"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (יב-א) סִפֵּר הַמַּגִּיד הַנּוֹדָע, הָרַב יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי: בִּדְרָכִים אֲרֻכּוֹת, בְּיַמִּים וּבִנְהָרוֹת, בֵּין עִזִּים, כְּבָשִׂים וּבְנֵי אָדָם... חֳדָשִׁים רַבִּים, צְרוּפִים בְּבִטָּחוֹן בַּשֵּׁם - צָעַד רַבִּי אַבְרָהָם חֲנוֹךְ הוֹפְמַן זצ"ל מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. וְהָיָה הוּא רַק אֶחָד מֵרַבִּים שֶׁעָלוּ  לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה וְיִסּוּרִים. רַבִּי אַבְרָהָם חֲנוֹךְ עָלָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּעוֹדוֹ בָּחוּר. הוּא לֹא רָצָה לְהִתְחַתֵּן בְּחוּ"ל, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁשׁ 'אוּלַי לֹא תֹּאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי' לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ... הָיָה מָנוּי וְגָמוּר בְּנַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת, וְרַק אַחַר כָּךְ יְחַפֵּשׂ אֶת זִוּוּגוֹ כָּאן, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שְׁאַר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, הָיָה גַּם הוּא עָנִי מָרוּד. לָכֵן תָּכְנִית הָעֲלִיָּה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ נִתְקְלָה בְּקֹשִׁי רַב שֶׁל "עִנְיְנֵי מָמוֹנוֹת". פָּשׁוּט, לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לְהַתְחִיל לִפְסֹעַ מֵעִירוֹ לָעִיר הַסְּמוּכָה. גַּם תְּעוּדַת פַּסְפּוֹרְט לֹא הָיְתָה לוֹ. אַךְ הָיָה הוּא נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ". אֵיךְ? - הוֹלְכִים רַגְלִית. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, כָּךְ הָיָה: בָּחוּר בּוֹדֵד נֶעֱמַד בְּשַׁעֲרֵי וִילְנָה, הֵסֵב אֶת פָּנָיו לְאָחוֹר, קַד קִדָּה לָעִיר הַגְּדוֹלָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. הוּא כִּתֵּת אֶת רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר - עַד אוֹדֶסָה. בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת סִפֵּר, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁעָמַד בְּפֶתַח בֵּית "הַכְנָסַת אוֹרְחִים" בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ, עָצַר אוֹתוֹ אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַקָּהָל, וְאָמַר: "בָּחוּרְ'ל, אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִכָּאן לַדֶּרֶךְ, רַגְלִית. הִבְחַנְתִּי שֶׁאֵין לְךָ פַּסְפּוֹרְט, וְנִרְאֶה לִי שֶׁכְּבָר יָמִים אֲרֻכִּים אַתָּה צוֹעֵד כָּךְ. אֵיךְ אַתָּה לֹא מְפַחֵד לַעֲבֹר אֶת הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה לְלֹא פַּסְפּוֹרְט?" ר' אַבְרָהָם חֲנוֹךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַמְתִּין רֶגַע קָצָר, נִכְנַס פְּנִימָה לָאַכְסַנְיָה וְהוֹצִיא מֵהָאָרוֹן סִדּוּר יָשָׁן. פְּתָחוֹ, הִצְבִּיעַ עַל נֻסַּח "תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" וְאָמַר: "הִנֵּה, זֶה הַפַּסְפּוֹרְט שֶׁלִּי". כָּךְ צָעַד לְשַׁעֲרֵי אוֹדֶסָה, שֶׁבָּהּ הָיָה הַנָּמֵל הַגָּדוֹל. מִמֶּנּוּ, בִּקֵּשׁ לְהַפְלִיג לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ, וַחֲבִילָתוֹ הַקְּטַנָּה בְּיָדוֹ, צָעַד בְּחָפְזָה אֶל הַנָּמֵל. שָׁם מָצָא לְפָנָיו אֳנִיָּה שֶׁל גּוֹיִים, הָעוֹמֶדֶת לְהַפְלִיג לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בִּזְרִיזוּת