Otzarot-Article

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם" (יח-ב) לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: הֲלֹא יָדוּעַ, כִּי מַעֲשֶׂה זֶה אֵרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּבְכֵן, בְּיוֹם זֶה, בּוֹ הַחֹלִי שֶׁבְּעִקְבוֹת הַמִּילָה כָּבֵד בִּמְיֻחָד, קָשֶׁה לְהָבִין: כֵּיצַד הָיָה בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לָרוּץ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים? וּמַדּוּעַ הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּהֲלִיכָה?

זֹאת וְעוֹד: לְאַחַר שֶׁבִּתְחִלַּת הַפָּסוּק כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁאַבְרָהָם רָאָה אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאוֹרְחִים נִצָּבִים עָלָיו, מַדּוּעַ חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה שׁוּב וְכוֹתֶבֶת: "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם"? הֲלֹא אָנוּ כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁהוּא רָאָה אוֹתָם!

תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלוֹת אֵלּוּ, נִמְצָא בַּמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

תַּלְמִיד חָכָם יָקָר, בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זָכָה לְהָקִים אֶת בֵּיתוֹ עִם בִּתּוֹ שֶׁל אַחַד הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעִיר וִילְנָא, כַּאֲשֶׁר חָמִיו מִתְחַיֵּב לְהַחֲזִיק אֶת הַזּוּג הַצָּעִיר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ וּלְהַסְמִיכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה.

דָּא עָקָא, שֶׁמִּסְפַּר שָׁנִים לְאַחַר נִשּׂוּאָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ - אֵרַע אָסוֹן נוֹרָא: חָמִיו נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ בְּאֹפֶן פִּתְאוֹמִי!

בְּלֵב כָּבֵד, נִכְנַס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל חוֹתְנוֹ. אוּלָם כָּעֵת, לֹא הִתְבַּלְבֵּל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא הֶחֱלִיף בֵּין עִקָּר לְטָפֵל, וְלֹא הֵמִיר עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם חוֹלֵף... כָּל רֶגַע פָּנוּי – נֻצַּל עַל יָדוֹ עַד תֹּם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הַגְּמָרָא הִנָּהּ בַּת לִוְיָתוֹ בְּכָל מַסְעוֹתָיו. כָּךְ, גַּם בְּאוֹתוֹ מַסָּע שֶׁעָרַךְ לְפוֹלִין, כְּדֵי לִקְשֹׁר קִשְׁרֵי מִסְחָר עִם כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי הַמְּדִינָה.

בְּאוֹתוֹ מַסָּע, הִזְדַּמֵּן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַעֲבֹר בֵּין הַשְּׁאָר בָּעִיר מֶעזְרִיטְשׁ, וְהוּא הִשְׁתּוֹקֵק לְהַכִּיר אֶת 'הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ' – אֲשֶׁר שְׁמוֹ נוֹדַע לִתְהִלָּה, וְלִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ. וְאָכֵן, הוּא נִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. הַמַּגִּיד מִצִּדּוֹ – הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ לְשָׁלוֹם, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּמַבָּט חוֹדֵר, וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ בְּנִי, כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת וְסַמֵּי הַמַּרְפֵּא שֶׁנּוֹתְנִים הָרוֹפְאִים לַחוֹלִים – אֵינָם מוֹעִילִים בִּמְאוּמָה... אַתָּה יוֹדֵעַ מִי מְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים? הָרוֹפְאִים בְּעַצְמָם! אֶל כָּל רוֹפֵא – מִתְלַוִּים מַלְאָכִים מִשָּׁמַיִם, מַלְאֲכֵי רְפוּאָה, וְהֵם אֵלּוּ שֶׁמְּרַפְּאִים אֶת הַחוֹלִים! כָּל הַתְּרוּפוֹת – אֵינָן אֶלָּא לְמַרְאִית עַיִן!

"כְּכָל שֶׁהָרוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר" – הִטְעִים הַמַּגִּיד, "כָּךְ גְּדוֹלִים הֵם הַמַּלְאָכִים הַמִּתְלַוִּים אֵלָיו. בְּעוֹד אֶל הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר – מִתְלַוֶּה הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא זֶה שֶׁמְּרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶׁאוֹתוֹ רוֹפֵא פּוֹגֵשׁ בָּהֶם!" סִיֵּם, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּטַר אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְשָׁלוֹם, מִבְּלִי לְהוֹסִיף וְלוּ מִלָּה אַחַת נוֹסֶפֶת...

