Otzarot-Article

"הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (לב-ו) רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִּיג'וֹ זצ"ל, בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים", מַסְבִּיר שֶׁיֵּשׁ כָּאן שָׁלוֹשׁ דְּרָגוֹת, שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים. בָּרִאשׁוֹנָה - "הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר אוֹתָנוּ וְאָנוּ קִנְיָנוֹ. הוּא דּוֹאֵג לְחַיֵּינוּ, לִבְרִיאוּתֵנוּ וּלְפַרְנָסָתֵנוּ, אָנוּ חַיָּבִים לוֹ תּוֹדָה עַל כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. עַל כָּל טוֹבָה, עַל כָּל הֲנָאָה.

אֲבָל לֹא זוֹ הַמַּטָּרָה, לֹא זוֹ תַּכְלִית יְצִירַת הָאָדָם. "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", וְגַם לָעַיִר יֵשׁ הֲנָאוֹת וְטוֹבוֹת. הָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת, לְהִתְעַדֵּן, לִהְיוֹת מֵעַיִר - אָדָם! וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוּבוֹ הוֹרָנוּ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַהִשְׁתַּלְּמוּת הָעַצְמִית, הַהִתְעַלּוּת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ: "הוּא עָשְׁךָ" - עֲשִׂיָּה פֵּרוּשָׁהּ תִּקּוּן (כְּמוֹ "וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה", "אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן). אֲבָל גַּם זוֹ אֵינָהּ הַמַּטָּרָה הַסּוֹפִית! הַמַּטָּרָה הִיא, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִתְבַּסְּסוּ בָּנוּ וְיִבְנוּ אֶת אִישִׁיּוּתֵנוּ כְּאִישִׁיּוּת תּוֹרָנִית, אֲשֶׁר מִדּוֹתֶיהָ הֵן מִדּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ הַשְׁקָפָה שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶהוּ: "וַיְכֹנְנֶךָ", לְכוֹנֵן אִישִׁיּוּת בְּנוּיָה וּמוּצֶקֶת, מֻשְׁתֶּתֶת עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ!

וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה, שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בּוֹ נִקְצָבִים הַמְּזוֹנוֹת, הָיָה קִיּוּם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, "אָבִיךָ קָּנֶךָ". וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בּוֹ הִתְעַלֵּינוּ וְהִתְקָרַבְנוּ לְבוֹרְאֵנוּ, הָיָה בִּבְחִינַת "הוּא עָשְׁךָ". סֻכּוֹת, בּוֹ נֵשֵׁב בְּצִילָא דִּמְהֵימְנוּתָא וְנִשְׂמַח בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, יִהְיֶה זְמַן הַבִּנְיָן, הַהִתְבַּסְּסוּת, הַהַשְׁרָשָׁה: "וַיְכֹנְנֶךָ"!

הַאִם שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם פַּעַם, אֵיךְ זֶה שֶׁעוֹד בִּזְמַן הַלֵּדָה, כָּל הָאֵבָרִים שֶׁבְּגוּף הַתִּינוֹק שְׁלֵמִים וּמְתַפְקְדִים כָּרָאוּי מִלְּבַד אֵיבָר אֶחָד - הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם – שֶׁתִּפְקוּדוֹ מֻגְבָּל, וְהוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּתֵּחַ עַד שְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים הַמְּאֻחָרוֹת לְפָחוֹת? מַהוּ אֵיבָר זֶה? הַמֹּחַ!

בְּמַבָּט רִאשׁוֹן זֶה נִרְאֶה בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי: הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁהַמֹּחַ - הָאֵיבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, מֶרְכַּז הַשְּׁלִיטָה וְהַבַּקָּרָה, שֶׁאַחְרַאי עַל תַּהֲלִיכֵי חֲשִׁיבָה, זְכִירָה וּלְמִידָה, מֶרְכַּז הָרֶגֶשׁ - יִהְיֶה מֻשְׁלָם לִפְעֻלָּה כְּבָר מִיָּמָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָאָדָם, כְּפִי שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בִּשְׁאָר אֵיבְרֵי הַגּוּף. מַדּוּעַ, אִם כֵּן, נִשְׁאַר הַמֹּחַ בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ מֻגְבָּל וְזָקוּק לְהֶמְשֵׁךְ הִתְפַּתְּחוּת? הַאִם יִתָּכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם "שָׁכַח" לְתַכְנֵן אֶת הַמֹּחַ, אוֹ שֶׁהוּא "לֹא הִסְפִּיק" לְהַשְׁלִים אֶת תָּכְנִית תִּפְקוּדוֹ?

קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה מֵהִתְבּוֹנְנוּת בְּבִתִּי הַיְּקָרָה בַּת הַשְּׁנָתַיִם.

כָּל עוֹלָמָהּ כָּרֶגַע הוּא בֻּבּוֹת, מִשְׂחָקִים וַחֲטִיפִים. תֵּן לָהּ חֲטִיף שׁוֹקוֹלָד וְהִיא בָּעֲנָנִים... הִיא נֶהֱנֵית לְשַׂחֵק בְּצַעֲצוּעִים חֲדָשִׁים, לְהִתְבּוֹנֵן בְּכֶלֶב וּבְחָתוּל בָּרְחוֹב, לַעֲלוֹת עַל הַנַּדְנֵדָה וּלְהִתְגַּלֵּשׁ בְּמַגְלֵשָׁה.

אִם נַנִּיחַ שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלָּהּ הָיָה בְּתִפְקוּד "גָּבוֹהַּ" מִבְּחִינַת תַּהֲלִיכֵי חֲשִׁיבָה, לְמִידָה וּזְכִירָה כְּמוֹ אָדָם בּוֹגֵר, מֶה הָיָה קוֹרֶה אָז?

הָיִינוּ מוֹצְאִים יַלְדָּה בַּת שְׁנָתַיִם טְרוּדָה וַעֲצוּבָה בְּסֻגְיוֹת פַּרְנָסָה, עֹנִי, מַחֲלוֹת, מְצִיאַת זִוּוּג, חִנּוּךְ יְלָדִים, קְנִיַּת דִּירָה... וְאֵין לַדָּבָר סוֹף. מֹחַ שֶׁכָּזֶה, שֶׁמִּתְמוֹדֵד עִם סֻגְיוֹת אֵלּוּ, עָלוּל לַהֲרֹס לָהּ אֶת הַיַּלְדוּת וְלִפְגֹּעַ בְּנַפְשָׁהּ הָעֲדִינָה וְהָרַכָּה. בְּגִיל זֶה נַפְשָׁהּ הַזַּכָּה אֵינָהּ כְּלִי קִבּוּל רָאוּי לְהִתְמוֹדְדוּת מְחֻסְפֶּסֶת שֶׁכָּזוֹ.

בּוֹרֵא עוֹלָם נָתַן בְּרַחֲמָיו הִזְדַּמְּנוּת לָרַךְ הַנּוֹלָד לִגְדֹּל בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה. הוּא מַעֲנִיק לַנְּשָׁמָה הָעֲדִינָה אֶפְשָׁרוּת לִגְדֹּל מִבְּלִי לִהְיוֹת מוּדַעַת לַמְּצִיאוּת, וּבְכָךְ מוֹנֵעַ מִמֶּנָּה אֶת כָּל הַפְּחָדִים וְהַסַּכָּנוֹת שֶׁעֲלוּלִים לִהְיוֹת. בַּתְּחִלָּה, בּוֹרֵא עוֹלָם "מְכַבֶּה" אֶת הַכִּשּׁוּרִים הַשִּׂכְלִיִּים הַגְּבוֹהִים בַּמֹּחַ, וּבַהֶמְשֵׁךְ מְשַׁפֵּר בְּהַדְרָגָה אֶת תִּפְקוּד הַמֹּחַ בְּהֶתְאֵם לַצְּרָכִים הַהִתְפַּתְּחוּתִיִּים שֶׁל הָאָדָם.

כַּמּוּבָן, יֶשְׁנָם הֶסְבֵּרִים נוֹסָפִים לְהִתְפַּתְּחוּת הַמֹּחַ לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים, אֲבָל הֶסְבֵּר זֶה לְבַדּוֹ - מֵעִיד עַל חָכְמָה בִּלְתִּי נִדְלֵית, וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ - עַל רַחֲמִים. יוֹצֵר הָאָדָם הֶעֱנִיק לָרַךְ הַנּוֹלָד אֶת הַתְּנָאִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהֶם יוּכַל לְהִתְאַקְלֵם וְלִגְדֹּל בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת! וּכְמוֹ שֶׁדּוֹאֵג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתִּינוֹק, כָּךְ דּוֹאֵג הוּא לָאָדָם הַבּוֹגֵר הַבּוֹנֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ. (בִּינָה לְעִתִּים)

