Otzarot-Article

"אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ" (מא-לט) עִיַּנְתִּי בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּמָצָאתִי אֶת הַסִּבָּה. הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ מִתְאַחֶרֶת הַגְּאֻלָּה.

בַּפָּרָשָׁה מְסֻפָּר עַל חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת בּוֹלְעוֹת אֶת הַשְּׁמֵנוֹת וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. הַשִּׁבֳּלִים הַשְּׁדוּפוֹת מְכַלּוֹת אֶת הַמְּלֵאוֹת וְהַדְּשֵׁנוֹת. חֲלוֹמוֹת שֶׁכָּל עִקָּרָם לֹא נוֹעָד אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת יוֹסֵף מִבּוֹר כִּלְאוֹ וּלְהַמְלִיכוֹ. קוֹרֵא פַּרְעֹה לְכָל חֲכָמָיו, חַרְטֻמָּיו וּמְכַשְּׁפָיו, וְשׁוֹאֲלָם לְפִתְרוֹן הַחֲלוֹם. וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.

וְאָמַר הַמִּדְרָשׁ: פּוֹתְרִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה פִּתְרוֹנָם נִכְנָס בְּאָזְנָיו. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד, וְשֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר. וְכֵן שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת: שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה כּוֹבֵשׁ, וְשִׁבְעָה מְחוֹזוֹת מוֹרְדִים בְּךָ. וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹסֵף בָּאַחֲרוֹנָה וְיִטֹּל גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם יָבוֹא יוֹסֵף תְּחִלָּה וְיִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם, אֵין זֶה שִׁבְחוֹ. יְכוֹלִים הַחַרְטֻמִּים שֶׁיֹּאמְרוּ: אִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתָנוּ כְּבָר פָּתַרְנוּ אוֹתוֹ לְךָ. אֶלָּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁנִתְיַגְּעוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת רוּחוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא יוֹסֵף וְהֶחֱזִירָהּ לוֹ. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" אֵלּוּ חַכְמֵי פַּרְעֹה, "וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה" (מִשְׁלֵי כט-יא) זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ".

מַבְהִיל! אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא הַיּוֹם בּוֹ נִגְזַר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְיַעֲלֶה לִגְדֻלָּה. וּבְבוֹר הַכֶּלֶא, כָּל רֶגַע כְּשָׁנָה. אֲבָל הַשִּׁחְרוּר מִתְעַכֵּב, הַגְּאֻלָּה מִתְמַהְמַהַת. וּמַדּוּעַ? כְּדֵי שֶׁבַּתְּחִלָּה יַצִּיגוּ הַחַרְטֻמִּים אֶת מַרְכָּלְתָּם, יְנַסּוּ הַחֲכָמִים אֶת כֹּחָם, יַצִּיעוּ הַיּוֹעֲצִים פִּתְרוֹנוֹת. וְעַד שֶׁאַחֲרוֹן הַחַרְטֻמִּים לֹא אָמַר דְבָרוֹ, עַד שֶׁקְּטַן הַחֲכָמִים לֹא נִסָּה כֹּחוֹ, לֹא הֻזְעַק יוֹסֵף מִבּוֹר כִּלְאוֹ וְלֹא הֻזְמַן לְהַצִּיג פִּתְרוֹנוֹ. אַךְ מִשֶּׁסִּיְּמוּ מִיַּד: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר".

