Otzarot-Article

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְבֹאָרִים דִּינֵי הַנְּגָעִים הַבָּאִים עַל לָשׁוֹן הָרָע, וּכְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּצֹרָע, נוֹטְרִיקוֹן מוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכָּל אֲבָרָיו נִטְמָאִים וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ עוֹלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְיָדוּעַ שֶׁגַּם לֶעָתִיד לָבוֹא נִסְגָּרִים בְּפָנָיו הַשְּׁעָרִים, וְכַת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי שְׁכִינָה. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עֲרָכִין טו:): "מָה תַּקָּנָתוֹ שֶׁל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: מַרְפֵּא לָשׁוֹן 'עֵץ חַיִּים'. וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ".

יָדוּעַ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹי לוֹ, שֶׁמַּכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם חָלִילָה לְחוֹבָה. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רַבָּה ד-ו): "שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל", נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה. כְּלוֹמַר, הָעָם כֻּלּוֹ נִמְשָׁל לְשֶׂה אֶחָד. מַה שֶּׂה זֶה לוֹקֶה בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו וְכָל אֲבָרָיו מַרְגִּישִׁים, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים.

שֶׁנֶּאֱמַר: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" (במדבר טז-כב). תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְפִינָה. נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו.

אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: "מָה אַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה?"

אָמַר לָהֶם: "מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ?"

אָמְרוּ לוֹ: "אִכְפַּת וְאִכְפַּת, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם עוֹלִים וּמְטַבְּעִים אֶת הַסְּפִינָה."

בַּמְּעַרְבֹּלֶת הַתִּקְשָׁרְתִּית הַשּׁוֹטֶפֶת אֶת דּוֹרֵנוּ, תִּקְשֹׁרֶת רוֹדֶפֶת סֶנְסַצְיוֹת, פּוֹלְשָׁנִית וְדוֹרְסָנִית, טוֹבְעִים אָנוּ בְּיָם שֶׁל רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע, הוֹצָאַת שֵׁם רַע וְהַכְפָּשָׁה. כֹּה הַרְבֵּה חוֹבוֹת מִתְוַסְּפִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְהַדּוֹר מְלֻפָּף בְּרוּחַ טֻמְאָה. בִּשְׁעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דָּתָן וַאֲבִירָם הִלְשִׁינוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אָמַר: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר!" (שְׁמוֹת ב-יד) וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: "נוֹדַע לִי הַדָּבָר שֶׁהָיִיתִי תָּמֵהַּ עָלָיו, מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לִהְיוֹת נִרְדִּים בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ!" יֵשׁ בָּהֶם מַלְשִׁינִים, דִּילָטוֹרִין, וּפָחַד: "מֵעַתָּה, שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִים לְהִגָּאֵל".

נִשְׁאַל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי: וְאִם יֵשׁ שְׁנֵי מַלְשִׁינִים בְּיִשְׂרָאֵל, מְעַכְּבִים הֵם גְּאֻלַּת כֻּלָּם? וְהֵשִׁיב: עַל שֶׁלֹּא מָחוּ בָּהֶם!

מְזַעְזֵעַ!!!

אָנוּ, אֵין בְּכוֹחֵנוּ לִמְחוֹת, לַעֲצֹר אֶת הַגַּל הֶעָכוּר. אֲבָל בְּכוֹחֵנוּ שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עָלָיו. לִשְׁמֹר עַל לְשׁוֹנֵנוּ. וּבְכוֹחֵנוּ לִפְעֹל בַּצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. כִּי הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה גִּלְּתָה לָנוּ מַה יּוּכַל לְטַהֵר אֶת הָאֲוִירָה וּלְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָה, רַק הוֹסָפַת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה - זֶה תַּפְקִידוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי הֶחָרֵד לְמַצַּב הַדּוֹר: לְהַרְבּוֹת תּוֹרָה, לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַאֲדִירָהּ, וְהָאוֹר יִדְחֶה אֶת הַחֹשֶׁךְ: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים".

וּבִכְלַל שְׁמִירַת לְשׁוֹנֵנוּ הִיא הַשְּׁמִירָה עַל פֶּלֶךְ הַשְּׁתִיקָה. לִהְיוֹת מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָן עוֹלְבִים. כְּאוֹתוֹ סִפּוּר בְּתַלְמִיד שֶׁמָּחַל בִּשְׁעַת פְּגִיעָה וְשָׁתַק. מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה הִיא לִמְחֹל בִּשְׁעַת פְּגִיעָה, אַךְ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, יֵדַע כִּי הוּא מַרְוִיחַ עַל יְדֵי כָּךְ רְוָחִים עֲצוּמִים שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָם!

