Otzarot-Article

צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר!!!

"כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה" (כח-טו) בְּפָרָשַׁת "כִּי תָבֹא" אָנוּ קוֹרְאִים אֶת צ"ח הַקְּלָלוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ חָלִילָה אִם עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹל ה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בִּבְחִינַת "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ".

אָנוּ נִמְצָאִים בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

דָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת: "אַרְיֵה יִשְׁאָג, מִי לֹא יִירָא?" "אַרְיֵה" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוֹשַׁעְנָא רַבָּה.

תַּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם: אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ רִכְבּוֹ, מַפְעִיל אֶת הַמָּנוֹעַ וּמִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ. פִּתְאֹם, רַעַשׁ מוּזָר מֵהַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי מַפְרִיעַ אֶת הַשֶּׁקֶט. הוּא מִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר - וּלְפֶתַע, נִגְלֶה לְפָנָיו מַרְאֶה מַפְחִיד!

אַרְיֵה גָּדוֹל וְעָצוּם, מַבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חַדּוֹת! גּוּפוֹ מָתוּחַ, מוּכָן לְזִנּוּק. הַלֵּב מַתְחִיל לִדְפֹּק בְּעָצְמָה, הַפַּחַד מַרְעִיד אֶת הַגּוּף, הַנְּשִׁימָה נֶעֱצֶרֶת. אִם הָאַרְיֵה יִתְקֹף - זֶה הַסּוֹף! אֲפִלּוּ אִם הָאַרְיֵה רַק יִשְׁאַג - הַבֶּהָלָה תִּשְׁתֹּק.

לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בָּאֲרָיוֹת בְּגַן חַיּוֹת, אֵין בָּנוּ שׁוּם פַּחַד. אָנוּ מִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם, מִצְטַלְּמִים לְיָדָם וּמִתְפַּעֲלִים מֵהַיֹּפִי שֶׁלָּהֶם. מָה הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ כְּשֶׁאֲרִי נִמְצָא בְּתוֹךְ רֶכֶב, הַפַּחַד מִשְׁתַּלֵּט, וּבְגַן הַחַיּוֹת הַפַּחַד אֵינֶנּוּ?

הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: בְּגַן חַיּוֹת יֵשׁ מְחִיצָה שֶׁמַּפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֲרָיוֹת.

כָּךְ גַּם בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי - כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת, הוּא מַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן, בְּתוֹךְ הַשִּׁגְרָה נוֹצֶרֶת מְחִיצָה. הַפַּחַד נֶעֱלָם, וְהָאָדָם חַי בְּתוֹךְ שֶׁקֶט מְדֻמֶּה.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר יוֹם הַדִּין מִתְקָרֵב - כָּל הַמְּחִיצוֹת נִפְרָצוֹת! הַכֹּל נִגְלֶה וּנִרְאֶה לְפָנֵינוּ בְּאוֹר בָּהִיר, וְאָז הָאָדָם מֵבִין מָה אֱמֶת וּמַה דִּמְיוֹן, וְהַפַּחַד מִתְעוֹרֵר. זֶה הָרֶגַע לִהְיוֹת מוּכָן, לָשִׂים לֵב, וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה!

תַּאֲרוּ לָכֶם אוּלָם גָּדוֹל וְחָשׁוּךְ. הַכֹּל שָׁם אָפֵל, וְאֵין סִימָן לְאוֹר. מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם חָשׁ בְּחֹשֶׁךְ מֻחְלָט, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת מַה שֶּׁסְּבִיבוֹ. אֲבָל בְּסוֹף הָאוּלָם דּוֹלֵק פָּנָס גָּדוֹל, שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר אֶת הַכֹּל! אֶת הַפָּנָס מְכַסֶּה מָסָךְ עָבֶה, וּלְכָךְ אֵין מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בָּאוֹר שֶׁנִּמְצָא מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ.

אַךְ אִם תָּבוֹא רוּחַ חֲזָקָה וְתָסִיר אֶת הַמָּסָךְ - בְּרֶגַע אֶחָד הָאוֹר יִתְגַּלֶּה וְיָאִיר כָּל פִּנָּה. הָעוֹמֵד בָּאוּלָם יִתְפַּלֵּא וְיָבִין - הָאוֹר הָיָה שָׁם כָּל הַזְּמַן, רַק הַמָּסָךְ הִסְתִּיר אוֹתוֹ!

