֵעֵהוּ. כָּל אֶחָד טָעַן שֶׁחֲבֵרוֹ חָשׁוּב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְלוֹ יָאֶה כִּבּוּד זֶה. לְפֶתַע קָם הָרַבִּי מִבְּלָאז'וֹב וְאָמַר אֶל הָרַבִּי מִבּוֹיָאן: "הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁסִּדּוּר קִדּוּשִׁין גַּם הוּא כִּבּוּד חָשׁוּב, אִם כֵּן קְחוּ אַתֶּם אֵפוֹא אֶת הַסַּנְדְּקָאוּת - וַאֲנִי אֶקַּח אֶת הַסִּדּוּר קִדּוּשִׁין". הַכֹּל נַעֲנוּ בְּבַת שְׂחוֹק לְשֵׁמַע דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ, כִּי כְּבָר הָיָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וְאִלּוּ הָרַךְ הַנִּמּוֹל זֶה עַתָּה נוֹלָד, אַךְ הָרַבִּי מִבּוֹיָאן קִבֵּל אֶת דְּבָרָיו בִּרְצִינוּת, וְשִׁמֵּשׁ בַּסַּנְדְּקָאוּת בְּאוֹתָהּ בְּרִית. וְהִנֵּה לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הֶאֱרִיךְ הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִבְּלָאז'וֹב יָמִים רַבִּים, וְנִפְטַר בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְגִיל מֵאָה שָׁנִים, וּבְהַגִּיעַ עֵת חֻפָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַבֵּן הָיָה הָרַבִּי מִבְּלָאז'וֹב הַמְּסַדֵּר קִדּוּשִׁין בְּחֻפָּתוֹ, לְשִׂמְחַת לֵב כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁזָּכְרוּ הֵיטֵב אֶת דְּבָרָיו בִּבְרִית הַמִּילָה. בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר לְמַעְלָה מִגִּיל שְׁמוֹנִים אָמַר פַּעַם לָאָדָם שֶׁהִזְמִינוֹ לִבְרִית מִילָה וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ: "לֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אֶל הַבְּרִית, אָבוֹא בְּלִי נֶדֶר לַבַּר מִצְוָה". וְאָכֵן, כַּעֲבוֹר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת הַבַּר מִצְוָה כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ. הוּא חַי תָּמִיד עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וּתְמִימָה, וְלֹא הֶאֱמִין בְּטִבְעִיּוּת הָעוֹלָם וּבְהִסְתַּכְּלוּת אֱנוֹשִׁית שֶׁאָדָם זָקֵן הוּא קָרוֹב וְנוֹטֶה לָמוּת, רַק הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם. הֲרֵי לָנוּ עַד כַּמָּה כּוֹחוֹ שֶׁל דִּבּוּר גָּדוֹל - הַיּוֹצֵא מִפֶּה קָדוֹשׁ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)