Otzarot-Article

"וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט-ג) סִפֵּר מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים רַבִּי חַיִּים זָאִיד: הֻזְמַנְתִּי לִשְׁבֹּת בְּבֵית מָלוֹן בִּטְבֶרְיָה בְּמִסְגֶּרֶת נֹפֶשׁ שֶׁאֻרְגַּן עַל יְדֵי הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' לָעוֹבְדִים. בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ יָשַׁבְנוּ בַּלּוֹבִּי שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן, וּלְפֶתַע הִגִּיעָה אִשָּׁה מֵאוֹרְחֵי הַמָּלוֹן, נִגְּשָׁה אֵלַי, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא בּוֹכָה. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "מַה קָּרָה?" הִיא עָנְתָה: "אֲנִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁל הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא', הִגַּעְתִּי רַק עִם בַּעְלִי, אֶת הַיְלָדִים הִשְׁאַרְנוּ אֵצֶל אֲחוֹתִי. הָרֶגַע הִתְקַשְּׁרוּ מִבֵּית הַחוֹלִים 'תֵּל הַשּׁוֹמֵר', וּבִשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁהַבַּת שֶׁלִּי בַּת הַשֵּׁשׁ נָפְלָה, קִבְּלָה מַכָּה בְּרֹאשׁ וְאִבְּדָה אֶת הַהַכָּרָה. אַמְבּוּלַנְס פִּנָּה אוֹתָהּ לְבֵית הַחוֹלִים, אֲחוֹתִי הִתְלַוְּתָה אֵלֶיהָ, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מַה מַּצָּבָהּ. אֲנִי חַיֶּבֶת לִנְסֹעַ לְבֵית הַחוֹלִים 'תֵּל הַשּׁוֹמֵר' וְלִרְאוֹת מַה מַּצָּבָהּ".

אָמַרְתִּי לָהּ: "אֲבָל שַׁבָּת הַיּוֹם, 'תֵּל הַשּׁוֹמֵר' זֶה בֵּית חוֹלִים מִקְצוֹעִי, וַאֲחוֹתֵךְ נִמְצֵאת אִתָּהּ. תַּגִּידִי תְּהִלִּים כָּאן".

הָאִשָּׁה הִתְעַקְּשָׁה: "לֹא, אֲנִי רוֹצָה לִנְסֹעַ וּלְהַגִּיד תְּהִלִּים שָׁם".

הָרַב רוֹזָ'ה, הָרַב שֶׁל הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' שָׁמַע שֶׁאָמַרְתִּי לֹא לִנְסֹעַ, וְאָמַר לִי: "עָלַי וְעַל צַוָּארִי - תַּזְמִין מוֹנִית מֵחֶבְרָה עֲרָבִית".

הוּא הִתְבַּסֵּס עַל הֶתֵּר שֶׁל הַ"צִּיץ אֱלִיעֶזֶר", שֶׁכָּתַב שֶׁחִבּוּק שֶׁל אִמָּא זֶה חֲצִי רְפוּאָה.

מִיָּד פְּקִידַת הַקַּבָּלָה - שֶׁהָיְתָה גּוֹיָה - הִתְקַשְּׁרָה לְחֶבְרַת מוֹנִיּוֹת בְּבַעֲלוּת עֲרָבִית, וְהִזְמִינָה מוֹנִית. הִגִּיעַ הַנֶּהָג, הִיא לָקְחָה אוֹתוֹ לְחַדְרָהּ, הִצְבִּ‍יעָה עַל הַתִּיק שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה לַנֶּהָג: "תּוֹצִיא מֵהַתִּיק שֶׁלִּי שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים". הוּא הוֹצִיא מֵהַתִּיק שֶׁלָּהּ אֶת הַכֶּסֶף, וְהֵם נָסְעוּ. הִיא נָסְעָה לְלֹא בַּעְלָהּ, לָקְחָה סֵפֶר תְּהִלִּים וְאָמְרָה תְּהִלִּים בִּבְכִיּוֹת, הֲרֵי חַיֶּיהָ שֶׁל בִּתָּהּ תְּלוּיִים מִנֶּגֶד...

הֵם הִגִּיעוּ לְצֹמֶת לָבִיא לְיַד קִבּוּץ לָבִיא, וְאָז כְּשֶׁהַנֶּהָג עָצַר בָּרַמְזוֹר, הוּא פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: 'סְלִיחָה גְּבֶרֶת, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה, מַה קָּרָה?' הִיא סִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר.

אָמַר לָהּ הַנֶּהָג: "גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים? אֵיפֹה הָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ?!" הָאִשָּׁה הָיְתָה הֲמוּמָה, שָׁאֲלָה אֶת הַנֶּהָג: "'מֵאֵיפֹה אַתָּה יוֹדֵעַ כָּאֵלֶּה פְּסוּקִים יָפִים?"