אָפְיָנִית, לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים, נִכְנַס פְּנִימָה לָאֳנִיָּה - בְּלִי אִשּׁוּרִים וּבְלִי פַּסְפּוֹרְט - וּמִהֵר לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים. עוֹדוֹ יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה בְּאֶחָד מֵחַדְרֵי הַקָּהָל בְּמֶרְכַּז הַסְּפִינָה, נִכְנְסוּ שׁוֹטְרִים לִבְדֹּק תְּעוּדוֹת וְאִשּׁוּרִים. הַשּׁוֹטֵר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת תְּעוּדוֹתָיו, וְכֵיוָן שֶׁאֵלֶּה לֹא הָיוּ בְּיָדוֹ, גֵּרְשׁוּהוּ הַחוּצָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בַּחֲזָרָה אֶל הַחוֹף תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם... חֲבִילָתוֹ נִשְׁאֲרָה בַּסְּפִינָה. הַתְּפִלִּין הָיוּ בַּחֲבִילָה. הָיָה זֶה נַרְתִּיק גָּדוֹל שֶׁל עוֹר וּבוֹ הָיָה כָּל עוֹלָמוֹ הַגַּשְׁמִי. בַּנַּרְתִּיק הִטְמִין גַּם מְעַט בְּגָדִים שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לוֹ מִבֵּית אַבָּא לְלָבְשָׁם בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה. אַבְרָהָם חֲנוֹךְ עָמַד לְיַד הַסְּפִינָה וְקִוָּה אֶל ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַיָּם וְהַיַּבָּשָׁה. "בִּטָּחוֹן". בְּקִצּוּר, הוּא עָמַד בַּנָּמֵל הַפָּתוּחַ, רוּחוֹת עַזּוֹת כִּמְעַט טִלְטְלוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ, וְקִוָּה אֶל ה'. עֵינָיו נְשׂוּאוֹת לַשָּׁמַיִם. זְמַן מֻעָט לִפְנֵי הַפְלָגַת הָאֳנִיָּה, הָיָה זֶה לְאַחַר נִתּוּק הָעֹגֶן וְהַתָּרַת הַחֲבָלִים, נִשְׁמְעָה לְפֶתַע שְׁרִיקָה מְבֹהֶלֶת. הִתְקַבְּלָה הַפְּקֻדָּה "לַעֲצֹר!". הָאֳנִיָּה עָגְנָה שׁוּב. לְאַחַר שִׂיחַ קָצָר בֵּין הַמַּלָּחִים לְבֵין עוֹבְדֵי הַנָּמֵל הַכְּעוּסִים, הִסְכִּימוּ הַמַּלָּחִים לְהוֹצִיא שׁוּב אֶת הַגִּשְׁרוֹן הַמּוֹבִיל אֶל הָאֳנִיָּה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת עַל הָאֳנִיָּה נוֹסֵעַ עָשִׁיר שֶׁאִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הַבָּחוּר הִבְחִין שֶׁהִנֵּה עַל הָאֳנִיָּה עוֹלֶה נוֹסֵעַ הַמּוֹבִיל עִמּוֹ עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל כְּבָשִׂים וְעִזִּים. בִּזְרִיזוּת גּוּף שֶׁל בָּחוּר צָעִיר, הִתְכּוֹפֵף אַבְרָהָם חֲנוֹךְ וְנִכְנַס בִּזְחִילָה אֶל בֵּין הַצֹּאן. הִתְחַבֵּא בֵּין הַכְּבָשִׂים, צָעַד בֵּינֵיהֶן בִּמְהִירוּת וְעָלָה עַל הָאֳנִיָּה. הִתְיַשֵּׁב עַל הָאָרֶץ בֵּינוֹתֵיהֶן, בְּצִדֵּי הַסִּפּוּן, בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בּוֹ. כְּשֶׁעָזְבָה הַסְּפִינָה אֶת הַנָּמֵל, יָרַד הַבָּחוּר לְיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וְשָׁב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָחָה חֲבִילָתוֹ, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְרְקָה מִמְּקוֹמָהּ. כָּךְ יָצָא בְּדַרְכּוֹ אֶל אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. הַנְּסִיעָה הֵחֵלָּה. עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁל הַפְלָגָה. הַנּוֹסְעִים כְּבָר הִכִּירוּ אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ וְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם. וְכָךְ הֵחֵלּוּ יוֹשְׁבֵי הָאֳנִיָּה לְהָצִיק לוֹ, לְר' אַבְרָהָם חֲנוֹךְ, בִּשְׁאֵלוֹת: "כֵּיצַד נוֹסֵעַ בָּחוּר לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, שֶׁבָּהּ אֵין לוֹ מַכִּיר אוֹ קָרוֹב, וּלְלֹא פְּרוּטָה בַּכִּיס? מַה תַּעֲשֶׂה שָׁם וְאֵיךְ תִּחְיֶה, וּמִי