Otzarot-Article

"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" (טז-ו) מַעֲשֶׂה בְּבֶן יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה מְגַלֶּה מְעֹרָבוּת רַבָּה בְּהַפְגָּנוֹת וּבִפְעִילוּת צִבּוּרִית מְגֻוֶּנֶת. קָרָא לוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּא זצ"ל, וְאָמַר לוֹ: כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה, לִפְעֹל לְטוֹבָה, אֲבָל מַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים.

כִּי אִם תֵּשֵׁב וְתִלְמַד וְתִתְעַלֶּה, אָז בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה תּוֹעִיל לְעַצְמְךָ, וּמִלְּבַד זֹאת תּוֹעִיל לַכְּלָל. כִּי מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה כָּעֵת בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה - תִּפְעַל אָז בְּמִשְׁפָּט אֶחָד.

כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ: בַּתְּחִלָּה - "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ". וְאַחַר כָּךְ - "וּבְעַד בֵּיתוֹ". רַק לְבַסּוֹף, יַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַכְּלָל, בְּקָרְבָּן נִפְרָד...

וְכָךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי) "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא (אֶלְקָנָה, אֲבִי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא) מִבֵּיתוֹ" - נִתְעַלָּה בְּבֵיתוֹ, וְנִתְעַלָּה בַּחֲצֵרוֹ (בִּשְׁכוּנָתוֹ), נִתְעַלָּה בְּעִירוֹ, וְנִתְעַלָּה בְּכָל יִשְׂרָאֵל - וְכָל עִלּוּיוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ.

וּכְבָר הֵעִיד הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא, שֶׁשָּׁאַל אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה מַה הִיא הַדֶּרֶךְ לְזִכּוּי הָרַבִּים וּלְהַשְׁפָּעָה עֲלֵיהֶם. וֶהֱשִׁיבוֹ, בְּמָשָׁל: יֵשׁ לְךָ קַנְקַן וּסְבִיבוֹ כּוֹסוֹת. מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְמַלְּאָן מִן הַקַּנְקַן. אִם הַקַּנְקַן רֵיק, וַדַּאי שֶׁלֹּא יוּכַל לְמַלֵּא אֲחֵרִים. אֲבָל אֲפִלּוּ מָלֵא הוּא, כְּכָל שֶׁיְּמַלֵּא אֲחֵרִים - כָּךְ יִתְרוֹקֵן בְּעַצְמוֹ...

דֶּרֶךְ אַחַת יֵשׁ, וְהִיא הַמֻּבְחֶרֶת מִכֻּלָּן: אִם הַקַּנְקַן וְהַכּוֹסוֹת יַחְדָּיו נִמְצָאִים בִּמְכָל שֶׁמַּקִּיפָם. יוֹצְקִים לַקַּנְקַן בְּכָזֶה גֹּדֶשׁ, שֶׁמְּצִיפוֹ עַד שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וְנִשְׁפָּךְ לַמְּכָל וּמְמַלֵּא אֶת הַכּוֹסוֹת, וְהַקַּנְקַן גָּדוּשׁ עַד שְׂפָתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה...

וּכְשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם זוּלָתוֹ, הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד בְּעִקָּר עִם עַצְמוֹ. הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא הִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים.

הָיָה לָנוּ בָּעֵסֶק אוּלָם גָּדוֹל עִם כְּעֶשֶׂר עֶמְדוֹת מַחְשֵׁב הַצְּמוּדוֹת לַקִּירוֹת מִסָּבִיב. הַמַּחְשְׁבִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל הָרִצְפָּה הָיוּ מְחֻבָּרִים לְמַעֲרֶכֶת הַחַשְׁמַל, הָיָה כֶּבֶל לַחַשְׁמַל, כֶּבֶל לַמִּקְלֶדֶת, כֶּבֶל לָעַכְבָּר וְכֶבֶל לַמַּחְשֵׁב הָרָאשִׁי בְּרֶשֶׁת הִתְקַשְּׁרוּת. בְּנוֹסָף הָיוּ חוּטֵי טֶלֶפוֹן שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲרוֹן הַתִּקְשֹׁרֶת לְכָל עֶמְדָּה.