וְעַכְשָׁו, הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ הַגְּאֻלָּה מִתְמַהְמַהַת? הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא כְּדֵי לְהַצִּיג פִּתְרוֹן. תְּרוּפַת אֱמֶת לְכָל הַמְּצוּקוֹת וְהַמַּדְוִים: הַבְּרִיאוּתִיִּים, הַמִּשְׁפַּחְתִּיִּים, הַכַּלְכָּלִיִּים, הַבִּטְחוֹנִיִּים, הַמְּדִינִיִּים, בְּכָל שֶׁטַח וּבְכָל תְּחוּם. קִרְבַת אֱלֹקִים, שְׁמִירַת מִצְווֹת, אֱמוּנָה, עֲבוֹדַת ה'. וְכֹל עוֹד יִתְנוֹסְסוּ שְׁלָטִים כּוֹזְבִים וּמוֹכְרֵי אַשְׁלָיוֹת, מְעוֹרְרֵי תִּקְווֹת וּמְפַזְּרֵי הַבְטָחוֹת - בְּנֻסַּח "יִשְׂרָאֵל מְחַכָּה לִפְלוֹנִי", "פְּלוֹנִי טוֹב לַיְּהוּדִים", "רַק פְּלוֹנִי יָבִיא שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן", "תְּנוּ לִפְלוֹנִי לְהַמְשִׁיךְ"... - וְכֹל עוֹד מַצִּיעִים הַחַרְטֻמִּים וְהַחֲכָמִים הַצָּעוֹת קֶסֶם וּפִתְרוֹנוֹת פֶּלֶא, יַעֲמֹד הַמָּשִׁיחַ בַּצַּד וִיחַיֵּךְ. יֹאמַר 'נַסּוּ... נַסּוּ לְהָקִים מַעֲרֶכֶת חִנּוּךְ בְּלִי אֱמוּנָה, לִיצוֹר חֶבְרָה בְּלִי עֲרָכִים, לִנְתֹּץ שַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת וּלְיַבֵּא תַּרְבּוּת מְנֻכֶּרֶת. נַסּוּ... נַסּוּ לְיַבֵּא מְאוֹת אַלְפֵי גּוֹיִים, לְהָצִיף אֶת הָאָרֶץ בַּחֲנוּיוֹת לְמִמְכַּר חֲזִיר, לְגַדֵּל תַּרְבּוּת אַנְטִישֵׁמִית יִשְׂרְאֵלִית מְקוֹרִית. נַסּוּ לְעוֹדֵד מִפְגָּשִׁים בֵּין בְּנֵי נֹעַר יְהוּדִים וְעַרְבִים, לְמִי שֶׁזּוֹכֵר, וּלְעוֹדֵד מַסְּעוֹת בְּנֵי נֹעַר בַּחֲסוּת מִסְיוֹנֵרִית רִשְׁמִית. מַה עוֹד יֵשׁ לְנַסּוֹת וְלֹא נִסִּיתֶם. זִרְקוּ הַכֹּל לְקַלַּחַת זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ 'מְדִינַת יִשְׂרָאֵל' וְנִרְאֶה אֵיזֶה תַּבְשִׁיל יֵצֵא... טַעֲמוּ וְתַבְּלוּ לְפִי הַצֹּרֶךְ וְאִמְרוּ אִם לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתֶּם וְאִם הַתַּבְשִׁיל "אָכִיל". הַתְּשׁוּבָה יְדוּעָה מֵרֹאשׁ כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא: "וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר" (מְלָכִים ב' ד-מ). לֹא, לֹא לְכָךְ הִתְכַּוַּנּוּ, לֹא זֹאת רָצִינוּ, לֹא עַל כָּךְ חָלַמְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעְתַּעְנוּ.

וְהָרַעְיוֹן עַתִּיק הוּא, הֻבְטַח מֵרֹאשׁ. בַּמִּשְׁנָה שָׁנִינוּ: (סוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה) "בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא (לִפְנֵי בֹּא הַמָּשִׁיחַ תִּתְרַבֶּה הַחֻצְפָּה) וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן יִהְיֶה בְּיֹקֶר, נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ. בֵּן מְנַבֵּל אַב, בַּת קָמָה בְּאִמָּהּ וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ. אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם".