אָמַר לָהּ הַנֶּהָג: "גָּדַלְנוּ עַל זֶה... אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה רַב בִּטְבֶרְיָה... מָה, לֹא שָׁמַעַתְּ עַל הָרַב אֲבוּטְבּוּל?! אָמְנָם אֲנִי לֹא דָּתִי, אֲבָל אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה רַב בִּטְבֶרְיָה".

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲנִי לֹא מְבִינָה, אַתָּה עַרְבִי אוֹ יְהוּדִי?"

הַנֶּהָג נִפְגַּע, אָמַר לָהּ: "וַדַּאי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי, אַתְּ פּוֹגַעַת בִּי שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלָה כָּזוֹ"...

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲבָל הִזְמַנּוּ נֶהָג עַרְבִי!"

אָמַר לָהּ הַנֶּהָג: "נָכוֹן, הִזְמַנְתֶּם נֶהָג עַרְבִי, אֲבָל פִּתְאֹם, אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְהַסִּיעַ אוֹתָךְ, אִשְׁתּוֹ הִתְקַשְּׁרָה וְהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַסִּיעַ אוֹתָךְ, לָכֵן הוּא הֶעֱבִיר לִי בַּקֶּשֶׁר הוֹדָעָה שֶׁאֲבַצֵּעַ אֲנִי אֶת הַנְּסִיעָה".

מִיָּד הִיא אָמְרָה לוֹ: "אָסוּר לִי לִנְסֹעַ עִם נֶהָג יְהוּדִי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, תִּפְתַּח לִי אֶת הַדֶּלֶת, אֲנִי יוֹרֶדֶת!"

הִיא יָרְדָה בַּצֹּמֶת שֶׁל קִבּוּץ לָבִיא גִּבְעַת אַבְנִי. הַנֶּהָג עָשָׂה פַּרְסָה וְחָזַר לִטְבֶרְיָה, וְהִיא נִשְׁאֲרָה שָׁם בַּצֹּמֶת בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. בַּעְלָהּ לֹא נִמְצָא אִתָּהּ, וְהַבַּת שֶׁלָּהּ בְּ'תֵל הַשּׁוֹמֵר', כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה מַּצָּבָהּ.

הַשָּׁעָה הָיְתָה 10 בַּלַּיְלָה, לֵיל שַׁבָּת. הִיא הָיְתָה חַסְרַת אוֹנִים, רָאֲתָה בָּתִּים מוּאָרִים. וְהִתְחִילָה לִצְעֹד. עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִבְכּוֹת, הִיא נִמְצֵאת בְּמָקוֹם לֹא מֻכָּר בְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁאֵין לָהּ שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג מַה מַּצָּבָהּ שֶׁל בִּתָּהּ.

לְפֶתַע, אִשָּׁה אַחַת שֶׁיָּשְׁבָה בְּמִרְפֶּסֶת בֵּיתָהּ הִבְחִינָה בָּהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ וְשָׁאֲלָה: "גְּבֶרֶת, מַה קָּרָה?" הִיא סִפְּרָה לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְהָאִשָּׁה בִּקְּשָׁה מִמֶּנָּה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה, וְאָמְרָה לָהּ: "אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים חֲרֵדִים, אַתְּ הָאוֹרַחַת שֶׁלָּנוּ הַשַּׁבָּת".

הִיא הָיְתָה שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, אֵיזוֹ שַׁבָּת שֶׁל חִזּוּק... כָּל בְּנֵי הַבַּיִת קָרְאוּ תְּהִלִּים. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִיָּד כְּשֶׁיָּצְאוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים, הִתְקַשְּׁרָה לַאֲחוֹתָהּ.

אֲחוֹתָהּ אָמְרָה לָהּ: "תִּהְיִי רְגוּעָה, בָּרוּךְ ה' הַכֹּל בְּסֵדֶר. הִיא הִגִּיעָה בְּמַצָּב קָשֶׁה לְלֹא הַכָּרָה. אֲבָל אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה קָרָה נֵס, בְּשָׁעָה 10 בַּלַּיְלָה הִיא הִתְעוֹרְרָה".