מִדֵּי פַּעַם הָיִינוּ מְשַׁדְרְגִים אֶת הָרֶשֶׁת בֵּין הַמַּחְשְׁבִים לְרֶשֶׁת מְהִירָה יוֹתֵר. הַטֶּכְנָאִים הָיוּ פּוֹרְסִים כְּבָלִים חֲדָשִׁים, וְאֶת הַכְּבָלִים הַיְשָׁנִים הָיוּ מַשְׁאִירִים, כִּי אִם הָיָה מִתְקַלְקֵל אֵיזֶה כֶּבֶל הָיוּ פָּשׁוּט מְחַבְּרִים כֶּבֶל חָדָשׁ, כִּי הָיָה קְצָת מְסֻבָּךְ לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּבֶל הַיָּשָׁן, וְלָכֵן הֵם עָשׂוּ מַה שֶּׁנּוֹחַ. בְּקִצּוּר גּ'וּנְגֶל שֶׁל כְּבָלִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים הֻנְּחוּ עַל רִצְפַּת הָאוּלָם, וְכָךְ הָיוּ עַל הָרִצְפָּה מְאוֹת חוּטִים מִסָּבִיב.

אֵיךְ הַכֹּל עָבַד עִם מְנַקֶּה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה סְפּוֹנְגָ'ה כָּל יוֹם? מַמָּשׁ נֵס.

מִסְפַּר פְּעָמִים בִּקַּשְׁתִּי מֵהַטֶּכְנָאִים שֶׁיַּתְקִינוּ תְּעָלוֹת סְבִיב הָאוּלָם, לְהַעֲבִיר בְּתוֹכָם אֶת הַחוּטִים שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר תִּקְנִי וּבָטוּחַ, אַךְ הֵם הָיוּ תָּמִיד לְחוּצִים לָצֵאת לִקְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת אֵצֶל הַלָּקוֹחוֹת, וְהַדָּבָר נִדְחָה פַּעַם אַחַר פַּעַם.

חָלְפָה שָׁנָה... בֹּקֶר אֶחָד בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה אֲנִי מַבְחִין בְּמוֹדָעָה עַל לוּחַ הַמּוֹדָעוֹת בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן, מַשֶּׁהוּ בְּסִגְנוֹן "טֶכְנַאי מְתַקֵּן תְּרִיסִים, רַק חָמֵשׁ שֶׁקֶל לְתִקּוּן שָׁלָב בַּתְּרִיס".

אָמַרְתִּי לְעַצְמִי - אִם הוּא מוּכָן לָבוֹא לְתִקּוּן בַּעֲבוּר חָמֵשׁ שֶׁקֶל, שֶׁזֶּה הָיָה אָז בְּעֵרֶךְ מְחִיר שֶׁל מָנָה פָלָאפֶל, הוּא כַּנִּרְאֶה בֶּאֱמֶת עָנִי, צָרִיךְ לִבְדֹּק אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ.

רָשַׁמְתִּי אֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן וְהִגַּעְתִּי לַמִּשְׂרָד. אֲנִי מִסְתַּכֵּל סָבִיב וְחוֹשֵׁב לְעַצְמִי אֵיזֶה עֲבוֹדָה אֶפְשָׁר לָתֵת לוֹ... הַקִּירוֹת נִרְאוּ קְצָת מְלֻכְלָכִים. אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלָיו וְשׁוֹאֵל "תַּגִּיד לִי", אֲנִי בּוֹחֵן שׁוּב אֶת הָאוּלָם וּמְנַסֶּה לָדוּג אֵיזֶה עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילוֹ, אוּלַי וִילוֹנוֹת!

"אַתָּה מַתְקִין וִילוֹנוֹת?" אֲנִי שׁוֹאֵל. "לֹא", הוּא עוֹנֶה.