סִפֵּר לִי מְלַמֵּד יְרֵא שָׁמַיִם מַעֲשֶׂה נוֹרָא, אֲשֶׁר רְעָדָה תֹּאחֲזֵנוּ לְשָׁמְעוֹ:

אֶחָד מִיַּלְדֵי כִּתָּתוֹ הָיָה חוֹלֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. הַהוֹרִים הִתְרוֹצְצוּ עִמּוֹ מֵרוֹפֵא אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ. אַךְ לְמַרְבֵּה הַצַּעַר לֹא זָכוּ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה לְמַחֲלָתוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים נֶעֶרְכָה בַּכִּתָּה תַּחֲרוּת צִיּוּרִים. כָּל יֶלֶד נִסָּה לְצַיֵּר כְּפִי יְכָלְתּוֹ. הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁהִדְפִּיסוּ בַּמַּחְשֵׁב צִיּוּרִים נִפְלָאִים. גַּם הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה נִסָּה אֶת כּוֹחוֹ, וְאָכֵן, הוּא הִצְלִיחַ לְצַיֵּר צִיּוּר נִפְלָא מְאֹד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לַכִּתָּה עִם צִיּוּרוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מִיַּלְדֵי הַכִּתָּה, הֵצִיץ לְעֵבֶר הַצִּיּוּר וְקָרָא: "צִיּוּר כָּזֶה שָׁוֶה מַשֶּׁהוּ?... הֲרֵי הוּא לֹא שָׁוֶה כְּלוּם!..." וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הִשְׁלִיךְ אֶת הַצִּיּוּר לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה.

הַיֶּלֶד הַיָּקָר הִתְאַפֵּק וְלֹא עָנָה מְאוּמָה! הַמְלַמֵּד לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע מִן הַסִּפּוּר כְּלָל, וְהַיֶּלֶד לֹא סִפֵּר עַל כָּךְ אֲפִלּוּ לְהוֹרָיו.

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם שָׁאַל הָאָב אֶת יַלְדּוֹ: "מַה הֵגִיב הַמְחַנֵּךְ, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַצִּיּוּר הַיָּפֶה שֶׁצִּיַּרְתָּ?"

"לֹא הִגַּשְׁתִּי אוֹתוֹ" - הֵשִׁיב הַיֶּלֶד - "כִּי הוּא לֹא הָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה".

הָאָב הֵבִין כִּי מַשֶּׁהוּ מוּזָר קָרָה, וְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַמְלַמֵּד לְבָרֵר מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הַצִּיּוּר הַיָּפֶה, שֶׁהַיֶּלֶד עָמַל עָלָיו כָּל כָּךְ.

רַק אָז נוֹדַע לַמְלַמֵּד שֶׁגַּם לוֹ הָיָה צִיּוּר. הוּא מִהֵר לִקְרֹא לַיֶּלֶד הַחוֹלֶה, וְלַחֲקֹר מַדּוּעַ לֹא הִגִּישׁ אֶת צִיּוּרוֹ, אַךְ הַיֶּלֶד הִתְחַמֵּק מִתְּשׁוּבָה, וְכַמּוּבָן לֹא סִפֵּר מְאוּמָה אוֹדוֹת אוֹתוֹ יֶלֶד רַע לֵב.

הַמְחַנֵּךְ חָקַר וְחָקַר, אָסָף פְּרָט אֶל פְּרָט, עַד שֶׁהִצְטַיְּרָה לְפָנָיו הַתְּמוּנָה בִּמְלוֹאָהּ. הוּא מִהֵר לִקְרֹא לַיֶּלֶד וְלִשְׁאֹל: "אֵיךְ לֹא סִפַּרְתָּ עַל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בִּזָּה אוֹתְךָ בָּרַבִּים?"

עָנָה לוֹ הַיֶּלֶד בִּתְמִימוּת: "הֲלֹא יוֹדֵעַ הַמְלַמֵּד שֶׁאֲנִי צָרִיךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה. חֲזַ"ל אָמְרוּ (יומא כג.): 'הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין... עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ'. חָשַׁבְתִּי, אוּלַי בִּזְכוּת שְׁתִיקָתִי יְרַחֵם ה' עָלַי, וְיִשְׁלַח לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה!"