כַּאֲשֶׁר יָצָא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד, לֹא יָדַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת נַפְשׁוֹ. "מָה בִּקֵּשׁ 'הַמַּגִּיד' לְלַמְּדֵנִי? הַאִם רוֹפֵא אֲנִי, אוֹ בֶּן רוֹפֵא? מָה לִי וּלְרוֹפְאִים, מָה לִי וְלִרְפוּאוֹת?" תָּהָה בְּלִבּוֹ, אוּלָם כְּכָל שֶׁהָפַךְ בִּדְבָרָיו שֶׁל הַמַּגִּיד – לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא בָּהֶם כָּל מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת אוֹ כַּוָּנָה נִסְתֶּרֶת. אַךְ הִנֵּה, לֹא חָלְפוּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֲשֶׁר בֵּינְתַיִם חָזַר מִמַּסָּעוֹ אֶל עִירוֹ, וִילְנָא, לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג הֶשֵּׂגִים נִפְלָאִים וְקָשַׁר קְשָׁרִים עִסְקִיִּים מְסֹעָפִים בְּפוֹלִין – נָפַל לְמִשְׁכָּב לְפֶתַע. טוֹבֵי הָרוֹפְאִים שֶׁהֻזְעֲקוּ אֶל מִטָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לֹא הִצְלִיחוּ לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל מַחֲלָתוֹ, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם לְסַיֵּעַ...

אוּלָם אָז, לְפֶתַע, נוֹדַע כִּי הַקֵּיסָר עוֹמֵד לְהַגִּיעַ אֶל הָעִיר עִם פָּמַלְיָתוֹ לְבִקּוּר רִשְׁמִי, וְעִמּוֹ, מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, גַּם רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי. רוֹפֵא זֶה, הָיָה הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הַמְּדִינָה, וְלֹא בִּכְדִי זָכָה בַּמִּשְׂרָה הָרָמָה...

וּמִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה... כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה פָּמַלְיָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר לְוִילְנָא, לְקוֹל תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן – מִהֲרוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל לִפְרֹץ אֶל עֵבֶר מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, וּלְהַפִּיל אֶת תַּחֲנוּנֵיהֶם בְּפָנָיו כִּי יֵאוֹת לְשַׁגֵּר אֶת רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר, שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב וְכָעֵת הוּא נוֹטֶה לָמוּת מַמָּשׁ...

לְנֹכַח תַּחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַנִּכְבָּדִים, לֹא יָכוֹל הָיָה הַקֵּיסָר לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ. הוּא אִשֵּׁר לְרוֹפְאוֹ הָאִישִׁי, שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ יְהוּדִי, לְהִצְטָרֵף אֶל רָאשֵׁי הַקָּהָל - אֶלָּא שֶׁלָּרוֹפֵא הַמַּלְכוּתִי, ד"ר אַהֲרֹן גַּרְדִיָּא שְׁמוֹ, דַּי הָיָה בְּמַבָּט חָטוּף בְּפָנָיו שֶׁל הַחוֹלֶה – כְּדֵי לְהָבִין כִּי אִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד... "

וְכִי מְחַיֵּה מֵתִים אָנֹכִי? לְשֵׁם מָה קְרָאתֶם לִי? הֲלֹא לֹא נוֹתְרוּ לְאָדָם זֶה אֶלָּא דַּקּוֹת סְפוּרוֹת שֶׁל חַיִּים בִּלְבַד! הוּא גּוֹסֵס!" קָרָא הָרוֹפֵא בְּכַעַס וּמִיָּד סָב עַל עִקְבוֹתָיו וּפָנָה לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת, אוּלָם רְאֵה זֶה פֶלֶא: בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הָרוֹפֵא לְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּלֶת – הוּא הֵעִיף מַבָּט נוֹסָף אֶל עֵבֶר הַחוֹלֶה, וּלְפֶתַע נִרְאֶה הָיָה כִּי יֶשְׁנוֹ שִׁפּוּר מְסֻיָּם...

