Otzarot-Article

"בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו... וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" (לב-ז) כָּל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה נִכְתְּבָה לְלַמֵּד לֶקַח. כָּךְ גַּם בְּעִנְיַן פְּגִישַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עח, טו), כִּי כָּל אֵימַת שֶׁעָמַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם שַׁלִּיטֵי רוֹמִי, הָיָה מְעַיֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ. אֲבָל יֵשׁ בַּפָּרָשָׁה הוֹרָאָה גַּם לְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן: שׁוֹהֶה אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֲרֵי הוּא בִּבְחִינַת "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים". מָצוּי הָאָדָם בְּבֵיתוֹ, בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, עוֹסֵק בְּחִנּוּךְ בָּנָיו בְּרוּחַ מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת, וַהֲרֵי הוּא כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ וּבֵיתוֹ. בִּזְעֵיר אַנְפִּין, כְּפִי דַּרְגָּתוֹ וּמַצָבוֹ. אַךְ כַּאֲשֶׁר יוֹצֵא הָאָדָם אֶל הָרְחוֹב, גַּם אִם לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ וְעִסּוּקָיו, עוֹמֵד הוּא לִפְגֹּשׁ שָׁם בְּ"עֵשָׂו"; בְּתַרְבּוּת הָרְחוֹב, בַּאֲוִירַת "אִישׁ שָׂדֶה", בִּפְרִיצוּת וּבְהִתְבַּהֲמוּת. פְּרִיצַת כָּל גֶּדֶר, שִׁלּוּחַ כָּל רֶסֶן. וְלֹא עֵשָׂו יָחִיד אֶלָּא "אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלוּחוֹת, כִּתְמָנוּן רַב זְרוֹעוֹת: הַפְּרִיצוּת שֶׁבִּכְרָזוֹת הָרְחוֹב, הֶפְקֵרוּת הַלְּבוּשׁ, הַהִתְנַהֲגוּת, הַבִּטּוּיִים הַנִּשְׁמָעִים... מִתְקָפָה מְשֻׁלֶּבֶת מִכָּל הַכִּוּוּנִים. עִתּוֹנוּת זוֹלָה, עֲרוּצֵי תִּקְשֹׁרֶת הַמַּשְׁחִיתִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהוֹרְסִים בָּהּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה. "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים" (קֹהֶלֶת ז-יד). כְּכָל שֶׁמִּתְרַבָּה הָאוֹרָה בְּהֵיכְלֵי הַתּוֹרָה, בַּיְּשִׁיבוֹת וּבְכוֹלְלֵי הָאַבְרֵכִים, כְּכָל שֶׁמִּתְרַבָּה שָׁם הַטָּהֳרָה וְהִזְדַּכְּכוּת הַנְּפָשׁוֹת, כָּךְ מִתְרַבָּה הָאֲפֵלָה בַּחוּצוֹת, פּוֹשֶׂה הַסֵּאוּב וּמִתְעַבֶּה הָרֶפֶשׁ. "אֶל עֵשָׂו... וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".

אִם כֵּן, מַה הָעֵצָה? אֵיךְ יֵשׁ לְהִתְמוֹדֵד, כֵּיצַד יֵשׁ לְהִכּוֹן לַפְּגִישָׁה? נְעַיֵּן בַּפָּרָשָׁה וְנִלְמַד אֶת לְקָחֶיהָ. כֵּיצַד הִתְכּוֹנֵן יַעֲקֹב לִקְרַאת הַפְּגִישָׁה עִם עֵשָׂו? בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים: דּוֹרוֹן, תְּפִלָּה וּמִלְחָמָה. וְהָאֶמְצָעִי הַבּוֹלֵט בְּיוֹתֵר, הַמְּפֹרָט בְּיוֹתֵר הוּא הַדּוֹרוֹן. הַנִּסָּיוֹן לְפַיֵּס, לִמְצֹא חֵן, וְהַהִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד הַחִבּוּק וְהַנְּשִׁיקָה - בָּהּ נִסָּה עֵשָׂו לִתְקֹעַ אֶת שִׁנָּיו בְּצַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב....

הָאֻמְנָם? הַאִם כָּךְ יֵשׁ לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב וַאֲוִירָתוֹ, הַשְׁחָתָתוֹ וְסֵאוּבוֹ? בְּגִישַׁת פִּיּוּס וְקִרְבָה?

הַלֵּב מְסָרֵב לְקַבֵּל זֹאת, אֲבָל הֲלֹא כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה.

