"לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (יז-א) הָרַב מֹשֶׁה, אֶחָד מִפְּעִילֵי הַחִנּוּךְ, הָיָה מְאֻשָּׁר הַשָּׁבוּעַ. לִזְכוּתוֹ נִזְקָפִים יְלָדִים רַבִּים הַלּוֹמְדִים בְּרֶשֶׁת הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִית, אֲבָל מִשְׁפָּחָה אַחַת הִוְּתָה עֲבוּרוֹ אֶתְגָּר שֶׁל מַמָּשׁ. הָאֵם לֹא הִסְכִּימָה בְּשׁוּם אֹפֶן לִרְשֹׁם אֶת בְּנָהּ לְבֵית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי. נָכוֹן שֶׁמִּתְחַנְּכִים שָׁם לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וּלְכִבּוּד הוֹרִים, אֲבָל בְּבֵית הַסֵּפֶר הָאַחֵר לוֹמְדִים בְּכִתּוֹת מְרֻוָּחוֹת יוֹתֵר, בִּפְאֵר וְהָדָר.

הָרַב מֹשֶׁה לֹא וִתֵּר. הוּא פָּקַד אֶת בֵּיתָם שׁוּב וָשׁוּב, דִּבֵּר וְשִׁכְנֵעַ - וְהִצְלִיחַ. הַיֶּלֶד נִרְשַׁם לְבֵית הַסֵּפֶר, לַמְרוֹת שֶׁהָאֵם לֹא הִסְתִּירָה אֶת סַפְקָנוּתָהּ וְהִסּוּסֶיהָ.

לְאַחַר שֶׁהַלִּמּוּדִים הִתְחִילוּ, צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב מֹשֶׁה. עַל הַקַּו הָיְתָה הָאֵם, וְהִיא בִּקְּשָׁה לְהוֹדוֹת לוֹ! "אֵינְךָ יָכוֹל לְתָאֵר לְעַצְמְךָ אֵילוּ מוֹרִים מְסוּרִים יֵשׁ שָׁם, וְאֵיזֶה חִנּוּךְ נִפְלָא, וְחֶבְרָה נֶהְדֶּרֶת! הַיֶּלֶד קוֹרֵן מֵאֹשֶׁר, זוֹהֵר מִשִּׂמְחָה! תּוֹדָה, וְשׁוּב תּוֹדָה!"

"וְלֹא מַפְרִיעַ לָךְ שֶׁהַבִּנְיָן אֵינוֹ כֹּה מְהֻדָּר?" חָקַר הָרַב מֹשֶׁה.

"אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ", עָנְתָה הָאֵם תְּשׁוּבָה נֶחֱרֶצֶת...

כָּךְ פָּגַשְׁתִּי אֶת הָרַב מֹשֶׁה מְחַיֵּךְ, בִּידִיעָה שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר לְפָעֳלוֹ. וְהוּא סִפֵּר זֹאת, וְאָמַר: "יוֹדֵעַ אַתָּה, זוֹהִי דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת מֵאָז וּמֵעוֹלָם. וַדַּאי שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְהֻדָּר וְנָאֶה, כְּתָב יָפֶה וְנַרְתִּיק הָדוּר. אֲבָל אִם תֶּחְסַר בּוֹ אוֹת אַחַת - הוּא יִהְיֶה פָּסוּל, וְהַנַּרְתִּיק הַיָּפֶה לֹא יַעֲזֹר לוֹ. וְאִלּוּ אִם יִהְיֶה שָׁלֵם וְתָמִים בִּכְתִיבָתוֹ – הוּא יִהְיֶה קָדוֹשׁ, אֲפִלּוּ לְלֹא הַנַּרְתִּיק..."

גַּם בְּפָרָשָׁתֵנוּ מוֹפִיעַ הַפָּסוּק: "לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם". שׁוֹר עֲנָק וְנֶהֱדָר וּמוּם קָטָן בּוֹ - פָּסוּל. שׁוֹר תָּמִים וְחַלָּשׁ - כָּשֵׁר!