לְנֹכַח הַתַּפְנִית, שָׁב הָרוֹפֵא וְנִגַּשׁ אֶל מִטָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִשֵּׁשׁ אֶת הַדֹּפֶק, וּלְאַחַר מִכֵּן הִכְרִיז: "אָכֵן, נִכֶּרֶת הֲטָבָה! שִׁנּוּי מַפְתִּיעַ לְטוֹבָה!". כָּעֵת, מִהֵר הָרוֹפֵא לִמְסֹר מִרְשָׁם לְאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת, תּוֹךְ שֶׁהוּא מֵאִיץ בּוֹ לְמַהֵר אֶל בֵּית הַמִּרְקַחַת הַקָּרוֹב וּלְהָבִיא אֶת הַתְּרוּפָה שֶׁעֲשׂוּיָה לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה.

אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַלָּה לָשׁוּב, כְּבָר נִכְּרָה הֲטָבָה נוֹסֶפֶת בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה... נֹכַח הָשִּׁנּוּי הַמָּהִיר לְטוֹבָה, שִׁנָּה הָרוֹפֵא אֶת דַּעְתּוֹ, וְהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה כִּי הַתְּרוּפָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁרָשַׁם – עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת חֲרִיפָה מִדַּי... הוּא מִהֵר לִשְׁלֹחַ מִרְשָׁם נוֹסָף בְּיָדוֹ שֶׁל שָׁלִיחַ נוֹסָף מִבְּנֵי הַבַּיִת, אוּלָם שׁוּב, כְּאִלּוּ נִסָּה הַחוֹלֶה לְהַתֵּל בּוֹ: אַךְ יָצוֹא יָצָא הַשָּׁלִיחַ לְדַרְכּוֹ – וּכְבָר נִכְּרָה הֲטָבָה נוֹסֶפֶת בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, וְאַדְמִימוּת הֵחֵלָּה פּוֹשֶׁטֶת בִּלְחָיָיו...

בְּעוֹד הָרוֹפֵא עוֹמֵד וְחוֹכֵךְ בְּדַעְתּוֹ מָה לַעֲשׂוֹת כָּעֵת, וְכֵיצַד יוּכַל לְהָשִׁיב אֶת שְׁנֵי הַשְּׁלִיחִים הָרִאשׁוֹנִים כְּדֵי לְהַחֲלִיף אֶת הַמִּרְשָׁם שֶׁבְּיָדָם בְּמִרְשָׁם שְׁלִישִׁי, שׁוּב נִכְּרָה הֲטָבָה נוֹסֶפֶת בְּמַצַּב הַחוֹלֶה, עַד שֶׁמִּסְפַּר רְגָעִים לְאַחַר מִכֵּן הוּא כְּבָר יָרַד מִמִּטָּתוֹ כְּאַחַד הָאָדָם מַמָּשׁ!

כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ לְבַסּוֹף הַשְּׁלִיחִים עִם הַתְּרוּפוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ הָרוֹפֵא, מִהֵר הַלָּה לְרוֹקֵן אֶת תְּכוּלָתָם אַרְצָה, וְהִכְרִיז בְּגִלּוּי לֵב: "אֵין לִי מָה לַעֲשׂוֹת כָּאן... הַחוֹלֶה נִרְפָּא לַחֲלוּטִין, וְאֵין לִי כָּל חֵלֶק בְּכָךְ... הָיָה זֶה נֵס גָּלוּי!" הִבְהִיר, וּפָנָה לָלֶכֶת.

אוּלָם כָּעֵת, הָיָה זֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהִפְצִיר בָּרוֹפֵא כִּי יַמְתִּין לְרֶגַע, וְהֵחֵל מְסַפֵּר לוֹ אוֹדוֹת בִּקּוּרוֹ אֵצֶל הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, חֳדָשִׁים סְפוּרִים קֹדֶם לָכֵן... "הַמֵבִין אַתָּה?" הִטְעִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, "אַתָּה הִגַּעְתָּ לְכָאן, וְעִמְּךָ – הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, אֲשֶׁר הָיָה זֶה שֶׁהֶעֱלָה מָזוֹר לְמַחֲלָתִי!".