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ? לָמָּה בִּפְרֹס הַגְּאֻלָּה יִהְיֶה הַמַּצָּב כֹּה גָּרוּעַ? וְעָנָה הַמַּשְׁגִּיחַ מִמִּיר, הַגָּאוֹן רַבִּי יְרוּחָם זַצַ"ל: הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא וְיַצִּיעַ פִּתְרוֹן: עֲבוֹדַת ה', תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְהוּא לֹא יָבוֹא, עַד שֶׁיָּנוּסוּ כָּל הַפִּתְרוֹנוֹת הָאֲחֵרִים וִיאַכְזְבוּ. יֵשׁ הַשָּׂמִים מִבְטָחָם בַּכַּלְכָּלָה לְפִיכָךְ תִּכְלֶה הַפְּרוּטָה מִן הַכִּיס וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן יִהְיֶה בְּיֹקֶר, כָּל הַתּוֹרוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת תֻּפְרַכְנָה. הַמַּעֲמָדוֹת בַּחֶבְרָה הֵן מִבְטָח, הַנִּימוּסִים וְהַהֲלִיכוֹת הֵם מִבְטָח, הַמִּשְׁפָּחָה הִיא מִבְטָח - וְהַכֹּל יִקְרֹס. וּכְשֶׁיָּבִינוּ שֶׁאֵין כָּל מִבְטָח, יִפְנוּ אֶת הַמִּבְטָח הָעַתִּיק וְהָאֲמִתִּי: "וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא, וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה" (הוֹשֵׁעַ ב-ט).

וְאָז, רַק אָז, כַּאֲשֶׁר כָּל הַפִּתְרוֹנוֹת יִקְרְסוּ, רַק אָז יַעֲלֶה הַמָּסָךְ, יֵצֵא אַסִּיר מִבּוֹר, קֵץ יוּשַׂם לַחֹשֶׁךְ וְהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא.

