Otzarot-Article

"פַּעֲמֹן וְרִמֹּן" (לט-כו) לִפְנֵי עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הָיָה הַדָּבָר. אִישׁ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, רַב הַפְּעָלִים וְהַמַּעַשׂ, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי חַיִּים אַדְלֵר זַצַ"ל נַעֲנָה לְבַקָּשַׁת הַחֲרֵדִים בִּנְתַנְיָה וּבָא לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּעִירָם. הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי חֲתַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הָ"אִמְרֵי חַיִּים" מִוִּיזְ'נִיץ זַצַ"ל, וּמִמְּקִימֵי הַקְּרָיוֹת הַחֲסִידִיּוֹת בִּבְנֵי בְּרָק וּבְחֵיפָה. נֶעֱתַר אֵפוֹא לָקוּם וְלִנְעֹץ קָנֶה בְּיַם הַחֻלִּין שֶׁל עִיר הַתַּיָּרוּת וְהַקַּיִט, וּלְהָקִים בָּהּ מֶרְכָּז תּוֹרָנִי וַחֲרֵדִי. לֹא קַל הָיָה הַדָּבָר, רְצוּף קְשָׁיִים וּמִכְשׁוֹלִים, רְווּי מַאֲבָקִים וּגְדוּשׁ אַכְזָבוֹת. אֲבָל בִּנְחִישׁוּת וּבִדְבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה, בְּהֶאָרַת פָּנִים וּבְחָכְמָה עֲצוּמָה, נִבְנָה הַמֶּרְכָּז נִדְבָּךְ אַחַר נִדְבָּךְ. מִשְׁפָּחָה וְעוֹד מִשְׁפָּחָה, בֵּית כְּנֶסֶת וְעוֹד אֶחָד, וּבְמֶרְכַּז הָעִיר כְּבָר הִתְבַּצְּרָה לָהּ שְׁכוּנָה לְתִפְאֶרֶת. בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמוֹסְדוֹת תּוֹרָה וָחֶסֶד, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וִישִׁיבוֹת הוּקְמוּ בְּמִסְפַּר רְחוֹבוֹת מַקְבִּילִים.

עִם בּוֹאוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי, קִבְּלוּ הֲמוֹנִים אֶת פָּנָיו בְּהֵיכַל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בָּעִיר. מִי לֹא נָכַח וּמִי לֹא דִּבֵּר. רַבָּנִים, עַסְקָנִים, פַּרְנְסֵי הָעִיר. וְאָז הֻשְׁלַךְ הָס. לַבִּימָה עָלָה כ"ק הָרַבִּי מִצָּאנְז זַצַ"ל, מְיַסֵּד קִרְיַת צָאנְז שֶׁבְּפַאֲתֵי נְתַנְיָה. בְּאוֹתָם יָמִים הָיְתָה הַקִּרְיָה מְבוֹדֶדֶת מֵהָעִיר, אַף כִּי הִקְרִינָה עָלֶיהָ מֵהוֹדָהּ. עוֹד קְטַנָּה הָיְתָה, בְּרֵאשִׁיתָהּ, אַף שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ כְּבָר נִכְּרָה. עַתָּה בָּא הָרַבִּי לְבָרֵךְ אֶת הָרַב הֶחָדָשׁ.

הָיָה זֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, וְהוּא פָּתַח אֶת דְּבָרָיו בְּפָסוּק מִן הַפָּרָשָׁה: "וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל" - מְעִיל הַתְּכֵלֶת שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל - "פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר וַיִּתְּנוּ אֶת הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים... פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב...". וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּעִנְיַן הַפַּעֲמוֹנִים וְהָרִמּוֹנִים. רָשִׁ"י מְפָרֵשׁ שֶׁהָרִמּוֹנִים הָיוּ כַּדּוּרֵי בַּד צִבְעוֹנִיִּים וַחֲלוּלִים, וּבֵין כָּל שְׁנֵי רִמּוֹנִים שִׁבְּצוּ פַּעֲמוֹן זָהָב שֶׁיַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ. וְאִלּוּ הָרַמְבַּ"ן הִקְשָׁה עָלָיו: אִם כֵּן, לֹא הָיוּ הָרִמּוֹנִים מְשַׁמְּשִׁים כְּלוּם, וְאִם לְנוֹי - לָמָּה הָיוּ עֲשׂוּיִים כְּרִמּוֹנִים חֲלוּלִים? לְשִׁיטָתוֹ, הָיוּ הָרִמּוֹנִים חֲלוּלִים מִשּׁוּם שֶׁהַפַּעֲמוֹנִים נִטְמְנוּ בָּהֶם וְהִשְׁמִיעוּ קוֹלָם מִתּוֹךְ הָרִמּוֹנִים.