וּלְסִיּוּם רַק נְסַפֵּר, כִּי לְשֵׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – חָלְפָה צְמַרְמֹרֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי, אֲשֶׁר בְּיַלְדוּתוֹ גָּדַל בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עַד שֶׁסָּטָה מִן הַדֶּרֶךְ וְכִמְעַט שֶׁשָּׁכַח מִיַּהֲדוּתוֹ... תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר מִכֵּן הִתְפַּטֵּר הָרוֹפֵא מִתַּפְקִידוֹ בַּחֲצַר הַקֵּיסָר, וּמִהֵר לָשִׂים אֶת פְּעָמָיו אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד – אֲשֶׁר קִבְּלוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְאָמַר לוֹ: "הוֹ... כְּבָר זְמַן רַב שֶׁאֲנִי מַמְתִּין לְךָ! הָבָה נְרַפֵּא אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: אַתָּה תְּרַפֵּא אֶת גּוּפִי הַחוֹלֶה, וְאִלּוּ אֲנִי – אֲרַפֵּא אֶת נִשְׁמָתְךָ!".

וְהָיוּ מְסַפְּרִים, כִּי לֹא מָשָׁה יָדוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד, עַד שֶׁהָיָה לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וּלְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו!

וּמִכָּל מָקוֹם, אָנוּ עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, כִּי כְּדֵי שֶׁהַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, הַצּוֹעֵד עִם הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, יְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה – הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה... מַסְפִּיקָה עֶצֶם נוֹכְחוּתוֹ – כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מָזוֹר לְמַחֲלָתוֹ!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: הֲלֹא יָדוּעַ, שֶׁאַחַד הַמַּלְאָכִים שֶׁהִגִּיעוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּדְמוּת יִשְׁמְעֵאלִים – הָיָה הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, שֶׁנִּשְׁלַח כְּדֵי לְרַפְּאוֹ מֵחֹלִי הַמִּילָה. וּבְכֵן, כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ – הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה... מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אַבְרָהָם אֶת הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל – הוּא כְּבָר הִתְרַפֵּא, וְהָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָרוּץ לִקְרַאת אוֹרְחָיו!

לְפִיכָךְ, חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה וּמַדְגִּישָׁה: "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם", לְהוֹרוֹת, כִּי הַ'וַיַּרְא' – הָיָה סִבָּה לְ'וַיָּרָץ'... מִשּׁוּם שֶׁרָאָה אַבְרָהָם אֶת הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, וּבְכָךְ הִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ – כְּבָר הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָרוּץ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים מִפֶּתַח הָאֹהֶל... (לְלַמֶּדְךָ)

