"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (לח-כא), שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן פַּעֲמַיִם עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְטֶרֶם תֻּקְּנוּ סִבּוֹת הַחֻרְבָּן, וְלָכֵן עֲדַיִן לֹא נִבְנָה לָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כַּמָּה סוֹבֵל מִכָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל, וּמָה רַב צַעַר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה.

הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים סִינוּאָנִי זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי יַהֲדוּת תֵּימָן הַמְּפֹאֶרֶת בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, הָיָה מִצְטַעֵר כָּל יָמָיו עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְעַל צַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. פַּעַם בָּא אֵלָיו יְהוּדִי יְרוּשַׁלְמִי וּמְצָאוֹ מִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי מַר. נֶחְרַד וְשָׁאַל לְסִבַּת הַבְּכִי, וְנַעֲנָה: "אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה וְהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל גּוֹרְמוֹת צַעַר רַב בַּמָּרוֹם?"

בְּעִקָּר דָּוָה לִבּוֹ עַל הַהִדַּרְדְּרוּת הָרוּחָנִית בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. "אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים כַּמָּה צַעַר נִגְרָם בַּמְּרוֹמִים מִכָּל עֲבֵרָה, הֱיִיתֶם בּוֹרְחִים מֵעֲבֵרוֹת כְּמוֹ מִפְּנֵי אֵשׁ", הָיָה אוֹמֵר.

הֶחָפֵץ חַיִּים עַל הַתּוֹרָה מֵבִיא אֶת הַפְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר: "אָמַר הַקָּבָּ"ה, חִבַּבְתֶּם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי".

וּפֵרוּשׁ הַדְּבָרִים, שֶׁעִקַּר כָּל הָעִקָּרִים הוּא הָאֱמוּנָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, אָז יִהְיֶה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְהַכֹּל יַכִּירוּ בְּכֹחַ מַלְכוּתוֹ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת וּלְבַקֵּשׁ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבֵן יָחִיד שֶׁחָטָא נֶגֶד אָבִיו, וְהָאַבָּא הִגְלָהוּ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי גָּלוּתוֹ, הוֹדִיעַ הַבֵּן לְאָבִיו כִּי הוּא מִתְכּוֹנֵן לַחְזֹר, וְאַף נָקַב בִּזְמַן יָדוּעַ.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי בּוֹאוֹ לֹא יֵלְכוּ הַהוֹרִים לִישֹׁן, אֶלָּא יַמְתִּינוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לְאוֹר רִאשׁוֹן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָרוּץ וּלְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו. וְאַף אִם לֹא יַגִּיעַ בָּרַכֶּבֶת הַיְּעוּדָה, הֵם יֵשְׁבוּ וְיַמְתִּינוּ עַד לְבוֹא הָרַכֶּבֶת הַבָּאָה, וְהַבָּאָה אַחֲרֶיהָ, וְגַם אִם יִקַּח הַדָּבָר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת - לֹא יִתְּנוּ שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם, כִּי הֲלֹא מְצַפִּים הֵם לִבְנָם-יְחִידָם.

וְהִנֵּה, כֻּלָּנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי מָחָר בַּבֹּקֶר תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְיִהְיֶה אוֹר. וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, וְכִי מִנַּיִן לָנוּ בִּטָּחוֹן שֶׁכָּזֶה?! וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, הִיא צְרִיכָה לִזְרֹחַ גַּם מָחָר?!

אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, כַּנֶּאֱמָר: "וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" - כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בִּטָּחוֹן גָּדוֹל מִזֶּה?!

וַהֲלֹא גַּם זֶה מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא בַּתּוֹרָה (בַּמִּדְבָּר יד-כא): "חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ". הִנֵּה הִבְטִיחַ הַקָּבָּ"ה, שֶׁסּוֹף-סוֹף יַגִּיעַ הַיּוֹם הַמְּיֻחָל וּבוֹ יִמָּלֵא כְּבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בִּזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם הַמָּחָר, כָּךְ עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם כִּי לְבַסּוֹף תִּכּוֹנֵן מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְעָלֵינוּ לְחַכּוֹת וּלְצַפּוֹת לַיּוֹם הַהוּא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה: "חִבַּבְתֶּם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי".

בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית, כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָפֵץ חַיִּים אֲנָשִׁים עוֹמְדִים וּמִתְוַכְּחִים מִי יְנַצַּח בַּמִּלְחָמָה, אָמַר לָהֶם: "אֲנִי אֲגַלֶּה לָכֶם מִי יִהְיֶה הַמְּנַצֵּחַ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד! הַקָּבָּ"ה אַף פַּעַם לֹא יַפְסִיד"...

הַכֹּל רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּהִגָּלוֹתוֹ עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה, אֲבָל צָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם (הִלְכוֹת מְלָכִים פֶּרֶק י"א), שֶׁלֹּא דַּי לְהַאֲמִין בַּמָּשִׁיחַ אֶלָּא גַּם חַיָּבִים לְחַכּוֹת לְבִיאָתוֹ.

וְכֵיצַד מְחַכִּים?

