Otzarot-Article

"וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" (טז-ג) מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁמֵּת כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ. לֹא כְּמוֹת כָּל אָדָם מֵתוּ, וְלֹא פְּקֻדַּת כָּל אָדָם נִפְקְדוּ. בְּרִיאָה בָּרָא ה', הָאָרֶץ פָּתְחָה פִּיהָ וּבְלַעְתָּם חַיִּים, סָגְרָה פִּיהָ וְלֹא הוֹתִירָה זֵכֶר. וַעֲדַיִן סוֹבְבִים הֵם בְּבֶטֶן שְׁאוֹל, מְבַעְבְּעִים שָׁם כְּבָשָׂר בְּקַלַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. "וְהָיָה הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּפֶלֶא חִדּוּשׁ הָעוֹלָם", כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי.

סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִיטְשׁוֹב זצ"ל, הִסְבִּיר מַהוּ עֹנֶשׁ זֶה שֶׁל יְרִידָה חַיִּים שְׁאוֹלָה: מִצְוָה הִיא חַיִּים, וַעֲבֵרָה מָוֶת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". וְהִנֵּה קֹרַח בִּקֵּשׁ כְּהֻנָּה, הַיְנוּ תּוֹסֶפֶת מִצְווֹת וְרִבּוּי חַיִּים. אֲבָל בִּקֵּשׁ זֹאת נֶגֶד רְצוֹן הַבּוֹרֵא, בַּעֲבֵרָה וּבִבְחִינַת מִיתָה. וְעָנְשׁוֹ הָיָה בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִיתָה:

לָרֶדֶת שְׁאוֹל - חַיִּים...

נִפְלָא - וְנוֹרָא!

אַךְ יִתָּכֵן הֶסְבֵּר נוֹסָף, וְנוֹקֵב: הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קיב:) אוֹמֶרֶת: אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם. וְאִם רִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים. וּבֵאוּרוֹ: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרַבּוֹתֵינוּ הָיוּ כְּמַלְאָכִים, הֲרֵיהוּ אָדָם. אֲבָל אִם חוֹשֵׁב הוּא שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם, הוֹכִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁחֲמוֹר הוּא, חֲסַר כֹּל הֲבָנָה!

מֵעַתָּה, הֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה כְּמַלְאָךְ וּכְשָׂרָף, עָלָה לַשָּׁמַיִם וְיָרַד! וְאַהֲרֹן, הֵן עָלָיו נֶאֱמַר "וְשִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת - כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת הוּא" (מַלְאָכִי ב-ז). אִלּוּ הָיָה קֹרַח יוֹדֵעַ זֹאת, שֶׁעֶלְיוֹנִים הֵם, נַעֲלִים וּמְרוֹמָמִים, "בְּנֵי עֲלִיָּה" גְּבוֹהִים וְרָמִים, הָיָה הוּא כְּאָדָם מִן הַשּׁוּרָה, הַחַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֲבָל אִם גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית, וְקָרָא לְעֻמָּתָם "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ", אֵינְכֶם נִשָּׂאִים וּמְרוֹמָמִים, אֶלָּא כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים - אוֹ אָז בְּהֶכְרֵחַ חַיָּבִים לְהוֹרִיד אוֹתוֹ בְּדַרְגָּה, כִּי בְּכָל מִקְרֶה וּמַצָּב נִצָּבִים הֵם מֵעָלָיו. וְאִם "הוֹרִידָם" לָאָרֶץ - חַיָּב הוּא לָרֶדֶת מִתַּחְתֶּיהָ, וּלְהִבָּלַע בָּאֲדָמָה...

הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּמְסָרֶיהָ נִצְחִיִּים: אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ צַדִּיקִים הַמְּקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה, אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ צַדִּיקִים כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּיַעֲקֹב, וְאַף כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. בְּרַם, כְּבָר אָמְרוּ (בְּסַנְהֶדְרִין נב:): "לְמָה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה בְּעֵינֵי עַם הָאָרֶץ? לְקִיתוֹן שֶׁל זָהָב. שׂוֹחַח עִמּוֹ, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף. הִתְקָרֵב יוֹתֵר, דּוֹמֶה בְּעֵינָיו לְקִיתוֹן שֶׁל חֶרֶס, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר - אֵין לוֹ תַּקָּנָה". נִזָּהֵר אֵפוֹא בְּגַחַלְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁל גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים, פֶּן נִכָּוֶה לְאֵין מַרְפֵּא.