הוּא הַדִּין בְּחִנּוּךְ. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עָלָיו לִהְיוֹת שָׁלֵם, תָּמִים. רַק לְאַחַר מִכֵּן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר!

הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה וְדֶרֶךְ חַיִּים זוֹ הִיא בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ. אָנוּ אֵלּוּ שֶׁמַּחֲלִיטִים לִבְחֹר בָּהּ לַמְרוֹת הַקְּשָׁיִים.

בְּסִין הָרְחוֹקָה חַי לוֹ בְּאַחַד הַכְּפָרִים אִישׁ זָקֵן וְחָכָם מְאוֹד. רַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר וְהַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים הָיוּ בָּאִים לִלְמֹד מִמֶּנּוּ וּלְקַבֵּל אֶת עֲצָתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו כִּי מֵעוֹלָם לֹא טָעָה, וְכִי לְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה, וּלְכָל בְּעָיָה - פִּתְרוֹן.

יוֹם אֶחָד הֶחְלִיטוּ יַלְדֵי הַכְּפָר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה שׁוֹבְבוּת וּלְנַסּוֹת "לַעֲבֹד" עַל הָאִישׁ הַזָּקֵן, וְאָמְרוּ: "כָּל הַזְּמַן אוֹמְרִים כִּי הוּא אַף פַּעַם לֹא טוֹעֶה, וְתָמִיד הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה. הַפַּעַם 'נְסַדֵּר' אוֹתוֹ, לֹא תִּהְיֶה לוֹ בְּרֵרָה וְהוּא יִטְעֶה".

לָקְחוּ הַיְלָדִים פַּרְפַּר בִּידֵיהֶם, וְאָמְרוּ: "נַחֲזִיק אֶת הַפַּרְפַּר בֵּין כַּפּוֹת הַיָּדַיִם וְנִשְׁאַל אֶת הַזָּקֵן הַאִם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בַּיָּד חַי אוֹ מֵת. אִם יַגִּיד חַי - נִמְחַץ אֶת הַפַּרְפַּר וְנַרְאֶה לוֹ כִּי טָעָה, וְאִם יַגִּיד מֵת - נִפְתַּח אֶת הַיָּדַיִם וּנְשַׁחְרֵר אֶת הַפַּרְפַּר וְנַרְאֶה לוֹ כִּי גַּם כָּךְ טָעָה".

שְׂמֵחִים בַּ'טְּרִיק' שֶׁלָּהֶם הָלְכוּ הַיְלָדִים אֶל הַזָּקֵן, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "זָקֵן, זָקֵן, הַאִם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בַּיָּד חַי אוֹ מֵת?". הִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם הַזָּקֵן בְּעֵינָיו הַחֲכָמוֹת, וְאָמַר: "זֶה תָּלוּי בַּיָּדַיִם שֶׁלָּכֶם".

כָּךְ הֵם חַיֵּינוּ: הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, הַבְּחִירָה בְּיָדֵינוּ. הָאָדָם הַמַּאֲמִין הַמְּקַיֵּם מִצְווֹת מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בּוֹחֵר בְּדֶרֶךְ זוֹ מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי, תּוֹךְ וִתּוּר עַל מִלּוּי מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ הָאִישִׁיּוֹת וְתוֹךְ הִתְגַּבְּרוּת עַל דְּחָפִים הַמּוֹשְׁכִים אוֹתוֹ לְכִוּוּן שֶׁל חַיִּים לְלֹא עֹל וּלְלֹא אֱמוּנָה. זוֹהִי בְּחִירָה אֲמִתִּית, וְעָלֶיהָ הוּא רָאוּי וְזַכַּאי לִגְמוּל.

בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין בְּבוֹרֵא עוֹלָם, הוּא יִזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁהֵם חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)