בְּאַחַת מִדְּרָשׁוֹתָיו סִפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין, שֶׁבְּבִקּוּרוֹ אֵצֶל חַקְלַאי, הַמְּגַדֵּל כְּבָשִׂים בַּכְּפָר, פָּנָה וְאָמַר לוֹ: "אִם רוֹצֶה אַתָּה לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, כְּדַאי שֶׁתִּרְשֹׁם אֶת תַּאֲרִיכֵי הַלֵּדָה שֶׁל הַכְּבָשִׂים שֶׁלְּךָ. וְזֹאת, כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הַמָּשִׁיחַ וְיִצְטָרְכוּ כֶּבֶשׂ לְקָרְבַּן פֶּסַח, שֶׁעַל-אוֹדוֹתָיו אוֹמֶרֶת הַתּוֹסֶפְתָּא (פְּסָחִים פ"ד) 'הַפֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ פָּסוּל לְקָרְבָּן' - יוּכְלוּ לָקַחַת מִיָּד אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלְּךָ בֶּן הַשָּׁנָה".

הִפְתִּיעוֹ הַחַקְלַאי בְּאָמְרוֹ, שֶׁכָּל תַּאֲרִיכֵי הַלֵּדָה שֶׁל הַכְּבָשִׂים רְשׁוּמִים אֶצְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחֻיָּב בָּרִשּׁוּם הַזֶּה מִצַּד הַחֹק. יָעַץ לוֹ אֵפוֹא הָרַב, שֶׁיְּכַוֵּן בְּרִשּׁוּם תַּאֲרִיךְ הַלֵּדָה לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּעִנְיַן הַצִּפִּיָּה לַמָּשִׁיחַ.

וּנְסַפֵּר עוֹד סִפּוּר אֶחָד, כְּדֵי שֶׁנָּבִין עַד כַּמָּה חָשׁוּב לְהִשְׁתּוֹקֵק לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ:

סִפֵּר לָנוּ יְהוּדִי תּוֹשַׁב פֶּתַח תִּקְוָה שֶׁהָיָה לוֹ חָבֵר טוֹב שֶׁלֹּא שָׁמַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנִים נִסָּה לְקָרֵב אוֹתוֹ לַיַּהֲדוּת וְלֹא הִצְלִיחַ.

בֹּקֶר אֶחָד הוּא מַבְחִין לִפְלִיאָתוֹ, שֶׁהֶחָבֵר נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עִם כִּפָּה וְצִיצִית, וְנִרְאֶה עָלָיו שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת קִרְבַת ה'. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר, שֶׁהַלֹּא-יֵאָמֵן הִתְרַחֵשׁ, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר קִבֵּל הָאִישׁ עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּמְלֹא הַמּוּבָן.

"הַשִּׁנּוּי בָּא בְּמַפְתִּיעַ כָּל כָּךְ וּבְצוּרָה חַדָּה, עַד שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לָתֵת לְכָךְ הֶסְבֵּר מֵנִיחַ אֶת הַדַּעַת", מְסַפֵּר הָאִישׁ. "כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, לְאַחַר זְמַן, מַה גָּרַם לוֹ לְהִתְקָרֵב, הֵשִׁיב לִי דְּבָרִים שֶׁלֹּא צִפִּיתִי לְשָׁמְעָם בִּכְלָל. יוֹתֵר נָכוֹן, עַל הַכֹּל הָיִיתִי מְסֻגָּל לַחְשֹׁב, רַק לֹא עַל דָּבָר כָּזֶה"...

סִפֵּר בַּעַל הַתְּשׁוּבָה: יָצָאתִי פַּעַם מִמְּקוֹם עֲבוֹדָתִי בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְנִתְקַלְתִּי בְּמַחֲזֶה מוּזָר: אָב וּבְנוֹ צָעֲדוּ עַל הַמִּדְרָכָה לְיָדִי, וְהַיֶּלֶד - שֶׁהָיָה כְּבֶן אַרְבַּע - בָּכָה לְלֹא הֲפוּגוֹת. אָבִיו נִסָּה כָּל הַזְּמַן לְהַרְגִּיעוֹ, וְהַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. הִשְׁתּוֹקַקְתִּי מְאֹד לָדַעַת עַל מַה בּוֹכֶה הַיֶּלֶד. הִתְקָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם, וְכִמְעַט שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

וְכֹה אָמַר הַיֶּלֶד: "אַבָּא, בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר דִּבֵּר אִתָּנוּ הָרֶבֶּ'ה בַּחֵידֶר עַל כָּךְ שֶׁצְּרִיכִים לְצַפּוֹת וּלְחַכּוֹת לַמָּשִׁיחַ, וְלִבְכּוֹת כָּל הַזְּמַן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ וְיָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. אַבָּא, אֲנִי בּוֹכֶה כְּבָר שָׁבוּעַ שָׁלֵם, וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא. כַּמָּה זְמַן צָרִיךְ עוֹד לִבְכּוֹת? תַּגִּיד לִי, אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת"...

וְהָאָב מְלַטֵּף אֶת פֵּאוֹתָיו הַמְּסֻלְסָלוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד, מַרְגִּיעוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "יַלְדִּי, אַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַקֵּץ. צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְפַּלֵּל וְגַם לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"...

הַדּוּ-שִׂיחַ הַזֶּה שָׁבַר אֶת לִבִּי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת עַצְמִי מִזְדַּעֵק מִקִּירוֹת הַלֵּב וְאוֹמֵר לְעַצְמִי: 'רְאֵה מָה הֵם הַדְּבָרִים הַמַּטְרִידִים יֶלֶד יְהוּדִי, וְלַחֲלוּפִין, בַּמֶּה מִתְעַסֵּק הַנֹּעַר שֶׁלֹּא זָכָה לְהִמָּנוֹת עִם בָּאֵי בֵּית הַשֵּׁם'... הַאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עַל כָּךְ לְסֵדֶר הַיּוֹם?!

וּבָאתִי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)