הִיא הָיְתָה הֲמוּמָה! זוֹ בְּדִיּוּק הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ הִיא בִּקְּשָׁה מֵהַנֶּהָג שֶׁיִּפְתַּח לָהּ אֶת הַדֶּלֶת, וְיָרְדָה בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם, בְּדִיּוּק מָתַי שֶׁהִיא עָשְׂתָה מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְמַעַן הַשַּׁבָּת! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	שלח תשפ"א
	הָעֵץ וְצִלּוֹ
	"וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט-ג) סִפֵּר מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים רַבִּי חַיִּים זָאִיד: הֻזְמַנְתִּי לִשְׁבֹּת בְּבֵית מָלוֹן בִּטְבֶרְיָה בְּמִסְגֶּרֶת נֹפֶשׁ שֶׁאֻרְגַּן עַל יְדֵי הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' לָעוֹבְדִים. בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ יָשַׁבְנוּ בַּלּוֹבִּי שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן, וּלְפֶתַע הִגִּיעָה אִשָּׁה מֵאוֹרְחֵי הַמָּלוֹן, נִגְּשָׁה אֵלַי, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא בּוֹכָה. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "מַה קָּרָה?" הִיא עָנְתָה: "אֲנִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁל הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא', הִגַּעְתִּי רַק עִם בַּעְלִי, אֶת הַיְלָדִים הִשְׁאַרְנוּ אֵצֶל אֲחוֹתִי. הָרֶגַע הִתְקַשְּׁרוּ מִבֵּית הַחוֹלִים 'תֵּל הַשּׁוֹמֵר', וּבִשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁהַבַּת שֶׁלִּי בַּת הַשֵּׁשׁ נָפְלָה, קִבְּלָה מַכָּה בְּרֹאשׁ וְאִבְּדָה אֶת הַהַכָּרָה. אַמְבּוּלַנְס פִּנָּה אוֹתָהּ לְבֵית הַחוֹלִים, אֲחוֹתִי הִתְלַוְּתָה אֵלֶיהָ, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מַה מַּצָּבָהּ. אֲנִי חַיֶּבֶת לִנְסֹעַ לְבֵית הַחוֹלִים 'תֵּל הַשּׁוֹמֵר' וְלִרְאוֹת מַה מַּצָּבָהּ". אָמַרְתִּי לָהּ: "אֲבָל שַׁבָּת הַיּוֹם, 'תֵּל הַשּׁוֹמֵר' זֶה בֵּית חוֹלִים מִקְצוֹעִי, וַאֲחוֹתֵךְ נִמְצֵאת אִתָּהּ. תַּגִּידִי תְּהִלִּים כָּאן". הָאִשָּׁה הִתְעַקְּשָׁה: "לֹא, אֲנִי רוֹצָה לִנְסֹעַ וּלְהַגִּיד תְּהִלִּים שָׁם". הָרַב רוֹזָ'ה, הָרַב שֶׁל הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' שָׁמַע שֶׁאָמַרְתִּי לֹא לִנְסֹעַ, וְאָמַר לִי: "עָלַי וְעַל צַוָּארִי - תַּזְמִין מוֹנִית מֵחֶבְרָה עֲרָבִית". הוּא הִתְבַּסֵּס עַל הֶתֵּר שֶׁל הַ"צִּיץ אֱלִיעֶזֶר", שֶׁכָּתַב שֶׁחִבּוּק שֶׁל אִמָּא זֶה חֲצִי רְפוּאָה. מִיָּד פְּקִידַת הַקַּבָּלָה - שֶׁהָיְתָה גּוֹיָה - הִתְקַשְּׁרָה לְחֶבְרַת מוֹנִיּוֹת בְּבַעֲלוּת עֲרָבִית, וְהִזְמִינָה מוֹנִית. הִגִּיעַ הַנֶּהָג, הִיא לָקְחָה אוֹתוֹ לְחַדְרָהּ, הִצְבִּ‍יעָה עַל הַתִּיק שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה לַנֶּהָג: "תּוֹצִיא מֵהַתִּיק שֶׁלִּי שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים". הוּא הוֹצִיא מֵהַתִּיק שֶׁלָּהּ אֶת הַכֶּסֶף, וְהֵם נָסְעוּ. הִיא נָסְעָה לְלֹא בַּעְלָהּ, לָקְחָה סֵפֶר תְּהִלִּים וְאָמְרָה תְּהִלִּים בִּבְכִיּוֹת, הֲרֵי חַיֶּיהָ שֶׁל בִּתָּהּ תְּלוּיִים מִנֶּגֶד... הֵם הִגִּיעוּ לְצֹמֶת לָבִיא לְיַד קִבּוּץ לָבִיא, וְאָז כְּשֶׁהַנֶּהָג עָצַר בָּרַמְזוֹר, הוּא פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: 'סְלִיחָה גְּבֶרֶת, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה, מַה קָּרָה?' הִיא סִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר. אָמַר לָהּ הַנֶּהָג: "גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים? אֵיפֹה הָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ?!" הָאִשָּׁה הָיְתָה הֲמוּמָה, שָׁאֲלָה