אָז לָמָּה לְחַכּוֹת, לָמָּה לֹא לְהָבִין מֵרֹאשׁ שֶׁהַגְּאֻלָּה לְבַדָּהּ הִיא הַפִּתְרוֹן?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשפ"ב
	הַכְנָסַת אוֹרְחִים – בִּשְׁלֵמוּת!
	"אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ" (מא-לט) עִיַּנְתִּי בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּמָצָאתִי אֶת הַסִּבָּה "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ" (מא-לט) עִיַּנְתִּי בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּמָצָאתִי אֶת הַסִּבָּה. הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ מִתְאַחֶרֶת הַגְּאֻלָּה. בַּפָּרָשָׁה מְסֻפָּר עַל חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת בּוֹלְעוֹת אֶת הַשְּׁמֵנוֹת וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. הַשִּׁבֳּלִים הַשְּׁדוּפוֹת מְכַלּוֹת אֶת הַמְּלֵאוֹת וְהַדְּשֵׁנוֹת. חֲלוֹמוֹת שֶׁכָּל עִקָּרָם לֹא נוֹעָד אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת יוֹסֵף מִבּוֹר כִּלְאוֹ וּלְהַמְלִיכוֹ. קוֹרֵא פַּרְעֹה לְכָל חֲכָמָיו, חַרְטֻמָּיו וּמְכַשְּׁפָיו, וְשׁוֹאֲלָם לְפִתְרוֹן הַחֲלוֹם. וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. וְאָמַר הַמִּדְרָשׁ: פּוֹתְרִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה פִּתְרוֹנָם נִכְנָס בְּאָזְנָיו. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד, וְשֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר. וְכֵן שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת: שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה כּוֹבֵשׁ, וְשִׁבְעָה מְחוֹזוֹת מוֹרְדִים בְּךָ. וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹסֵף בָּאַחֲרוֹנָה וְיִטֹּל גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם יָבוֹא יוֹסֵף תְּחִלָּה וְיִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם, אֵין זֶה שִׁבְחוֹ. יְכוֹלִים הַחַרְטֻמִּים שֶׁיֹּאמְרוּ: אִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתָנוּ כְּבָר פָּתַרְנוּ אוֹתוֹ לְךָ. אֶלָּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁנִתְיַגְּעוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת רוּחוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא יוֹסֵף וְהֶחֱזִירָהּ לוֹ. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" אֵלּוּ חַכְמֵי פַּרְעֹה, "וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה" (מִשְׁלֵי כט-יא) זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ". מַבְהִיל! אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא הַיּוֹם בּוֹ נִגְזַר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְיַעֲלֶה לִגְדֻלָּה. וּבְבוֹר הַכֶּלֶא, כָּל רֶגַע כְּשָׁנָה. אֲבָל הַשִּׁחְרוּר מִתְעַכֵּב, הַגְּאֻלָּה מִתְמַהְמַהַת. וּמַדּוּעַ? כְּדֵי שֶׁבַּתְּחִלָּה יַצִּיגוּ הַחַרְטֻמִּים אֶת מַרְכָּלְתָּם, יְנַסּוּ הַחֲכָמִים אֶת כֹּחָם, יַצִּיעוּ הַיּוֹעֲצִים פִּתְרוֹנוֹת. וְעַד שֶׁאַחֲרוֹן הַחַרְטֻמִּים לֹא אָמַר דְבָרוֹ, עַד שֶׁקְּטַן הַחֲכָמִים לֹא נִסָּה כֹּחוֹ, לֹא הֻזְעַק יוֹסֵף מִבּוֹר כִּלְאוֹ וְלֹא הֻזְמַן לְהַצִּיג פִּתְרוֹנוֹ. אַךְ מִשֶּׁסִּיְּמוּ מִיַּד: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר". וְעַכְשָׁו, הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ הַגְּאֻלָּה מִתְמַהְמַהַת? הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא כְּדֵי לְהַצִּיג פִּתְרוֹן. תְּרוּפַת אֱמֶת לְכָל הַמְּצוּקוֹת וְהַמַּדְוִים: הַבְּרִיאוּתִיִּים, הַמִּשְׁפַּחְתִּיִּים, הַכַּלְכָּלִיִּים, הַבִּטְחוֹנִיִּים, הַמְּדִינִיִּים, בְּכָל שֶׁטַח וּבְכָל תְּחוּם. קִרְבַת אֱלֹקִים, שְׁמִירַת מִצְווֹת, אֱמוּנָה, עֲבוֹדַת