Otzarot-Article

חַג הַסֻּכּוֹת הִגִּיעַ, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. וְיִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְווֹת וְרוֹכְשִׁים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּכֶסֶף מָלֵא, כְּאַזְהָרַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִקְנוֹת כָּל מִצְוָה "בְּאָגָר שְׁלִים" (בְּכֶסֶף מָלֵא), לְהַרְאוֹת חֲבִיבוּתָהּ וּלְהִתְקַשֵּׁר בָּהּ. וְיָדוּעַ, שֶׁבְּבוֹא סוֹחֵר אֶתְרוֹגִים לִפְנֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל הָיָה פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת אַרְנָקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "טוֹל כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה!" כִּי חֲבִיבָה הַמִּצְוָה וִיקָרָה מִכָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם.

וְאָכֵן, אֲנָשִׁים טוֹרְחִים בְּמִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים, הוֹלְכִים לַשּׁוּק וּבוֹחֲרִים, וּמְשַׁלְּמִים בְּמֵיטַב כַּסְפָּם, וּמַרְאִים לְמוֹרֵה הוֹרָאָה, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל. רְאוּיָה הַמִּצְוָה לְכָל זֶה, וְיוֹתֵר!

אֲבָל יֵשׁ בְּסֻכּוֹת עוֹד מִצְוָה מִדְּאוֹרַיְתָא. כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְרִיב גַּם עֲבוּרָהּ, זְמַן וְאַף כֶּסֶף! וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וּפְעָמִים רַבּוֹת בִּשְׁבִיל אִחוּר שֶׁל רֶגַע, כְּבָר מִתְעַצְבְּנִים. בִּשְׁבִיל כְּלִי בִּפְרוּטָה שֶׁנִּשְׁבָּר, כְּבָר גּוֹעֲרִים. וּמַה עַל הַמִּצְוָה, הַאֵין הִיא רְאוּיָה שֶׁנִּסְפֹּג עֲבוּרָהּ שִׁבּוּשׁ זְמַנִּים וּנְזָקִים פְּעוּטִים?!

הָבָה נַחְלִיט: יִקְרֶה מַה שֶּׁיִּקְרֶה, וְשֶׁיִּקְרֶה רַק טוֹב, דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לְהַעֲכִיר אֶת מַצַּב רוּחֵנוּ, לִמְנֹעַ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ בַּחַג הַזֶּה.

וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה, נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה. חַג שָׂמֵחַ וְחִתּוּם טוֹב! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ראש השנה תשפ"ב
	מְעַט הַדְּבַשׁ שֶׁהִצִּיל
	דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִּקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי" (תְּהִלִּים קיט-ק) חַג הַסֻּכּוֹת הִגִּיעַ, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. וְיִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְווֹת וְרוֹכְשִׁים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּכֶסֶף מָלֵא, כְּאַזְהָרַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִקְנוֹת כָּל מִצְוָה "בְּאָגָר שְׁלִים" (בְּכֶסֶף מָלֵא), לְהַרְאוֹת חֲבִיבוּתָהּ וּלְהִתְקַשֵּׁר בָּהּ. וְיָדוּעַ, שֶׁבְּבוֹא סוֹחֵר אֶתְרוֹגִים לִפְנֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל הָיָה פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת אַרְנָקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "טוֹל כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה!" כִּי חֲבִיבָה הַמִּצְוָה וִיקָרָה מִכָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. וְאָכֵן, אֲנָשִׁים טוֹרְחִים בְּמִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים, הוֹלְכִים לַשּׁוּק וּבוֹחֲרִים, וּמְשַׁלְּמִים בְּמֵיטַב כַּסְפָּם, וּמַרְאִים לְמוֹרֵה הוֹרָאָה, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל. רְאוּיָה הַמִּצְוָה לְכָל זֶה, וְיוֹתֵר! אֲבָל יֵשׁ בְּסֻכּוֹת עוֹד מִצְוָה מִדְּאוֹרַיְתָא. כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְרִיב גַּם עֲבוּרָהּ, זְמַן וְאַף כֶּסֶף! וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וּפְעָמִים רַבּוֹת בִּשְׁבִיל אִחוּר שֶׁל רֶגַע, כְּבָר מִתְעַצְבְּנִים. בִּשְׁבִיל כְּלִי בִּפְרוּטָה שֶׁנִּשְׁבָּר, כְּבָר גּוֹעֲרִים. וּמַה עַל הַמִּצְוָה, הַאֵין הִיא רְאוּיָה שֶׁנִּסְפֹּג עֲבוּרָהּ שִׁבּוּשׁ זְמַנִּים וּנְזָקִים פְּעוּטִים?! הָבָה נַחְלִיט: יִקְרֶה מַה שֶּׁיִּקְרֶה, וְשֶׁיִּקְרֶה רַק טוֹב, דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לְהַעֲכִיר אֶת מַצַּב רוּחֵנוּ, לִמְנֹעַ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ בַּחַג הַזֶּה. וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה, נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה. חַג שָׂמֵחַ וְחִתּוּם טוֹב! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)