	וישב תשפ"ב
	עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע – מַפְסִיד הָאָדָם אֶת זְכֻיּוֹתָיו!
	"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם" (יח-ב) לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: הֲלֹא יָדוּעַ, כִּי מַעֲשֶׂה זֶה אֵרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּבְכֵן, בְּיוֹם זֶה, בּוֹ הַחֹלִי שֶׁבְּעִקְבוֹת הַמִּילָה כָּבֵד בִּמְיֻחָד, קָשֶׁה לְהָבִין: כֵּיצַד הָיָה בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לָרוּץ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים? וּמַדּוּעַ הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּהֲלִיכָה? זֹאת וְעוֹד: לְאַחַר שֶׁבִּתְחִלַּת הַפָּסוּק כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁאַבְרָהָם רָאָה אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאוֹרְחִים נִצָּבִים עָלָיו, מַדּוּעַ חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה שׁוּב וְכוֹתֶבֶת: "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם"? הֲלֹא אָנוּ כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁהוּא רָאָה אוֹתָם! תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלוֹת אֵלּוּ, נִמְצָא בַּמַּעֲשֶׂה הַבָּא: תַּלְמִיד חָכָם יָקָר, בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זָכָה לְהָקִים אֶת בֵּיתוֹ עִם בִּתּוֹ שֶׁל אַחַד הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעִיר וִילְנָא, כַּאֲשֶׁר חָמִיו מִתְחַיֵּב לְהַחֲזִיק אֶת הַזּוּג הַצָּעִיר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ וּלְהַסְמִיכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה. דָּא עָקָא, שֶׁמִּסְפַּר שָׁנִים לְאַחַר נִשּׂוּאָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ - אֵרַע אָסוֹן נוֹרָא: חָמִיו נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ בְּאֹפֶן פִּתְאוֹמִי! בְּלֵב כָּבֵד, נִכְנַס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל חוֹתְנוֹ. אוּלָם כָּעֵת, לֹא הִתְבַּלְבֵּל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא הֶחֱלִיף בֵּין עִקָּר לְטָפֵל, וְלֹא הֵמִיר עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם חוֹלֵף... כָּל רֶגַע פָּנוּי – נֻצַּל עַל יָדוֹ עַד תֹּם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הַגְּמָרָא הִנָּהּ בַּת לִוְיָתוֹ בְּכָל מַסְעוֹתָיו. כָּךְ, גַּם בְּאוֹתוֹ מַסָּע שֶׁעָרַךְ לְפוֹלִין, כְּדֵי לִקְשֹׁר קִשְׁרֵי מִסְחָר עִם כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי הַמְּדִינָה. בְּאוֹתוֹ מַסָּע, הִזְדַּמֵּן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַעֲבֹר בֵּין הַשְּׁאָר בָּעִיר מֶעזְרִיטְשׁ, וְהוּא הִשְׁתּוֹקֵק לְהַכִּיר אֶת 'הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ' – אֲשֶׁר שְׁמוֹ נוֹדַע לִתְהִלָּה, וְלִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ. וְאָכֵן, הוּא נִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. הַמַּגִּיד מִצִּדּוֹ – הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ לְשָׁלוֹם, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּמַבָּט חוֹדֵר, וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ בְּנִי, כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת וְסַמֵּי הַמַּרְפֵּא שֶׁנּוֹתְנִים הָרוֹפְאִים לַחוֹלִים – אֵינָם מוֹעִילִים בִּמְאוּמָה... אַתָּה יוֹדֵעַ מִי מְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים? הָרוֹפְאִים בְּעַצְמָם! אֶל כָּל רוֹפֵא – מִתְלַוִּים מַלְאָכִים מִשָּׁמַיִם, מַלְאֲכֵי רְפוּאָה, וְהֵם אֵלּוּ שֶׁמְּרַפְּאִים אֶת הַחוֹלִים! כָּל הַתְּרוּפוֹת – אֵינָן אֶלָּא לְמַרְאִית עַיִן! "כְּכָל שֶׁהָרוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר" – הִטְעִים הַמַּגִּיד, "כָּךְ גְּדוֹלִים הֵם הַמַּלְאָכִים הַמִּתְלַוִּים אֵלָיו. בְּעוֹד אֶל הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר – מִתְלַוֶּה הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא זֶה שֶׁמְּרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶׁאוֹתוֹ רוֹפֵא פּוֹגֵשׁ בָּהֶם!" סִיֵּם, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּטַר אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְשָׁלוֹם, מִבְּלִי לְהוֹסִיף וְלוּ מִלָּה אַחַת נוֹסֶפֶת... כַּאֲשֶׁר יָצָא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד, לֹא יָדַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת נַפְשׁוֹ. "מָה בִּקֵּשׁ 'הַמַּגִּיד' לְלַמְּדֵנִי? הַאִם רוֹפֵא אֲנִי, אוֹ בֶּן רוֹפֵא? מָה לִי וּלְרוֹפְאִים, מָה לִי וְלִרְפוּאוֹת?" תָּהָה בְּלִבּוֹ, אוּלָם כְּכָל שֶׁהָפַךְ בִּדְבָרָיו שֶׁל הַמַּגִּיד – לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא בָּהֶם כָּל מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת אוֹ כַּוָּנָה נִסְתֶּרֶת. אַךְ הִנֵּה, לֹא חָלְפוּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֲשֶׁר בֵּינְתַיִם חָזַר מִמַּסָּעוֹ אֶל עִירוֹ, וִילְנָא, לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג הֶשֵּׂגִים נִפְלָאִים וְקָשַׁר קְשָׁרִים עִסְקִיִּים מְסֹעָפִים בְּפוֹלִין – נָפַל לְמִשְׁכָּב לְפֶתַע. טוֹבֵי הָרוֹפְאִים שֶׁהֻזְעֲקוּ אֶל מִטָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לֹא הִצְלִיחוּ לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל מַחֲלָתוֹ, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם לְסַיֵּעַ... אוּלָם אָז, לְפֶתַע, נוֹדַע כִּי הַקֵּיסָר עוֹמֵד לְהַגִּיעַ אֶל הָעִיר עִם פָּמַלְיָתוֹ לְבִקּוּר רִשְׁמִי, וְעִמּוֹ, מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, גַּם רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי. רוֹפֵא זֶה, הָיָה הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הַמְּדִינָה, וְלֹא בִּכְדִי זָכָה בַּמִּשְׂרָה הָרָמָה... וּמִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה... כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה פָּמַלְיָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר לְוִילְנָא, לְקוֹל תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן – מִהֲרוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל לִפְרֹץ אֶל עֵבֶר מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, וּלְהַפִּיל אֶת תַּחֲנוּנֵיהֶם בְּפָנָיו כִּי יֵאוֹת לְשַׁגֵּר אֶת רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר, שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב וְכָעֵת הוּא נוֹטֶה לָמוּת מַמָּשׁ... לְנֹכַח תַּחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַנִּכְבָּדִים, לֹא יָכוֹל הָיָה הַקֵּיסָר לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ. הוּא אִשֵּׁר לְרוֹפְאוֹ הָאִישִׁי, שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ יְהוּדִי, לְהִצְטָרֵף אֶל רָאשֵׁי הַקָּהָל - אֶלָּא שֶׁלָּרוֹפֵא הַמַּלְכוּתִי, ד"ר אַהֲרֹן גַּרְדִיָּא שְׁמוֹ, דַּי הָיָה בְּמַבָּט חָטוּף בְּפָנָיו שֶׁל הַחוֹלֶה – כְּדֵי לְהָבִין כִּי אִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד... " וְכִי מְחַיֵּה מֵתִים אָנֹכִי? לְשֵׁם מָה קְרָאתֶם לִי? הֲלֹא לֹא נוֹתְרוּ לְאָדָם זֶה אֶלָּא דַּקּוֹת סְפוּרוֹת שֶׁל חַיִּים בִּלְבַד! הוּא גּוֹסֵס!" קָרָא הָרוֹפֵא בְּכַעַס וּמִיָּד סָב עַל עִקְבוֹתָיו וּפָנָה לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת, אוּלָם רְאֵה זֶה פֶלֶא: בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הָרוֹפֵא לְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּלֶת – הוּא הֵעִיף מַבָּט נוֹסָף אֶל עֵבֶר הַחוֹלֶה, וּלְפֶתַע נִרְאֶה הָיָה כִּי יֶשְׁנוֹ שִׁפּוּר מְסֻיָּם... לְנֹכַח הַתַּפְנִית, שָׁב הָרוֹפֵא וְנִגַּשׁ אֶל מִטָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִשֵּׁשׁ אֶת הַדֹּפֶק, וּלְאַחַר מִכֵּן הִכְרִיז: "אָכֵן, נִכֶּרֶת הֲטָבָה! שִׁנּוּי מַפְתִּיעַ לְטוֹבָה!". כָּעֵת, מִהֵר הָרוֹפֵא לִמְסֹר מִרְשָׁם לְאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת, תּוֹךְ שֶׁהוּא מֵאִיץ בּוֹ לְמַהֵר אֶל בֵּית הַמִּרְקַחַת הַקָּרוֹב וּלְהָבִיא אֶת הַתְּרוּפָה שֶׁעֲשׂוּיָה לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה. אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַלָּה לָשׁוּב, כְּבָר נִכְּרָה הֲטָבָה נוֹסֶפֶת בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה... נֹכַח הָשִּׁנּוּי הַמָּהִיר לְטוֹבָה, שִׁנָּה הָרוֹפֵא אֶת דַּעְתּוֹ, וְהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה כִּי הַתְּרוּפָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁרָשַׁם – עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת חֲרִיפָה מִדַּי... הוּא מִהֵר לִשְׁלֹחַ מִרְשָׁם נוֹסָף בְּיָדוֹ שֶׁל שָׁלִיחַ נוֹסָף מִבְּנֵי הַבַּיִת, אוּלָם שׁוּב, כְּאִלּוּ נִסָּה הַחוֹלֶה לְהַתֵּל בּוֹ: אַךְ יָצוֹא יָצָא