לֹא חָלְפוּ אֶלָּא יָמִים סְפוּרִים, וְהִנֵּה חָל שִׁנּוּי לְטוֹבָה. מִנִּי אָז הָלַךְ הַיֶּלֶד וְהִתְרַפֵּא, בָּרוּךְ ה', וְהַיּוֹם הוּא כְּאַחַד הָאָדָם, לִפְלִיאָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְהַסְבִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	בלק תשפ"א
	מַהִי "נֶפֶשׁ רְחָבָה"?
	"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְבֹאָרִים דִּינֵי הַנְּגָעִים הַבָּאִים עַל לָשׁוֹן הָרָע, וּכְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּצֹרָע, נוֹטְרִיקוֹן מוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכָּל אֲבָרָיו נִטְמָאִים וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ עוֹלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְיָדוּעַ שֶׁגַּם לֶעָתִיד לָבוֹא נִסְגָּרִים בְּפָנָיו הַשְּׁעָרִים, וְכַת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי שְׁכִינָה. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עֲרָכִין טו:): "מָה תַּקָּנָתוֹ שֶׁל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: מַרְפֵּא לָשׁוֹן 'עֵץ חַיִּים'. וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". יָדוּעַ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹי לוֹ, שֶׁמַּכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם חָלִילָה לְחוֹבָה. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רַבָּה ד-ו): "שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל", נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה. כְּלוֹמַר, הָעָם כֻּלּוֹ נִמְשָׁל לְשֶׂה אֶחָד. מַה שֶּׂה זֶה לוֹקֶה בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו וְכָל אֲבָרָיו מַרְגִּישִׁים, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים. שֶׁנֶּאֱמַר: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" (במדבר טז-כב). תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְפִינָה. נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: "מָה אַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה?" אָמַר לָהֶם: "מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ?" אָמְרוּ לוֹ: "אִכְפַּת וְאִכְפַּת, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם עוֹלִים וּמְטַבְּעִים אֶת הַסְּפִינָה." בַּמְּעַרְבֹּלֶת הַתִּקְשָׁרְתִּית הַשּׁוֹטֶפֶת אֶת דּוֹרֵנוּ, תִּקְשֹׁרֶת רוֹדֶפֶת סֶנְסַצְיוֹת, פּוֹלְשָׁנִית וְדוֹרְסָנִית, טוֹבְעִים אָנוּ בְּיָם שֶׁל רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע, הוֹצָאַת שֵׁם רַע וְהַכְפָּשָׁה. כֹּה הַרְבֵּה חוֹבוֹת מִתְוַסְּפִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְהַדּוֹר מְלֻפָּף בְּרוּחַ טֻמְאָה. בִּשְׁעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דָּתָן וַאֲבִירָם הִלְשִׁינוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אָמַר: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר!" (שְׁמוֹת ב-יד) וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: "נוֹדַע לִי הַדָּבָר שֶׁהָיִיתִי תָּמֵהַּ עָלָיו, מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לִהְיוֹת נִרְדִּים בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ!" יֵשׁ בָּהֶם מַלְשִׁינִים, דִּילָטוֹרִין, וּפָחַד: "מֵעַתָּה, שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִים לְהִגָּאֵל". נִשְׁאַל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי: וְאִם יֵשׁ שְׁנֵי מַלְשִׁינִים בְּיִשְׂרָאֵל, מְעַכְּבִים הֵם גְּאֻלַּת כֻּלָּם? וְהֵשִׁיב: עַל שֶׁלֹּא מָחוּ בָּהֶם! מְזַעְזֵעַ!!! אָנוּ, אֵין בְּכוֹחֵנוּ לִמְחוֹת, לַעֲצֹר אֶת הַגַּל הֶעָכוּר. אֲבָל בְּכוֹחֵנוּ שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עָלָיו. לִשְׁמֹר עַל לְשׁוֹנֵנוּ. וּבְכוֹחֵנוּ לִפְעֹל בַּצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. כִּי הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה גִּלְּתָה לָנוּ מַה יּוּכַל לְטַהֵר אֶת הָאֲוִירָה וּלְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָה, רַק הוֹסָפַת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה - זֶה תַּפְקִידוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי הֶחָרֵד לְמַצַּב הַדּוֹר: לְהַרְבּוֹת תּוֹרָה, לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַאֲדִירָהּ, וְהָאוֹר יִדְחֶה אֶת הַחֹשֶׁךְ: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים". וּבִכְלַל שְׁמִירַת לְשׁוֹנֵנוּ הִיא הַשְּׁמִירָה עַל פֶּלֶךְ הַשְּׁתִיקָה. לִהְיוֹת מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָן עוֹלְבִים. כְּאוֹתוֹ סִפּוּר בְּתַלְמִיד שֶׁמָּחַל בִּשְׁעַת פְּגִיעָה וְשָׁתַק. מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה הִיא לִמְחֹל בִּשְׁעַת פְּגִיעָה, אַךְ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, יֵדַע כִּי הוּא מַרְוִיחַ עַל יְדֵי כָּךְ רְוָחִים עֲצוּמִים שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָם! סִפֵּר לִי מְלַמֵּד יְרֵא שָׁמַיִם מַעֲשֶׂה נוֹרָא, אֲשֶׁר רְעָדָה תֹּאחֲזֵנוּ לְשָׁמְעוֹ: אֶחָד מִיַּלְדֵי כִּתָּתוֹ הָיָה חוֹלֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. הַהוֹרִים הִתְרוֹצְצוּ עִמּוֹ מֵרוֹפֵא אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ. אַךְ לְמַרְבֵּה הַצַּעַר לֹא זָכוּ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה לְמַחֲלָתוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים נֶעֶרְכָה בַּכִּתָּה תַּחֲרוּת צִיּוּרִים. כָּל יֶלֶד נִסָּה לְצַיֵּר כְּפִי יְכָלְתּוֹ. הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁהִדְפִּיסוּ בַּמַּחְשֵׁב צִיּוּרִים נִפְלָאִים. גַּם הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה נִסָּה אֶת כּוֹחוֹ, וְאָכֵן, הוּא הִצְלִיחַ לְצַיֵּר צִיּוּר נִפְלָא מְאֹד. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַכִּתָּה עִם צִיּוּרוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מִיַּלְדֵי הַכִּתָּה, הֵצִיץ לְעֵבֶר הַצִּיּוּר וְקָרָא: "צִיּוּר כָּזֶה שָׁוֶה מַשֶּׁהוּ?... הֲרֵי הוּא לֹא שָׁוֶה כְּלוּם!..." וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הִשְׁלִיךְ אֶת הַצִּיּוּר לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה. הַיֶּלֶד הַיָּקָר הִתְאַפֵּק וְלֹא עָנָה מְאוּמָה! הַמְלַמֵּד לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע מִן הַסִּפּוּר כְּלָל, וְהַיֶּלֶד לֹא סִפֵּר עַל כָּךְ אֲפִלּוּ לְהוֹרָיו. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם שָׁאַל הָאָב אֶת יַלְדּוֹ: "מַה הֵגִיב הַמְחַנֵּךְ, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַצִּיּוּר הַיָּפֶה שֶׁצִּיַּרְתָּ?" "לֹא הִגַּשְׁתִּי אוֹתוֹ" - הֵשִׁיב הַיֶּלֶד - "כִּי הוּא לֹא הָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה". הָאָב הֵבִין כִּי מַשֶּׁהוּ מוּזָר קָרָה, וְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַמְלַמֵּד לְבָרֵר מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הַצִּיּוּר הַיָּפֶה, שֶׁהַיֶּלֶד עָמַל עָלָיו כָּל כָּךְ. רַק אָז נוֹדַע לַמְלַמֵּד שֶׁגַּם לוֹ הָיָה צִיּוּר. הוּא מִהֵר לִקְרֹא לַיֶּלֶד הַחוֹלֶה, וְלַחֲקֹר מַדּוּעַ לֹא הִגִּישׁ אֶת צִיּוּרוֹ, אַךְ הַיֶּלֶד הִתְחַמֵּק מִתְּשׁוּבָה, וְכַמּוּבָן לֹא סִפֵּר מְאוּמָה אוֹדוֹת אוֹתוֹ יֶלֶד רַע לֵב. הַמְחַנֵּךְ חָקַר וְחָקַר, אָסָף פְּרָט אֶל פְּרָט, עַד שֶׁהִצְטַיְּרָה לְפָנָיו הַתְּמוּנָה בִּמְלוֹאָהּ. הוּא מִהֵר לִקְרֹא לַיֶּלֶד וְלִשְׁאֹל: "אֵיךְ לֹא סִפַּרְתָּ עַל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בִּזָּה אוֹתְךָ בָּרַבִּים?" עָנָה לוֹ הַיֶּלֶד בִּתְמִימוּת: "הֲלֹא יוֹדֵעַ הַמְלַמֵּד שֶׁאֲנִי צָרִיךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה. חֲזַ"ל אָמְרוּ (יומא כג.): 'הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין... עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ'. חָשַׁבְתִּי, אוּלַי בִּזְכוּת שְׁתִיקָתִי יְרַחֵם ה' עָלַי, וְיִשְׁלַח לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה!" לֹא חָלְפוּ אֶלָּא יָמִים סְפוּרִים, וְהִנֵּה חָל שִׁנּוּי לְטוֹבָה. מִנִּי אָז הָלַךְ הַיֶּלֶד וְהִתְרַפֵּא, בָּרוּךְ ה', וְהַיּוֹם הוּא כְּאַחַד הָאָדָם, לִפְלִיאָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְהַסְבִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)