אֶת הַנֶּהָג: "'מֵאֵיפֹה אַתָּה יוֹדֵעַ כָּאֵלֶּה פְּסוּקִים יָפִים?" אָמַר לָהּ הַנֶּהָג: "גָּדַלְנוּ עַל זֶה... אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה רַב בִּטְבֶרְיָה... מָה, לֹא שָׁמַעַתְּ עַל הָרַב אֲבוּטְבּוּל?! אָמְנָם אֲנִי לֹא דָּתִי, אֲבָל אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה רַב בִּטְבֶרְיָה". אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲנִי לֹא מְבִינָה, אַתָּה עַרְבִי אוֹ יְהוּדִי?" הַנֶּהָג נִפְגַּע, אָמַר לָהּ: "וַדַּאי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי, אַתְּ פּוֹגַעַת בִּי שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלָה כָּזוֹ"... אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲבָל הִזְמַנּוּ נֶהָג עַרְבִי!" אָמַר לָהּ הַנֶּהָג: "נָכוֹן, הִזְמַנְתֶּם נֶהָג עַרְבִי, אֲבָל פִּתְאֹם, אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְהַסִּיעַ אוֹתָךְ, אִשְׁתּוֹ הִתְקַשְּׁרָה וְהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַסִּיעַ אוֹתָךְ, לָכֵן הוּא הֶעֱבִיר לִי בַּקֶּשֶׁר הוֹדָעָה שֶׁאֲבַצֵּעַ אֲנִי אֶת הַנְּסִיעָה". מִיָּד הִיא אָמְרָה לוֹ: "אָסוּר לִי לִנְסֹעַ עִם נֶהָג יְהוּדִי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, תִּפְתַּח לִי אֶת הַדֶּלֶת, אֲנִי יוֹרֶדֶת!" הִיא יָרְדָה בַּצֹּמֶת שֶׁל קִבּוּץ לָבִיא גִּבְעַת אַבְנִי. הַנֶּהָג עָשָׂה פַּרְסָה וְחָזַר לִטְבֶרְיָה, וְהִיא נִשְׁאֲרָה שָׁם בַּצֹּמֶת בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. בַּעְלָהּ לֹא נִמְצָא אִתָּהּ, וְהַבַּת שֶׁלָּהּ בְּ'תֵל הַשּׁוֹמֵר', כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה מַּצָּבָהּ. הַשָּׁעָה הָיְתָה 10 בַּלַּיְלָה, לֵיל שַׁבָּת. הִיא הָיְתָה חַסְרַת אוֹנִים, רָאֲתָה בָּתִּים מוּאָרִים. וְהִתְחִילָה לִצְעֹד. עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִבְכּוֹת, הִיא נִמְצֵאת בְּמָקוֹם לֹא מֻכָּר בְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁאֵין לָהּ שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג מַה מַּצָּבָהּ שֶׁל בִּתָּהּ. לְפֶתַע, אִשָּׁה אַחַת שֶׁיָּשְׁבָה בְּמִרְפֶּסֶת בֵּיתָהּ הִבְחִינָה בָּהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ וְשָׁאֲלָה: "גְּבֶרֶת, מַה קָּרָה?" הִיא סִפְּרָה לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְהָאִשָּׁה בִּקְּשָׁה מִמֶּנָּה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה, וְאָמְרָה לָהּ: "אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים חֲרֵדִים, אַתְּ הָאוֹרַחַת שֶׁלָּנוּ הַשַּׁבָּת". הִיא הָיְתָה שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, אֵיזוֹ שַׁבָּת שֶׁל חִזּוּק... כָּל בְּנֵי הַבַּיִת קָרְאוּ תְּהִלִּים. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִיָּד כְּשֶׁיָּצְאוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים, הִתְקַשְּׁרָה לַאֲחוֹתָהּ. אֲחוֹתָהּ אָמְרָה לָהּ: "תִּהְיִי רְגוּעָה, בָּרוּךְ ה' הַכֹּל בְּסֵדֶר. הִיא הִגִּיעָה בְּמַצָּב קָשֶׁה לְלֹא הַכָּרָה. אֲבָל אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה קָרָה נֵס, בְּשָׁעָה 10 בַּלַּיְלָה הִיא הִתְעוֹרְרָה". הִיא הָיְתָה הֲמוּמָה! זוֹ בְּדִיּוּק הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ הִיא בִּקְּשָׁה מֵהַנֶּהָג שֶׁיִּפְתַּח לָהּ אֶת הַדֶּלֶת, וְיָרְדָה בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם, בְּדִיּוּק מָתַי שֶׁהִיא עָשְׂתָה מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְמַעַן הַשַּׁבָּת! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)