ה'. וְכֹל עוֹד יִתְנוֹסְסוּ שְׁלָטִים כּוֹזְבִים וּמוֹכְרֵי אַשְׁלָיוֹת, מְעוֹרְרֵי תִּקְווֹת וּמְפַזְּרֵי הַבְטָחוֹת - בְּנֻסַּח "יִשְׂרָאֵל מְחַכָּה לִפְלוֹנִי", "פְּלוֹנִי טוֹב לַיְּהוּדִים", "רַק פְּלוֹנִי יָבִיא שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן", "תְּנוּ לִפְלוֹנִי לְהַמְשִׁיךְ"... - וְכֹל עוֹד מַצִּיעִים הַחַרְטֻמִּים וְהַחֲכָמִים הַצָּעוֹת קֶסֶם וּפִתְרוֹנוֹת פֶּלֶא, יַעֲמֹד הַמָּשִׁיחַ בַּצַּד וִיחַיֵּךְ. יֹאמַר 'נַסּוּ... נַסּוּ לְהָקִים מַעֲרֶכֶת חִנּוּךְ בְּלִי אֱמוּנָה, לִיצוֹר חֶבְרָה בְּלִי עֲרָכִים, לִנְתֹּץ שַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת וּלְיַבֵּא תַּרְבּוּת מְנֻכֶּרֶת. נַסּוּ... נַסּוּ לְיַבֵּא מְאוֹת אַלְפֵי גּוֹיִים, לְהָצִיף אֶת הָאָרֶץ בַּחֲנוּיוֹת לְמִמְכַּר חֲזִיר, לְגַדֵּל תַּרְבּוּת אַנְטִישֵׁמִית יִשְׂרְאֵלִית מְקוֹרִית. נַסּוּ לְעוֹדֵד מִפְגָּשִׁים בֵּין בְּנֵי נֹעַר יְהוּדִים וְעַרְבִים, לְמִי שֶׁזּוֹכֵר, וּלְעוֹדֵד מַסְּעוֹת בְּנֵי נֹעַר בַּחֲסוּת מִסְיוֹנֵרִית רִשְׁמִית. מַה עוֹד יֵשׁ לְנַסּוֹת וְלֹא נִסִּיתֶם. זִרְקוּ הַכֹּל לְקַלַּחַת זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ 'מְדִינַת יִשְׂרָאֵל' וְנִרְאֶה אֵיזֶה תַּבְשִׁיל יֵצֵא... טַעֲמוּ וְתַבְּלוּ לְפִי הַצֹּרֶךְ וְאִמְרוּ אִם לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתֶּם וְאִם הַתַּבְשִׁיל "אָכִיל". הַתְּשׁוּבָה יְדוּעָה מֵרֹאשׁ כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא: "וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר" (מְלָכִים ב' ד-מ). לֹא, לֹא לְכָךְ הִתְכַּוַּנּוּ, לֹא זֹאת רָצִינוּ, לֹא עַל כָּךְ חָלַמְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעְתַּעְנוּ. וְהָרַעְיוֹן עַתִּיק הוּא, הֻבְטַח מֵרֹאשׁ. בַּמִּשְׁנָה שָׁנִינוּ: (סוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה) "בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא (לִפְנֵי בֹּא הַמָּשִׁיחַ תִּתְרַבֶּה הַחֻצְפָּה) וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן יִהְיֶה בְּיֹקֶר, נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ. בֵּן מְנַבֵּל אַב, בַּת קָמָה בְּאִמָּהּ וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ. אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ? לָמָּה בִּפְרֹס הַגְּאֻלָּה יִהְיֶה הַמַּצָּב כֹּה גָּרוּעַ? וְעָנָה הַמַּשְׁגִּיחַ מִמִּיר, הַגָּאוֹן רַבִּי יְרוּחָם זַצַ"ל: הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא וְיַצִּיעַ פִּתְרוֹן: עֲבוֹדַת ה', תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְהוּא לֹא יָבוֹא, עַד שֶׁיָּנוּסוּ כָּל הַפִּתְרוֹנוֹת הָאֲחֵרִים וִיאַכְזְבוּ. יֵשׁ הַשָּׂמִים מִבְטָחָם בַּכַּלְכָּלָה לְפִיכָךְ תִּכְלֶה הַפְּרוּטָה מִן הַכִּיס וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן יִהְיֶה בְּיֹקֶר, כָּל הַתּוֹרוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת תֻּפְרַכְנָה. הַמַּעֲמָדוֹת בַּחֶבְרָה הֵן מִבְטָח, הַנִּימוּסִים וְהַהֲלִיכוֹת הֵם מִבְטָח, הַמִּשְׁפָּחָה הִיא מִבְטָח - וְהַכֹּל יִקְרֹס. וּכְשֶׁיָּבִינוּ שֶׁאֵין כָּל מִבְטָח, יִפְנוּ אֶת הַמִּבְטָח הָעַתִּיק וְהָאֲמִתִּי: "וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא, וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה" (הוֹשֵׁעַ ב-ט). וְאָז, רַק אָז, כַּאֲשֶׁר כָּל הַפִּתְרוֹנוֹת יִקְרְסוּ, רַק אָז יַעֲלֶה הַמָּסָךְ, יֵצֵא אַסִּיר מִבּוֹר, קֵץ יוּשַׂם לַחֹשֶׁךְ וְהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא. אָז לָמָּה לְחַכּוֹת, לָמָּה לֹא לְהָבִין מֵרֹאשׁ שֶׁהַגְּאֻלָּה לְבַדָּהּ הִיא הַפִּתְרוֹן?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)