כָּךְ גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְרַחֵק מֵהָאֱמֶת וּמֵהַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי - הַכֹּל נִרְאֶה לוֹ עָמוּם וּמְטֻשְׁטָשׁ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְעוֹרֵר וּמִתְקָרֵב לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה - הַמָּסַכִּים נִפְרָצִים, וְהָאוֹר מִתְגַּלֶּה בִּמְלוֹאוֹ!

רַעְיוֹן זֶה מַסְבִּיר מַדּוּעַ דַּוְקָא אֲנָשִׁים שֶׁרְחוֹקִים מִשְּׁמִירַת מִצְווֹת אֵינָם "מִתְרַגְּשִׁים" כָּל כָּךְ מֵהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְדַוְקָא אֲנָשִׁים שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה אֶת הַמִּצְווֹת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה - מְפַחֲדִים מִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּתְהִלִּים (קיט-קכ): "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי".

הִקְשָׁה הַגְּרָ״א זַצַ״ל: מַדּוּעַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר רַק "חָטָאתִי", וְלֹא אָמַר: "חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" וְכוּ', כְּנֻסַּח הַוִּדּוּי הַמְקֻבָּל? וּבֵאֵר: דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְעַלֵּף מִיָּד כַּאֲשֶׁר אָמַר "חָטָאתִי", וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר אֶת כָּל נֻסַּח הַוִּדּוּי!

יוֹם הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב, אֲבָל חֶלְקֵנוּ עֲדַיִין רְדוּמִים...

כָּתַב עַל כָּךְ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל (הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה ג-ד): "אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ לוֹמַר: עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם."

אֵלּוּ הַשּׁוֹכחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה".

הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הֵם הִזְדַּמְּנוּת לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלִתְשׁוּבָה. זֶה הַזְּמַן לְהִתְעוֹרֵר, לְהִסְתַּכֵּל פְּנִימָה וּלְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכֵּנוּ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְחַשֵּׁב אֶת מַעֲשָׂיו, לָחוּשׁ אֶת גֹּדֶל הָרֶגַע וּלְהַחְלִיט אֵיךְ לִפְעֹל לֶעָתִיד. אֵין זֶה רַק זְמַן לְיִרְאָה, אֶלָּא גַּם לְהִתְחַדְּשׁוּת וּלְחִזּוּק הַקֶּשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	בראשית תשפ"ב
	אַבְרֵךְ צָעִיר בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר
	צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר!!! "כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה" (כח-טו) בְּפָרָשַׁת "כִּי תָבֹא" אָנוּ קוֹרְאִים אֶת צ"ח הַקְּלָלוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ חָלִילָה אִם עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹל ה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בִּבְחִינַת "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". אָנוּ נִמְצָאִים בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. דָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת: "אַרְיֵה יִשְׁאָג, מִי לֹא יִירָא?" "אַרְיֵה" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוֹשַׁעְנָא רַבָּה. תַּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם: אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ רִכְבּוֹ, מַפְעִיל אֶת הַמָּנוֹעַ וּמִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ. פִּתְאֹם, רַעַשׁ מוּזָר מֵהַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי מַפְרִיעַ אֶת הַשֶּׁקֶט. הוּא מִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר - וּלְפֶתַע, נִגְלֶה לְפָנָיו מַרְאֶה מַפְחִיד! אַרְיֵה גָּדוֹל וְעָצוּם, מַבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חַדּוֹת! גּוּפוֹ מָתוּחַ, מוּכָן לְזִנּוּק. הַלֵּב מַתְחִיל לִדְפֹּק בְּעָצְמָה, הַפַּחַד מַרְעִיד אֶת הַגּוּף, הַנְּשִׁימָה נֶעֱצֶרֶת. אִם הָאַרְיֵה יִתְקֹף - זֶה הַסּוֹף! אֲפִלּוּ אִם הָאַרְיֵה רַק יִשְׁאַג - הַבֶּהָלָה תִּשְׁתֹּק. לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בָּאֲרָיוֹת בְּגַן חַיּוֹת, אֵין בָּנוּ שׁוּם פַּחַד. אָנוּ מִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם, מִצְטַלְּמִים לְיָדָם וּמִתְפַּעֲלִים מֵהַיֹּפִי שֶׁלָּהֶם. מָה הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ כְּשֶׁאֲרִי נִמְצָא בְּתוֹךְ רֶכֶב, הַפַּחַד מִשְׁתַּלֵּט, וּבְגַן הַחַיּוֹת הַפַּחַד אֵינֶנּוּ? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: בְּגַן חַיּוֹת יֵשׁ מְחִיצָה שֶׁמַּפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֲרָיוֹת. כָּךְ גַּם בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי - כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת, הוּא מַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן, בְּתוֹךְ הַשִּׁגְרָה נוֹצֶרֶת מְחִיצָה. הַפַּחַד נֶעֱלָם, וְהָאָדָם חַי בְּתוֹךְ שֶׁקֶט מְדֻמֶּה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יוֹם הַדִּין מִתְקָרֵב - כָּל הַמְּחִיצוֹת נִפְרָצוֹת! הַכֹּל נִגְלֶה וּנִרְאֶה לְפָנֵינוּ בְּאוֹר בָּהִיר, וְאָז הָאָדָם מֵבִין מָה אֱמֶת וּמַה דִּמְיוֹן, וְהַפַּחַד מִתְעוֹרֵר. זֶה הָרֶגַע לִהְיוֹת מוּכָן, לָשִׂים לֵב, וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה! תַּאֲרוּ לָכֶם אוּלָם גָּדוֹל וְחָשׁוּךְ. הַכֹּל שָׁם אָפֵל, וְאֵין סִימָן לְאוֹר. מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם חָשׁ בְּחֹשֶׁךְ מֻחְלָט, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת מַה שֶּׁסְּבִיבוֹ. אֲבָל בְּסוֹף הָאוּלָם דּוֹלֵק פָּנָס גָּדוֹל, שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר אֶת הַכֹּל! אֶת הַפָּנָס מְכַסֶּה מָסָךְ עָבֶה, וּלְכָךְ אֵין מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בָּאוֹר שֶׁנִּמְצָא מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ. אַךְ אִם תָּבוֹא רוּחַ חֲזָקָה וְתָסִיר אֶת הַמָּסָךְ - בְּרֶגַע אֶחָד הָאוֹר יִתְגַּלֶּה וְיָאִיר כָּל פִּנָּה. הָעוֹמֵד בָּאוּלָם יִתְפַּלֵּא וְיָבִין - הָאוֹר הָיָה שָׁם כָּל הַזְּמַן, רַק הַמָּסָךְ הִסְתִּיר אוֹתוֹ! כָּךְ גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְרַחֵק מֵהָאֱמֶת וּמֵהַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי - הַכֹּל נִרְאֶה לוֹ עָמוּם וּמְטֻשְׁטָשׁ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְעוֹרֵר וּמִתְקָרֵב לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה - הַמָּסַכִּים נִפְרָצִים, וְהָאוֹר מִתְגַּלֶּה בִּמְלוֹאוֹ! רַעְיוֹן זֶה מַסְבִּיר מַדּוּעַ דַּוְקָא אֲנָשִׁים שֶׁרְחוֹקִים מִשְּׁמִירַת מִצְווֹת אֵינָם "מִתְרַגְּשִׁים" כָּל כָּךְ מֵהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְדַוְקָא אֲנָשִׁים שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה אֶת הַמִּצְווֹת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה - מְפַחֲדִים מִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּתְהִלִּים (קיט-קכ): "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי". הִקְשָׁה הַגְּרָ״א זַצַ״ל: מַדּוּעַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר רַק "חָטָאתִי", וְלֹא אָמַר: "חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" וְכוּ', כְּנֻסַּח הַוִּדּוּי הַמְקֻבָּל? וּבֵאֵר: דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְעַלֵּף מִיָּד כַּאֲשֶׁר אָמַר "חָטָאתִי", וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר אֶת כָּל נֻסַּח הַוִּדּוּי! יוֹם הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב, אֲבָל חֶלְקֵנוּ עֲדַיִין רְדוּמִים... כָּתַב עַל כָּךְ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל (הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה ג-ד): "אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ לוֹמַר: עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם." אֵלּוּ הַשּׁוֹכחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה". הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הֵם הִזְדַּמְּנוּת לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלִתְשׁוּבָה. זֶה הַזְּמַן לְהִתְעוֹרֵר, לְהִסְתַּכֵּל פְּנִימָה וּלְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכֵּנוּ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְחַשֵּׁב אֶת מַעֲשָׂיו, לָחוּשׁ אֶת גֹּדֶל הָרֶגַע וּלְהַחְלִיט אֵיךְ לִפְעֹל לֶעָתִיד. אֵין זֶה רַק זְמַן לְיִרְאָה, אֶלָּא גַּם לְהִתְחַדְּשׁוּת וּלְחִזּוּק הַקֶּשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)