בָּרֶקַע אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶצְלוֹ בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק וּצְעָקוֹת שֶׁל אִשָּׁה, וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לַעֲזֹר לוֹ. "עֲבוֹדוֹת חַשְׁמַל אַתָּה עוֹשֶׂה?"

"כֵּן", הוּא עוֹנֶה. נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה. בֶּן אָדָם שֶׁמּוּכָן לַעֲבֹד בִּשְׁבִיל פְּרוּטוֹת כְּדֵי לְהָבִיא פַּת לֶחֶם רָאוּי לְהִתְחַשֵּׁב בּוֹ.

תּוֹךְ שָׁעָה הוּא מַגִּיעַ לָעֵסֶק. אֲנִי מַסְבִּיר לוֹ מַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְתוֹךְ יוֹמַיִם הוּא גָּמַר אֶת הָעֲבוֹדָה וְכָל הַכְּבָלִים שֶׁעַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה הוּרְמוּ וְסֻדְּרוּ וְדֻלְּלוּ בְּאֹפֶן יָעִיל וּמִקְצוֹעָנִי. שִׁלַּמְתִּי לוֹ מִיָּד אֶת שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה וְהוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

קָנִינוּ שִׁדּוֹת קְטַנּוֹת לְהַגְבָּהַת הַמַּחְשְׁבִים וְהַמִּשְׂרָד קִבֵּל פָּנִים חֲדָשׁוֹת, הַמְנַקֶּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת "סְפּוֹנְגָ'ה" לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ...

בְּסוֹף אוֹתוֹ שָׁבוּעַ, בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֲנִי מַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֵיזֶה עֲבוֹדָה קְטַנָּה לְצֹרֶךְ מָחָר. אֲנִי נִכְנָס פְּנִימָה וּמַדְלִיק אֶת הָאוֹרוֹת, וְלֹא מַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינַי: כָּל הָאוּלָם עַד לְגֹבַהּ הַמַּחְשְׁבִים טוֹבֵל בִּבְרֵכָה בְּגֹבַהּ כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים, וּזְרִימַת הַמַּיִם נִמְשֶׁכֶת. מַה הִתְבָּרֵר? אַחַד הַצִּנּוֹרוֹת בַּשֵּׁרוּתִים הַמְחֻבָּר לִמְכַל הַהֲדָחָה הִתְפַּקֵּעַ, וְהַמַּיִם זָרְמוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת לְאוּלַם הַמַּחְשְׁבִים.

עַד אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁאַבְתִּי אֶת הַמַּיִם עִם הַשּׁוֹאֵב אָבָק. בִּשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ הָעוֹבְדִים וְהָעֲבוֹדָה זָרְמָה כָּרָגִיל, אַף אֶחָד לֹא יָדַע אֵיזֶה 'דְּרָמָה' הִתְחוֹלְלָה בַּלַּיְלָה.