וְאָמַר הָרַבִּי מִצָּאנְז זַצַ"ל בְּמֶתֶק שְׂפָתָיו: "בְּיָדוּעַ, שֶׁכְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וּבִגְדֵי הַכְּהוּנָה רָמְזוּ לְעִנְיָנִים נִשְׂגָּבִים וְנִשָּׂאִים, וְנִצְפְּנוּ בָּהֶם מַשְׁמָעֻיּוֹת עֲמֻקּוֹת.

הַמְּעִיל שֶׁצִּבְעוֹ תְּכֵלֶת רוֹמֵז לְכִסֵּא הַכָּבוֹד אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל (מְנָחוֹת מג:); הָרִמּוֹנִים וְהַפַּעֲמוֹנִים בְּשׁוּלָיו רוֹמְזִים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד (זֹהַר ח"ג כט-ב), וְהֵם חֲלוּקִים לִשְׁנַיִם: יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל "פַּעֲמוֹנִים" וְיֵשׁ בּוֹ "רִמּוֹנִים", וְלֹא בִּכְדִי הָיוּ הָרִמּוֹנִים חֲלוּלִים... כִּי אָמְרוּ חֲזַ"ל (בְּרָכוֹת נז.), שֶׁאֲפִילוּ הָרֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן - הֲרֵי לְךָ רִמּוֹן חָלוּל. רֵיק לִכְאוֹרָה, אֲבָל גַּם הוּא מְחֻבָּר אֶל הַקֹּדֶשׁ, חָצוּב מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד (תִּקּוּנֵי זֹהַר קד-א), נְשָׁמָה יְהוּדִית הַמְבַקֶּשֶׁת אֶת תִּקּוּנָהּ...

הִנֵּה כִּי כֵן, יֵשׁ "רִמּוֹנִים" בִּשְׁלַל צְבָעִים - וְיֵשׁ פַּעֲמוֹנֵי זָהָב טָהוֹר: יְהוּדִים הַזְּהִירִים בְּקַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, מַעֲשֵׂיהֶם מֻשְׁלָמִים וְהֵם יְקָרִים וְזוֹהֲרִים כְּזָהָב. אַךְ אָסוּר לָהֶם לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ וְלוֹמַר 'שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי', נִתְמַקֵּד בְּעַצְמֵנוּ וְנַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וּבְכָךְ דַּיֵנוּ. לֹא וָלֹא. יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה (שָׁבוּעוֹת לט.), וְאֵיךְ נִרְאֶה בִּתְעוֹת אַחֵינוּ, אֵיךְ נִהְיֶה שְׁוֵי נֶפֶשׁ בְּהִנַּתְּקָם מִמּוֹרַשְׁתָּם. חַיָּבִים אָנוּ לִהְיוֹת "פַעֲמֹנֵי זָהָב", לְהַשְׁמִיעַ קוֹלֵנוּ, לִקְרֹא לָהֶם לָשֵׂאת עַיִן וְלֵב וּלְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאָם, לָשׁוּב לְמוֹרַשְׁתָּם. לוֹמַר לָהֶם: חִדְלוּ מִהְיוֹת אָרִיג צָבוּעַ וְחָלוּל, הֱיוּ גַּם אַתֶּם זָהָב צָלוּל".