זְהִירוּת, בְּמִקְרֶה זֶה הַלֵּב הוּא הַצּוֹדֵק. וּמַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לָדַעַת אֵיךְ לַהֲבִינוֹ. וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל (אוֹר יִשְׂרָאֵל, אִגֶּרֶת יח), כִּי הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים יְכוֹלִים הָיוּ לִלְמֹד מִן הַמִּקְרָא. אֲבָל אָנוּ - הַמִּקְרָא אֶצְלֵנוּ הוּא כְּלִמּוּד הַקְּרִיאָה, וְהַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשִׁים - כְּלִמּוּד הַחֻמָּשׁ בִּזְמַנָּם. אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין אֶת הַמִּקְרָא אֶלָּא בְּעֶזְרַת הַגְּמָרָא.

וּלְעִנְיָנֵנוּ, נָבִיא סִפּוּר מִן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (סוֹף פ' מִקֵּץ). רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסִי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. רָאוּ אָדָם עָטוּף בְּטַלִּית וְחָגוּר בְּחֶרֶב. אָמַר רַבִּי חִיָּא: "מַהוּ אָדָם זֶה, צַדִּיק אוֹ לִסְטִים?"

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי: "הֲרֵי נִצְטַוִּינוּ לָדוּן לְכַף זְכוּת. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאָדָם הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִכּוֹן לְדוֹרוֹן, לְמִלְחָמָה וְלִתְפִלָּה, וְאָדָם זֶה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, הַטַּלִּית לַתְּפִלָּה וְהַחֶרֶב לְמִלְחָמָה. וּמֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם בּוֹ, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר הַדּוֹרוֹן.

כְּשֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחְזִירָם.

אָמַר רַבִּי חִיָּא: "רוֹאֶה אַתָּה שֶׁאֵין בּוֹ דּוֹרוֹן, מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם".

הֵחֵלּוּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסִי לְשׂוֹחֵחַ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הֶחְזִיר לָהֶם פָּנָיו וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם. אָמַר לָהֶם: "כְּשֶׁלֹּא הֵשַׁבְתִּי לָכֶם בַּתְּחִלָּה, בְּמַה חֲשַׁדְתֶּם אוֹתִי?"

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי: "שֶׁמָּא מִתְפַּלֵּל הָיִיתָ אוֹ מְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה".

אָמַר לוֹ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוּן אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתֶּם אוֹתִי, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁפַּעַם הָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ וְהִקְדִּים לִי אָדָם שָׁלוֹם וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהִתְרוֹעֵעַ עִמִּי, וּלְפֶתַע קָם עָלַי לְהָרְגֵנִי וְלִגְזֹל אֶת רְכוּשִׁי, כִּי לִסְטִים הָיָה, וְאִלְמָלֵא גִּבּוֹר הָיִיתִי מִמֶּנּוּ הָיָה מַצִּיג אוֹתִי כִּכְלִי רֵיק. מֵאוֹתוֹ יוֹם נָדַרְתִּי שֶׁלֹּא אָשִׁיב שָׁלוֹם אֶלָּא לְצַדִּיק וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. כַּכָּתוּב: אֵין שָׁלוֹם, אָמַר ה' לָרְשָׁעִים".

קוֹרְאִים אָנוּ אֶת הַדְּבָרִים וּתְמֵהִים: כֵּיצַד מִתְיַשְּׁבִים הֵם עִם הַנְהָגָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִקְדִּים אֶת הַדּוֹרוֹן וְהִרְבָּה בּוֹ מְאֹד? וְעִיּוּן בַּדָּבָר מֵבִיא אוֹתָנוּ לַמַּסְקָנָה שֶׁאֵין כָּאן כָּל סְתִירָה: עֵשָׂו בָּא לְהָרְגוֹ, וְיֵשׁ לְהַקְדִּים וּלְשַׁכֵּךְ אֶת כַּעֲסוֹ וְזַעֲמוֹ. הֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִקִּיּוּמוֹ וּלְנַתֵּק מַגָּע. אֲבָל אוֹתוֹ אָדָם מְהַלֵּךְ הָיָה בַּדֶּרֶךְ וְחוֹשֵׁשׁ מֵהַלִּיסְטִים הַמִּתְלַוֶּה לַהוֹלְכִים. בְּמִקְרֶה כָּזֶה, יֵשׁ לְהִתְאַזֵּר בְּנֶשֶׁק נֶגְדִּי וּלְהִצְטַיֵּד בִּתְפִלָּה. אֲבָל דּוֹרוֹן, חָלִילָה וְחָס. אַף לֹא אֲמִירַת שָׁלוֹם, שׁוּם חֲבִירָה וְקֶשֶׁר וּמַגָּע.