סִפּוּר מוֹפֵת מֻפְלָא, תְּחִלָּתוֹ בִּבְרָכָה שֶׁל מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַגראי"ל שְׁטַיְנְמַן זצ"ל בִּשְׁנַת תשע"ז בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת, וְשִׂיאוֹ מִתְרַחֵשׁ יָמִים סְפוּרִים קֹדֶם כְּנִיסַת חַג הַסֻּכּוֹת תשע"ט.

כָּאָמוּר, תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר הִיא בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת תשע"ז. הַגר"י אֶתְרוֹג שֶׁמַּחֲזִיק מִדֵּי חֹדֶשׁ כִּ-700 אַבְרֵכִים בְּרֶשֶׁת הַכּוֹלְלִים הַגְּדוֹלָה 'מִגְדַּל עֹז' שֶׁבְּרָאשׁוּתוֹ, נִכְנַס לִמְעוֹנוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן זצ"ל וּבְפִיו בַּקָּשָׁה מְיֻחֶדֶת.

הָרַב אֶתְרוֹג סִפֵּר לְמָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן כִּי בְּכָל עֶרֶב חַג הוּא נוֹהֵג לְחַלֵּק לְאַבְרֵכֵי הָרֶשֶׁת מִלְגַּת חַג מַשְׁמָעוּתִית, כְּתוֹסֶפֶת לַמִּלְגָּה הַחָדְשִׁית. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה שָׁהָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל גְּבִיר נִכְבָּד מִמַּחֲזִיקֵי הָרֶשֶׁת, וְהַגְּבִיר הֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם מַשְׁמָעוּתִי עֲבוּר מִלְגַּת הֶחָג, וּבִקֵּשׁ מֵהָרַב אֶתְרוֹג שֶׁיְּבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילוֹ בְּרָכָה לְזֶרַע שֶׁל קַיְמָא.

הָרַב אֶתְרוֹג שׁוֹאֵל אֶת הָרַב: "הַגְּבִיר הֵבִיא לִי עַכְשָׁו לְסֻכּוֹת לְחַלֵּק הַרְבֵּה כֶּסֶף לְאַבְרֵכִים, עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה אִם יֵשׁ עִנְיָן שֶׁהוּא יִתֵּן 52 אֶלֶף דּוֹלָר כְּמִנְיַן 'בֵּן', יֵשׁ כָּזֶה דָּבָר שֶׁזֶּה וַדַּאי יוֹעִיל לוֹ לְבֵן?"

מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן הֵשִׁיב לָרַב אֶתְרוֹג: "שֶׁיִּתֵּן כְּמִנְיַן 'בַּת', זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִ'בֵּן'".

הָרַב אֶתְרוֹג הֵבִין כִּי הָרַב, בִּדְבָרָיו, מְחַפֵּשׂ לְסַיֵּעַ בְּכָךְ עֲבוּר אַבְרֵכֵי מִגְדַּל עֹז, וְהִקְשָׁה: "אוּלַי שֶׁיִּתֵּן כְּמִנְיַן בֵּן וּבַת, וְאָז יִהְיוּ לוֹ תְּאוֹמִים".

קֹרַת רוּחַ עָלְתָה עַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ: "כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת".

הָרַב אֶתְרוֹג שָׁאַל שׁוּב, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אָכֵן מִתְכַּוֵּן בְּבִרְכָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה הַנָּדִיב לְבֵן וּבַת: "אִם הוּא יִתֵּן צְדָקָה כְּמִנְיַן בֵּן וּבַת, הַאִם זֶה וַדַּאי יָכוֹל לְהוֹעִיל?"

פָּנָיו שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה זצ"ל הִרְצִינוּ. הוּא פָּנָה לָרַב אֶתְרוֹג וְאָמַר: "הִגִּיעַ פַּעַם יְהוּדִי אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים בְּעִנְיָן מְסֻיָּם, וְהֶחָפֵץ חַיִּים אָמַר לוֹ: 'תְּבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתִתֵּן צְדָקָה וְאָז יִהְיֶה לְךָ', וְכָךְ הָיָה".

מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן נָטַל אֶת יָדוֹ שֶׁל הָרַב אֶתְרוֹג וְהוֹסִיף: "כָּכָה גַּם יִהְיֶה לִכְבוֹדְךָ".