"וְכָאן - אָמַר הָרַבִּי - נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִקּוּמָם שֶׁל הַפַּעֲמוֹנִים, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים! לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר יִסַּדְתִּי אֶת קִרְיַת צָאנְז שֶׁלְּיַד נְתַנְיָה, הַפַּעֲמוֹן לְיַד הָרִמּוֹן. זֶה הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן. וְאָז מַגִּיעַ הַשָּׁלָב הַשֵּׁנִי, בּוֹ אֶפְשָׁר לְהָקִים מֶרְכָּז תּוֹרָנִי בִּנְתַנְיָה עַצְמָהּ, פַּעֲמוֹן בְּתוֹךְ הָרִמּוֹן, פַּעֲמוֹן שֶׁיְּמַלֵּא אֶת רֵיקָנוּת הֶחָלָל"...

נִפְלָא הָיָה הָרַעְיוֹן בִּשְׁעָתוֹ, וְנִפְלָא שִׁבְעָתַיִם בִּזְמַנֵּנוּ, שְׁנוֹת דּוֹר לְאַחַר מִכֵּן. בִּשְׁעָתוֹ הָיָה צַו הַשָּׁעָה לְהִתְבַּצֵּר בְּמָעוֹזִים חֲרֵדִים: מֵאָה שְׁעָרִים וּגְאֻלָּה, קִרְיַת וִיזְ'נִיץ וְזִכְרוֹן מֵאִיר, בְּנֵי בְּרַק, רְכָסִים וְתִפְרַח, קוֹמְמִיּוּת וַחֲזוֹן יְחֶזְקֵאל. וְאָכֵן, מִשָּׁם יָצְאוּ לִפְעֹל וּלְהַקְרִין אוֹרָה שֶׁל תּוֹרָה, פַּעֲמוֹנֵי הַזָּהָב הִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלָם - וְהַקּוֹל נִקְלַט. הַכְּמִיהָה רָבְתָה, הַצִּמָּאוֹן לִדְבַר ה' הֶעֱמִיק, וְהִגִּיעַ שְׁלַב הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁבְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים: עוֹד שִׁעוּרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִים בְּכָל הַיִּשּׁוּבִים, עוֹד בָּתֵּי כְּנֶסֶת נַעֲשִׂים פְּעִילִים, עוֹד קְהִלּוֹת תּוֹסְסוֹת וְחַיֵּי תּוֹרָה מְלֵאִים מַפְעִילִים בְּכָל עִיר וְיִשּׁוּב! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בראשית תשפ"ב
	אַבְרֵךְ צָעִיר בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "פַּעֲמֹן וְרִמֹּן" (לט-כו) לִפְנֵי עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הָיָה הַדָּבָר. אִישׁ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, רַב הַפְּעָלִים וְהַמַּעַשׂ, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי חַיִּים אַדְלֵר זַצַ"ל נַעֲנָה לְבַקָּשַׁת הַחֲרֵדִים בִּנְתַנְיָה וּבָא לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּעִירָם. הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי חֲתַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הָ"אִמְרֵי חַיִּים" מִוִּיזְ'נִיץ זַצַ"ל, וּמִמְּקִימֵי הַקְּרָיוֹת הַחֲסִידִיּוֹת בִּבְנֵי בְּרָק וּבְחֵיפָה. נֶעֱתַר אֵפוֹא לָקוּם וְלִנְעֹץ קָנֶה בְּיַם הַחֻלִּין שֶׁל עִיר הַתַּיָּרוּת וְהַקַּיִט, וּלְהָקִים בָּהּ מֶרְכָּז תּוֹרָנִי וַחֲרֵדִי. לֹא קַל הָיָה הַדָּבָר, רְצוּף קְשָׁיִים וּמִכְשׁוֹלִים, רְווּי מַאֲבָקִים וּגְדוּשׁ אַכְזָבוֹת. אֲבָל בִּנְחִישׁוּת וּבִדְבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה, בְּהֶאָרַת פָּנִים וּבְחָכְמָה עֲצוּמָה, נִבְנָה הַמֶּרְכָּז נִדְבָּךְ אַחַר נִדְבָּךְ. מִשְׁפָּחָה וְעוֹד מִשְׁפָּחָה, בֵּית כְּנֶסֶת וְעוֹד אֶחָד, וּבְמֶרְכַּז