כַּמָּה מְאִירִים הַדְּבָרִים, וְכַמָּה הֵם מַדְרִיכִים וּמְכַוְּנִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אמור תשפ"א
	מִי הַמְנַצֵּחַ הָאֲמִתִּי?
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו... וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" (לב-ז) כָּל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה נִכְתְּבָה לְלַמֵּד לֶקַח. כָּךְ גַּם בְּעִנְיַן פְּגִישַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עח, טו), כִּי כָּל אֵימַת שֶׁעָמַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם שַׁלִּיטֵי רוֹמִי, הָיָה מְעַיֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ. אֲבָל יֵשׁ בַּפָּרָשָׁה הוֹרָאָה גַּם לְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן: שׁוֹהֶה אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֲרֵי הוּא בִּבְחִינַת "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים". מָצוּי הָאָדָם בְּבֵיתוֹ, בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, עוֹסֵק בְּחִנּוּךְ בָּנָיו בְּרוּחַ מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת, וַהֲרֵי הוּא כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ וּבֵיתוֹ. בִּזְעֵיר אַנְפִּין, כְּפִי דַּרְגָּתוֹ וּמַצָבוֹ. אַךְ כַּאֲשֶׁר יוֹצֵא הָאָדָם אֶל הָרְחוֹב, גַּם אִם לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ וְעִסּוּקָיו, עוֹמֵד הוּא לִפְגֹּשׁ שָׁם בְּ"עֵשָׂו"; בְּתַרְבּוּת הָרְחוֹב, בַּאֲוִירַת "אִישׁ שָׂדֶה", בִּפְרִיצוּת וּבְהִתְבַּהֲמוּת. פְּרִיצַת כָּל גֶּדֶר, שִׁלּוּחַ כָּל רֶסֶן. וְלֹא עֵשָׂו יָחִיד אֶלָּא "אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלוּחוֹת, כִּתְמָנוּן רַב זְרוֹעוֹת: הַפְּרִיצוּת שֶׁבִּכְרָזוֹת הָרְחוֹב, הֶפְקֵרוּת הַלְּבוּשׁ, הַהִתְנַהֲגוּת, הַבִּטּוּיִים הַנִּשְׁמָעִים... מִתְקָפָה מְשֻׁלֶּבֶת מִכָּל הַכִּוּוּנִים. עִתּוֹנוּת זוֹלָה, עֲרוּצֵי תִּקְשֹׁרֶת הַמַּשְׁחִיתִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהוֹרְסִים בָּהּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה. "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים" (קֹהֶלֶת ז-יד). כְּכָל שֶׁמִּתְרַבָּה הָאוֹרָה בְּהֵיכְלֵי הַתּוֹרָה, בַּיְּשִׁיבוֹת וּבְכוֹלְלֵי הָאַבְרֵכִים, כְּכָל שֶׁמִּתְרַבָּה שָׁם הַטָּהֳרָה וְהִזְדַּכְּכוּת הַנְּפָשׁוֹת, כָּךְ מִתְרַבָּה הָאֲפֵלָה בַּחוּצוֹת, פּוֹשֶׂה הַסֵּאוּב וּמִתְעַבֶּה הָרֶפֶשׁ. "אֶל עֵשָׂו... וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". אִם כֵּן, מַה הָעֵצָה? אֵיךְ יֵשׁ לְהִתְמוֹדֵד, כֵּיצַד יֵשׁ לְהִכּוֹן לַפְּגִישָׁה? נְעַיֵּן בַּפָּרָשָׁה וְנִלְמַד אֶת לְקָחֶיהָ. כֵּיצַד הִתְכּוֹנֵן יַעֲקֹב לִקְרַאת הַפְּגִישָׁה עִם עֵשָׂו? בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים: דּוֹרוֹן, תְּפִלָּה וּמִלְחָמָה. וְהָאֶמְצָעִי הַבּוֹלֵט בְּיוֹתֵר, הַמְּפֹרָט בְּיוֹתֵר הוּא הַדּוֹרוֹן. הַנִּסָּיוֹן לְפַיֵּס, לִמְצֹא חֵן, וְהַהִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד הַחִבּוּק וְהַנְּשִׁיקָה - בָּהּ נִסָּה עֵשָׂו לִתְקֹעַ אֶת שִׁנָּיו בְּצַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.... הָאֻמְנָם? הַאִם כָּךְ יֵשׁ לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב וַאֲוִירָתוֹ, הַשְׁחָתָתוֹ וְסֵאוּבוֹ? בְּגִישַׁת פִּיּוּס וְקִרְבָה? הַלֵּב מְסָרֵב לְקַבֵּל זֹאת, אֲבָל הֲלֹא כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה. זְהִירוּת, בְּמִקְרֶה זֶה הַלֵּב הוּא הַצּוֹדֵק. וּמַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לָדַעַת אֵיךְ לַהֲבִינוֹ. וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל (אוֹר