	נח תשפ"ב
	לְהַרְגִּישׁ בְּצָרַת הַזּוּלָת
	"הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (לב-ו) רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִּיג'וֹ זצ"ל, בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים", מַסְבִּיר שֶׁיֵּשׁ כָּאן שָׁלוֹשׁ דְּרָגוֹת, שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים. בָּרִאשׁוֹנָה - "הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר אוֹתָנוּ וְאָנוּ קִנְיָנוֹ. הוּא דּוֹאֵג לְחַיֵּינוּ, לִבְרִיאוּתֵנוּ וּלְפַרְנָסָתֵנוּ, אָנוּ חַיָּבִים לוֹ תּוֹדָה עַל כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. עַל כָּל טוֹבָה, עַל כָּל הֲנָאָה. אֲבָל לֹא זוֹ הַמַּטָּרָה, לֹא זוֹ תַּכְלִית יְצִירַת הָאָדָם. "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", וְגַם לָעַיִר יֵשׁ הֲנָאוֹת וְטוֹבוֹת. הָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת, לְהִתְעַדֵּן, לִהְיוֹת מֵעַיִר - אָדָם! וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוּבוֹ הוֹרָנוּ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַהִשְׁתַּלְּמוּת הָעַצְמִית, הַהִתְעַלּוּת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ: "הוּא עָשְׁךָ" - עֲשִׂיָּה פֵּרוּשָׁהּ תִּקּוּן (כְּמוֹ "וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה", "אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן). אֲבָל גַּם זוֹ אֵינָהּ הַמַּטָּרָה הַסּוֹפִית! הַמַּטָּרָה הִיא, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִתְבַּסְּסוּ בָּנוּ וְיִבְנוּ אֶת אִישִׁיּוּתֵנוּ כְּאִישִׁיּוּת תּוֹרָנִית, אֲשֶׁר מִדּוֹתֶיהָ הֵן מִדּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ הַשְׁקָפָה שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶהוּ: "וַיְכֹנְנֶךָ", לְכוֹנֵן אִישִׁיּוּת בְּנוּיָה וּמוּצֶקֶת, מֻשְׁתֶּתֶת עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ! וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה, שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בּוֹ נִקְצָבִים הַמְּזוֹנוֹת, הָיָה קִיּוּם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, "אָבִיךָ קָּנֶךָ". וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בּוֹ הִתְעַלֵּינוּ וְהִתְקָרַבְנוּ לְבוֹרְאֵנוּ, הָיָה בִּבְחִינַת "הוּא עָשְׁךָ". סֻכּוֹת, בּוֹ נֵשֵׁב בְּצִילָא דִּמְהֵימְנוּתָא וְנִשְׂמַח בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, יִהְיֶה זְמַן הַבִּנְיָן, הַהִתְבַּסְּסוּת, הַהַשְׁרָשָׁה: "וַיְכֹנְנֶךָ"! הַאִם שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם פַּעַם, אֵיךְ זֶה שֶׁעוֹד בִּזְמַן הַלֵּדָה, כָּל הָאֵבָרִים שֶׁבְּגוּף הַתִּינוֹק שְׁלֵמִים וּמְתַפְקְדִים כָּרָאוּי מִלְּבַד אֵיבָר אֶחָד - הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם – שֶׁתִּפְקוּדוֹ מֻגְבָּל, וְהוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּתֵּחַ עַד שְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים הַמְּאֻחָרוֹת לְפָחוֹת? מַהוּ אֵיבָר זֶה? הַמֹּחַ! בְּמַבָּט רִאשׁוֹן זֶה נִרְאֶה בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי: הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁהַמֹּחַ - הָאֵיבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, מֶרְכַּז הַשְּׁלִיטָה וְהַבַּקָּרָה, שֶׁאַחְרַאי עַל תַּהֲלִיכֵי חֲשִׁיבָה, זְכִירָה וּלְמִידָה, מֶרְכַּז הָרֶגֶשׁ - יִהְיֶה מֻשְׁלָם לִפְעֻלָּה כְּבָר מִיָּמָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָאָדָם, כְּפִי שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בִּשְׁאָר אֵיבְרֵי הַגּוּף. מַדּוּעַ, אִם כֵּן, נִשְׁאַר הַמֹּחַ בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ מֻגְבָּל וְזָקוּק לְהֶמְשֵׁךְ הִתְפַּתְּחוּת? הַאִם יִתָּכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם "שָׁכַח" לְתַכְנֵן אֶת הַמֹּחַ, אוֹ שֶׁהוּא "לֹא הִסְפִּיק" לְהַשְׁלִים אֶת תָּכְנִית תִּפְקוּדוֹ? קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה מֵהִתְבּוֹנְנוּת בְּבִתִּי הַיְּקָרָה בַּת הַשְּׁנָתַיִם. כָּל עוֹלָמָהּ כָּרֶגַע הוּא בֻּבּוֹת, מִשְׂחָקִים וַחֲטִיפִים. תֵּן לָהּ חֲטִיף שׁוֹקוֹלָד וְהִיא בָּעֲנָנִים... הִיא נֶהֱנֵית לְשַׂחֵק בְּצַעֲצוּעִים חֲדָשִׁים, לְהִתְבּוֹנֵן בְּכֶלֶב וּבְחָתוּל בָּרְחוֹב, לַעֲלוֹת עַל הַנַּדְנֵדָה וּלְהִתְגַּלֵּשׁ בְּמַגְלֵשָׁה. אִם נַנִּיחַ שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלָּהּ הָיָה בְּתִפְקוּד "גָּבוֹהַּ" מִבְּחִינַת תַּהֲלִיכֵי חֲשִׁיבָה, לְמִידָה וּזְכִירָה כְּמוֹ אָדָם בּוֹגֵר, מֶה הָיָה קוֹרֶה אָז? הָיִינוּ מוֹצְאִים יַלְדָּה בַּת שְׁנָתַיִם טְרוּדָה וַעֲצוּבָה בְּסֻגְיוֹת פַּרְנָסָה, עֹנִי, מַחֲלוֹת, מְצִיאַת זִוּוּג, חִנּוּךְ יְלָדִים, קְנִיַּת דִּירָה... וְאֵין לַדָּבָר סוֹף. מֹחַ שֶׁכָּזֶה, שֶׁמִּתְמוֹדֵד עִם סֻגְיוֹת אֵלּוּ, עָלוּל לַהֲרֹס לָהּ אֶת הַיַּלְדוּת וְלִפְגֹּעַ בְּנַפְשָׁהּ הָעֲדִינָה וְהָרַכָּה. בְּגִיל זֶה נַפְשָׁהּ הַזַּכָּה אֵינָהּ כְּלִי קִבּוּל רָאוּי לְהִתְמוֹדְדוּת מְחֻסְפֶּסֶת שֶׁכָּזוֹ. בּוֹרֵא עוֹלָם נָתַן בְּרַחֲמָיו הִזְדַּמְּנוּת לָרַךְ הַנּוֹלָד לִגְדֹּל בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה. הוּא מַעֲנִיק לַנְּשָׁמָה הָעֲדִינָה אֶפְשָׁרוּת לִגְדֹּל מִבְּלִי לִהְיוֹת מוּדַעַת לַמְּצִיאוּת, וּבְכָךְ מוֹנֵעַ מִמֶּנָּה אֶת כָּל הַפְּחָדִים וְהַסַּכָּנוֹת שֶׁעֲלוּלִים לִהְיוֹת. בַּתְּחִלָּה, בּוֹרֵא עוֹלָם "מְכַבֶּה" אֶת הַכִּשּׁוּרִים הַשִּׂכְלִיִּים הַגְּבוֹהִים בַּמֹּחַ, וּבַהֶמְשֵׁךְ מְשַׁפֵּר בְּהַדְרָגָה אֶת תִּפְקוּד הַמֹּחַ בְּהֶתְאֵם לַצְּרָכִים הַהִתְפַּתְּחוּתִיִּים שֶׁל הָאָדָם. כַּמּוּבָן, יֶשְׁנָם הֶסְבֵּרִים נוֹסָפִים לְהִתְפַּתְּחוּת הַמֹּחַ לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים, אֲבָל הֶסְבֵּר זֶה לְבַדּוֹ - מֵעִיד עַל חָכְמָה בִּלְתִּי נִדְלֵית, וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ - עַל רַחֲמִים. יוֹצֵר הָאָדָם הֶעֱנִיק לָרַךְ הַנּוֹלָד אֶת הַתְּנָאִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהֶם יוּכַל לְהִתְאַקְלֵם וְלִגְדֹּל בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת! וּכְמוֹ שֶׁדּוֹאֵג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתִּינוֹק, כָּךְ דּוֹאֵג הוּא לָאָדָם הַבּוֹגֵר הַבּוֹנֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ. (בִּינָה לְעִתִּים)