Otzarot-Article

"וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ" (ו-ג) קָרְבָּנוֹת לָרֹב הָעֳלוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ. הַגַּע בְּעַצְמְךָ: מִלְּבַד קָרְבָּן הַתָּמִיד, הוּבְאוּ קָרְבְּנוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם, נִדְבוֹת עוֹלָה וּשְׁלָמִים, תּוֹדָה וּבְכוֹרוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּהֵמָה, אַף כָּל יוֹלֶדֶת הֵבִיאָה קָרְבָּן, הֵבִיאוּ גַּם זָב שֶׁנִּתְרַפֵּא וּמְצֹרָע שֶׁנִּטְהַר, חוֹלֶה שֶׁהִבְרִיא וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר. הַר שֶׁל אֵפֶר צָבוּר הָיָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מִדֶּשֶׁן הַקָּרְבָּנוֹת, אַף שֵׁם הָיָה לוֹ, "תַּפּוּחַ" (תָּמִיד ב-ב), לִפְעָמִים הָיוּ בּוֹ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת כּוֹרִים (כַּחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה טוֹנוֹת), וְהָיָה זֶה לְנוֹי לַמִּזְבֵּחַ שֶׁמַּעֲלִים עָלָיו קָרְבָּנוֹת רַבִּים. אֲבָל לֹא הִנִּיחוּ לַדֶּשֶׁן לְהִצְטַבֵּר. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ פּוֹתַחַת בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן. כֹּהֵן הָיָה עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ וְנוֹטֵל דֶּשֶׁן בַּמַּחְתָּה, יוֹרֵד עִמָּהּ וּמַנִּיחַ אֶת הַדֶּשֶׁן עַל רִצְפַּת הָעֲזָרָה, שָׁם הָיְתָה נִבְלַעַת בִּמְקוֹמָהּ, בְּנֵס. וּמִפַּעַם לְפַעַם מְפַנִּים הָיוּ אֶת הַ'תַּפּוּחַ' אֶל מִחוּץ לָעִיר, לִמְקוֹם 'שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן'. וּשְׁנֵי הַשְׁלַבִּים מְנוּיִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן" שֶׁבְּכָל יוֹם וְ"הוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן" אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

וְרֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר - אָמַר הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל (חָכְמָה וּמוּסָר ב-רמז) - הַדֶּשֶׁן, הָאֵפֶר, הוּא בְּחִינָה שֶׁל פְּסֹלֶת, לִכְלוּךְ. לְפִיכָךְ לוֹבְשִׁים הַכֹּהֲנִים בְּגָדִים פְּחוּתִים בָּעֲבוֹדָה זוֹ. וְכַיָּדוּעַ, הַמִּקְדָּשׁ וְכָל עֲבוֹדוֹתָיו רוֹמְזִים לָאָדָם, כַּכָּתוּב "הֵיכַל ה' הֵמָּה". אַף בָּאָדָם יֵשׁ בְּחִינוֹת שֶׁל דֶּשֶׁן שֶׁיֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ. אֵלּוּ הֵן הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִדְחוֹתָן וּלְהוֹצִיאָן. הַגַּאֲוָה, הַכַּעַס וְדוֹמֵיהֶן.

וְלִמְּדָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם גַּם בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה. גַּם לְמִדָּה רָעָה יֵשׁ מִנּוּן כָּלְשֶׁהוּ הַנִּדְרָשׁ לְשִׁמּוּשׁ בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן, וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתָהּ יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּ"מְלֹא הַמַּחְתָּה", אַךְ חוֹבָה שֶׁמִּיָּד "תִּבָּלַע בִּמְקוֹמָהּ" בְּלֹא שֶׁתַּשְׁאִיר חוֹתָם, בְּלֹא שֶׁתְּלַכְלֵךְ, חָלִילָה, וְתַכְתִּים...

מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת, לְמָשָׁל, כֹּה דְּחוּיָה הִיא, מְנֻגֶּדֶת לְמַהוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְהִנֵּה שָׁאוּל בְּחִיר ה' הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן נִדְחָה מִן הַמְּלוּכָה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצָא בְּנַפְשׁוֹ מִדָּה זוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק וּלְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה (תַּנְחוּמָא מְצוֹרָע).

הַהַקְפָּדָה דְּחוּיָה הִיא: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז" (תַּעֲנִית כ:). וְעִם זֹאת, הוֹרָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, סֵמֶל הָעֲנָוָה: "זְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים" (כְּתֻבּוֹת קג:).

הַגַּאֲוָה מְאוּסָה הִיא. "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (מִשְׁלֵי טז-ה), אַךְ אָסוּר לוֹ לְתַלְמִיד חָכָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאַסְקוּפָּא הַנִּדְרֶסֶת. חַיָּב הוּא לִהְיוֹת נֵחוֹן "בַּשְּׁמִינִית שֶׁבַּשְּׁמִינִית" שֶׁל גֹּבַהּ לֵב (סוֹטָה ה.), בִּבְחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב י-זו).

כַּמָּה נִפְלָאִים הַדְּבָרִים. הָבָה נִגַּשׁ לְיִשּׂוּמָם: אֶת הַ'תַּפּוּחַ' הֶעָנָק, הָהָר הַנִּשָּׂא שֶׁל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, נְפַנֶּה בְּמֶרֶץ אֶל מִחוּץ לְמִקְדָּשֵׁנוּ - "מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן"; אַךְ כְּשֶׁיְּהֵא צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, נַקְפִּיד לְהוֹרִיד אַךְ וְרַק "מְלֹא הַמַּחְתָּה", לֹא יוֹתֵר. וְגַם אוֹתוֹ, "וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ". "וְשָׂמוֹ - בְּנַחַת; וְשָׂמוֹ" - כֻּלּוֹ, שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר; וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִּבָּלַע מִיַּד בִּמְקוֹמוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשפ"א
	לְכַוֵּן דַּעַת בַּתְּפִלָּה
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ" (ו-ג) קָרְבָּנוֹת לָרֹב הָעֳלוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ. הַגַּע בְּעַצְמְךָ: מִלְּבַד קָרְבָּן הַתָּמִיד, הוּבְאוּ קָרְבְּנוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם, נִדְבוֹת עוֹלָה וּשְׁלָמִים, תּוֹדָה וּבְכוֹרוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּהֵמָה, אַף כָּל יוֹלֶדֶת הֵבִיאָה קָרְבָּן, הֵבִיאוּ גַּם זָב שֶׁנִּתְרַפֵּא וּמְצֹרָע שֶׁנִּטְהַר, חוֹלֶה שֶׁהִבְרִיא וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר. הַר שֶׁל אֵפֶר צָבוּר הָיָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מִדֶּשֶׁן הַקָּרְבָּנוֹת, אַף שֵׁם הָיָה לוֹ, "תַּפּוּחַ" (תָּמִיד ב-ב), לִפְעָמִים הָיוּ בּוֹ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת כּוֹרִים (כַּחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה טוֹנוֹת), וְהָיָה זֶה לְנוֹי לַמִּזְבֵּחַ שֶׁמַּעֲלִים עָלָיו קָרְבָּנוֹת רַבִּים. אֲבָל לֹא הִנִּיחוּ לַדֶּשֶׁן לְהִצְטַבֵּר. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ פּוֹתַחַת בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן. כֹּהֵן הָיָה עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ וְנוֹטֵל דֶּשֶׁן בַּמַּחְתָּה, יוֹרֵד עִמָּהּ וּמַנִּיחַ אֶת הַדֶּשֶׁן עַל רִצְפַּת הָעֲזָרָה, שָׁם הָיְתָה נִבְלַעַת בִּמְקוֹמָהּ, בְּנֵס. וּמִפַּעַם לְפַעַם מְפַנִּים הָיוּ אֶת הַ'תַּפּוּחַ' אֶל מִחוּץ לָעִיר, לִמְקוֹם 'שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן'. וּשְׁנֵי הַשְׁלַבִּים מְנוּיִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן" שֶׁבְּכָל יוֹם וְ"הוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן" אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְרֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר - אָמַר הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל (חָכְמָה וּמוּסָר ב-רמז) - הַדֶּשֶׁן, הָאֵפֶר, הוּא בְּחִינָה שֶׁל פְּסֹלֶת, לִכְלוּךְ. לְפִיכָךְ לוֹבְשִׁים הַכֹּהֲנִים בְּגָדִים פְּחוּתִים בָּעֲבוֹדָה זוֹ. וְכַיָּדוּעַ, הַמִּקְדָּשׁ וְכָל עֲבוֹדוֹתָיו רוֹמְזִים לָאָדָם, כַּכָּתוּב "הֵיכַל ה' הֵמָּה". אַף בָּאָדָם יֵשׁ בְּחִינוֹת שֶׁל דֶּשֶׁן שֶׁיֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ. אֵלּוּ הֵן הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִדְחוֹתָן וּלְהוֹצִיאָן. הַגַּאֲוָה, הַכַּעַס וְדוֹמֵיהֶן. וְלִמְּדָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם גַּם בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה. גַּם לְמִדָּה רָעָה יֵשׁ מִנּוּן כָּלְשֶׁהוּ הַנִּדְרָשׁ לְשִׁמּוּשׁ בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן, וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתָהּ יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּ"מְלֹא הַמַּחְתָּה", אַךְ חוֹבָה שֶׁמִּיָּד "תִּבָּלַע בִּמְקוֹמָהּ" בְּלֹא שֶׁתַּשְׁאִיר חוֹתָם, בְּלֹא שֶׁתְּלַכְלֵךְ, חָלִילָה, וְתַכְתִּים... מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת, לְמָשָׁל, כֹּה דְּחוּיָה הִיא, מְנֻגֶּדֶת לְמַהוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְהִנֵּה שָׁאוּל בְּחִיר ה' הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן נִדְחָה מִן הַמְּלוּכָה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצָא בְּנַפְשׁוֹ מִדָּה זוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק וּלְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה (תַּנְחוּמָא מְצוֹרָע). הַהַקְפָּדָה דְּחוּיָה הִיא: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז" (תַּעֲנִית כ:). וְעִם זֹאת, הוֹרָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, סֵמֶל הָעֲנָוָה: "זְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים" (כְּתֻבּוֹת קג:). הַגַּאֲוָה מְאוּסָה הִיא. "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (מִשְׁלֵי טז-ה), אַךְ אָסוּר לוֹ לְתַלְמִיד חָכָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאַסְקוּפָּא הַנִּדְרֶסֶת. חַיָּב הוּא לִהְיוֹת נֵחוֹן "בַּשְּׁמִינִית שֶׁבַּשְּׁמִינִית" שֶׁל גֹּבַהּ לֵב (סוֹטָה ה.), בִּבְחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב י-זו). כַּמָּה נִפְלָאִים הַדְּבָרִים. הָבָה נִגַּשׁ לְיִשּׂוּמָם: אֶת הַ'תַּפּוּחַ' הֶעָנָק, הָהָר הַנִּשָּׂא שֶׁל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, נְפַנֶּה בְּמֶרֶץ אֶל מִחוּץ לְמִקְדָּשֵׁנוּ - "מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן"; אַךְ כְּשֶׁיְּהֵא צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, נַקְפִּיד לְהוֹרִיד אַךְ וְרַק "מְלֹא הַמַּחְתָּה", לֹא יוֹתֵר. וְגַם אוֹתוֹ, "וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ". "וְשָׂמוֹ - בְּנַחַת; וְשָׂמוֹ" - כֻּלּוֹ, שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר; וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִּבָּלַע מִיַּד בִּמְקוֹמוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)