הָעִיר כְּבָר הִתְבַּצְּרָה לָהּ שְׁכוּנָה לְתִפְאֶרֶת. בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמוֹסְדוֹת תּוֹרָה וָחֶסֶד, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וִישִׁיבוֹת הוּקְמוּ בְּמִסְפַּר רְחוֹבוֹת מַקְבִּילִים. עִם בּוֹאוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי, קִבְּלוּ הֲמוֹנִים אֶת פָּנָיו בְּהֵיכַל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בָּעִיר. מִי לֹא נָכַח וּמִי לֹא דִּבֵּר. רַבָּנִים, עַסְקָנִים, פַּרְנְסֵי הָעִיר. וְאָז הֻשְׁלַךְ הָס. לַבִּימָה עָלָה כ"ק הָרַבִּי מִצָּאנְז זַצַ"ל, מְיַסֵּד קִרְיַת צָאנְז שֶׁבְּפַאֲתֵי נְתַנְיָה. בְּאוֹתָם יָמִים הָיְתָה הַקִּרְיָה מְבוֹדֶדֶת מֵהָעִיר, אַף כִּי הִקְרִינָה עָלֶיהָ מֵהוֹדָהּ. עוֹד קְטַנָּה הָיְתָה, בְּרֵאשִׁיתָהּ, אַף שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ כְּבָר נִכְּרָה. עַתָּה בָּא הָרַבִּי לְבָרֵךְ אֶת הָרַב הֶחָדָשׁ. הָיָה זֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, וְהוּא פָּתַח אֶת דְּבָרָיו בְּפָסוּק מִן הַפָּרָשָׁה: "וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל" - מְעִיל הַתְּכֵלֶת שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל - "פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר וַיִּתְּנוּ אֶת הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים... פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב...". וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּעִנְיַן הַפַּעֲמוֹנִים וְהָרִמּוֹנִים. רָשִׁ"י מְפָרֵשׁ שֶׁהָרִמּוֹנִים הָיוּ כַּדּוּרֵי בַּד צִבְעוֹנִיִּים וַחֲלוּלִים, וּבֵין כָּל שְׁנֵי רִמּוֹנִים שִׁבְּצוּ פַּעֲמוֹן זָהָב שֶׁיַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ. וְאִלּוּ הָרַמְבַּ"ן הִקְשָׁה עָלָיו: אִם כֵּן, לֹא הָיוּ הָרִמּוֹנִים מְשַׁמְּשִׁים כְּלוּם, וְאִם לְנוֹי - לָמָּה הָיוּ עֲשׂוּיִים כְּרִמּוֹנִים חֲלוּלִים? לְשִׁיטָתוֹ, הָיוּ הָרִמּוֹנִים חֲלוּלִים מִשּׁוּם שֶׁהַפַּעֲמוֹנִים נִטְמְנוּ בָּהֶם וְהִשְׁמִיעוּ קוֹלָם מִתּוֹךְ הָרִמּוֹנִים. וְאָמַר הָרַבִּי מִצָּאנְז זַצַ"ל בְּמֶתֶק שְׂפָתָיו: "בְּיָדוּעַ, שֶׁכְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וּבִגְדֵי הַכְּהוּנָה רָמְזוּ לְעִנְיָנִים נִשְׂגָּבִים וְנִשָּׂאִים, וְנִצְפְּנוּ בָּהֶם מַשְׁמָעֻיּוֹת עֲמֻקּוֹת. הַמְּעִיל שֶׁצִּבְעוֹ תְּכֵלֶת רוֹמֵז לְכִסֵּא הַכָּבוֹד אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל (מְנָחוֹת מג:); הָרִמּוֹנִים וְהַפַּעֲמוֹנִים בְּשׁוּלָיו רוֹמְזִים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד (זֹהַר ח"ג כט-ב), וְהֵם חֲלוּקִים לִשְׁנַיִם: יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל "פַּעֲמוֹנִים" וְיֵשׁ בּוֹ "רִמּוֹנִים", וְלֹא בִּכְדִי הָיוּ הָרִמּוֹנִים חֲלוּלִים... כִּי אָמְרוּ חֲזַ"ל (בְּרָכוֹת נז.), שֶׁאֲפִילוּ הָרֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן - הֲרֵי לְךָ רִמּוֹן חָלוּל. רֵיק לִכְאוֹרָה, אֲבָל גַּם הוּא מְחֻבָּר אֶל הַקֹּדֶשׁ, חָצוּב מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד (תִּקּוּנֵי זֹהַר קד-א), נְשָׁמָה יְהוּדִית הַמְבַקֶּשֶׁת אֶת תִּקּוּנָהּ... הִנֵּה כִּי כֵן, יֵשׁ "רִמּוֹנִים" בִּשְׁלַל צְבָעִים - וְיֵשׁ פַּעֲמוֹנֵי זָהָב טָהוֹר: יְהוּדִים הַזְּהִירִים בְּקַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, מַעֲשֵׂיהֶם מֻשְׁלָמִים וְהֵם יְקָרִים וְזוֹהֲרִים כְּזָהָב. אַךְ אָסוּר לָהֶם לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ וְלוֹמַר 'שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי', נִתְמַקֵּד בְּעַצְמֵנוּ וְנַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וּבְכָךְ דַּיֵנוּ. לֹא וָלֹא. יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה (שָׁבוּעוֹת לט.), וְאֵיךְ נִרְאֶה בִּתְעוֹת אַחֵינוּ, אֵיךְ נִהְיֶה שְׁוֵי נֶפֶשׁ בְּהִנַּתְּקָם מִמּוֹרַשְׁתָּם. חַיָּבִים אָנוּ לִהְיוֹת "פַעֲמֹנֵי זָהָב", לְהַשְׁמִיעַ קוֹלֵנוּ, לִקְרֹא לָהֶם לָשֵׂאת עַיִן וְלֵב וּלְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאָם, לָשׁוּב לְמוֹרַשְׁתָּם. לוֹמַר לָהֶם: חִדְלוּ מִהְיוֹת אָרִיג צָבוּעַ וְחָלוּל, הֱיוּ גַּם אַתֶּם זָהָב צָלוּל". "וְכָאן - אָמַר הָרַבִּי - נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִקּוּמָם שֶׁל הַפַּעֲמוֹנִים, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים! לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר יִסַּדְתִּי אֶת קִרְיַת צָאנְז שֶׁלְּיַד נְתַנְיָה, הַפַּעֲמוֹן לְיַד הָרִמּוֹן. זֶה הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן. וְאָז מַגִּיעַ הַשָּׁלָב הַשֵּׁנִי, בּוֹ אֶפְשָׁר לְהָקִים מֶרְכָּז תּוֹרָנִי בִּנְתַנְיָה עַצְמָהּ, פַּעֲמוֹן בְּתוֹךְ הָרִמּוֹן, פַּעֲמוֹן שֶׁיְּמַלֵּא אֶת רֵיקָנוּת הֶחָלָל"... נִפְלָא הָיָה הָרַעְיוֹן בִּשְׁעָתוֹ, וְנִפְלָא שִׁבְעָתַיִם בִּזְמַנֵּנוּ, שְׁנוֹת דּוֹר לְאַחַר מִכֵּן. בִּשְׁעָתוֹ הָיָה צַו הַשָּׁעָה לְהִתְבַּצֵּר בְּמָעוֹזִים חֲרֵדִים: מֵאָה שְׁעָרִים וּגְאֻלָּה, קִרְיַת וִיזְ'נִיץ וְזִכְרוֹן מֵאִיר, בְּנֵי בְּרַק, רְכָסִים וְתִפְרַח, קוֹמְמִיּוּת וַחֲזוֹן יְחֶזְקֵאל. וְאָכֵן, מִשָּׁם יָצְאוּ לִפְעֹל וּלְהַקְרִין אוֹרָה שֶׁל תּוֹרָה, פַּעֲמוֹנֵי הַזָּהָב הִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלָם - וְהַקּוֹל נִקְלַט. הַכְּמִיהָה רָבְתָה, הַצִּמָּאוֹן לִדְבַר ה' הֶעֱמִיק, וְהִגִּיעַ שְׁלַב הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁבְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים: עוֹד שִׁעוּרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִים בְּכָל הַיִּשּׁוּבִים, עוֹד בָּתֵּי כְּנֶסֶת נַעֲשִׂים פְּעִילִים, עוֹד קְהִלּוֹת תּוֹסְסוֹת וְחַיֵּי תּוֹרָה מְלֵאִים מַפְעִילִים בְּכָל עִיר וְיִשּׁוּב! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)