לְאַחַר פָּחוֹת מִשָּׁנָה מֵאָז שֶׁהֶעֱנִיק רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה זצ"ל אֶת בִּרְכָתוֹ, זָכָה הַנָּדִיב לַחֲבֹק אֶת בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן, אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיְמָא, וְדַקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר לֵדַת הַבֵּן הִתְקַשֵּׁר הַנָּדִיב אֶל הָרַב אֶתְרוֹג שֶׁשָּׁהָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּיִשְׂרָאֵל וְנָם בְּבֵיתוֹ אֶת שְׁנַת הַלַּיְלָה. הִתְעוֹרֵר הָרַב אֶתְרוֹג לְשֵׁמַע צִלְצוּל הַטֵּלֵפוֹן, וְשָׁמַע מֵהַנָּדִיב מִשְׁפָּט מַפְתִּיעַ "תָּרַמְתִּי לִפְנֵי סֻכּוֹת כְּמִנְיַן 'בֵּן', אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, תִּקַּח מִמֶּנִּי כָּעֵת צְדָקָה בִּסְכוּם שֶׁל מִנְיַן 'בַּת'".

הָרַב אֶתְרוֹג שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת עַל קַו הַטֵּלֵפוֹן וְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ הָעֲצוּמָה, אַךְ בִּקֵּשׁ מֵהַנָּדִיב לֹא לְמַהֵר וּלְהַבְטִיחַ, אַךְ הַנָּדִיב הִתְעַקֵּשׁ שׁוּב, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁכְּבָר בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים הוּא יְקַבֵּל אֶת הַסְּכוּם הֶעָצוּם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ מְיֻחָד.

וְהִנֵּה, כִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם חַג הַסֻּכּוֹת תשע"ט הִתְקַשֵּׁר אוֹתוֹ נָדִיב כְּדֵי לְבַשֵּׂר לָרַב אֶתְרוֹג עַל לֵדַת בִּתּוֹ. בְּכָךְ הִתְקַיְּמָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בִּרְכָתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן בִּמְלוֹאָהּ, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

הַנָּדִיב בִּקֵּשׁ מֵהָרַב אֶתְרוֹג לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַסּוֹד לַבְּרָכָה הַנְּדִירָה שֶׁקִּבֵּל. הָרַב אֶתְרוֹג הֵשִׁיב לוֹ, כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְקִיּוּם מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים וִיקָרִים לְמָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן, הַדָּבָר לֹא הָיָה נָדִיר, כִּי מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה מוּכָן לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ עֲבוּר מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה. (בְּךָ בָּטַחְנוּ, הָאֱמוּנָה)