הַשָּׁלִיחַ לְדַרְכּוֹ – וּכְבָר נִכְּרָה הֲטָבָה נוֹסֶפֶת בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, וְאַדְמִימוּת הֵחֵלָּה פּוֹשֶׁטֶת בִּלְחָיָיו... בְּעוֹד הָרוֹפֵא עוֹמֵד וְחוֹכֵךְ בְּדַעְתּוֹ מָה לַעֲשׂוֹת כָּעֵת, וְכֵיצַד יוּכַל לְהָשִׁיב אֶת שְׁנֵי הַשְּׁלִיחִים הָרִאשׁוֹנִים כְּדֵי לְהַחֲלִיף אֶת הַמִּרְשָׁם שֶׁבְּיָדָם בְּמִרְשָׁם שְׁלִישִׁי, שׁוּב נִכְּרָה הֲטָבָה נוֹסֶפֶת בְּמַצַּב הַחוֹלֶה, עַד שֶׁמִּסְפַּר רְגָעִים לְאַחַר מִכֵּן הוּא כְּבָר יָרַד מִמִּטָּתוֹ כְּאַחַד הָאָדָם מַמָּשׁ! כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ לְבַסּוֹף הַשְּׁלִיחִים עִם הַתְּרוּפוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ הָרוֹפֵא, מִהֵר הַלָּה לְרוֹקֵן אֶת תְּכוּלָתָם אַרְצָה, וְהִכְרִיז בְּגִלּוּי לֵב: "אֵין לִי מָה לַעֲשׂוֹת כָּאן... הַחוֹלֶה נִרְפָּא לַחֲלוּטִין, וְאֵין לִי כָּל חֵלֶק בְּכָךְ... הָיָה זֶה נֵס גָּלוּי!" הִבְהִיר, וּפָנָה לָלֶכֶת. אוּלָם כָּעֵת, הָיָה זֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהִפְצִיר בָּרוֹפֵא כִּי יַמְתִּין לְרֶגַע, וְהֵחֵל מְסַפֵּר לוֹ אוֹדוֹת בִּקּוּרוֹ אֵצֶל הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, חֳדָשִׁים סְפוּרִים קֹדֶם לָכֵן... "הַמֵבִין אַתָּה?" הִטְעִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, "אַתָּה הִגַּעְתָּ לְכָאן, וְעִמְּךָ – הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, אֲשֶׁר הָיָה זֶה שֶׁהֶעֱלָה מָזוֹר לְמַחֲלָתִי!". וּלְסִיּוּם רַק נְסַפֵּר, כִּי לְשֵׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – חָלְפָה צְמַרְמֹרֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי, אֲשֶׁר בְּיַלְדוּתוֹ גָּדַל בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עַד שֶׁסָּטָה מִן הַדֶּרֶךְ וְכִמְעַט שֶׁשָּׁכַח מִיַּהֲדוּתוֹ... תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר מִכֵּן הִתְפַּטֵּר הָרוֹפֵא מִתַּפְקִידוֹ בַּחֲצַר הַקֵּיסָר, וּמִהֵר לָשִׂים אֶת פְּעָמָיו אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד – אֲשֶׁר קִבְּלוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְאָמַר לוֹ: "הוֹ... כְּבָר זְמַן רַב שֶׁאֲנִי מַמְתִּין לְךָ! הָבָה נְרַפֵּא אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: אַתָּה תְּרַפֵּא אֶת גּוּפִי הַחוֹלֶה, וְאִלּוּ אֲנִי – אֲרַפֵּא אֶת נִשְׁמָתְךָ!". וְהָיוּ מְסַפְּרִים, כִּי לֹא מָשָׁה יָדוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד, עַד שֶׁהָיָה לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וּלְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו! וּמִכָּל מָקוֹם, אָנוּ עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, כִּי כְּדֵי שֶׁהַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, הַצּוֹעֵד עִם הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, יְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה – הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה... מַסְפִּיקָה עֶצֶם נוֹכְחוּתוֹ – כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מָזוֹר לְמַחֲלָתוֹ! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: הֲלֹא יָדוּעַ, שֶׁאַחַד הַמַּלְאָכִים שֶׁהִגִּיעוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּדְמוּת יִשְׁמְעֵאלִים – הָיָה הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, שֶׁנִּשְׁלַח כְּדֵי לְרַפְּאוֹ מֵחֹלִי הַמִּילָה. וּבְכֵן, כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ – הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה... מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אַבְרָהָם אֶת הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל – הוּא כְּבָר הִתְרַפֵּא, וְהָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָרוּץ לִקְרַאת אוֹרְחָיו! לְפִיכָךְ, חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה וּמַדְגִּישָׁה: "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם", לְהוֹרוֹת, כִּי הַ'וַיַּרְא' – הָיָה סִבָּה לְ'וַיָּרָץ'... מִשּׁוּם שֶׁרָאָה אַבְרָהָם אֶת הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל, וּבְכָךְ הִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ – כְּבָר הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָרוּץ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים מִפֶּתַח הָאֹהֶל... (לְלַמֶּדְךָ)