יִשְׂרָאֵל, אִגֶּרֶת יח), כִּי הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים יְכוֹלִים הָיוּ לִלְמֹד מִן הַמִּקְרָא. אֲבָל אָנוּ - הַמִּקְרָא אֶצְלֵנוּ הוּא כְּלִמּוּד הַקְּרִיאָה, וְהַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשִׁים - כְּלִמּוּד הַחֻמָּשׁ בִּזְמַנָּם. אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין אֶת הַמִּקְרָא אֶלָּא בְּעֶזְרַת הַגְּמָרָא. וּלְעִנְיָנֵנוּ, נָבִיא סִפּוּר מִן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (סוֹף פ' מִקֵּץ). רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסִי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. רָאוּ אָדָם עָטוּף בְּטַלִּית וְחָגוּר בְּחֶרֶב. אָמַר רַבִּי חִיָּא: "מַהוּ אָדָם זֶה, צַדִּיק אוֹ לִסְטִים?" אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי: "הֲרֵי נִצְטַוִּינוּ לָדוּן לְכַף זְכוּת. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאָדָם הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִכּוֹן לְדוֹרוֹן, לְמִלְחָמָה וְלִתְפִלָּה, וְאָדָם זֶה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, הַטַּלִּית לַתְּפִלָּה וְהַחֶרֶב לְמִלְחָמָה. וּמֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם בּוֹ, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר הַדּוֹרוֹן. כְּשֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחְזִירָם. אָמַר רַבִּי חִיָּא: "רוֹאֶה אַתָּה שֶׁאֵין בּוֹ דּוֹרוֹן, מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם". הֵחֵלּוּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסִי לְשׂוֹחֵחַ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הֶחְזִיר לָהֶם פָּנָיו וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם. אָמַר לָהֶם: "כְּשֶׁלֹּא הֵשַׁבְתִּי לָכֶם בַּתְּחִלָּה, בְּמַה חֲשַׁדְתֶּם אוֹתִי?" אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי: "שֶׁמָּא מִתְפַּלֵּל הָיִיתָ אוֹ מְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה". אָמַר לוֹ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוּן אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתֶּם אוֹתִי, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁפַּעַם הָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ וְהִקְדִּים לִי אָדָם שָׁלוֹם וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהִתְרוֹעֵעַ עִמִּי, וּלְפֶתַע קָם עָלַי לְהָרְגֵנִי וְלִגְזֹל אֶת רְכוּשִׁי, כִּי לִסְטִים הָיָה, וְאִלְמָלֵא גִּבּוֹר הָיִיתִי מִמֶּנּוּ הָיָה מַצִּיג אוֹתִי כִּכְלִי רֵיק. מֵאוֹתוֹ יוֹם נָדַרְתִּי שֶׁלֹּא אָשִׁיב שָׁלוֹם אֶלָּא לְצַדִּיק וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. כַּכָּתוּב: אֵין שָׁלוֹם, אָמַר ה' לָרְשָׁעִים". קוֹרְאִים אָנוּ אֶת הַדְּבָרִים וּתְמֵהִים: כֵּיצַד מִתְיַשְּׁבִים הֵם עִם הַנְהָגָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִקְדִּים אֶת הַדּוֹרוֹן וְהִרְבָּה בּוֹ מְאֹד? וְעִיּוּן בַּדָּבָר מֵבִיא אוֹתָנוּ לַמַּסְקָנָה שֶׁאֵין כָּאן כָּל סְתִירָה: עֵשָׂו בָּא לְהָרְגוֹ, וְיֵשׁ לְהַקְדִּים וּלְשַׁכֵּךְ אֶת כַּעֲסוֹ וְזַעֲמוֹ. הֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִקִּיּוּמוֹ וּלְנַתֵּק מַגָּע. אֲבָל אוֹתוֹ אָדָם מְהַלֵּךְ הָיָה בַּדֶּרֶךְ וְחוֹשֵׁשׁ מֵהַלִּיסְטִים הַמִּתְלַוֶּה לַהוֹלְכִים. בְּמִקְרֶה כָּזֶה, יֵשׁ לְהִתְאַזֵּר בְּנֶשֶׁק נֶגְדִּי וּלְהִצְטַיֵּד בִּתְפִלָּה. אֲבָל דּוֹרוֹן, חָלִילָה וְחָס. אַף לֹא אֲמִירַת שָׁלוֹם, שׁוּם חֲבִירָה וְקֶשֶׁר וּמַגָּע. כַּמָּה מְאִירִים הַדְּבָרִים, וְכַמָּה הֵם מַדְרִיכִים וּמְכַוְּנִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)