	בהר - בחוקותי תשפ"א
	לְהַעֲרִיךְ כָּל רֶגַע שֶׁל לִמּוּד
	"וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" (טז-ג) מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁמֵּת כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ. לֹא כְּמוֹת כָּל אָדָם מֵתוּ, וְלֹא פְּקֻדַּת כָּל אָדָם נִפְקְדוּ. בְּרִיאָה בָּרָא ה', הָאָרֶץ פָּתְחָה פִּיהָ וּבְלַעְתָּם חַיִּים, סָגְרָה פִּיהָ וְלֹא הוֹתִירָה זֵכֶר. וַעֲדַיִן סוֹבְבִים הֵם בְּבֶטֶן שְׁאוֹל, מְבַעְבְּעִים שָׁם כְּבָשָׂר בְּקַלַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. "וְהָיָה הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּפֶלֶא חִדּוּשׁ הָעוֹלָם", כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי. סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִיטְשׁוֹב זצ"ל, הִסְבִּיר מַהוּ עֹנֶשׁ זֶה שֶׁל יְרִידָה חַיִּים שְׁאוֹלָה: מִצְוָה הִיא חַיִּים, וַעֲבֵרָה מָוֶת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". וְהִנֵּה קֹרַח בִּקֵּשׁ כְּהֻנָּה, הַיְנוּ תּוֹסֶפֶת מִצְווֹת וְרִבּוּי חַיִּים. אֲבָל בִּקֵּשׁ זֹאת נֶגֶד רְצוֹן הַבּוֹרֵא, בַּעֲבֵרָה וּבִבְחִינַת מִיתָה. וְעָנְשׁוֹ הָיָה בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִיתָה: לָרֶדֶת שְׁאוֹל - חַיִּים... נִפְלָא - וְנוֹרָא! אַךְ יִתָּכֵן הֶסְבֵּר נוֹסָף, וְנוֹקֵב: הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קיב:) אוֹמֶרֶת: אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם. וְאִם רִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים. וּבֵאוּרוֹ: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרַבּוֹתֵינוּ הָיוּ כְּמַלְאָכִים, הֲרֵיהוּ אָדָם. אֲבָל אִם חוֹשֵׁב הוּא שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם, הוֹכִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁחֲמוֹר הוּא, חֲסַר כֹּל הֲבָנָה! מֵעַתָּה, הֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה כְּמַלְאָךְ וּכְשָׂרָף, עָלָה לַשָּׁמַיִם וְיָרַד! וְאַהֲרֹן, הֵן עָלָיו נֶאֱמַר "וְשִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת - כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת הוּא" (מַלְאָכִי ב-ז). אִלּוּ הָיָה קֹרַח יוֹדֵעַ זֹאת, שֶׁעֶלְיוֹנִים הֵם, נַעֲלִים וּמְרוֹמָמִים, "בְּנֵי עֲלִיָּה" גְּבוֹהִים וְרָמִים, הָיָה הוּא כְּאָדָם מִן הַשּׁוּרָה, הַחַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֲבָל אִם גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית, וְקָרָא לְעֻמָּתָם "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ", אֵינְכֶם נִשָּׂאִים וּמְרוֹמָמִים, אֶלָּא כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים - אוֹ אָז בְּהֶכְרֵחַ חַיָּבִים לְהוֹרִיד אוֹתוֹ בְּדַרְגָּה, כִּי בְּכָל מִקְרֶה וּמַצָּב נִצָּבִים הֵם מֵעָלָיו. וְאִם "הוֹרִידָם" לָאָרֶץ - חַיָּב הוּא לָרֶדֶת מִתַּחְתֶּיהָ, וּלְהִבָּלַע בָּאֲדָמָה... הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּמְסָרֶיהָ נִצְחִיִּים: אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ צַדִּיקִים הַמְּקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה, אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ צַדִּיקִים כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּיַעֲקֹב, וְאַף כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. בְּרַם, כְּבָר אָמְרוּ (בְּסַנְהֶדְרִין נב:): "לְמָה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה בְּעֵינֵי עַם הָאָרֶץ? לְקִיתוֹן שֶׁל זָהָב. שׂוֹחַח עִמּוֹ, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף. הִתְקָרֵב יוֹתֵר, דּוֹמֶה בְּעֵינָיו לְקִיתוֹן שֶׁל חֶרֶס, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר - אֵין לוֹ תַּקָּנָה". נִזָּהֵר אֵפוֹא בְּגַחַלְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁל גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים, פֶּן נִכָּוֶה לְאֵין מַרְפֵּא. סִפּוּר מוֹפֵת מֻפְלָא, תְּחִלָּתוֹ בִּבְרָכָה שֶׁל מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַגראי"ל שְׁטַיְנְמַן זצ"ל בִּשְׁנַת תשע"ז בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת, וְשִׂיאוֹ מִתְרַחֵשׁ יָמִים סְפוּרִים קֹדֶם כְּנִיסַת חַג הַסֻּכּוֹת תשע"ט. כָּאָמוּר, תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר הִיא בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת תשע"ז. הַגר"י אֶתְרוֹג שֶׁמַּחֲזִיק מִדֵּי חֹדֶשׁ כִּ-700 אַבְרֵכִים בְּרֶשֶׁת הַכּוֹלְלִים הַגְּדוֹלָה 'מִגְדַּל עֹז' שֶׁבְּרָאשׁוּתוֹ, נִכְנַס לִמְעוֹנוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן זצ"ל וּבְפִיו בַּקָּשָׁה מְיֻחֶדֶת. הָרַב אֶתְרוֹג סִפֵּר לְמָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן כִּי בְּכָל עֶרֶב חַג הוּא נוֹהֵג לְחַלֵּק לְאַבְרֵכֵי הָרֶשֶׁת מִלְגַּת חַג מַשְׁמָעוּתִית, כְּתוֹסֶפֶת לַמִּלְגָּה הַחָדְשִׁית. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה שָׁהָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל גְּבִיר נִכְבָּד מִמַּחֲזִיקֵי הָרֶשֶׁת, וְהַגְּבִיר הֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם מַשְׁמָעוּתִי עֲבוּר מִלְגַּת הֶחָג, וּבִקֵּשׁ מֵהָרַב אֶתְרוֹג שֶׁיְּבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילוֹ בְּרָכָה לְזֶרַע שֶׁל קַיְמָא. הָרַב אֶתְרוֹג שׁוֹאֵל אֶת הָרַב: "הַגְּבִיר הֵבִיא לִי עַכְשָׁו לְסֻכּוֹת לְחַלֵּק הַרְבֵּה כֶּסֶף לְאַבְרֵכִים, עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה אִם יֵשׁ עִנְיָן שֶׁהוּא יִתֵּן 52 אֶלֶף דּוֹלָר כְּמִנְיַן 'בֵּן', יֵשׁ כָּזֶה דָּבָר שֶׁזֶּה וַדַּאי יוֹעִיל לוֹ לְבֵן?" מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן הֵשִׁיב לָרַב אֶתְרוֹג: "שֶׁיִּתֵּן כְּמִנְיַן 'בַּת', זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִ'בֵּן'". הָרַב אֶתְרוֹג הֵבִין כִּי הָרַב, בִּדְבָרָיו, מְחַפֵּשׂ לְסַיֵּעַ בְּכָךְ עֲבוּר אַבְרֵכֵי מִגְדַּל עֹז, וְהִקְשָׁה: "אוּלַי שֶׁיִּתֵּן כְּמִנְיַן בֵּן וּבַת, וְאָז יִהְיוּ לוֹ תְּאוֹמִים". קֹרַת רוּחַ עָלְתָה עַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ: "כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת". הָרַב אֶתְרוֹג שָׁאַל שׁוּב, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אָכֵן מִתְכַּוֵּן בְּבִרְכָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה הַנָּדִיב לְבֵן וּבַת: "אִם הוּא יִתֵּן צְדָקָה כְּמִנְיַן בֵּן וּבַת, הַאִם זֶה וַדַּאי יָכוֹל לְהוֹעִיל?" פָּנָיו שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה זצ"ל הִרְצִינוּ. הוּא פָּנָה לָרַב אֶתְרוֹג וְאָמַר: "הִגִּיעַ פַּעַם יְהוּדִי אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים בְּעִנְיָן מְסֻיָּם, וְהֶחָפֵץ חַיִּים אָמַר לוֹ: 'תְּבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתִתֵּן צְדָקָה וְאָז יִהְיֶה לְךָ', וְכָךְ הָיָה". מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן נָטַל אֶת יָדוֹ שֶׁל הָרַב אֶתְרוֹג וְהוֹסִיף: "כָּכָה גַּם יִהְיֶה לִכְבוֹדְךָ". לְאַחַר פָּחוֹת מִשָּׁנָה מֵאָז שֶׁהֶעֱנִיק רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה זצ"ל אֶת בִּרְכָתוֹ, זָכָה הַנָּדִיב לַחֲבֹק אֶת בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן, אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיְמָא, וְדַקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר לֵדַת הַבֵּן הִתְקַשֵּׁר הַנָּדִיב אֶל הָרַב אֶתְרוֹג שֶׁשָּׁהָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּיִשְׂרָאֵל וְנָם בְּבֵיתוֹ אֶת שְׁנַת הַלַּיְלָה. הִתְעוֹרֵר הָרַב אֶתְרוֹג לְשֵׁמַע צִלְצוּל הַטֵּלֵפוֹן, וְשָׁמַע מֵהַנָּדִיב מִשְׁפָּט מַפְתִּיעַ "תָּרַמְתִּי לִפְנֵי סֻכּוֹת כְּמִנְיַן 'בֵּן', אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, תִּקַּח מִמֶּנִּי כָּעֵת צְדָקָה בִּסְכוּם שֶׁל מִנְיַן 'בַּת'". הָרַב אֶתְרוֹג שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת עַל קַו הַטֵּלֵפוֹן וְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ הָעֲצוּמָה, אַךְ בִּקֵּשׁ מֵהַנָּדִיב לֹא לְמַהֵר וּלְהַבְטִיחַ, אַךְ הַנָּדִיב הִתְעַקֵּשׁ שׁוּב, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁכְּבָר בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים הוּא יְקַבֵּל אֶת הַסְּכוּם הֶעָצוּם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ מְיֻחָד. וְהִנֵּה, כִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם חַג הַסֻּכּוֹת תשע"ט הִתְקַשֵּׁר אוֹתוֹ נָדִיב כְּדֵי לְבַשֵּׂר לָרַב אֶתְרוֹג עַל לֵדַת בִּתּוֹ. בְּכָךְ הִתְקַיְּמָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בִּרְכָתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל מָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן בִּמְלוֹאָהּ, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. הַנָּדִיב בִּקֵּשׁ מֵהָרַב אֶתְרוֹג לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַסּוֹד לַבְּרָכָה הַנְּדִירָה שֶׁקִּבֵּל. הָרַב אֶתְרוֹג הֵשִׁיב לוֹ, כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְקִיּוּם מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים וִיקָרִים לְמָרָן הָרַב שְׁטֵיינְמַן, הַדָּבָר לֹא הָיָה נָדִיר, כִּי מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה מוּכָן לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ עֲבוּר מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה. (בְּךָ בָּטַחְנוּ, הָאֱמוּנָה)