הִנֵּה עָשִׂיתִי עִם יְהוּדִי חֶסֶד קָטָן, וְדָאַגְתִּי שֶׁיַּרְוִיחַ אֶלֶף שֶׁקֶל. וּבֶאֱמֶת, אִם לֹא הָיִינוּ עוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה וּמַגְבִּיהִים אֶת הַמַּחְשְׁבִים עִם הַכְּבָלִים, הָיָה נִגְרָם לָנוּ נֶזֶק גָּדוֹל לְפָחוֹת פִּי מֵאָה. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם נִתָּן לְחַשֵּׁב בִּמְדֻיָּק אֶת הַנֶּזֶק, אַךְ לְהַזְמִין עֲשָׂרָה מַחְשְׁבִים וּלְהַתְקִין תָּכְנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׁחְזוּרִים וּלְשַׁלֵּם מַשְׂכּוֹרוֹת לַעֲשָׂרָה מְתַכְנְתִים... בְּקִצּוּר, כְּשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם זוּלָתוֹ, הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד בְּעִקָּר עִם עַצְמוֹ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	בלק תשפ"א
	הִסְתַּכֵּל קֹדֶם עַל עַצְמְךָ
	"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" (טז-ו) מַעֲשֶׂה בְּבֶן יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה מְגַלֶּה מְעֹרָבוּת רַבָּה בְּהַפְגָּנוֹת וּבִפְעִילוּת צִבּוּרִית מְגֻוֶּנֶת. קָרָא לוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּא זצ"ל, וְאָמַר לוֹ: כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה, לִפְעֹל לְטוֹבָה, אֲבָל מַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים. כִּי אִם תֵּשֵׁב וְתִלְמַד וְתִתְעַלֶּה, אָז בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה תּוֹעִיל לְעַצְמְךָ, וּמִלְּבַד זֹאת תּוֹעִיל לַכְּלָל. כִּי מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה כָּעֵת בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה - תִּפְעַל אָז בְּמִשְׁפָּט אֶחָד. כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ: בַּתְּחִלָּה - "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ". וְאַחַר כָּךְ - "וּבְעַד בֵּיתוֹ". רַק לְבַסּוֹף, יַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַכְּלָל, בְּקָרְבָּן נִפְרָד... וְכָךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי) "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא (אֶלְקָנָה, אֲבִי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא) מִבֵּיתוֹ" - נִתְעַלָּה בְּבֵיתוֹ, וְנִתְעַלָּה בַּחֲצֵרוֹ (בִּשְׁכוּנָתוֹ), נִתְעַלָּה בְּעִירוֹ, וְנִתְעַלָּה בְּכָל יִשְׂרָאֵל - וְכָל עִלּוּיוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ. וּכְבָר הֵעִיד הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא, שֶׁשָּׁאַל אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה מַה הִיא הַדֶּרֶךְ לְזִכּוּי הָרַבִּים וּלְהַשְׁפָּעָה עֲלֵיהֶם. וֶהֱשִׁיבוֹ, בְּמָשָׁל: יֵשׁ לְךָ קַנְקַן וּסְבִיבוֹ כּוֹסוֹת. מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְמַלְּאָן מִן הַקַּנְקַן. אִם הַקַּנְקַן רֵיק, וַדַּאי שֶׁלֹּא יוּכַל לְמַלֵּא אֲחֵרִים. אֲבָל אֲפִלּוּ מָלֵא הוּא, כְּכָל שֶׁיְּמַלֵּא אֲחֵרִים - כָּךְ יִתְרוֹקֵן בְּעַצְמוֹ... דֶּרֶךְ אַחַת יֵשׁ, וְהִיא הַמֻּבְחֶרֶת מִכֻּלָּן: אִם הַקַּנְקַן וְהַכּוֹסוֹת יַחְדָּיו נִמְצָאִים בִּמְכָל שֶׁמַּקִּיפָם. יוֹצְקִים לַקַּנְקַן בְּכָזֶה גֹּדֶשׁ, שֶׁמְּצִיפוֹ עַד שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וְנִשְׁפָּךְ לַמְּכָל וּמְמַלֵּא אֶת הַכּוֹסוֹת, וְהַקַּנְקַן גָּדוּשׁ עַד שְׂפָתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה... וּכְשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם זוּלָתוֹ, הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד בְּעִקָּר עִם עַצְמוֹ. הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא הִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים. הָיָה לָנוּ בָּעֵסֶק אוּלָם גָּדוֹל עִם כְּעֶשֶׂר עֶמְדוֹת מַחְשֵׁב הַצְּמוּדוֹת לַקִּירוֹת מִסָּבִיב. הַמַּחְשְׁבִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל הָרִצְפָּה הָיוּ מְחֻבָּרִים לְמַעֲרֶכֶת הַחַשְׁמַל, הָיָה כֶּבֶל לַחַשְׁמַל, כֶּבֶל לַמִּקְלֶדֶת, כֶּבֶל לָעַכְבָּר וְכֶבֶל לַמַּחְשֵׁב הָרָאשִׁי בְּרֶשֶׁת הִתְקַשְּׁרוּת. בְּנוֹסָף הָיוּ חוּטֵי טֶלֶפוֹן שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲרוֹן הַתִּקְשֹׁרֶת לְכָל עֶמְדָּה. מִדֵּי פַּעַם הָיִינוּ מְשַׁדְרְגִים אֶת הָרֶשֶׁת בֵּין הַמַּחְשְׁבִים לְרֶשֶׁת מְהִירָה יוֹתֵר. הַטֶּכְנָאִים הָיוּ פּוֹרְסִים כְּבָלִים חֲדָשִׁים, וְאֶת הַכְּבָלִים הַיְשָׁנִים הָיוּ מַשְׁאִירִים, כִּי אִם הָיָה מִתְקַלְקֵל אֵיזֶה כֶּבֶל הָיוּ פָּשׁוּט מְחַבְּרִים כֶּבֶל חָדָשׁ, כִּי הָיָה קְצָת מְסֻבָּךְ לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּבֶל הַיָּשָׁן, וְלָכֵן הֵם עָשׂוּ מַה שֶּׁנּוֹחַ. בְּקִצּוּר גּ'וּנְגֶל שֶׁל כְּבָלִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים הֻנְּחוּ עַל רִצְפַּת הָאוּלָם, וְכָךְ הָיוּ עַל הָרִצְפָּה מְאוֹת חוּטִים מִסָּבִיב. אֵיךְ הַכֹּל עָבַד עִם מְנַקֶּה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה סְפּוֹנְגָ'ה כָּל יוֹם? מַמָּשׁ נֵס. מִסְפַּר פְּעָמִים בִּקַּשְׁתִּי מֵהַטֶּכְנָאִים שֶׁיַּתְקִינוּ תְּעָלוֹת סְבִיב הָאוּלָם, לְהַעֲבִיר בְּתוֹכָם אֶת הַחוּטִים שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר תִּקְנִי וּבָטוּחַ, אַךְ הֵם הָיוּ תָּמִיד לְחוּצִים לָצֵאת לִקְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת אֵצֶל הַלָּקוֹחוֹת, וְהַדָּבָר נִדְחָה פַּעַם אַחַר פַּעַם. חָלְפָה שָׁנָה... בֹּקֶר אֶחָד בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה אֲנִי מַבְחִין בְּמוֹדָעָה עַל לוּחַ הַמּוֹדָעוֹת בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן, מַשֶּׁהוּ בְּסִגְנוֹן "טֶכְנַאי מְתַקֵּן תְּרִיסִים, רַק חָמֵשׁ שֶׁקֶל לְתִקּוּן שָׁלָב בַּתְּרִיס". אָמַרְתִּי לְעַצְמִי - אִם הוּא מוּכָן לָבוֹא לְתִקּוּן בַּעֲבוּר חָמֵשׁ שֶׁקֶל, שֶׁזֶּה הָיָה אָז בְּעֵרֶךְ מְחִיר שֶׁל מָנָה פָלָאפֶל, הוּא כַּנִּרְאֶה בֶּאֱמֶת עָנִי, צָרִיךְ לִבְדֹּק אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ. רָשַׁמְתִּי אֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן וְהִגַּעְתִּי לַמִּשְׂרָד. אֲנִי מִסְתַּכֵּל סָבִיב וְחוֹשֵׁב לְעַצְמִי אֵיזֶה עֲבוֹדָה אֶפְשָׁר לָתֵת לוֹ... הַקִּירוֹת נִרְאוּ קְצָת מְלֻכְלָכִים. אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלָיו וְשׁוֹאֵל "תַּגִּיד לִי", אֲנִי בּוֹחֵן שׁוּב אֶת הָאוּלָם וּמְנַסֶּה לָדוּג אֵיזֶה עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילוֹ, אוּלַי וִילוֹנוֹת! "אַתָּה מַתְקִין וִילוֹנוֹת?" אֲנִי שׁוֹאֵל. "לֹא", הוּא עוֹנֶה. בָּרֶקַע אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶצְלוֹ בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק וּצְעָקוֹת שֶׁל אִשָּׁה, וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לַעֲזֹר לוֹ. "עֲבוֹדוֹת חַשְׁמַל אַתָּה עוֹשֶׂה?" "כֵּן", הוּא עוֹנֶה. נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה. בֶּן אָדָם שֶׁמּוּכָן לַעֲבֹד בִּשְׁבִיל פְּרוּטוֹת כְּדֵי לְהָבִיא פַּת לֶחֶם רָאוּי לְהִתְחַשֵּׁב בּוֹ. תּוֹךְ שָׁעָה הוּא מַגִּיעַ לָעֵסֶק. אֲנִי מַסְבִּיר לוֹ מַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְתוֹךְ יוֹמַיִם הוּא גָּמַר אֶת הָעֲבוֹדָה וְכָל הַכְּבָלִים שֶׁעַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה הוּרְמוּ וְסֻדְּרוּ וְדֻלְּלוּ בְּאֹפֶן יָעִיל וּמִקְצוֹעָנִי. שִׁלַּמְתִּי לוֹ מִיָּד אֶת שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה וְהוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. קָנִינוּ שִׁדּוֹת קְטַנּוֹת לְהַגְבָּהַת הַמַּחְשְׁבִים וְהַמִּשְׂרָד קִבֵּל פָּנִים חֲדָשׁוֹת, הַמְנַקֶּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת "סְפּוֹנְגָ'ה" לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ... בְּסוֹף אוֹתוֹ שָׁבוּעַ, בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֲנִי מַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֵיזֶה עֲבוֹדָה קְטַנָּה לְצֹרֶךְ מָחָר. אֲנִי נִכְנָס פְּנִימָה וּמַדְלִיק אֶת הָאוֹרוֹת, וְלֹא מַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינַי: כָּל הָאוּלָם עַד לְגֹבַהּ הַמַּחְשְׁבִים טוֹבֵל בִּבְרֵכָה בְּגֹבַהּ כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים, וּזְרִימַת הַמַּיִם נִמְשֶׁכֶת. מַה הִתְבָּרֵר? אַחַד הַצִּנּוֹרוֹת בַּשֵּׁרוּתִים הַמְחֻבָּר לִמְכַל הַהֲדָחָה הִתְפַּקֵּעַ, וְהַמַּיִם זָרְמוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת לְאוּלַם הַמַּחְשְׁבִים. עַד אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁאַבְתִּי אֶת הַמַּיִם עִם הַשּׁוֹאֵב אָבָק. בִּשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ הָעוֹבְדִים וְהָעֲבוֹדָה זָרְמָה כָּרָגִיל, אַף אֶחָד לֹא יָדַע אֵיזֶה 'דְּרָמָה' הִתְחוֹלְלָה בַּלַּיְלָה. הִנֵּה עָשִׂיתִי עִם יְהוּדִי חֶסֶד קָטָן, וְדָאַגְתִּי שֶׁיַּרְוִיחַ אֶלֶף שֶׁקֶל. וּבֶאֱמֶת, אִם לֹא הָיִינוּ עוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה וּמַגְבִּיהִים אֶת הַמַּחְשְׁבִים עִם הַכְּבָלִים, הָיָה נִגְרָם לָנוּ נֶזֶק גָּדוֹל לְפָחוֹת פִּי מֵאָה. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם נִתָּן לְחַשֵּׁב בִּמְדֻיָּק אֶת הַנֶּזֶק, אַךְ לְהַזְמִין עֲשָׂרָה מַחְשְׁבִים וּלְהַתְקִין תָּכְנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׁחְזוּרִים וּלְשַׁלֵּם מַשְׂכּוֹרוֹת לַעֲשָׂרָה מְתַכְנְתִים... בְּקִצּוּר, כְּשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם זוּלָתוֹ, הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד בְּעִקָּר עִם עַצְמוֹ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)