יַעֲמֹד לְצִדְּךָ?" אֲחֵרִים אָמְרוּ בְּלַחַשׁ: "בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף אוֹ תַּכְשִׁיטִים שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ לְהִתְבַּסֵּס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל"... בְּאַחַד הַיָּמִים, לְאַחַר שֶׁהִטְרִידוּהוּ בִּשְׁאֵלוֹת סְרָק, עָנָה לָהֶם הַבָּחוּר: "כֵּן, יֵשׁ לִי צֶ'ק עַל סְכוּם עָתֵק מִבַּנְק מִסְחָרִי בֵּין-לְאֻמִּי". נוֹסְעִים סַקְרָנִיִּים, שֶׁהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא לֹא עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סְתָם כָּךְ בְּלִי שֶׁמִּישֶׁהוּ עוֹמֵד מֵאֲחוֹרָיו, הֵאִיצוּ בּוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד: הֵיכָן הַכֶּסֶף וּמַה סְּכוּם הַצֶּ'ק שֶׁעָלָיו הוּא כֹּה בּוֹטֵחַ? כְּשֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי בַּקָּשָׁתָם, פָּתַח אֶת הַחֲבִילָה שֶׁעָמְדָה לְיָדוֹ, חִטֵּט בָּהּ - וְכָל הַסּוֹבְבִים הִמְתִּינוּ בְּצִפִּיָּה. ר' אַבְרָהָם חֲנוֹךְ הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ נְיָר עָבֶה וְהוֹשִׁיט לָהֶם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. עַל הַנְּיָר הָיָה כָּתוּב: "כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים" (בֵּיצָה טו). הֵם הִבִּיטוּ בּוֹ, וְהוּא מִהֵר לְהַגִּיד: "נֶאֱמָן עָלַי בַּעַל הַהַבְטָחָה שֶׁיְּקַיֵּם דְּבָרָיו". כַּאֲשֶׁר עָגְנָה הָאֳנִיָּה בִּנְמַל יָפוֹ, יָרַד עִם כֻּלָּם אֶל הַחוֹף. אֵיבָרָיו דָּא לְדָא נָקְשָׁן מֵהִתְרַגְּשׁוּת, וּשְׁתֵּי דְּמָעוֹת חַמּוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו. לֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת כְּדֵי לַעֲלוֹת מִיָּפוֹ לִירוּשָׁלַיִם, אַךְ כַּמּוּבָן, בָּטַח בַּה'. בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת וּבְלֵב הוֹמֶה מֵהִתְרַגְּשׁוּת הִגְבִּיהַּ אֶת עֵינָיו. רָאָה אָרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים עוֹלָה בְּדַרְכָּהּ יְרוּשָׁלַיְמָה. הֵם נָשְׂאוּ עַל הַחֲמוֹרִים פֵּרוֹת וִירָקוֹת. שָׁאַל אוֹתָם אִם יַסְכִּימוּ שֶׁיַּעֲלֶה עִמָּם עַל הָעֲגָלָה. הִבִּיטוּ עָלָיו רֶגַע אָרֹךְ וְהִפְטִירוּ: "אֵין לְךָ כֶּסֶף, יְהוּדוֹן, עֲלֵה עִמָּנוּ!". ר' אַבְרָהָם חֲנוֹךְ הַבָּחוּר הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם לְלֹא פַּחַד, וְסִפֵּר כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂם לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי הַמּוּסָר, שֶׁאָדָם שֶׁשָּׂם בִּטְחוֹנוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם! וְאָכֵן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵטִיל אֶת מוֹרָאוֹ עַל הָעַרְבִים. הֵם כִּבְּדוּהוּ מְאֹד, וּבַעֲלִיַּת הָהָר לִירוּשָׁלַיִם קָרְאוּ לְפָנָיו בְּנִגּוּן עַרְבִי: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לֶחָכָם הַיְּהוּדִי". כָּךְ הִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה. בּוֹ-בַּיּוֹם הֶחְלִיט לְהָסֵב אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְ"הוֹפְמַן", לְזֵכֶר בִּטְחוֹנוֹ הַגָּדוֹל בַּה' וּלְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ בְּעֵת עֲלִיָּתוֹ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. לְאַחַר מִכֵּן הִתְחַתֵּן, וְהָיָה לְאַחַת מִדְּמֻיּוֹת הַהוֹד שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה. (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)